ארגון התעופה הבינ"ל: ישראל חייבת לשדרג את תחום התובלה האווירית

לפי מחקר על תרומתו של ענף התעופה לכלכלה הישראלית, האתגרים המשמעותיים שבפניהם ישראל ניצבת הם יוקר התפעול והתחרות מול חברות ממדינות אירופה והמפרץ

מטוס תובלה צבאי של בואינג
מטוס תובלה צבאי של בואינג

תחום התובלה האווירית בישראל אחראי ליותר מ-27 מיליארד דולר בשנה, המהווים כ-6% מהתמ"ג, ולכ-33.7 אלף מקומות עבודה באופן ישיר – כך על פי מחקר משותף ליאט"א (ארגון חברות התעופה הבינלאומי) ולמכון המחקר אוקספורד אקונומיקס, על תרומתה של התעופה לכלכלה הישראלית.

לפי הדו"ח, שוק התעופה בישראל ניצב בפני אתגרים רבים מול המתחרות באירופה ומדינות המפרץ. האתגרים המשמעותיים ביותר הם מסים על כרטיסי טיסה וחיובים על כרטיסים שמגדילים את עלויות הנסיעה ומהווים חסם משמעותי בתחרותיות תחום התובלה האווירית בישראל. מחברי הדו"ח סבורים כי פתרון סוגיות אלה הוא קריטי לפיתוח תחום התובלה האווירית, כמו גם לתפקידו בתמיכת הכלכלה הישראלית.

התיירות הנכנסת לישראל מסייעת משמעותית לכלכלה ולפי הדו"ח הם אחראים ל-11.1 מיליארד דולר מהתמ"ג וליצירת 130 אלף מקומות עבודה. בנוסף, לתיירות יש השפעה מובהקת גם בקידום הסחר העולמי והגברת ההשקעות בישראל, כאשר 35% מערך הסחר העולמי מועבר דרך האוויר. בדו"ח מודגש כי תובלה אווירית חשובה במיוחד במשלוח מוצרים מתכלים או כאלה שעבורם זמן המשלוח הוא קריטי – כמו מזון טרי או תרופות. התובלה האווירית קריטית גם לחברות המעוניינות לקחת חלק פעיל בשרשראות אספקה גלובליות. ככל שמדינה מפותחת יותר בהיבטים של תובלה אווירית, כך גדלה היכולת שלה לממש את התועלות הכלכליות והחברתיות שהתובלה האווירית מספקת.

הגודל לא קובע

יאט"א פיתח מדד קישוריות, המודד את האינטגרציה של מדינה ברשת התובלה האווירית הגלובלית. מדד איכותני זה כולל את הכמות והחשיבות הכלכלית של היעדים שאותם משרתים נמלי התעופה העיקריים של מדינה מסוימת, תדירות השירות לכל יעד ומספר הקשרים הזמינים מכל יעד. הקישוריות גדולה יותר ככל שטווח היעדים רחב יותר ותדירות השירות גבוהה יותר, וככל שנמלי התעופה ביעדים השונים גדולים יותר.

רמת הקישוריות תלויה במידה מסוימת בגודלה של הכלכלה המקומית ובכמות וגודל החברות, אותן משרתת תשתית התובלה האווירית. כך מובן מאליו כי לכלכלות הגדולות תהיה גם פריסת יעדים רחבה יותר ומספר מושבים גדול יותר, אך הכמויות הגדולות אינן ערובה לאיכות. ב-IATA מסבירים כי עשרה יעדים חדשים במדינות משמעותיות מבחינה כלכלית יביאו תועלת רבה יותר לחברות, אותן משרת נמל תעופה מינורי למשל בלימה, בירת פרו מאשר לחברות, אותן כבר משרת ברמה גבוהה יותר נמל התעופה הית'רו בלונדון. על פי הדוח רמת הקישוריות ביחס לתמ"ג הוא מדד משמעותי המציג את הקשר בצמיחה כלכלית ולהשפעה על פריון העבודה. בזמן שמדדיה של קפריסין ומלטה גבוהים, ישראל נמצאת בין הולנד ואיטליה עם מדד קישוריות נמוך בהרבה.

ישראל רחוקה עדיין מהמתחרות

הפורום הכלכלי העולמי (WEF) פיתח מדד תחרותיות גלובלי לסקטור הנסיעות והתיירות. מדד זה מספק תובנות אודות רמת הידידותיות של הסביבה העסקית, הרגולטורית והטבעית להתפתחות תעשיית הנסיעות והתיירות בכל מדינה. המדד לוקח בחשבון גורמים רבים הנחוצים לפיתוח קישוריות וליצירת תועלות כלכליות רבות יותר במונחים של צמיחה כלכלית וצמיחה בפריון. עבור כל מדינה הוא מהווה מדד המראה כיצד היא מדורגת בכל פרמטר וכמה היא רחוקה ממדינות דומות.

לפי המחקר שנערך בדירוג גלובלי של 140 מדינות, ניתן לראות שישראל שדורגה במקום 47 נמצאת אמנם בטווח הגלובלי העליון אך בהשוואה למדינות באירופה ובמפרץ הפרסי קיימים עדיין פערים משמעותיים.

במחקר ניתן למצוא את הדירוג הכללי של ישראל לפרמטרים שונים המהווים את המרכיבים התעופתיים בדו"ח התחרותיות של סקטור הנסיעות והתיירות. בהשוואה למדינות באזור במספר פרמטרים הקשורים בתעופה ישראל מפגרת כמעט בכל הפרמטרים. חולשה ברורה שבולטת בדירוג היא בתחרותיות בעלויות שנמדדת במיסים ועלויות כרטיסי הטיסה. כך, בזמן שקטאר במקום 11, יוון במקום 22, ישראל נמצאת במקום 91, לא רחוקה מאנגליה שהגיעה למקום 133.

ביאט"א מדגישים כי למרות הערך הכלכלי הטמון בצמיחה בקישוריות האווירית, ממשלות רבות ממשיכות לראות בתובלה אווירית מותרות של עשירים, במקום לראות בה זרז לצמיחה כלכלית. כתוצאה מכך, התעופה מהווה יעד פורה למיסוי.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?