לימודי חוץ: המרכז האקדמי הפופולרי של ערביי ישראל - בג'נין

55% מהסטודנטים באוניברסיטה האמריקאית בג'נין הם ערבים־ישראלים, שמשלמים כ-30 אלף שקל בשנה כדי ללמוד שם רפואה, רוקחות והנדסה ■ בתוך עשור זינק פי 10 מספר הסטודנטים הישראלים ברשות הפלסטינית ■ החוקרים מאשימים: זו התוצאה של מערכת חינוך מפלה

ליאור דטל
האוניברסיטה האמריקאית בג'נין. ״ישראל הציגה חסמי כניסה לאוניברסיטאות, שספק אם הם מטעמים אובייקטיביים או מקצועיים"
האוניברסיטה האמריקאית בג'נין. ״ישראל הציגה חסמי כניסה לאוניברסיטאות, שספק אם הם מטעמים אובייקטיביים או מקצועיים"צילום: יאסר ואקד
ליאור דטל

הרשות הפלסטינית מושכת סטודנטים ערבים אזרחי ישראל יותר מכל אוניברסיטה בתחומי הקו הירוק - כך עולה ממחקר משותף של מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה ואגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר.

לפי המחקר, בשנים האחרונות נהפכה האוניברסיטה האמריקאית בג'נין (AAUP) לגדולה ביותר עבור תושבי ישראל הערבים. ב-2018 למדו בה יותר מ-6,000 מהם - ולראשונה היא עקפה את אוניברסיטת חיפה, שעד לפני כשנתיים היתה המוסד האקדמי המוביל עבור הציבור הערבי במדינה.

לפי המחקר, רוב הרוקחים הערבים המועסקים בישראל הוכשרו בשנים האחרונות ברשות הפלסטינית - במוסדות שרמתם אינה מפוקחת על ידי המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג). מי שלאחר מכן מעוניין לעבוד בישראל נדרש לעבור מבחני הסמכה מטעם משרד הבריאות. כך גם במקצועות נוספים כמו רפואת שיניים, פיזיותרפיה, קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק.

רוב הבוגרים מחו"ל – מהחברה הערבית

לפי הערכות, המבוססות על נתונים של משרדי החינוך והבריאות, 70% מכלל רופאי השיניים הערבים שקיבלו רישיון לעבודה בישראל ב-2015-2014 הוכשרו בחו"ל, וכך כ-64% מהרוקחים ו-32% מהרופאים. בנוסף, 31% מהפיזיותרפיסטים, ו-24% מהקלינאי תקשורת והמרפאים בעיסוק מהמגזר הערבי הוכשרו בחו"ל.

רוב הסטודנטים הערבים בחו"ל בוחרים ללמוד את מקצועות הבריאות. 84% מהסטודנטים הערבים שלמדו בחו"ל ב-2012, למדו רפואה או את אחד ממקצועות הרפואה. ב-2018, הרוב המוחלט (81%) של הסטודנטים הערבים תושבי ישראל באוניברסיטה בג'נין למד את מקצועות הבריאות ושירותים ציבוריים, ו-9% נוספים למד חינוך, 5% למד מדעי הרוח ואומנות ו-3% למד מדעים.

אפליה מתמשכת

מספר הסטודנטים הערבים־ישראלים שלומדים באוניברסיטה
האמריקאית בג'נין
צילום:

האוניברסיטה האמריקאית בג׳נין נפתחה בשנת 2000, והיא האוניברסיטה הפרטית הראשונה שנפתחה ברשות הפלסטינית. כיום לומדים בה כ-11.3 אלף סטודנטים - יותר מחצי מהם (55%) מתגוררים בשטחי מדינת ישראל (לפי אתר האינטרנט של האוניברסיטה), ו-5% מהם סטודנטים זרים ממדינות אחרות. שכר הלימוד באוניברסיטה הוא 35-25 אלף שקל, הלימודים בה מתקיימים באנגלית ומוצעים בה תארים בתחומי הרפואה (מדעי הרפואה, רפואה ציבורית, טכנולוגיה רפואית), רפואת השיניים, הסיעוד, המשפטים, מדעי הרוח, ההנדסה ובתחומי ההיי-טק, ומינהל העסקים. את מקצועות הרפואה שמציעה האוניברסיטה היא עושה בשיתוף אוניברסיטת ירדן.

ב-2007 רק 36 סטודנטים ערבים-ישראלים למדו באוניברסיטה בג׳נין, אך שנה מאוחר יותר מספרם הוכפל. בעשור שחלף מאז, מספר הסטודנטים הלומדים בה זינק פי עשרה, וכיום לומדים בה 6,215 סטודנטים ישראלים. בשנה שעברה עבר מספר הסטודנטים הערבים-ישראלים הלומדים בג׳נין את מספר הסטודנטים הערבים תושבי ישראל שלומדים באוניברסיטת חיפה (5,444).

לפי החוקרים, הסטודנטים הערבים למעשה מוסללים ללימודים מחוץ לישראל. זאת, בשל המחסור בתקני הסטודנטים במדינה ורף הקבלה הגבוה ללימודים במוסדות החינוך, שמונע מרבים מהם להתקבל לאקדמיה. מגמה זו היא המשך ישיר לאפליה שממנו סבלו ערביי ישראל כל חייהם ממערכת החינוך הישראלית, שהשקיעה בהם תקציבים נמוכים באופן משמעותי יחסית לאלה שהועברו ליהודים, ובכך פגעו בהישגיהם הלימודיים.

זאב קריל
זאב קרילצילום: ניר קידר

נתונים סותרים בין המל"ג למחקר

המחקר נכתב על ידי מריאן תחאוכו וקיריל מושקליב מהתוכנית למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן, שנועדה לקדם את החברה הערבית בישראל, וזאב קריל ונג׳יב עמרייה מאגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. לפי כותבי המחקר, לנזק שנוצר לכלכלת ישראל כתוצאה מאי-שילובם המספק של ערביי ישראל בתעסוקה, מצטרף הנזק מאובדן ההכנסות של מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל מאלפי סטודנטים ערבים שהיו יכולים להירשם אליהם בכל שנה.

"כרבע מהסטודנטים הערבים לומדים מחוץ לישראל, ורובם המוחלט לומד את מקצועות הבריאות", אומר קריל. "מאז 2012 שיעור הערבים הלומדים מחוץ לישראל גדל ב-66% ולהבנתנו הסיבה העיקרית לכך היא חוסר ההלימה הקיצוני בין מספר המעוניינים לרכוש השכלה בתחומי הבריאות בישראל לבין ההיצע המצומצם של מקומות הלימוד של תחומים אלה באוניברסיטאות".

מריאן תחאוכו
מריאן תחאוכוצילום: ללא קרדיט

כותבי המחקר ממליצים לפתוח מוסד נוסף להשכלה גבוהה בתחומי הרפואה - שיקבל סטודנטים ערבים - או להרחיב את הפקולטות הקיימות. באחרונה החליטה המל"ג לבטל את הקמת הקמפוס האקדמי הראשון שהיה אמור להיות מיועד לציבור הערבי - אחרי שבמשך שנים נערכו דיונים בעניין.

במארס קיים מכון אהרן שולחן עגול בטייבה בנוגע להקמת קמפוס עבור הציבור הערבי, ובין היתר, השתתף בדיון ד"ר סאמר חאג' יחיא, שנבחר בתחילת החודש לתפקיד יו"ר בנק לאומי ובאותה תקופה היה חבר סגל במרכז הבינתחומי הרצליה. חאג' יחיא התייחס לניסיון להקים מכללה ערבית על ידי המל״ג, ואמר: "המל"ג והוועדה לתכנון ולתקצוב (הוות"ת) הערימו קשיים רבים והציגו חסמים מרובים, שספק אם הם מטעמים אובייקטיביים או מקצועיים".

לדבריו, "המל"ג מתגאה בכך שהגיעה ליעד של שילוב של 20% מהערבים בהשכלה הגבוהה, אבל ידוע שזה הישג ומספר מעוות. ה-20% כוללים אחוז גדול של סטודנטים שלומדים מקצועות שאין להם עתיד כמו תחומי מדעי החברה, והם פשוט יוצאים מהלימודים לאבטלה. אז לשים מספר בעלמא רק כדי להגיע ליעד? אני לא בטוח שזה נכון מבחינה כלכלית".

ג'נין השכלה גבוהה
צילום:

במחקרם ציינו החוקרים כי "הגדלת מספר הסטודנטים הערבים שילמדו במוסדות ישראליים ולא בחו"ל, תבטיח בקרה של המל"ג על איכות הלימודים, תגביר את האינטגרציה שלהם עם האוכלוסייה היהודית ותשפר את השליטה בשפה העברית. בכך היא תקל על השתלבותם של הבוגרים בשוק העבודה ואף תתרום לצמיחת המשק".

החוקרים ממליצים גם להרחיב את התוכניות של עמותת יכולות של קרן רש"י, שפועלות בבתי הספר המוחלשים, גם של הערבים, הבדואים והדרוזים, וכן תוכניות אחרות שנמצאו אפקטיביות. "חינוך הוא לא רק בגרות ושוק עבודה, חינוך זה מפתח לאינטגרציה, ירידה בפשיעה ותחושת הזדהות ושייכות של מיעוט למדינתם", אומרת תחאוכו.

עוד הוסיפה כי "העובדה שישראל לא פעם נמצאת בתחתית המבחנים הבינלאומיים צריכה להדליק נורות אדומות לגבי הקבוצה החלשה בחברה והיכולת שלה להשתלב בעולם העבודה המודרני והעתידי. זו קבוצה עם פריון נמוך שבסופו של דבר פוגע בצמיחה במשק, וברמת החיים של כל אזרחי המדינה". לדבריה, "אי-מימוש הפוטנציאל של כחמישית האוכלוסייה בישראל והמחשבה שאם נתעלם מזה עדיין יהיה בסדר יתפוצצו לנו בפנים".

בשנים האחרונות מפעילה המל"ג תוכנית לשילוב סטודנטים ערבים באקדמיה, ולפי נתוניה סטודנטים ערבים רבים שולבו במוסדות הישראליים. עם זאת, המחקר הנוכחי סותר את מסקנותיה ומגלה כי למרות ניסיונות המדינה - פערי ההשכלה בין יהודים לערבים התרחבו. כך למשל, שיעור הסטודנטים הערבים הגברים ב-2018-2000 עלה מ-11.6% ל-15.7%, אך גם שיעור הסטודנטים היהודים עלה ל-45.4%, כך שבסופו של דבר הפער בין שיעורי ההשכלה של הגברים הערבים ליהודים צמח מ-25% ב-2000 ל-30% ב-2018.

סטודנטים באוניברסיטה העברית. מאז שנת 2000 פערי ההשכלה בין יהודים לערבים רק התרחבו
סטודנטים באוניברסיטה העברית. מאז שנת 2000 פערי ההשכלה בין יהודים לערבים רק התרחבוצילום: אוליבייה פיטוסי

כותבי המחקר מציינים כי בעבר היו פערים דומים בזכאות לבגרות בין התלמידים היהודים לתלמידים הדרוזים, אך בשנים האחרונות הצליחו התלמידים הדרוזים לצמצם את הפער - וכיום שיעור הזכאות לבגרות של התלמידים הדרוזים גבוה מאשר שיעור הזכאות של התלמידים היהודים.

החוקרים מתמקדים בתוכנית שיישמה עמותת יכולות בבתי הספר הדרוזים (כולל בתיכון בבית ג׳אן שהגיע ל-100% זכאות לבגרות), ומציינים כי היא הצליחה לבטל את הפערים בהישגי התלמידים בתקציב מוגבל ובאופן יעיל, כך שאחת מהמלצותיהם היא ליישם את התוכנית של העמותה בכל בתי הספר של החברה הערבית.

הפערים מתחילים בבתי הספר היסודיים

החוקרים גילו כי מועמדים ללימודי רפואה מהציבור הערבי עומדים בפני חסמים קשים בהרבה מאשר מועמדים יהודים בקבלה ללימודים באוניברסיטאות בישראל. לפי המחקר, בעוד ש-35% מהמועמדים היהודים ללימודי רפואה באוניברסיטאות יתקבלו לפקולטות, רק 23% מהמועמדים הערבים ללימודי רפואה יצליחו להתקבל.

גם הכניסה ללימודי מקצועות הבריאות מורכבת יותר עבור הערבים: בעוד ש-60% מהסטודנטים היהודים יצליחו להתקבל ללימודי מקצועות הבריאות, רק 36% מהסטודנטים הערבים שיבקשו ללמוד את המקצועות האלה בישראל יצליחו להתקבל. לפיכך, צעירים ערבים רבים חשים כי לימודי רפואה בחו"ל הם הפתרון היחיד עבורם.

תלמידי ישראל הערבים מופלים לרעה על ידי משרד החינוך מזה שנים. התקציב המועבר לכל תלמיד ערבי בישראל ממשרד החינוך נמוך בעשרות אחוזים מהתקציב שמועבר לתלמידים היהודים, בעיקר לתלמידים הדתיים. ב-2013 החליט משרד החינוך להגדיל במאות מיליוני שקלים את תקציבי ההעדפה המתקנת המועברים לתלמידים המוחלשים, אך הוא עשה זאת בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים בלבד.

למרות זאת, גם ב-2018 קיבלו תלמידים ערבים הלומדים בבתי הספר היסודיים ומגיעים מרקע כלכלי־חברתי החלש ביותר, תקציבים הנמוכים בכ-14% מתלמידים יהודים מרקע זהה. בתיכון - השלב הקריטי שיקבע את עתיד בני הנוער - לא יושמה אף תוכנית לחיזוק אוכלוסיות מוחלשות, למרות הבטחות שר החינוך לשעבר, נפתלי בנט - ופערי התקצוב רק התרחבו. באחרונה פירסם משרד החינוך נתונים חדשים שלפיהם ב-2018 כל תלמיד תיכון בזרם הממלכתי-דתי תוקצב בתקציב הגבוה ב-65% מהתקציב שניתן לתלמידי תיכון ערבים (40.3 אלף שקל לעומת 24.5 אלף שקל). 

כתוצאה מכך, שיעור הזכאות לבגרות של התלמידים הערבים נמוך בכ-20%, וההשתלבות שלהם באקדמיה ולאחר מכן בתעסוקה קשה הרבה יותר. כ-60% מהתלמידים הערבים מסיימים את גיל התיכון ללא בגרות בכלל. בנוסף, 52% מבני הנוער היהודים מחזיקים בבגרות שעומדת בתנאי הסף של האוניברסיטאות (ל-9% נוספים בגרות שאינה מאפשרת קבלה לאוניברסיטאות). בהתאם, ב-2018 רק 16% מהגברים הערבים הצעירים התחילו ללמוד לתואר ראשון, לעומת 45% מהגברים היהודים (הלא חרדים). בקרב הנשים, רק 36% מהנשים הערביות החלו ללמוד לתואר ראשון, לעומת 64% מהנשים היהודיות בישראל (הלא חרדיות).

"בחברה הערבית יש חשיבות גבוהה יותר למערכת החינוך בכל הקשור לצמצום פערים, מאחר שהיכולת של ההורים להשקיע בחינוך ילדיהם קטנה יותר, הרשויות המקומיות חלשות יותר, ובעוד שלתלמידים היהודים יש תנועות נוער וחינוך לא פורמלי, אין מערכות דומות ומסגרות משלימות בציבור הערבי", אומרת תחאוכו. "לילד הערבי יש רק את בית הספר, וגם שם הוא מקבל פחות תקציבים ומורים פחות טובים, שהם בעצמם פליטים של אותה מערכת חינוך חלשה. תלמיד ערבי מסיים תיכון כשהוא לא מסוגל להגיד משפט בעברית, והוא מתחיל את חייו הבוגרים בעמדת נחיתות משמעותית בכל המישורים".

לדבריה, "הפערים ברמת ההון האנושי בין ערבים ליהודים לא מתחילים בשוק העבודה, אלא בשלב מוקדם יותר, כבר בגילי בית הספר. כדי להבין מדוע ערבים-ישראלים 'נוהרים' ללמוד ברשות הפלסטינית, חייבים להבין את חולשת מערכת החינוך הערבית שלא מצליחה להכין את בוגריה לא לאקדמיה, ולא לשוק העבודה הישראלי: מחצית מהערבים שמסיימים תיכון לא זכאים לבגרות, אלה שזכאים לא מצליחים לעבור את מכשול הפסיכומטרי, וגם מי שמצליח להיכנס לאקדמיה - בעל סיכויים נמוכים יותר לסיים את התואר".

תחאוכו מוסיפה כי "בהנחה שהמדינה באמת מעוניינת לצמצם את הפערים ולהביא לשילוב מיטבי של האוכלוסייה הערבית בכלכלה, היא חייבת להרחיב את אפשרויות התעסוקה ולשפר את מערכת החינוך".

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ