חולמים להתאוורר בחו"ל? כרטיסי הטיסה לא יגיעו מהבוס בשנים הקרובות

חברות בישראל ובעולם מתכננות לקצץ את תקציב הנסיעות בעשרות אחוזים בשנים הקרובות ■ בכיר ברפאל: "הגענו בעבר לאלפי נסיעות בשנה. המשבר לימד אותנו להתייעל" ■ בענף התיירות עדיין מנסים לשמור על אופטימיות

מטוס טיסה מחלקת עסקים
ג'ורג' קלוני בנסיעת עסקים בסרט "תלוי באוויר". "דרישה גבוהה יותר של לקוחות עסקיים לכרטיסים בפרימיום"צילום: AP

מה אתם לוקחים אתכם מהקורונה? להיות יותר עם המשפחה? לצאת לריצה או לצפות בסדרות לתוך הלילה? עבור חברות ברחבי העולם, אחד הלקחים המרכזיים מהמשבר הלא נגמר, הוא שעובדיהן יכולים וצריכים לבלות פחות זמן באוויר ובנסיעות עסקיות בחו"ל.

החברות נהנות מהדיאטה בסעיף ההוצאות, אך המשמעות היא שהעונה השחונה של ענפי התעופה והתיירות, תימשך יותר מהמצופה. סקר של בלומברג בקרב 45 תאגידים גלובליים — בארה"ב, אירופה ואסיה — מגלה כי 84% מהם מתכננים לקצץ את תקציב הנסיעות בתקופה שאחרי משבר הקורונה. מרבית החברות דיווחו על קיצוץ של 20%–40%. הסיבות העיקריות, לפי החברות, הן היעילות והנגישות של פגישות מקוונות, חיסכון כספי ורצון להימנע מפגיעה בסביבה, לנוכח משבר האקלים.

"חזרתי עכשיו מניו יורק. זה היה סוריאליסטי לטוס שוב אחרי שנה וחצי. לפני הקורונה נסעתי פעמיים בחודש", מספר אביב ארנון, מייסד־שותף וסמנכ"ל פיתוח עסקי בסטארט־אפ WSC Sports. החברה, שמעסיקה 220 עובדים וגייסה עד כה כ–40 מיליון דולר, פיתחה מערכת אוטומטית ליצירת קטעי וידאו שמציגים רגעי שיא באירועי ספורט. ארנון מעיד כי החברה חסכה יותר ממיליון דולר ב–2020–2021 כתוצאה מההשבתה הנרחבת של הטיסות, בשעה שהתחזית ל–2021 היתה מצומצמת גם כך, בעקבות המשבר וההגבלות. הקרקוע הכפוי גרם לי לעצור רגע, להאט, לבנות את הצוותים הגלובליים של החברה ולתכנן את המשך הגדילה", אומר ארנון.

לדבריו, "זו היתה הזדמנות להתפתח כמנהל, ללמוד איך להאציל סמכויות, ולהבין שאני יכול לשלוח את העובד שלנו בארה"ב לפגישה מקומית, במקום לנסוע לשם בכל פעם". במבט קדימה, ארנון מעריך כי החברה תקצץ 30%–50% מתקציב הנסיעות שלה בשנתיים הקרובות. אולי נעשה נסיעות קצרות יותר, שמוקדשות לפגישות חשובות שנערכות בשלבים מאוחרים של סגירת עסקה — במקום לנסוע פעמים רבות ולבנות את העסקה לאט־לאט. גם אם הבנייה ההדרגתית של העסקה תתבצע בפגישות מקוונות, עדיין ניסע לסגירת העסקה וללחיצת הידיים".

מעבר ליתרון הטמון בחיסכון הכספי, ארנון מספר כי "בעבר היה קשה לקבוע פגישות עם חברות כמו גוגל, אמזון ופייסבוק — שהן לקוחות שלנו — ונאלצתי למצוא דרך להשתחל ללו"ז שלהן. עכשיו אני מגלה שהם הרבה יותר זמינים לפגישה מקוונת של חצי שעה, בהתראה קצרה יחסית. אני יכול לקיים פגישה עם חברה בסיאטל ועם חברה ביפן באותו יום, ויש לזה הרבה יתרונות עבורנו".

סיוט עסקי

אביב ארנון, מייסד־שותף וסמנכ"ל פיתוח עסקי בסטארט־אפ WSC Sports.צילום: אלי בוחבוט

המשבר הניב יתרונות עבור הסטארט־אפ של ארנון, אך עבור אחרים, היה סיוט עסקי. "התחזיות האופטימיות מדברות על כך שבסוף 2024 נחזור לרמות פעילות של טרום קורונה, אך יש גם הערכות שלעולם לא נחזור לאותם ההיקפים", אומר בכיר בענף התעופה.

לדבריו, "ב–2023 נגיע כנראה רק ל–50% מההיקף טרום הקורונה. אני לא בטוח שאי פעם נגיע ל–100%. כל פעם שמתגלה זן חדש של הנגיף, זה משפיע על החברות העסקיות. כשנוסעים לנופש נמצאים בתא המשפחתי ובסוג של קפסולה אבל ברגע שנוסעים לפגוש אנשים אחרים, רמת החשש והחרדה מהידבקות עולה".

לפי נתוני ההתאחדות העולמית של סוכני הנסיעות העסקיות (GBTA), ענף התיירות העסקית העולמי רשם ב–2019 הכנסות של 1.4 טריליון דולר — שמחציתן הגיעו מסין ומארה"ב. מדובר בפלח תיירות שמאז 2010 הציג עלייה שנתית ממוצעת של כ–5%, עד שב–2020 רשם קריסה של 51%.

לפי ארגון הגג המאגד את גורמי התיירות הפרטיים (WTTC), התיירות העסקית ב–2019 החזיקה ב–21% מכלל ההוצאות בתיירות העולמית. פלח זה חשוב ומשמעותי לחברות התעופה לא רק בגלל הנפח שהוא מהווה מכלל התנועה, אלא גם מבחינת ההכנסות הגבוהות יותר פר כרטיס, שהוא מספק לחברות אלו לעומת הנוסע הרגיל.

בדיקת קורונה בנתב"ג. "העובדים מונחים להימנע ככל הניתן ממגע עם אנשים זרים"צילום: בלומברג

הדברים נכונים גם לגבי בתי המלון היוקרתיים. לפי מחקר של מקנזי, כ–70% מכלל ההכנסות של אותם בתי המלון הוא מתיירות עסקית. מעבר לכך, ישנם בתי מלון בעולם שמסתמכים כמעט לחלוטין על ענף הכנסים, שמבוסס על התיירות העסקית.

ארנון והצוות שלו ב–WSC Sports, נהגו לטוס, בין היתר, לכנסים בינלאומיים של תעשיית הספורט־מדיה — שמתקיימים באמסטרדם, לונדון, מונאקו, לאס וגאס וסינגפור.

הכנסים הם נקודת מפגש חשובה עבור החברה, ואי־קיומם פגע ביכולתה לעשות נטוורקינג. החברה השתתפה בכנסים דיגיטליים, אך מתכונת זו לא מאפשרת לה ליצור קשרים עם לקוחות פוטנציאליים או לחזק קשרים קיימים במפגש אגבי באחד האירועים שמתקיימים סביב הכנס.

כדי לפצות על היתרונות של הכנסים הפיזיים, לקדם את תדמית החברה וליהנות מהחשיפה שהיתה נעשית בעבר במפגשי פנים אל פנים, בחברה התחילו להשתתף בפאנלים מקוונים — בניסיון לזכות בבולטות ולמשוך תשומת לב מלקוחות פוטנציאליים. הצלחנו לעשות ביזנס מאפס. זה היה יותר נגיש ואפשרי ממה שחשבנו, אבל גילינו שזה מורכב יותר", מסכם ארנון.

"פגישות מקוונות לא יכולות להחליף לחלוטין פגישות פיזיות. ישבתי עכשיו בניו יורק עם שותף עסקי לארוחת צהריים במשך שלוש שעות. זה לא משהו שיכול לקרות אונליין. גם הדינמיקה ונושאי השיחה אחרים לחלוטין. אם אפגוש מישהו לראשונה אונליין, ייקח זמן עד שנוכל להיפגש באופן ספונטני לבירה או ארוחת צהריים".

"שינוי דרמטי"

חברות התעופה וסוכני הנסיעות המקומיים הרגישו בוודאי בחסרונם של אלפי עובדי אמדוקס בשנה וחצי האחרונות. "נהגנו להוציא מיליוני דולרים בשנה על נסיעות", מספר חן פורמן, סמנכ"ל תפעול גלובלי באמדוקס.

"יש לנו צוותים בכל העולם, ומנהלים בכל הרמות כמעט נסעו לצורכי מכירות, ניהול פרויקטים ועוד. לפי מה שהבנתי מאל על, היינו בחמישייה המובילה בישראל מבחינת נפח הטיסות מדי שנה".

חן פורמן, סמנכ"ל תפעול גלובלי באמדוקס

באמדוקס חתכו את מספר הנסיעות בעשרות אחוזים בשל המשבר ומקיימים שגרת טיסות מינימלית, בעיקר לצורכי מכירות. כל תחום אחר מצריך אישור חריג.

פורמן לא רואה את החברה חוזרת בשנים הקרובות לשגרת הטיסות של טרום המשבר, ומעריך כי אמדוקס ישראל עשויה לקצץ את הטיסות שלה ב–30%–40%. לדבריו, "דברים שלא חלמנו שאפשר לעשות מרחוק, התגלו כאפשריים. השקענו הון עתק בכלים דיגיטליים שיאפשרו את שגרת העבודה החדשה ויגבירו את יעילותה. אפילו הפכנו לאפקטיביים יותר במובנים מסוימים".

פורמן לא חושף כמה כסף החברה חסכה בעקבות סגירת השמים, אך אומר כי מדובר בסכום משמעותי עבורה. הוא מסביר כי חלק מהכסף שנחסך, הופנה כדי להתחרות על הטאלנטים בשוק ההיי־טק הלוהט, בעוד חלק אחר נוצל להשקעה במוצרי החברה. לדבריו, "תרבות הנסיעות העסקיות תשתנה באופן דרמטי ואנשים ייסעו רק למטרות הכרחיות. בעבר אנשים היו עולים על מטוס פעם בחודש, ועכשיו הם מתרגלים למשהו אחר. אנשים גילו את עצמם, גילו שהם אוהבים להיות עם המשפחה יותר, אורח החיים שלהם השתנה בקורונה. אנשים יחזרו לטוס, אבל במינון נמוך יותר".

"סיבה לאופטימיות"

אייה מגן, מנכ"לית חברת התיירות תלמה־שלמהצילום: סיון פרג'

"אם מסתכלים על יוני כמדד למשהו, מכיוון שהוא החודש היחיד שבו לא היו מגבלות, אז יש סיבה לאופטימיות, שכן ראינו התאוששות בתחום התיירות העסקית ברמה של כמעט 50% לעומת 2019, וגם ברבעון האחרון של 2021 אנחנו צופים שנגיע לשיעורים דומים", אומרת אייה מגן, מנכ"לית חברת התיירות תלמה־שלמה.

עם זאת, היא גם מציגה את החששות: "יותר משנה שהחברות העסקיות חוו חיסכון משמעותי בתקציב שלהן בכל הקשור לנסיעות. כך, גם אם מחר כל הגבולות ייפתחו, החברות העסקיות, בעיקר הבינוניות והקטנות, יידרשו לחזור להבנה שצריך להוציא כמה מיליוני דולרים בשנה על נסיעות".

לדבריה, "את המספרים של 2019 נראה רק במחצית השנייה של 2023 ואולי אפילו רק בתחילת 2024. ברור שמי שעוסק בתחום המכירות לא יוכל להמשיך לפעול בזום. כמו כן, אנחנו רואים שמהנדסים ועובדים בתחום התמיכה הטכנית לא מוותרים על הטיסות. אבל לפחות חלק מהישיבות כן אפשר לעשות בזום, וזה מסוג הדברים שיחזרו לאט יותר".

"תשתית דיגיטלית"

אריאל קארו, סמנכ"ל בכיר לשיווק ופיתוח עסקי ברפאל

בחברת רפאל נהגו להוציא לפני המשבר אלפי נסיעות עסקיות מדי שנה, ולעתים אף עשרות אלפי טיסות — לפיתוח עסקי, מימוש פרויקטים או תחזוקה שוטפת. "אנחנו עובדים בכל היבשות, מלבד אנטארקטיקה, ושמים דגש על התרחבות גלובלית", אומר אריאל קארו, סמנכ"ל בכיר לשיווק ופיתוח עסקי ברפאל. "לכן היינו צריכים למצוא פתרונות מהירים".

לדבריו, "חסכנו מיליוני דולרים על נסיעות, אבל הכסף הגדול זה לא רק כרטיסי הטיסה והנסיעות. הצלחנו לקצר לוחות זמנים ולעמוד בזמני האספקה למרות המגבלות. בחלק מהמקרים, שיטות העבודה החדשות התגלו כיעילות יותר".

קארו מספר כי בהיעדר יכולת להגיע ללקוחות, החברה פיתחה מערכת מציאות רבודה שאיפשרה למהנדסים בישראל להדריך את הטכנאים של החברות הלקוחות במדינות השונות. הטכנאים הרכיבו את המערכת ושידרו את התמונה למהנדס בישראל, וזה הנחה אותם בזמן אמת מה לעשות.

הוא מסביר כי לפני שהחברה מספקת מערכת ללקוח, נהוג לערוך בה ניסוי בישראל בנוכחותו, וניסוי קבלה במדינה של הלקוח. גם כאן, הפתרון היה מערכת ייעודית ששידרה בכל פעם את הניסוי בזמן אמת לצד השני. "החברה יצרה תשתית דיגיטלית חזקה מאוד, שתאפשר לה להתייעל ולהניע תהליכים בטווחי זמן הרבה יותר קצרים", אומר קארו. לדבריו, "נמשיך לעשות שימוש בפתרונות שפיתחנו גם בהמשך. לעתים אין תחליף למגע ישיר, אבל זה לא הכרחי בכל פעם. ראינו איך שימוש במציאות רבודה ואמצעים דיגיטליים חסכו לנו, למשל, נסיעה של 30 שעות 'מדלת לדלת'. הנחת העבודה שלנו היא שמגבלות התנועה יימשכו לפחות בשנתיים הקרובות, ואנחנו מעריכים שהיקף הנסיעות שלנו יהיה נמוך בכ–30% לעומת השגרה בהמשך".

למרות ההתייעלות והתשתיות החדשות שפותחו, הוא מצביע על קשיים. "השוק הביטחוני מורכב יותר, ולא כולם מרגישים בנוח לנהל שיחות מקוונות על נושאים מסווגים. היינו צריכים לתפור חבילת פתרונות ללקוחות בהתאם לצרכים שלהם ולמגבלות בכל רגע נתון, וגילינו שמילת המפתח היא גמישות ותגובה מהירה למציאות שמשתנה במהירות".

אלא שלעתים האילוצים שיצרו ההגבלות, גברו על היכולת של החברה להתגמש ולעמוד באתגרים. קארו אומר כי "יש תחרות קשה מאוד בשוק העולמי בתחום שלנו, ואם חברה מתחרה מגיעה למדינה שאתה לא יכול להגיע אליה בגלל המצב, אתה מסתכן בכך שידחקו אותך מהשוק. יצרנו פתרונות כדי לצמצם את הסיכונים האלה, אבל היו מקומות שלא הצלחנו להגיע אליהם בהיקף שרצינו, ואמרו לנו 'אנחנו מתנצלים, אבל אתם לא יכולים להשתתף במכרז שלנו'".

מטוס נוחת בנמל תעופה בניו יורקצילום: בלומברג

ריחוק חברתי

בחברת התעופה יונייטד איידרליינס שמפעילה קווים ישירים מישראל לארה"ב, ופעילותה מבוססת בעיקר על התיירות העסקית ופחות על הנופש, מביעים אופטימיות לגבי העתיד הקרוב יותר. הנסיעות לארה"ב, גם בתחום העסקי וגם בתחום הנופש, חזרו לעצמן יחסית מהר וכבר היום זה היעד המוביל בנתב"ג.

לפי מנכ"לית יונייטד בישראל, יעל ברזילי, ברבעון השני של השנה, חוותה החברה ירידה של יותר מ–50% בתיירות העסקית לעומת 2019, וגם ברבעון האחרון של השנה, התיירות העסקית תסתכם רק בכ–60% לעומת נתוני 2019.

להערכתה, ב–2022 המספרים יחזרו להיות דומים לאלו שנרשמו לפני המגפה. "כשאנחנו מדברים עם החברות העסקיות, יש תחושה שכולם מחכים לחזור לטוס, וזה בניגוד לאווירה לפני מספר חודשים", אומרת ברזילי. "ב–2020 כשדיברתי עם הלקוחות העסקיים, הם אמרו שהעולם יכול להתקיים בלי טיסות, אבל היום הם כבר לא נשמעים כך. אז התחושה היתה פחות אופטימית. היום הם מבינים שעם כל הכבוד לווירטואליות, ויש לה כבוד, אי אפשר בלי לטוס. זה לא אותו דבר".

עוד מציינת ברזילי, "אנחנו רואים שיש דרישה גבוהה יותר בקרב הלקוחות העסקיים שלנו לכרטיסים במחלקות הפרימיום. כנראה מתוך רצון לשמור על העובדים, גם אם זה אומר להוציא יותר כסף על הנסיעה כדי לתת להם את האפשרות להרגיש ריחוק חברתי".

"העוגה קטנה יותר"

יעקב אמסלם, בעלים חברת התיירות אמסלם טורסצילום: דניאל אביגדור

"הפעילות הענפה של הטיסות הפנים־ארציות בארה"ב בתחום העסקי, מעידה על כך שעולם הנסיעות העסקיות לא מת ואי אפשר להספיד אותו. אם הנוסע העסקי האמריקאי — שאין לו כל מגבלות קורונה — בוחר לטוס ממקום למקום בתוך ארה"ב, אז כנראה שזה יותר טוב מזום", אומר יעקב אמסלם, בעלים חברת התיירות אמסלם טורס.

לדבריו, "זה נכון שיש מנהלי עסקים שאומרים: 'הסתדרנו בלי הנסיעות אז בואו נמשיך עם זה', אבל זה מאוד תלוי במה החברה מוכרת. אם מדובר במוצרים שצריך להטמיע אותם, במו"מ כספי, בכנסים או בנסיעות תמריצים ובצ'ופרים לעובדים — אין מנגנון שיכול להחליף את הנסיעה".

עודד חודורוב, סמנכ"ל התפעול בדיזנהאוז בי.טי.סי

בחברת התיירות דיזנהאוז בי.טי.סי, נפח התיירות העסקית ב–2021 הוא כ–30% לעומת 2019. "המומחים מעריכים שפלח הנסיעות העסקיות יחזור לקראת סוף 2023", אומר עודד חודורוב, סמנכ"ל התפעול בחברה. לדבריו, "אף אחד לא חושב שהתיירות העסקית לא תחזור. נכון שיש מוצרים חלופיים לפגישה פרונטלית עסקית, כמו זום — אבל אין תחליף לפגישת עסקים. ברגע שיצרן א' יעשה שיחה עם לקוח בארה"ב בזום, ויצרן ב', שהוא מתחרה שלו, יפגוש את הלקוח פנים מול פנים, אין שאלה בכלל למי יהיה את היתרון, ולכן התחרות תביא לכך שאנשים ימשיכו לטוס לנסיעות עסקיות". עם זאת, חודורוב מודע לכך כי "העוגה קטנה יותר ולא כל העולם פתוח בפני ישראלים".

חברות עסקיות גלובליות רבות שינו במהלך השנה וחצי האחרונות את מדיניות הנסיעות שלהן, וקבעו לאן עובדיהם מורשים לנסוע וכיצד הם נדרשים לנהוג במהלך הנסיעה. חודורוב מספר כי חלקן הנחו את עובדיהם לשכור רכב, כדי להימנע ככל הניתן מתחבורה ציבורית ובכך לצמצם את חשיפתם לאנשים אחרים. בנוסף, מונחים העובדים לאכול בבתי מלון ולא במסעדות.

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"