אז השמלה היתה כחולה ושחורה או לבנה ומוזהבת? תלוי באיזו שעה אתם הולכים לישון

השמלה שברה את הרשת - ואת נקודת המוצא המדעית

רותי לוי
רותי לוי
פלורידה
רותי לוי
רותי לוי
פלורידה

במשך כמה ימים בסוף פברואר ותחילת מארס 2015 מיליוני אנשים עסקו בשאלה אם השמלה המופיעה בצילום של ססיליה בליסדייל הסקוטית היא בצבע כחול עם פסים שחורים, או בצבע לבן עם פסי זהב. תמונת השמלה שיגעה את העולם כולו, ובכלל זה את הקהילה המדעית, והיתה לשיחת היום ברשתות החברתיות וגם במפגשים חברתיים פנים אל פנים.

השמלה, שאותה רכשה בליסדייל לחתונה של בתה גרייס, התגלתה כאחד הדיונים המשפיעים ביותר בטוויטר ב–2015. מעליה דורגו רק אירועים פוליטיים גדולים כמו התקפות הטרור בפריז, נישואים חד־מיניים, משחקי הכדורגל לנשים והצילומים של נאס"א מפלוטו. למעשה, איש כבר אינו מתייחס אליה כאל שמלה בלבד, והדרך הנכונה לכתוב עליה היא בצירוף סימן הסולמית הקטן, האשטאג. כך, טוויטר — ובעקבותיה שאר הרשתות החברתיות — מרכזות את כל הציוצים באותו נושא במקום אחד. זוהי גם הדרך העדכנית להפוך סתם מלה למושג: #השמלה. 

48 שעות לאחר שהשמלה צצה לראשונה בטוויטר, מספר הציוצים בנושא הגיע ל–4.4 מיליון, והם נחלקו ביחס של 3:1 לטובת שילוב הצבעים לבן וזהב, לפי חברת Topsy, המתמחה בניתוח התנהגות משתמשים ברשתות חברתיות.

בראיון ל"גרדיאן" הבריטי שיחזרה בלייסדיל את האירועים שקדמו לתופעת הרשת. ביציאתה מהחנות של רומן אוריג'ינלס, היא שלחה לבתה שלוש תמונות של שמלות שונות, מכיוון שהתלבטה אם בחרה נכון. גרייס הגיבה: "הו, קנית את השמלה הלבנה עם הזהב?", והאם הסבירה כי מדובר בשמלה בצבעי כחול ושחור. "אמא, אם את חושבת שהיא כחולה ושחורה", כתבה לה הבת, "כדאי שתלכי לראות רופא". 

הסיבה שהקהילה המדעית הוקסמה כל כך מאשליית #השמלה, היא שההנחה עד אז היתה שאנשים עם ראיית צבע תקינה חווים אשליות צבע באופן דומה

עד מהרה גם המדענים נדרשו לתופעה. הסיבה שהקהילה המדעית הוקסמה כל כך מאשליית #השמלה, היא שעד אז סבר המדע שאנשים עם ראיית צבע תקינה חווים אשליות צבע באופן דומה. ההתלהבות כה גדולה, שכתב העת "Journal of Vision" צפוי לפרסם השנה מוסף מיוחד שיעסוק בנושא. 

במאי האחרון, בכנס ה-VSS) Vision Science Society) בפלורידה, המפגיש מדי שנה בין אלפי מדענים מכל העולם שעוסקים בהיבטים שונים של חקר הראייה, הוקדשו שעתיים לדיון ב–#שמלה. החוקרים עלו לבמה זה אחר זה וניסו להסביר מה בדיוק גורם לנו לתפוש את הצבע בתמונת השמלה באופן שונה כל כך.

איור ליאו אטלמן
צילום: ליאו אטלמן

המנגנון שפיתח המוח למציאת משמעות

השימוש בחוש הראייה נראה אינטואיטיבי, אך מאחוריו עומד מנגנון מתוחכם של פירוש והבניה במוח, שנעשה לגבי כל הצבעים והצורות שמגיעים אליו

השימוש בחוש הראייה נראה לנו אינטואיטיבי, אך מאחוריו עומד מנגנון מתוחכם של פירוש והבניה במוח. מה שיכול להמחיש את הרעיון הוא מה שקורה לעיוורים שעברו ניתוח להשבת מאור עיניהם. אף שאחריו יש למנותחים עיניים תקינות לחלוטין — הם עדיין אינם מסוגלים לראות את העולם. המוח שלהם צריך ללמוד איך לפרש את בליל הצבעים והצורות שמגיע אליו. אם אותם אנשים איבדו את ראייתם בגיל מוקדם, וקיבלו אותה שוב בהיותם בוגרים — ייתכן כי לעולם לא יצליחו לראות. 

דרך נוספת להסביר מה קורה במוח, ומדוע מערכת הראייה לא מספקת בהכרח ייצוג נאמן של מה שקורה במציאות, היא באמצעות אשליות ראייה. "המוח פיתח מנגנון למציאת תבניות, יחסים ומשמעות, באמצעות אינטראקציה עם העולם", הסביר הנוירוביולוג באו לוטו בהרצאה שנשא ב–Ted. "את מה שקשה לנו להבין בצבעים, קל לנו להבין בכל הנוגע לשפה. בוודאי תצליחו לקרוא בקלות את המשפט הבא: 'א ם לא קו אים את ז ?' ואת המשפט 'מה א ם  קו  אים'. 

"אין סיבה אמיתית לכך שה–ת' צריכה להופיע בין ה–א' ל–ם'. אבל אתם שמתם שם אחת. הסיבה לכך היא שלפי ניסיון העבר שלכם, זה היה מועיל לנהוג כך. ומדוע אינכם מוסיפים עוד אות לפני הק'? מאחר שזה לא הועיל לכם בעבר, ולכן לא תעשו זאת שוב. "אותו מנגנון עובד גם על צבעים. המוח לא התפתח כדי לראות את העולם כפי שהוא, אלא כפי שיעיל יותר לראות אותו, ומה שאנו רואים הוא תוצאה של הגדרה חוזרת של מה נורמלי ומה לא". 

ההסבר של באו הוא המפתח ליכולת שלנו לראות אובייקטים בצבע אחיד, ללא קשר לכמות התאורה ובסביבה משתנה. היכולת הזאת נקראית "קביעות צבע". הניסוי שהוביל כריסטוף ויצל (Christoph Witzel) מאוניברסיטת סאסקס בלונדון מוכיח בדיוק את זה. 

ניסוי השמלה
הנבדקים שנחשפים לתמונה הזאת מניחים שמקור האור שבתמונה הוא שמש ישירה ולכן הגוון דהוי. הם רואים את השמלה בצבעי כחול ושחור צילום: Christoph Witzel

ויצל וחבריו הציגו לנבדקים אחת משתי תמונות. בתמונה הראשונה עומדת בכניסה למערה דוגמנית הלבושה בשמלה שהודבקה על גופה כגזיר מהתמונה המקורית. כל הנבדקים שנחשפים לתמונה הזאת מניחים שמקור האור שבתמונה הוא שמש ישירה שמקרינה על הדוגמנית - והיא שמעניקה לה גוון דהוי. בהתאם המוח שלהם מבצע את התיקונים הנדרשים והם רואים את השמלה בצבעי כחול ושחור. 

בתמונה השנייה נראית שוב אותה דוגמנית, כשהתמונה מודבקת עליה כגזיר — אך הפעם היא עומדת בחוף הים, כשהשקיעה מאחוריה. במקרה הזה, הנבדקים מניחים כי יש צל מעל הדמות - והוא שמעניק לה את הגוון הכהה. גם פה, בהתאם למנגנון "קביעות הצבע", המוח מבצע את ההתאמות הנדרשות, והם רואים את השמלה כלבנה וזהובה. 

ניסוי השמלה
הנבדקים מניחים כי יש צל מעל הדמות - ולכן הגוון הכהה. הם רואים את השמלה כלבנה וזהובה צילום: Christoph Witzel

כאשר הנבדקים מקבלים את התמונה המקורית, הם מפענחים אותה בהתאם להחלטה שלהם בתמונה הקודמת. "הממצאים שלנו מאשרים שתפישת הצבע של השמלה תלויה בהנחות המוקדמות של הנבדקים לגבי מקור התאורה", כתבו החוקרים. "הדבר ממחיש את כוחן של ההנחות מוקדמות על תפישת צבע".

אך מה קורה אם אף אחד לא עשה מניפולציה על ההנחות המוקדמות שלכם? אשליית #השמלה זימנה למדענים הזדמנות ייחודית לבחון את הקשר בין ראיית צבע לבין 
התנסויות שונות וסובייקטיביות עם העולם. 

לפי הצוות של בוויל קונווי מאוניברסיטת MIT, שהציג את תמונת השמלה בפני יותר מ–1,400 איש, התשובה לשאלה מה צבע השמלה עשויה להיות קשורה לשעת הקימה שלכם בבוקר או לשעה שבה אתם הולכים לישון בערב. המחקר, שהתפרסם בכתב העת Current Biology, מניח כי "אנשים של לילה" נוטים לראות את השמלה בצבע כחול.

Taylor Swift on Twitter:
I don't understand this odd dress debate and I feel like it's a trick somehow. 
I'm confused and scared.
PS it's OBVIOUSLY BLUE AND BLACK
טיילור סויפט: אני לא מבינה את הויכוח המוזר סביב השמלה ואני מרגישה שזה סוג של תעלול כלשהו. אני מבולבלת ומפוחדת. נ.ב - זה בבירור כחול ושחור

אחד ההסברים לכך הוא שהם נחשפים יותר לאור מלאכותי ולתאורה אדמדמה הנלווית לו, והמוח שלהם מורגל בתיקון הצבע האדום. ואכן, אם מוציאים את הצבע האדום מהתמונה, השמלה תופיע בבירור בצבעי כחול ושחור. מי שקם מוקדם זוכה ליותר שעות אור טבעי המאופיין בגוון כחלחל, וכשהמוח שלו מתקן את צבעי השמלה, הוא רואה אותה בצבעי לבן וזהב. באופן כללי, נשים ומבוגרים נטו לראות את השמלה בצבעי לבן וזהב.

פעילות מוגברת במוח בקרב מי שראה לבן-זהב

"אנשים של לילה" נוטים לראות את השמלה בצבע כחול. אחד ההסברים לכך הוא כי אנשים אלה נחשפים יותר לאור מלאכותי

המחקר של מרסלו מוצ'יה (Marcello Moccia) מאוניברסיטת נפולי באיטליה, שפורסם בכתב העת Multiple Sclerosis במארס, הגיע למסקנות דומות. החוקרים שקללו שורה ארוכה של נתונים דמוגרפיים וקליניים על כ–545 נבדקים, ש–100 מהם סובלים מטרשת נפוצה, המאופיינת בהפרעות תכופות במערכת הראייה. 

הבדיקה לא מצאה הבדלים הקשורים במכשיר שעליו הוצגה השמלה (מחשב, טאבלט או טלפון), במקום שבו ישבו הנבדקים וצפו בה (בבית או בחוץ), במגדר, בהשכלה, בארץ המוצא, ביד הדומיננטית, בבעיות ראייה או בטיפול תרופתי בסוכרת. ואולם נבדקים שבחרו להשיב על השאלון במהלך הבוקר, דיווחו יותר על שמלות לבנות וזהובות. 

אצל אנשים שראו את השמלה בצבעי לבן וזהב, אובחנה פעילות מוגברת של האזורים המאפיינים עיבוד ויזואלי וקבלת החלטות

כמו כן, ראיית השמלה בצבעי לבן־זהב אפיינה קבוצת גיל מבוגרת יותר באוכלוסייה הכללית. בקרב חולי הטרשת הנפוצה, הבדלי הצבע נקשרו להתפתחות המחלה — החולים שראו את השמלה בכחול ושחור היו בשלב מתקדם יותר (15 שנה בממוצע, לעומת 9.5 שנים). 

זווית מעניינת לא פחות מצאו לארה שלפקי (Lara Schlaffke) וחבריה מאוניברסיטת הרוהר בבוכום, גרמניה, שתוצאות מחקרם פורסמו בכתב העת "Cortex". החוקרים סרקו את מוחם של 28 משתתפים במכונת fMRI (שיטת דימות מוחי למדידת פעילותם של אזורים במוח; ר"ל) בעת שהציגו להם את השמלה. 

אצל אנשים שראו את השמלה בצבעי לבן וזהב, אובחנה פעילות מוגברת של האזורים הבאים במוח — האונה הפרונטלית, הפריאטלית והטמפורלית (בעברית: מצחית, קודקודית ורקתית). אזורים אלה מאפיינים עיבוד ויזואלי וקבלת החלטות. עם זאת, החוקרים לא הצליחו להסביר אם האשליה הוויזואלית נוצרה כתוצאה מפעילות המוגברת במוח של הנבדקים, או שמא הפעילות המוגברת היא תוצאה של האשליה. 

אין הרבה תופעות בחקר הצבעים שהצליחו לעורר עניין רב כל כך בקרב הקהילה המדעית והציבור הרחב כאחד, כפי שעשתה תופעת #השמלה. החוקרים לא מתכוונים לוותר על ההזדמנות הזאת — וסביר להניח שימשיכו לחקור אותה מזוויות נוספות ולפרסם את הממצאים בעתיד. 

תגובות