איך ייראה מגדל הפיקוח החדש בנתב"ג

גבוה, מקומר וכסוף: כיצד יוצקים בניין בשלמותו ומדוע שליש ממנו תוכנן כדי לעמוד ריק? ביקור במגדל הפיקוח החדש בנמל התעופה בן גוריון

קשת רוזנבלום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קשת רוזנבלום

מנקודת התצפית שבגובה 92 מטרים מעל פני האדמה מתגמדים גם מטוסי ג'מבו. הם וכל מערך שדה התעופה המקיף אותם: לא עוד ביקורת דרכונים, דיילים ומדיהם, קפה הפוך במחיר מופקע, ניחוח בשמים, בידוק ומטאפורות שנגזרות מעולם הדימויים היהודי. כל אלה הם בסך הכל עטיפה לסדרת פסי שינוע של נקודות - קטנות, צבעוניות, קטנות שממוינות לתוך נקודות קטנות פחות, בדרכן אל ומתוך עצמים מכונפים.

מגדל הפיקוח החדש בנתב"גצילום: יעל אנגלהרט

פקחי הטיסות בנמל התעופה בן גוריון יצטרכו להתרגל לזווית המרוחקת הזאת כשמגדל הפיקוח החדש יחל לפעול בסוף השנה. בפרט מאחר שגובה המגדל החדש גבוה פי שלושה מזה של המגדל שהם עובדים בו כיום. 21 קומות שכל אחת מהן בגובה כל כחמישה מטרים נבנו בו על שטח של 8,000 מ"ר. שליש מהשטח ישמש למשרדים, שליש למערכות – תקשורת (שתקשר גם למערכת המכ"ם הקיימת במבנה שפעיל כעת), מיזוג אוויר וניווט. השליש האחר יישאר ריק.

מגדל הפיקוח בנתב"גצילום: יעל אנגלהרט

הצורך במגדל פיקוח חדש נבע משדרוג מערך המסלולים בנתב"ג ומחנוכתו של מסלול נחיתה חדש בסוף מאי האחרון. עד אז רוב ההמראות והנחיתות התקיימו בחפיפה על מסלול אחד (למעט מטוסים קטנים יותר, שהמריאו במסלולים קצרים נפרדים). בשל הגידול הקיים והצפוי בטיסות, שיילך ויגבר עם היישום המלא של מדיניות "שמים פתוחים", הוחלט על שינוי מתכונת הפעילות.

מגדל הפיקוח החדש בנתב"גצילום: יעל אנגלהרט

פרט לכך שמבנה הפיקוח הקיים כבר אינו עולה על הדרישות המשתנות של התקנים הבינלאומיים, המתייחסים בין השאר לגובה נקודת התצפית ולרוחב זווית הראייה, הוא גם ניצב בנקודה המקנה מבט מוגבל על מסלול הנחיתות. המגדל החדש ממוקם ממערב לטרמינל ובצמוד לו (ליד חלל המסעדות והחנויות שאחרי הרישום לטיסה ולפני הבידוק הביטחוני), מול נקודת ההצטלבות של שני המסלולים. המגדל גם גבוה יחסית למגדלי פיקוח אחרים, שגובהם נע בין 40 ל-70 מטרים בדרך כלל.

עבודות במגדל הפיקוח בנתב"גצילום: יעל אנגלהרט

הזמן המיועד לפתיחתו יציין שנתיים לתחילת בנייתו – פרק זמן די ארוך ביחס למבנה שקוטרו המקסימלי מגיע ל-25 מטרים (והמינימלי ל-14) בשל צורתו המקמורת. רצון האדריכלים, משרד "פלג אדריכלים", היה שהמבנה יעוצב "בדמות אשה שקדה קידה סמלית", מעין מחווה של ברוכים הבאים למגיעים לשערי ישראל. היישום, אם להסתמך על ההדמיות, לא צפוי להיות מילולי מדי: לכשיושלם, יחופה ביריעות אלומיניום כסופות ובלילה יואר דרך פס זכוכית לכל גובהו - חומריות המיישרת קו עם העיצוב המנחה של מבני החוץ בשדה.

ההדמיה של המגדל החדשצילום: פלג אדריכלים

החיפוי גם יסדיר ויטשטש את אופיו יוצא הדופן של המבנה, שהשימוש הממוקד שלו (השקפה על השדה וסביבותיו מלמעלה) גוזר עליו כסות תמירה ומונוליטית. כיום, כשהוא עדיין חף מציפויים, מראהו של מגדל הבטון מסביר את האופן בו הוא נוצר – כיציקת בטון שלמה – אמת חומרית שתאבד לטובת אדריכלות מוכרת יותר. "שם המשחק פה זה גיאומטריה", אומר אליעזר ענבי, מהנדס ראשי בדניה סיבוס, מבצעת הפרויקט. לשם הקמת קליפת הבטון הגבוהה נעזרו המהנדסים באותה טכנולוגיה המשמשת לבניית ארובות גדולות, כמו למשל אלו של תחנות כוח.

לעומת הארובות, המגדל בנתב"ג אינו מתרכז סביב נקודה קבועה. מרכזי המעגל של הקומות שלו אינם מיושרים זה מעל זה ולכן כל מקטע קיר מקבל טיפול עיצובי אחר. לפיכך, נבנה המגדל ביציקת בטון המשכית, באמצעות תבנית מטפסת שנשענת על מקטעי הבנייה שהושלמו כבר ומתרוממת באופן הידראולי. תוך כדי כך היא משנה צורה – מכווצת או מורחבת באופן ידני (צוות הבנייה מנה בזמן היציקה 60 עובדים במשמרת) ומתמודדת עם הלחצים שמפעיל הבטון – גם הוא הורכב מתערובת ייחודית, שנועדה לשמור עליו במצב צמיגי למשך זמן ארוך יותר מן הרגיל, לצורך גמישותו בזמן ההתהוות.

"ברגע שמתחילים את היציקה כמעט בלתי אפשרי לעצור", אומר ענבי. "כל מהלכי הטיפוס צריכים להיות מדויקים – לא רק התכווצות והרחבה אלא גם חלונות ומרווחים שצריך לשתול, ואסור לפספס – כי לתקן קונסטרוקציה זה משהו לא נורמלי". מעטפת הבניין והגרעין שבתוכו נוצקו החל בראשית ספטמבר אשתקד במשך 43 ימים בלבד – שבמהלכם התבנית טיפסה בשבעה סנטימטרים לפחות בכל שעה ושעה. עם זאת, הפסקה דווקא התקיימה, במשך יום כיפור ובהוראת רשות שדות התעופה, ועלתה ביומיים נוספים של עבודה.

צורת הבינוי הלא שגרתית זימנה לפרויקט שורה של מומחים מרחבי אירופה – האחראית על התבנית היא החברה האוסטרית גליטבו, פועלי השלד הם מטורקיה ויועץ בטון נורבגי עזר לפתח את התערובת. חברה איטלקית אחראית על חיפויי האלומיניום, כל אחד מהם שונה ממשנהו ומיוצר לפי מידה.

הכניסה לבניין עוברת גם היא בין שתי דפנות בטון עבות, ויש להניח כי מרבית עובדי המקום יטפסו ישירות לקומה העליונה. עם זאת, אל כל הקומות אפשר להגיע באמצעות מעליתו ובכולן, גם בריקות, יש לובי קטן. בסך הכל יהיו כ-20 אנשים במשמרת – שליש מהם פקחים והשאר טכנאים ואנשי אדמיניסטרציה. מתחת לסוכת הפקחים ישנה קומת תקשורת, מטבחון ומרפסת שירות. "אני חושב שבכלל היו צריכים לעשות שם מעין סלון פתוח לקהל: זה כיף לעובדים לראות אנשים שמגיעים ומתלהבים", אומר יונתן בר דוד, מהנדס הביצוע של האתר מטעם דניה סיבוס.

למרבה הצער, הוא צוחק: סוכת הפיקוח כה מבוטחת, עד כי בצדה האחורי, הפונה לעבר כביש אחת, צפוי להבנות אלמנט מבטון, דמוי מצחייה – ומטרתו להגן על יושביה מירי צלפים. אחרי הכל, "הדבר הכי חשוב במגדל זה עיני הפקחים", ממשיך בר דוד. "מכך נגזרת כל המשמעות שלו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker