דירוג התיכונים: הרשת המובילה בישראל - וזו שמשתרכת מאחור - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דירוג התיכונים: הרשת המובילה בישראל - וזו שמשתרכת מאחור

זוהי השנה השלישית שמשרד החינוך מפרסם את דירוג הרשתות - שבוחן בתי ספר באמצעות מדדים כמו שיעורי זכאות לבגרות, נשירת תלמידים, שיעורי מעורבות באירועי אלימות ועוד ■ אורט, הרשת הגדולה והמתוקצבת בישראל, היא בעלת הישגים בינוניים בלבד

17תגובות
פתיחת שנת הלימודים
דודו בכר

מבדיקה של TheMarker בנוגע לשבע רשתות בתי ספר מהגדולות והמוכרות בישראל, שמבוססת על דירוג שערך משרד החינוך, עולה כי רשת החינוך אמי"ת היא האיכותית ביותר. רשת בני עקיבא הגיעה למקום השני, ובמקום השלישי דורגה רשת דרכא של קרן רש"י.

לעומת זאת, רשת עמל, אחת מרשתות החינוך הוותיקות בישראל, משתרכת מאחור מבין שבע הרשתות הגדולות והמוכרות, בציון הממוצע שהתקבל במדדים המרכזיים של משרד החינוך. זאת הפעם השלישית שבה מפרסם TheMarker את דירוג הרשתות של המשרד. גם בשנה שעברה דורגה רשת אמי"ת במקום הראשון, ועמל קיבלה ציונים נמוכים במיוחד במדדים.

במדד של משרד החינוך, הבוחן את יכולתה של כל רשת להציג הישגים גבוהים בכל בתי הספר שלה, דורגו רשת אמי"ת ורשת דרכא במקום הראשון, מתוך שבע הרשתות הגדולות בישראל. רשת דרכא מדורגת במקום הראשון גם במדד המתייחס לשיעור הזכאות לבגרות של בתי הספר, שהוא מדד מרכזי עבור משרד החינוך, כאשר שיעור הזכאות לבגרות בה הוא הגבוה ביותר - 88% ב-2018. שתי הרשתות שיפרו באופן משמעותי את הישגיהן, בהשוואה לשנה שעברה.

בשבע רשתות החינוך שנבחרו לומדים כ-165 אלף תלמידים, בכ-300 בתי ספר (קיימות רשתות חינוך נוספות, שאינן מופיעות כאן). מדובר ברשתות פרטיות, שמופעלות לרוב כעמותות או כחברות לתועלת הציבור. רוב התקציב שלהן מתקבל מהמדינה, סכום שהסתכם בשנה שעברה ב-3.8 מיליארד שקל. בנוסף, הן מקבלת תקציבים גם מהרשויות המקומיות וגובות תשלומי הורים.

דרכא - ללא דמי ניהול

משרד החינוך מתיר לרשתות לגבות דמי ניהול של עד 6% מתקציבי בתי הספר לטובת התפעול השוטף ומימון הוצאות ההנהלה, בין היתר גם את שכר הבכירים ברשתות. כך למשל, בשנה שעברה, השכר הממוצע של מנהלי הרשתות שמופיעות בדירוג הסתכם ב-57 אלף שקל בחודש. השכר הגבוה ביותר היה של צבי פלג, מנכ"ל אורט, רשת החינוך הגדולה בישראל, שהסתכם ב-66.3 אלף שקל. דרכא היא הרשת היחידה מבין שבע הרשתות שנבדקו שאינה גובה דמי ניהול מהרשויות המקומיות או מתקציב בתי הספר.

רשויות מקומיות רבות, בעיקר בפריפריה, בוחרות להעביר את האחריות על ניהול בתי ספר בתחומן לרשתות, ולכן הן עורכות מכרזים לבחירת הרשת המתאימה. בשל התקציבים הרבים המעורבים בתהליך, החליט משרד החינוך לפני כשלוש שנים לבחון אם יש תועלת בבחירה ברשת לניהול בית ספר על פני ניהולו על ידי הרשות המקומית. המשרד גילה כי בחלק מהמקרים אין תמורה בהעברת האחריות, וכי קיימים פערים גדולים בין ההישגים של בתי הספר השונים בתוך כל רשת. בתגובה, השיק המשרד את הדירוג הנוכחי, שמאפשר לרשויות המקומיות להחליט מהם הפרמטרים החשובים עבורן, ולקבל בהתאם את דירוג ההישגים הקיימים של בתי הספר בכל רשת.

מקבלות ציונים

מדדים להצלחה

מנתוני משרד החינוך עולה כי בחלק מהמקרים, רשויות מקומיות מבוססות מצליחות להגיע בבתי הספר שלהן להישגים גבוהים יותר מאשר ההישגים הנוכחיים של רשתות החינוך, אך יש כמה רשתות שמצליחות להגיע להישגים גבוהים באופן עקבי, בכל בתי הספר שבניהולן.

הציון הסופי מתייחס לממוצע שערך TheMarker לציונים שהעניק משרד החינוך לרשתות בתשעה מדדים שבחר המשרד: שיעור הזכאים לבגרות בכל אחד מהתיכונים שמפעילה הרשת; שיעור המצטיינים בבגרות; שיעור הניגשים ל-5 יחידות במתמטיקה ובאנגלית בבחינות הבגרות; טוהר הבחינות; מניעת נשירה; מאמצי שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים שיעור המעורבות באלימות; ושיעור הגיוס לצה"ל או לשירות הלאומי של בוגרי בית הספר.

הציונים נעים בין 400 ל-600. ציון נמוך מ-400 באחד מהמדדים אינו עומד בתנאי משרד החינוך. עם זאת, מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות רשאים לשנות את המשקל של כל אחד מהמדדים לפי רצונם, וכך לשנות את תוצאות הדירוג הכללי. למשל, ניתן לבדוק את הישגי הרשת במדד הגיוס לצה"ל או לשירות לאומי - ורשת חינוך שלא תפעל לשיעור גיוס גבוה בקרב תלמידיה, עלולה לספוג נזקים כלכליים במכרזים של הרשויות המקומיות.

אמי"ת - דירקטוריון המורכב מנשים בלבד

ברשת החינוך אמי"ת לומדים כ-21 אלף תלמידים ב-51 מוסדות חינוך על־יסודיים, בעיקר בזרם הממלכתי־דתי, אך היא מפעילה גם כמה בתי ספר בזרמים הממלכתי והחרדי. היא הוקמה לפני מאה שנים על ידי ארגון נשי אמי"ת, והדירקטוריון שלה מורכב מנשים בלבד.

רשת אמי"ת הובילה בשני מדדים: שיעור הנבחנים ב-5 יחידות במתמטיקה ובשיעור נמוך של מעורבות באירועי אלימות.

דרכא מובילה

מנכ"ל רשת אמי"ת, ד"ר אמנון אלדר, אמר כי "הדירוג הוא אות כבוד למערך הפדגוגי של אמי"ת ולמורים, בעיקר בפריפריה, שם ממוקמים מרבית בתי הספר שלנו. אנו גאים בהצטיינות במניעת אלימות, לא פחות מבהצטיינות ב-5 יחידות במתמטיקה. בנוסף, אנחנו משקיעים בהתחדשות פדגוגית ובהקניית מיומנויות המאה ה-21, ולכן פנינו למשרד החינוך בבקשה להכניס גם את הנושאים הללו למדדים בשנה הבאה".

במקום השני מתוך שבע הרשתות הגדולות מדורגת רשת בני עקיבא, שמפעילה 26 בתי ספר. הממוצע של הרשת הושפע לטובה בעיקר בעקבות נתוני הגיוס הגבוהים לצה"ל, שהוא המדד היחיד שבו היא מובילה על פני שאר הרשתות. בנוסף, ברשת שיעור גבוה של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים שמשולבים בלימודים והיא דורגה במקום השני במדד שיעור התלמידים המצטיינים בבגרות. עם זאת, הציון שקיבלה רשת בני עקיבא על מניעת אלימות הוא נמוך באופן יחסי, מכיוון ששיעור המעורבות של התלמידים בבתי הספר שלה באירועי אלימות הוא גבוה.

רשת דרכא, הנתמכת על ידי קרן רש"י, קרן עזריאלי וקרן YRF, מפעילה 23 מוסדות שבהם לומדים כ-12.5 אלף תלמידים. דרכא מובילה בשלושה מדדים שונים ושומרת על עקביות, לצד רשת אמי"ת, בדירוג משרד החינוך בשלוש השנים האחרונות.

דרכא דורגה במקום הראשון בשיעור התלמידים הזכאים לבגרות, והיא מובילה גם במדד שיעור התלמידים הנבחנים ב-5 יחידות באנגלית, וכן בשיעור נשירת תלמידים. עם זאת, במדד הבוחן את שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים היא קיבלה את הציון הנמוך ביותר מבין שבע הרשתות.

באורט מעתיקים פחות

רשת אורט היא רשת החינוך הגדולה בישראל, עם 107 בתי ספר שבהם לומדים כ-70 אלף תלמידים. התקציב שקיבלה מהמדינה הסתכם ב-1.3 מיליארד שקל ב-2018, אך ההישגים שלה היו בינוניים לעומת שאר הרשתות. הציון הגבוה ביותר של הרשת היה במדד שבוחן את טוהר הבחינות, שכן שיעור המחברות הפסולות ברשת היה הנמוך ביותר מבין שבע הרשתות. במדדי שיעור הזכאות לבגרות, שיעור המצטיינים בבגרות ושיעור הנבחנים ב-5 יחידות במתמטיקה, דורגה הרשת הגדולה בישראל רק במקום הרביעי מבין שבע הרשתות.

במקום החמישי דורגה רשת עתיד, המפעילה כ-24 מוסדות. שיעור המצטיינים בבגרות בקרב בוגרי הרשת היה גבוה יחסית, אך היא דורגה במקום האחרון מתוך שבע הרשתות בשיעור הזכאות לבגרות ובמדד הנשירה.

עומדים ברף

במקום השישי מבין שבע ניצבת רשת סכנין, המפעילה כ-18 מוסדות במגזר הערבי ונותנת דגש לחינוך טכנולוגי. הציון הממוצע של הרשת בתשע המדדים של משרד החינוך היה גבוה רק ב-10 נקודות מזה של רשת עמל, שדורגה אחרונה. הישגיה נמוכים ברוב המדדים, והיא מדורגת במקום האחרון הן במדד שיעור התלמידים שנבחנים ב-5 יחידות מתמטיקה והן במדד האלימות. עם זאת, היא דורגה במקום הראשון במדד השילוב של תלמידים עם צרכים מיוחדים.

רשת עמל סוגרת את הדירוג, עם ציון ממוצע של 485. ברשת לומדים כ-30 אלף תלמידים. היא דורגה במקום האחרון בשלושה מדדים: שיעור המצטיינים בבגרות, שיעור הנבחנים ב-5 יחידות באנגלית ובמדד טוהר הבחינות. גם שיעור הנבחנים ב-5 יחידות במתמטיקה היה נמוך יותר מרוב הרשתות, פרט לרשת סכנין.

מעמל נמסר בתגובה: "הרשת אינה סלקטיבית. היא לא ממיינת תלמידים ובתי ספר שהיא לוקחת לניהולה. אין בעיה להגיע למדדים מצוינים כשממיינים ובוחרים את התלמידים המצטיינים ואת בתי הספר ברמות הסוציו־אקונומיות הגבוהות ביותר. רשת עמל נמצאת במקומות קשים בפריפריה, היא מקבלת בתי ספר מכל המגזרים ומכל רמות האוכלוסייה ומעלה את המדדים שלהם. המבחן האמיתי לבחינת רשת חינוך הוא בדיקת השיפור לאורך השנים. החוכמה היא לראות איך אותם בתי ספר היו לפני כניסת הרשת ולאחריה - ובזה עמל עושה עבודה מצויינת. מדדי המשרד משקפים ציון נקודתי והטבלה אינה משקפת את השיפור לאורך השנים".

במדד האיכות - דרכא ואמי"ת מובילות

הנתונים של משרד החינוך מגלים רק חלק מהתמונה, כי הם מושפעים מבתי הספר המצוינים בכל רשת, או מבתי הספר החלשים במיוחד. כדי לקבל נתונים משלימים, פיתח המשרד מדד נוסף, שבוחן מהו שיעור בתי הספר בכל רשת שעומד בתנאי הסף שהציב המשרד בכל מדד.

גם על פי מדד זה הרשתות המובילות הן אמי"ת ודרכא. כך למשל, כל בתי הספר ברשת דרכא עמדו בשני התנאים המשמעותיים של המשרד - שיעור הזכאות לבגרות ושיעור המצטיינים בבגרות - 100% בשניהם. גם ברשת אמי"ת מדובר על שיעור גבוה במיוחד - 98% מבתי הספר עומדים בשני המדדים. עם זאת, במדד לימודי 5 יחידות במתמטיקה, רשת אמי"ת מובילה עם 95% מבתי הספר שלה שעמדו ברף, לעומת 90% ברשת דרכא. בחישוב הזה, מרבית בתי הספר של רשת אורט עומדים ברף שקבע המשרד לגבי שיעור המצטיינים בבגרות - 97%, אך רק 87% מבתי הספר שלה עמדו ברף שנקבע לגבי שיעור הזכאות לבגרות.

רשת עמל מגיעה למקום הרביעי בשיעור המצטיינים בבגרות במדד האיכות - 85% מבתי הספר שלה עומדים ברף הזכאות לבגרות. זהו גם שיעור בתי הספר שלה שעומדים בשאר תנאי הסף של משרד החינוך.

בדיקת ממוצע האיכות הרשתית של הרשתות מגלה כי דרכא ואמי"ת חולקות את המקום הראשון - 94% מבתי הספר שלהן עומדים בדרישות המשרד; רשת אורט במקום השלישי - 90%; ואחריהן הרשתות עמל ובני עקיבא - 86% בממוצע. את הרשימה סוגרות הרשתות עתיד וסכנין עם 80% - נתון שמלמד כי הפערים בהישגים בין בתי הספר שלהן גבוהים יותר.

מרשת אורט נמסר בתגובה: "צר לנו כי בהשוואת נתוני הרשתות נעשה חישוב 'עיוור' המתעלם מנושאים מהותיים ואקוטיים לחינוך הציבורי במדינת ישראל. הדירוג המדובר משווה בין רשתות החינוך השוואה 'קרה' שלא לוקחת בחשבון פעילות באזורים המאופיינים במצב סוציו אקונומי נמוך, או פעילות במגזרים הערבי , הבדואי, והדרוזי. בעוד חלק מהרשתות הנדונות בכתבה מחזיקות בבית ספר אחד במגזר הערבי, חלקן אף מפעילות בית ספר ממיין, ברשת אורט גאים בנתון שלפיו 23% מבתי הספר משתייכים למגזר הערבי, הבדואי והדרוזי. גם באזורים מוחלשים ובפריפריה בישראל, מגיע לתלמידים חינוך איכותי, מדעי וטכנולוגי שיאפשר לכל תלמיד הזדמנות שווה. רשת אורט תמשיך בעבודתה על מנת לקדם חזון זה, ואנו גאים בהישגינו בטוהר הבחינות שהינו מייצג את כלל מגזרי האוכלוסייה בישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#