בלי פסיכומטרי, ועם ממוצע 80 בבגרות: רוצה להיות מורה? התקבלת! - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בלי פסיכומטרי, ועם ממוצע 80 בבגרות: רוצה להיות מורה? התקבלת!

הרמה של סטודנטים להוראה לא עלתה כבר עשור - ורובם התקבלו ללא ציון פסיכומטרי ■ מורים למתמטיקה ואנגלית גויסו גם אם סיימו 4 יחידות לימוד בלבד בציון 75 ■ הגידול בשכר המורים לא ניכר באיכות המצטרפים להוראה - וגם לא צימצם את שיעור הנטישה

142תגובות
רפי פרץ עם נפתלי בנט בטקס חילופי השרים במשרד החינוך
אמיל סלמן

כבר יותר מעשור שבמערכת החינוך חוזרים ומשננים כי איכות מערכת החינוך לא יכולה לעלות על איכות המורים בה - אך במשרד החינוך מתקשים להרים את רף האיכות של מורי העתיד.

הביקוש ללימודי הוראה זינק בשנים האחרונות, וכיום המכללות להוראה הן היחידות שמצליחות להגדיל בקביעות את מספר הסטודנטים בהן משנה לשנה, בעוד שהאוניברסיטאות והמכללות מתקשות לגייס סטודנטים חדשים. מאז 2009 גדל מספר הסטודנטים לתואר ראשון בהוראה ב–25%, בעוד שמספר הסטודנטים הכללי לתואר הראשון עלה ב–10% בלבד. ייתכן כי אחת הסיבות לכך היא שבתקופה הזאת ירד רף הקבלה ללימודי הוראה, וכיום מספיקה תעודת בגרות בסיסית עם ממוצע נמוך מ–80 (אחרי בונוסים), ואין חובה לעמוד בבחינה פסיכומטרית.

נתונים אלה מתמיהים במיוחד לנוכח ההצהרות של משרד החינוך והעומדים בראשו בכל הנוגע לשיפור איכות המורים בישראל. בעשור האחרון קיבלו המורים תוספות שכר של עשרות אחוזים כחלק מהסכמים שונים שנחתמו עמם, במטרה לשפר את מעמדם ואת האטרקטיביות של המקצוע, ואולם רמתם האקדמית הסטודנטים להוראה נמצאת בירידה מתמדת. כך למשל, ציוני הבגרות של הסטודנטים ללימודי הוראה נמוכים מתנאי הסף הנמוכים ממילא שדורש משרד החינוך.

הבעיה חמורה במיוחד בקרב מורים מהחברה הערבית ומורים ביישובי הפריפריה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), ממוצע הבגרות של הסטודנטים להוראה ב–2018 הסתכם ב–78.6 בלבד בקרב יהודים בוגרי החינוך הממלכתי, עלייה של נקודה אחת מהעשור הקודם; סטודנטים בוגרי הזרם הממלכתי־דתי שמרו על ממוצע בגרויות ללא שינוי בהשוואה ל–2009 (82.6), ובקרב סטודנטים להוראה מהציבור הערבי ירד ממוצע ציוני הבגרות ל–79.9 (לעומת 82.3 ב–2009).

תנאי הקבלה של משרד החינוך במסלול ללא בחינה פסיכומטרית הוא ממוצע בגרויות של 92, כולל בונוסים — אך כיום ממוצע הבגרויות של סטודנטים להוראה מהחינוך הממלכתי הוא 88 כולל בונוסים.

  הירידה החדה

כיום, המשרד מאפשר קבלה ללימודי הוראה עם בגרות בסיסית בלבד ומקצוע מורחב אחד, בעוד שבמסלולים אחרים במוסדות להשכלה גבוהה נדרשים המועמדים להציג כמה מקצועות מורחבים לבגרות. בנוסף, משרד החינוך משקיע בהגדלת שיעור התלמידים שנבחנים בחמש יחידות מתמטיקה לבגרות - בעוד המועמדים ללימודי הוראה, גם להוראת מתמטיקה, יכולים להסתפק ב–4 יחידות מתמטיקה ולהציג ציון ממוצע של 75 בלבד במקצוע זה; סטודנטים להוראה המיועדים ללמד אנגלית צריכים להיות בעלי 5 יחידות באנגלית — וממוצע ציונים של 70 בלבד; כדי ללמד את מדעי הטבע בתיכונים, ניתן להסתפק גם ב–4 יחידות בלבד במתמטיקה, ובציון "עובר" ב–5 יחידות במקצוע מדעי.

רק מורים שלא עמדו בתנאי הקבלה הבסיסיים הללו נדרשים לעמוד בבחינה פסיכומטרית. במקרה כזה, המשרד דורש כי הציון המשולב עם ממוצע הבגרויות יסתכם ב–540 — ציון גבוה בהשוואה לסף שנקבע לפני שנתיים (525).

עם זאת, סטודנטים עדיין יכולים להתקבל עם ציון משולב נמוך יותר. במקרים אחרים, שבהם למועמד ללימודי הוראה אין בגרות או ציון פסיכומטרי, הוא יכול להתקבל על סמך לימודים במכינה ולעמוד במבחנים התואמים ברמתם למבחני הבגרות, בתנאי שיגיע לממוצע הציונים הנדרש מהמועמדים להוראה בבגרות.

100 נקודות פחות מהממוצע הכללי

תנאי הסף הנמוכים הביאו לכך שרוב הסטודנטים להוראה ב–2018 (55%) התקבלו ללימודים ללא פסיכומטרי, לעומת 9% בלבד ב–2006. בנוסף, בשנים האחרונות ציון הפסיכומטרי של הסטודנטים במכללות להוראה נמצא במגמת ירידה, ולפי נתוני הלמ"ס, ב–2018 הוא היה 488 בלבד לעומת ממוצע כללי של 548.


הציון

ואולם במשרד החינוך טוענים כי איכות הסטודנטים להוראה נמצאת במגמת עלייה. במשרד טוענים כי לאור העובדה שלימודי הוראה אינם מחייבים בחינה פסיכומטרית, חשיפת ממוצע ציוני הפסיכומטרי של הסטודנטים להוראה מוטעית, גורמת נזק ופוגעת בתדמית המקצוע. המשרד מאפשר למכללות להוראה גם לקבל מועמדים שלא עמדו בתנאי הקבלה (עד 10% מכל מחזור), במקרים מיוחדים.

דרישות הקבלה ללימודי הוראה בישראל תמיד נחשבו נמוכות ביחס למקצועות אחרים, והשינוי עדיין לא נראה באופק. כך למשל, לפי נתוני הלשכה, ממוצע ציוני הפסיכומטרי הסטודנטים במכללות להוראה הוא בין הנמוכים ביותר באקדמיה, 484.

בשנתיים האחרונות מנסים במשרד החינוך כלי סינון חדש שכבר נוסה על מספר מצומצם של סטודנטים להוראה: מבחני אישיות. מבחנים אלה, שיבחנו את התאמתם של הסטודנטים לתפקידי הוראה, בוחנים את יכולות ההנהגה, ההוראה והעבודה מול תלמידים, כמו גם את היכולות הרגשיות. מבחן זה יהווה תחליף למבחן הפסיכומטרי. פחות מ–1,000 סטודנטים להוראה נבחנו במבחנים אלה ב–2018–2019, מתוך כ–5,000 המתקבלים בשנה ללימודי הוראה.

הפיילוט של מבחן מסיל"ה (מיון סטודנטים ייעודי ללימודי הוראה) נערך על ידי מכון מופת העוסק בפיתוח תוכניות ללימוד סטודנטים להוראה. המבחן כולל ראיון אישי עם מועמדים להוראה, סימולציה הנערכת בקבוצה וכמה שאלונים מול מחשב, חלקם שאלונים פסיכוטכניים. בשלב זה, רוב הסטודנטים להוראה שנדרשו לעבור את המבחן הם כאלה שלא עמדו בתנאי הקבלה של המשרד, וציוני הבגרות והפסיכומטרי שלהם היו נמוכים מדי. בעתיד מתכננים במשרד החינוך להציב את המבחן כאחד מתנאי הסף ללימודי הוראה. במערכת החינוך תולים תקווה בכך שהמבחן ישפר את איכות המועמדים המגיעים למכללות, ואף יפחית את שיעור הנשירה של המורים בשנים הראשונות לעבודתם במערכת החינוך.

בונים על האקדמאים - שעוזבים בהמוניהם

תלמידים בבית ספר בתל אביב
אילן אסייג

לפי משרד החינוך, שיפור משמעותי באיכות המורים הוא רק עניין של זמן, משום שכיום מחצית מהסטודנטים להוראה הם אקדמאים במסלול הסבה להוראה.

ואולם מבדיקת תנאי הקבלה במסלול זה עולה כי גם שם ניתן להתקבל עם ממוצע ציונים של 70 בלבד בתואר ראשון (מלבד במקצועות מדעיים), או עם תואר אחר בממוצע ציונים 75 בלבד.

למרות הקלות היחסית שבה ניתן להיכנס כעובדי הוראה למערכת החינוך, הקביעות לעובדים לאחר שלוש שנים ותוספות השכר מההסכמים שנחתמו בשנים האחרונות — שיעורי עזיבת המקצוע גבוהים במיוחד. 20% מהמורים נוטשים את ההוראה במהלך חמש השנים הראשונות שלהם בתפקיד. כמו כן, הנתונים מצביעים על כך שדווקא המורים האיכותיים ביותר הם שעוזבים את מקצוע ההוראה בשיעורים הגבוהים ביותר. תוספות השכר האחרונות לא שינו את המגמה, ולכן על הממשלה לבחון גורמים נוספים לכך: האלימות בבתי הספר, התנאים הפיזיים הקשים, היעדר הגיבוי והמחסור בעצמאות — ואפילו חומרי הלימוד.

"אין כוונה להתפשר על איכות המורים"

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד דוחה את הטענות. איכות המורים להוראה נמצאת בעלייה מתמדת. לראיה, בשנת תשע"ח (2018) הציון המשולב הממוצע היה 587, ובתשע"ט (2019) הוא עלה ל–593. לפני כארבע שנים בוטלה חובת ההיבחנות במבחן הפסיכומטרי, ועל כן הקבלה למכללות להוראה נעשית בעיקר על בסיס בגרות איכותית. לצד זאת, המכללות מפעילות מסלול למועמדים מצטיינים שיש להם ציון משולב של 650 ומעלה.

"זאת ועוד, בארבע השנים האחרונות חלה עלייה ניכרת גם במספר האקדמאים העוברים הסבה להוראה. ב–2017 (תשע"ז) שיעורם היה 49% מכלל הסטודנטים, וב–2018 — 53%. מדובר באוכלוסייה איכותית מאוד. באחרונה, מספר גדל והולך של סטודנטים עוברים גם בחינת מיון והתאמה בינאישית למקצוע ההוראה. כך למשל ב–2018 עברו את הבחינה 574 סטודנטים וב–2019 גדל מספרם ל–823.

"המשרד מיישם תוכנית רב־שנתית להכשרה ולהשמת מורים איכותיים, ואין כל כוונה להתפשר על איכותם, להפך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#