תקציב החינוך זינק - אך הריכוזיות ממשיכה לפגוע בבתי הספר - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תקציב החינוך זינק - אך הריכוזיות ממשיכה לפגוע בבתי הספר

משרד החינוך צריך להגדיר את תחומי הליבה ולאפשר לכל מחלקות החינוך בקהילה להחליט לגבי אופן הלמידה בבתי הספר ■ מבחינת המערכת מדובר בכלל בזן אחיד של גידולי תירס, ולא בבני אדם

תגובות
ילדים בתחרות שחמט בחצור הגלילית. בתי ספר יוכלו לקדם מקצועות לפי החלטתם
ירון קמינסקי

בעשור החולף גדל תקציב מערכת החינוך מ-25 מיליארד שקל לכ-60 מיליארד - כך על פי נתוני חטיבת המחקר של בנק ישראל. האם על פני ציר זמן זה מערכת החינוך הציגה עקומת למידה ושיפור בהתאמה לגידול בתקציב?

על פי כל המדדים, בהשוואה למדינות OECD, התוצרים של מערכת החינוך הישראלית מלמדים כי לא חלה כל התקדמות. ישראל נותרה בינונית מבחינת הישגי התלמידים ומקוטבת מבחינת הפערים בין קבוצות שונות באוכלוסייה, גם לאחר הגדלת התקציב בשיעור ריאלי של 73%.

מערכת החינוך מתעצבת ומתנהלת "מלמעלה", בין מוקדי הכוח שבין שר ומשרד החינוך לבין ארגוני המורים. הבעיה במודל זה טמונה בכך שהוא משרת את מדיניות השר ומשמר את מעמדם של ארגוני המורים. התוצאות העגומות של מערכת החינוך ימשיכו להתקיים ללא תלות בגודל התקציב, מכיוון שהוא ממשיך לתחזק את אותן בעיות יסוד של המערך החינוכי. כל זמן שבמערכת החינוך ימשיכו להקצות משאבים לתשומות ולא לתפוקות - לא יהיה ניתן לשפר את ההישגים במדדי ההשוואה.

במשרד החינוך וארגוני המורים התקבעה תפישה מכנית של ציבור עובדי ההוראה. מבחינת המערכת מדובר בכלל בזן אחיד של גידולי תירס, ולא בבני אדם. כלומר, אין שונות ביניהם בכישורים, ביכולות, בהכשרה, ברמת השחיקה ובמקצוע שאותו הם מלמדים. השכר במערכת נקבע לפי שיטת הסניוריטי, שבה לוותק ולהשכלה של המורים משקל מכריע - מורים יגיעו לתקרת השכר שלהם בשיא הוותק - לאחר 36 שנה. לכל שאר המשתנים אין ביטוי בדירוג השכר.

מערכת ההפעלה של משרד החינוך צריכה להשתנות. זהות המפעיל צריכה לעבור ממשרד החינוך לרשויות המקומיות ולסגל המינהלי של בתי הספר. המשרד צריך להגדיר את תחומי הליבה ולאפשר לכל מחלקות החינוך בקהילה להחליט על הדרך שבה יגבשו את הזהות ואופן הלמידה בבתי הספר. לצורך ההמחשה, אם בית ספר יחליט כי לימודי שחמט חיוניים להקניית יכולות חשיבה ולמידה, ביטחון עצמי, ערכים של כבוד והתמודדות עם מבחנים - יהיה זה בסמכותו לעשות זאת.

במסגרת זו, למנהלי בתי הספר יתאפשר להעסיק מורים בחוזים אישיים שיוצרים ערך עבור התלמידים, ובמידת הצורך גם לסיים חוזה העסקה של מורים. בנוסף, הורים יוכלו לבחור יחד עם הילדים שלהם את בתי הספר שבו הם ילמדו באמצעות שיטת הוואוצ'רים - שבה ההורים בוחרים בבתי ספר על פי סדר העדיפויות שלהם - ומשרד החינוך יתקצב את בתי הספר בהתאם.

אימוץ מדיניות זו תספק תמריצים לבתי הספר להשתפר וליצור חוויית למידה המותאמת לקהל היעד שלה. לפיכך, משרד החינוך וארגוני המורים חייבים להיות חלק מהפתרון ולא מהבעיה. מערכת החינוך חייבת להתפרק מהמבנה הריכוזי שלה ולאפשר לממשל המקומי ולצוותי הניהול בבתי הספר אוטונומיה פדגוגית.

גופי הייצוג של המורים יצטרכו להכיר בשינוי של צורת ההעסקה של מורים וליצור בהסכמה מתווה שיותאם למציאות מתקדמת - במקום להתעקש על מערך של ביטחון תעסוקתי קשיח שלא מאפשר לפטר מורים. שינויים אלה ונוספים חיוניים כדי לצאת משיווי המשקל הרע שבו נמצאת מערכת החינוך.

הכותב הוא בעל הבלוג "סטיית תקן"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#