מאפלטון ועד ביג־דאטה: התפקיד המסורתי של האקדמיה משתנה - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מאפלטון ועד ביג־דאטה: התפקיד המסורתי של האקדמיה משתנה

חברות רבות מחפשות עובדים, שגם אם גויסו למטרה ספציפית – יוכלו לעשות דברים אחרים במקביל ■ להקניית הכישורים הללו יש חשיבות מיוחדת. בצד תגבור הפריפריה בטכנולוגיה ובמדעים, יש לשפר את תלמידיה גם באותן מיומנויות החיוניות כיום לקבלה לעבודה ולהמשך הקריירה. אחרת, יישארו מאחור

אוניברסיטת תל אביב
מוטי מילרוד

כבר 2,400 שנה, מאז ייסד אפלטון את בית הספר לפילוסופיה בחורשת אקדמיה, האקדמיה שומרת פחות או יותר על אותם העקרונות. להרצאות הפרונטליות נוספו המעבדה והפרקטיקה, למתמטיקה ולמוזיקה הצטרפו מדעי ההתנהגות ומינהל עסקים, אבל באופן כללי ניתן לומר שהקו המנחה ברכישת השכלה או מקצוע נשמר. זה כמובן לא נאמר לשלילה: למסורת האקדמית יש חשיבות עצומה. בוגרי המוסדות הם חוליה בשרשרת מפוארת, ועבור רבים מהם התואר הוא כרטיס כניסה לחיים המקצועיים. אלא שבעולם החדש, זה כבר לא מספיק. בתעשיה ובעסקים, במגזר הציבורי והפרטי, בחברות ההזנק ובתאגידי הענק — כולם מחפשים היום עובדים שהם מולטידיסציפלינריים; כאלה שגם אם גויסו למטרה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#