"אנחנו בונים לוח זמנים לפי הנחיות הממשלה - ואז מישהו קם בבוקר ומשנה את הכללים"

מנכ"ל ישראייר: "בנתב"ג מתנהלת מלחמת עולם בין משרד התחבורה למשרד הבריאות. בשוק מחנה יהודה ביום שישי יכולים להיות 10,000 איש ברחוב אגריפס, אבל בשדה התעופה לא מאמצים את הסטנדרטים הבינלאומיים. זה הרסני"

יעל בלקין
יעל בלקין
אילת
בתי מלון באילת. התאחדות המלונות אומדת את אובדן ההכנסה בבתי המלון בחגי תשרי ב-800 מיליון שקלצילום: Sergei25 / Shutterstock
יעל בלקין
יעל בלקין

איך נראה המשבר דרך העיניים של העוסקים בענף התיירות? אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר; אביה מגן, מנכ"לית רשת מלונות פתאל - ישראל; ואפרים קרמר, מנכ"ל אשת טורס, שיתפו היום (ד') את הדר קנה, כתבת צרכנות ב-TheMarker, בקשיים שחוו בשנה האחרונה, בהפסדים הכלכליים שספגו ובאיך הם רואים את העתיד בתחום. השיחה נערכה במסגרת כנס "היום שאחרי", שנערך על ידי TheMarker ובנק לאומי, ועוסק באסטרטגיות יציאה מהמשבר.

"המשבר תפס אותנו בשיא שהענף היה בו, היתה הרבה תיירות נכנסת ותיירות פנים וציפינו שתהיה שנה נפלאה", סיפרה מגן על המתרחש בענף המלונאות. "בסוף פברואר התחלנו לשמוע בתקשורת על כל מה שקורה בעולם, ועדיין לא לגמרי הבנו מה הולך לקרות. נוצר ואקום מאוד גדול של אי-ודאות, בהתחלה לא קיבלנו הנחיות, או שהן השתנו לפעמים שלוש פעמים ביום. בסופו של דבר סגרנו את מרבית בתי המלון שלנו, נאלצנו לשלוח את כל העובדים שלנו לחל"ת".

"מהרגע שהמשבר התחיל קיבלנו החלטה אסטרטגית להשאיר את המטוסים שלנו באוויר, כל הטייסים נשארו כשירים ולא הוצאנו אף אחד לחל"ת. החלטנו להחזיק את הפעילות בשיניים", אמר סירקיס, בהתייחס לענף התעופה. "ביצענו פעילויות שלא נמצאות במודל העסקי שלנו והתמקדנו בחמישה תחומי פעילות. התעקשנו לשמור על הפעילות הפנים ארצית ולא הפסקנו לטוס לאילת אפילו לא ליום אחד.

אורי סירקיס

"ביצענו טיסות מטען - הורדנו חלק מהמושבים במטוסים והגדלנו את קיבולת המטען, וביצענו עשרות טיסות מטען ליעדים שונים, לרבות סין והודו. ערכנו טיסות חילוץ שכללו החזרת סטודנטים לארץ בראשית המגפה, טיסות נקודתיות עבור חברות פרטיות והעלנו לארץ עולים חדשים. נכנסנו לתחום של טיסות אמבולנס, רכשנו תוך כדי המשבר ציוד תעופתי להטסת חולים, בלוני חמצן ואלונקות.

"וכמובן, אנחנו מטיסים אנשים לפי פתיחת וסגירת השמים. בדצמבר, למשל, הטסנו 22 אלף איש לדובאי. מראשית ינואר טסנו כמעט לבד על הקו לפרנקפורט במסגרת טיסות חילוץ, והפעילויות האלו הביאו אותנו לכך שאנחנו החברה עם כמות הנוסעים הכי גדולה בנתב"ג בזמן הקורונה. הצלחנו לייצר תרומה תזרימית של קרוב ל-10 מיליון דולר מהפעילות הזאת".

לדברי קרמר, המשבר בענף סוכנות הנסיעות החל עוד לפני שהיכה בשאר ענפי התיירות. "אנחנו פעילים במזרח, וכבר בינואר קיבלתי טלפון מהמשרד שלנו בבייג'ין שתיאר מה קורה בעיר, ויום למחרת התחלנו גם לבטל קבוצות שהיו אמורות לטוס לשם וגם להחזיר קבוצות שכבר היו בסין. עד 15 במארס הושבתה כל הפעילות שלנו, ואז הוצאנו את החברה לחל"ת. מסוף מאי חזרנו לעסוק בתיירות פנים, והוצאנו קבוצות לנופשונים ביוון, קרואטיה ועוד, אבל לאט-לאט גם זה נפסק. בדצמבר הוצאנו אלפי ישראלים לדובאי, היתה התנפלות רבתי, ועכשיו במארס תיירות הפנים שלנו התחדשה".

אביה מגן

"מלחמת עולם בין משרדי הבריאות והתחבורה"

השלושה מפנים אצבע מאשימה לממשלה, וטוענים שהאופן שבו מתקבלות החלטות מביא להפסדים רבים. "עוד לפני הסגר הראשון וממש אחריו שקדנו על תוכנית עם מגוון תרחישים ומה נוכל לעשות בכל תרחיש", אמרה מגן. "בכל התקופה הזאת עוד היו תיירים בארץ, עוד לא היה ברור מה יקרה איתם, אם יוכלו לצאת. חלקם היו צריכים לשהות בבתי המלון והיינו צריכים להניח להם את האוכל בכניסה לחדר ולוודא שהם לא יוצאים. בתקופה הזאת כל כך הרבה החלטות שניתנו היו לא נורמליות, לפעמים היינו מקיימים ישיבות עד אמצע הלילה ולפנות בוקר, ואז בשעות הבוקר המוקדמות, אחרי שחשבנו שאנחנו יודעים מה אנחנו אמורים לעשות, פתאום שוב הכל השתנה".

"אנחנו כבר שנה במאניה דיפרסיה - בונים תוכנית לפסח ומבטלים אותה, בנינו תוכנית לחגים וביטלנו אותה", סיפר סירקיס. "במשך כל השנה הזאת אנחנו בונים לוח זמנים, מבצעים הערכות מצב בהתאם להנחיות הממשלה - ואז מישהו קם בבוקר ומשנה את הכללים. הדוגמה המובהקת זה מה שקורה כרגע בנתב"ג. מתנהלת מלחמת עולם בין משרד התחבורה למשרד הבריאות, כשמשרד הבריאות מסרב לאמץ סטנדרטים תעופתיים שקיימים בשדות תעופה אחרים בעולם, שבהם הריחוק החברתי מדבר על מטר או מטר וחצי בין נוסע לנוסע.

נתב"ג, השבוע. ביהמ"ש קבע כי ההגבלות פוגעות ב"ליבת הזכות החוקתית לכניסה לישראל וליציאה ממנה" ובזכויות נוספות המצויות ב"ליבת מרקם החיים הדמוקרטיים"צילום: הדס פרוש

"בשוק מחנה יהודה ביום שישי יכולים להיות 10,000 איש ברחוב אגריפס, אבל בשדה התעופה, בגלל הביקורת הפוליטית שהיתה שם, אז לא מאמצים את הסטנדרטים הבינלאומיים, וכתוצאה מכך שומרים על תקן של 2 מטרים שמאפשר רק 3,000-4,000 נוסעים ביום בשדה התעופה. זה הרסני, לא רק לחברות התעופה, אלא גם לרשות שדות התעופה שמדממת תקציבית, ואנחנו כולנו נשלם את המחיר הזה. העליות והירידות האלה זה בפירוש לבעלי לב חזק או לפסיכופתים כמוני, שנעים בין אושר מוחלט לחידלון טוטאלי ברמה יומית".

"מה שבולט זה היעדר עבודת מטה", הוסיף קרמר. "אין שום הנחיה לגבי מתווה מתוכנן, אנחנו מפסידים דברים קדימה וזאת החמצה בלתי רגילה. בהיעדר ממשלה מתפקדת לא נעשים תהליכי מטה. יהיה פה הפסד כספי גדול שישפיע על בתי מלון, נהגי מוניות, מסעדות ועוד - כי אין מדיניות".

לדברי מגן, על אף המשבר שפקד את הענף, הממשלה לא מיהרה לסייע. "בתקופה הזאת היינו צריכים להמשיך לתחזק את בתי המלון. מדובר בכוח אדם שנשאר בבתי המלון וקיבל על כך שכר, שילמנו על מערכות, אנרגיה, ארנונה. המשכנו לשלם ארנונה ומסים, מדובר במיליוני שקלים שהרשת משלמת מדי חודש. נקודה כואבת היא כוח האדם, שזו עוד החלטה שגויה של הממשלה שאפשר היה לטפל בה אחרת.

אפרים קרמר

"יש מחסור קשה בעובדים, כך שגם כיום כשפותחים את בתי המלון אנחנו מתקשים מאוד לגייס אנשי צוות, וזה לא משנה כמה נציע בעלות השכר, אנשים מעדיפים לשבת בבית. בנוסף, המדינה תהיה חייבת לתמוך בערים שהתבססו על תיירות נכנסת, כמו נצרת, ירושלים, תל אביב ונתניה, שבהן יותר מ-75% מהמלונות הם מוטי תיירות נכנסת".

קרמר מעריך שחברות רבות עוד צפויות לפשוט רגל, נוסף לאלו שכבר נסגרו כתוצאה מהמשבר. "בסופו של דבר יישארו מעט חברות והן יעסקו בעיקר בדיגיטל ובמרכזים טלפוניים, לא תהיה כמעט קבלת קהל פרונטלית. אנחנו לא קיבלנו שקל אחד סיוע מהממשלה, היה לה קל לא לתת, וכך גם חברות גדולות נוספות שיכולות להחזיר את הפעילות. אז יישארו כמה חברות שייתנו שירות בעיקר באינטרנט, וניאבק בסוכנים כמו בוקינג, שלא משלמים למדינה מע"מ או מסים, ואם יש נגדם תביעה אז לא ברור איפה היא מתבררת, ועם זה נתמודד".

לבסוף, קרמר מציע לממשלה לנצל את החיסונים לטובת יבוא של תיירים לארץ. "אפשר בעתיד לאפשר לאנשים להגיע להתחסן כאן, יעשו חיסון ראשון, יחכו 3 שבועות ויעשו חיסון שני. אפשר ככה להביא כמויות גדולות של תיירים לתקופות ארוכות".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"