את נחמדה? כל הכבוד. הפסדת

זה לא סוד שנשים משתכרות פחות מגברים, אך מחקר חדש מגלה שככל שאישה היא "נחמדה" יותר, כך שכרה נמוך יותר ועדיין היא משוכנעת שהיא מקבלת יותר ממה שמגיע לה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מג ראיין בסרט נערה עובדת
צילום: The Picture Desk
טלי חרותי-סובר
טלי חרותי-סובר

כשג'ניפר לורנס, השחקנית ההוליוודית זוכת האוסקר גילתה, בעקבות פריצה למחשבי חברת סוני, כי היא מרוויחה הרבה פחות משחקנים גברים שנמצאים במעמדה, היא כעסה בעיקר על עצמה. כך כתבה בניוזלטר הפמיניסטי "לני": "כשגיליתי כמה פחות הרווחתי מבני המזל שיש להם זין, לא כעסתי על סוני — אלא על עצמי. אני נכשלתי במשא ומתן מפני שוויתרתי בשלב מוקדם, כי לא רציתי שיחשבו שאני קשה או מפונקת. זה נראה לי רעיון טוב, עד לרגע שבו ראיתי את נתוני השכר והבנתי שכל גבר שעבדתי אתו ממש לא דאג מה יחשבו עליו", כתבה והוסיפה כי "בהתבסס על הסטטיסטיקה, אני כנראה לא היחידה שסובלת מכך".

ובכן, לורנס צודקת. נשים נחמדות אכן מפסידות. מחקר חדש שפורסם במגזין היוקרתי European Journal Work and Organizational Psychology מגלה כי גם במערב אירופה, השוויונית יחסית, נשים מופלות לרעה — ובמיוחד הנחמדות שבהן.

המחקר, שנכתב על ידי פרופ' שרון טוקר מהפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב, ד"ר מיכל בירון מהפקולטה לניהול באוניברסיטת חיפה וד"ר רנה דה רוואר מבית הספר למדעי החברה באוניברסיטת טילבורג בהולנד, ביקש לבדוק את הקשר בין רמת השכר למגדר ולמאפייני האישיות של העובדים. הוא נערך בקרב 385 עובדים בפירמה הולנדית גדולה.

"כשגיליתי כמה פחות הרווחתי מבני המזל שיש להם זין, לא כעסתי על סוני — אלא על עצמי. אני נכשלתי במשא ומתן מפני שוויתרתי בשלב מוקדם, כי לא רציתי שיחשבו שאני קשה או מפונקת"

ג'ניפר לורנס

החוקרות בדקו את השכר של כל עובדי החברה, את הסטטוס שלהם בארגון (שנקבע לפי מהירות הקידום וצורת הקידום), ואת הסגנון האישי שלהם, בהתאם לשאלון דיווח עצמי שמילאו העובדים. השאלונים ביקשו לגלות לאן נוטה אישיות העובד על הסקאלה שבין דומיננטיות לנועם הליכות: סגנון אישיות דומיננטי מאופיין בביטחון עצמי גבוה, תעוזה חברתית, מוחצנות, תחרותיות ושאיפה לקידום.

סגנון אישיות של נועם הליכות (Agreeableness) מאופיין בנדיבות, נכונות לשתף פעולה, סימפטיה וטוב לב, התחשבות וטאקט. בהקשר תעסוקתי, עובדים כאלה ייטו להפגין חום כלפי הסובבים אותם, יסייעו לאחרים, ימעטו בהצבת דרישות ובבקשות לתגמול, וינסו לרצות גם את עמיתיהם, גם אם הדבר כרוך בוויתור עצמי. ובמלים לא־אקדמיות — אנשים "נחמדים". "מדובר בתכונה שמיוחסת לנשים יותר מלגברים", אומרת טוקר, "אף שבפועל מוצאים אותה במידה שווה בשני המינים. הבעיה היא שהחברה מצפה מגברים להפגין יותר דומיננטיות ופחות נחמדות".

המחקר מצא כי בראש טבלת התגמול נמצאו גברים דומיננטיים, אחריהם גברים "נחמדים", ורק בהמשך נשים דומיננטיות. את רשימת השכר סגרו הנשים "הנחמדות".

צילום: בלומברג

מצד אחד, המחקר מביא אתו בשורה חיובית: בניגוד ללא מעט מחקרים קודמים, שקבעו כי נשים דומיננטיות משלמות מחיר גבוה בכל מה שקשור לקידום ותגמול כספי בשוק העבודה מאחר שהן נתפשות כשתלטניות ואגרסיביות, בעוד גברים דומיננטיים נחשבים מנהלים מצוינים ואסרטיביים — הרי שבמחקר הזה עולה תמונה שונה. נשים דומיננטיות, בדיוק כמו גברים דומיננטיים, משתכרות יותר. כלומר, נשים אינן נענשות על הפגנת תכונה שנחשבת גברית.

מצד שני, ברור מהממצאים כי נשים "נחמדות" עדיין משלמות מחיר כבד: ככל שאת "נחמדה" יותר, כך הסיכוי שלך לקבל שכר המתאים לכישוריך ומידת השקעתך נמוך יותר. בסולם של 1–5, המהווה מדד משוקלל של תכונת "נועם ההליכות" — עם כל עלייה של שלב אחד בסולם, נרשמה ירידה של 21% בסיכוי לקבל תגמול הולם. לשם השוואה, בסולם של 1–5 המהווה מדד משוקלל של תכונת הדומיננטיות — עם כל עלייה של שלב אחד בסולם, למשל מדרגה 2 ל–3, עולה ב–32% הסיכוי של נשים להתקרב לרמת השכר של גברים.

הערכה עצמית נמוכה

ואולם הבשורה הקשה באמת עוד לפנינו — נשים שהפגינו רמה גבוהה של "נחמדות" לא רק קיבלו פחות שכר וקידום ממה שמגיע להן. כשנשאלו לדעתן — הן דיווחו כי הן מקבלות יותר ממה שמגיע להן. "לא ברור אם מדובר בחוסר מודעות, בחוסר ביטחון או ברציונליזציה", אומרת טוקר. "אך סביר להניח שההערכה העצמית שלהן נמוכה. בנוסף, ייתכן שהן משקללות גורמים אחרים במסגרת התגמול, למשל יחסים חברתיים טובים או תנאי עבודה".

"הממצא אודות גברים 'נחמדים' היה בא לידי ביטוי גם בישראל ואולי בצורה קיצונית יותר — בייחוד לאור התרבות הגברית־צבאית, שעדיין שלטת ומכתיבה את הקודים ה'נכונים' להתנהגות"

שרון טוקר

לעומת זאת, נשים דומיננטיות דיווחו בשאלונים כי לתחושתן הן מקבלות פחות ממה שמגיע להן, יחסית לרמת ההשכלה, הניסיון והביצועים. הן צדקו. "הנשים האלה היו מודעות לפערים ביניהן לבין גברים ולא התעלמו מכך", אומרת טוקר. "היה להן ברור שמגיע להן יותר".

"כשאת מפגינה נחמדות, חום, סימפטיה והתחשבות, יש לכך אמנם השלכות חיוביות שונות, אך ברמה האובייקטיבית — את נפגעת", היא מוסיפה. "המערכת מנצלת את הנחמדות הזו, לפחות ברמת הקידום והשכר. ייתכן שיש לאותה נחמדות יתרונות אחרים במקום העבודה. אולי עובדים נחמדים נהנים יותר בעבודה, אולי סביבת העבודה נעימה יותר והיחסים עם העמיתים מפצים במידה מסוימת, אבל במה שקשור לתגמול — הנחמדות היא חיסרון".

פרופ' שרון טוקרצילום: עופר וקנין

באשר לגברים הנחמדים, גם הם סובלים — אך פחות. "גבר שמגלה תכונה שאינה מגדרית מובהקת נענש במידה מסוימת", מסבירה טוקר. "הוא אמנם מקבל שכר וקידום ההולמים את מידת ההשקעה, הניסיון וההשכלה שלו; אבל שלא כמו גברים דומיננטיים — הוא לא מקבל יותר ממה שמגיע לו, יחסית לנשים באותו מעמד.

התופעה מכונה בספרות המקצועית Backlash Effect — אם תכונותיך הן פחות "גבריות" על פי ציפיות החברה, כלומר אתה נוטה לשתף פעולה, לסייע ולהסכים עם הסובבים אותך — תשלם על כך בתגמול נמוך יותר ממה שהיית יכול לקבל. בדומה לנשים הדומיננטיות, גם הגברים האלה, כשנשאלו, היו מודעים לכך שמצבם פחות טוב ממה שיכול היה להיות.

צילום: בלומברג

בשורה התחתונה, טוענת טוקר, ממצאי המחקר מצביעים על כך שנשים (באופן לא מפתיע) מקבלות תגמול נמוך ממה שמגיע להן, בהתייחס לתרומתן לארגון. עם זאת, "אישיות דומיננטית מסייעת להן לקבל תגמול גבוה יותר (אך עדיין נמוך באופן אבסולוטי מגברים), והן לפחות מודעות לכך. לעומת זאת, נשים בעלות נטייה להסכמה מקבלות מעט מדי, וחושבות למרבה הצער שהן מקבלות יותר מדי — מה שמונע מהן לנקוט בצעדים לשיפור המצב".

מה היו התוצאות להערכתך אם המחקר היה נערך בחברה ישראלית?

"פערי השכר בין גברים לנשים בישראל שרירים וקיימים, ואף חמורים מבמדינות אירופה, כך שסביר להניח שהפער בין גברים לנשים היה משוחזר גם כאן. להערכתי, הממצא אודות גברים 'נחמדים', כלומר בעלי רמה גבוהה של נועם הליכות, היה בא לידי ביטוי גם בישראל ואולי בצורה קיצונית יותר — בייחוד לאור התרבות הגברית־צבאית, שעדיין שלטת ומכתיבה את הקודים ה'נכונים' להתנהגות.

"עם זאת, קשה לי לנבא אם הממצאים לגבי הנשים היו תקפים גם בארץ — ואם נשים 'נחמדות' כאן רואות את עצמן כמי שמרוויחות יותר ממה שמגיע להן, בעוד שבפועל הן מרוויחות פחות. זו שאלה שבהחלט דורשת בדיקה, אך לא אופתע אם הממצאים יהיו זהים".

אז מה עושים כדי לשנות את המצב?

"פועלים למען העלאת המודעות וחיזוק תהליכי העצמה, בעיקר בקרב נשים עם רמה גבוהה של נטייה להסכמה. בקרב אותן נשים שלא מעריכות את עצמן, לא מזהות את העובדה שאינן מקבלות את מה שמגיע להן, ואינן חושבות שהן מקבלות פחות מדי, חשוב במיוחד להביא למודעות את הפער הקיים ולסייע בנקיטת צעדים לצמצומו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker