רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גם במקום עם המכשור הכי גדול והכי יקר בעולם מחפשים לייקים

לכתבה
Peter Macdiarmid / Getty Images

אפילו הקברניטים של מאיץ החלקיקים בשווייץ מבינים שהעולם השתנה ■ מחקר חדש של הטכניון חושף עד כמה המדענים בז'נבה יעילים בגריפת לייקים

תגובות

נגלה לכם סוד מאחורי הקלעים: את מוסף המחקרים השני של TheMarker, שבו אתם אוחזים כעת, היה לנו קל הרבה יותר להכין מאשר את הראשון, שיצא בדיוק בערב יום הכיפורים בשנה שעברה. הסיבה פשוטה: יותר חוקרים נענו לנו והסכימו להתראיין ולספר על המחקרים שלהם.

אמנם לא ערכנו מחקר משל עצמנו בנוגע לסיבות, אבל אנחנו יכולים לנסות לשער מה הן. אולי הם נוכחו לדעת שאנחנו מתייחסים בכובד ראש למחקריהם, אולי ראו כי החשיפה של מי שהתראיינו בשנה שעברה היתה חיובית, ואולי פשוט הזמנים השתנו — הרשתות החברתיות שינו את חוקי המשחק גם עבור מגדל השן האקדמי. האם גם החוקרים פשוט מחפשים לייקים? פרופ' אילת ברעם והדוקטורנט אביב שרון מהטכניון סבורים שזה בהחלט מה שחוקרים צריכים לעשות.

"אנחנו חוקרים את מעורבות הציבור במדע ובסוגיות רפואיות", מסביר שרון. "מעניין אותנו השיח ברשתות החברתיות סביב מחקרים ומדע, כמו בפורומים שונים שבהם הגולשים מקבילים ייעוץ". ואולם, שרון וברעם־צברי אינם מסתפקים במחקר שהם עורכים בסוגיות של מדע יישומי, אלא עוסקים גם באופן שבו המדע נתפש בצורתו הגולמית יותר. לשם כך הם הלכו הכי רחוק שאפשר — למאיץ החלקיקים CERN בשווייץ, המֶכָּה של הפיזיקאים. מטרתם היתה לבחון כיצד המכון מפרסם מידע ברשתות החברתיות על הנושאים המדעיים הסבוכים שהוא עוסק בהם, ואילו מסרים מצליחים לתפוס וליצור שיח.

"זה המקום עם המכשור הכי גדול והכי יקר בעולם, כל כך יקר שאף מדינה לא יכולה לממן אותו בעצמה, אז יש איחוד משאבים", מסביר שרון. "חוקרים שם את סודות היקום וחלקיקים תת־אטומיים. אבל מכיוון שהם ממומנים מכספי ציבור, חשוב להם הקשר עם העולם. כך למשל, ההכרזה הדרמטית על מציאת החלקיק בוזון היגס (חלקיק תת־אטומי, המכונה גם החלקיקי האלוהי, שהיה בגדר תיאוריה עד גילויו ב–CERN; א"ז) נעשתה בטוויטר ביולי 2012 עוד לפני הודעת היח"צ הרשמית לעיתונאים".

"גם המדע צריך יחסי ציבור. מדענים צריכים לדעת להשתחרר מהכובד, ולתקשר החוצה דברים שהציבור יכול להתחבר אליהם" אביב שרון

1.5 מיליון עוקבים בטוויטר

ב–CERN משתמשים בארבע פלטפורמות חברתיות: טוויטר (באנגלית ובצרפתית), פייסבוק, אינסטגרם וגוגל פלוס. המחקר של שרון וברעם־צברי אסף נתונים על 214 אייטמים ב–48 נושאים שפירסם המכון בפלטפורמות השונות במשך שמונה שבועות.

דובורת הטכניון

המעבדה ב–CERN נמצאת במשחק הסושיאל מאז 2008, כאשר הושק חשבון הטוויטר של המכון. נכון לאוקטובר 2016 ל–CERN יותר מ–1.5 מיליון עוקבים בטוויטר ו–560 אלף חברים בפייסבוק באנגלית. מרבית עוקביו (56.4%) הם בגילאי 24 עד 44 ורובם גברים. שאר הפלטפורמות החברתיות של CERN נמצאות הרחק מאחור: לחשבון הטוויטר בצרפתית יש רק 17 אלף עוקבים.

לאסטרטגיה של CERN כלפי רשתות חברתיות יש שלוש מטרות: למשוך אנשים לאתר של המכון; להקים קהילת אונליין פעילה ומעורבת בעבודה המדעית; וליצור יחס חיובי כלפי CERN. במלים אחרות, מטרת הנוכחות של CERN ברשת היא מצד אחד חינוכית ומצד אחר שיווקית.

אביב שרון
דובורת הטכניון

ובכן, נראה שב–CERN יודעים לשחק את המשחק. כל אייטם שהעלה המכון לרשת חברתית לווה בתמונה או באיור וסווג לקטגוריות קבועות כמו "חדשות", "Wow" או "נחשו מה זה יכול להיות". סטטוס ממוצע של CERN גורר 433 לייקים בפייסבוק ו–122 לייקים (בעבר פייבוריטס) בטוויטר. באינסטגרם ניכרת פעילות רבה ביחס לגודל הפלטפורמה — 1,100 עוקבים בלבד ו–111 לייקים בממוצע לתמונה. גם בפלטפורמת גוגל פלוס נמצאה פעילות רבה ביחס למספר העוקבים.

זה לא צריך להפתיע אבל קטגוריית התוכן שגוררת הכי הרבה פעילות, לייקים וכניסות היא הקטגוריה Wow עם 285 לייקים לאייטם ממוצע. דוגמה לאייטם כזה היא תמונה מבפנים של מאיץ החלקיקים. מתוך 214 אייטמים שנבדקו 35 נמצאו חריגים לטובה מבחינת דפוס ההשתתפות. בקטגוריית החדשות ניתן למנות את ההודעה על מינוי מנהל חדש למכון והכרזה על פורטל מידע פתוח חדש של CERN.

איור: ליאו אטלמן

בקטגוריה "נחש מה זה" בלטו צינורות הקירור של CERN, וכן זכה להצלחה פוסט על המחשב המרכזי הראשון של CERN. רוב הפוסטים נצפו על ידי כ–10,000 אנשים. יוצא דופן במיוחד הוא האייטם על מדיח הכלים של CERN שהופיעה בו תמונה של המכשיר, אשר במקום להדיח כלים מדיח לוחות עם מעגלים אלקטרונים. הפוסט נצפה על ידי 121 אלף אנשים והתמונה צויצה מחדש יותר מ–1,200 פעמים בטוויטר, כנראה מפני שהיתה מפתיעה.

למה כל זה חשוב? שרון מסביר: "גם המדע צריך יחסי ציבור. מדענים צריכים לדעת להשתחרר מהכובד, ולתקשר החוצה דברים שהציבור יכול להתחבר אליהם. הסיבה הראשונה היא שקיפות. במקרים רבים, חוקרים מתפרנסים מכספי ציבור, אבל גילינו שזו עבודה לא פשוטה להסביר להם שהם חייבים לציבור הסבר על המחקר שלהם, גם אם הוא לא יישומי. האינטרנט מאפשר דמוקרטיזציה, אבל צריך לנהל שיח בשביל זה. אנשים יכולים לבקר מחקר אם לא ברמה המדעית — אז ברמה הכלכלית וברמה הערכית.

"הסיבה השנייה היא השראה — וזה טיעון חזק", אומר שרון. "המחקר שנחשף יכול לעודד אנשים צעירים, שהעולם הזה היה זר להם עד כה, לבחור בדרך המדע. בעולם מתחילים להבין את זה. קרן המחקר האירופית, למשל, דורשת בכל מענק מחקר שהיא נותנת שהחוקר גם ירצה בבתי ספר ויספר לילדים על המחקר שלו. בעיני זה עניין של זמן עד שהאקדמיה הישראלית תתחיל לדרוש דבר דומה".

 מדיח הכלים של CERN
Clara Nellis / CERN

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות