האתגרים של הממשלה הבאה: האם היא תצליח לשנות את חיינו?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עדכונים

המשימה: מחירים שהצרכן יכול להרשות לעצמו

המשק הישראלי ייחודי בכך שהוא קטן וסגור ליבוא דרך הגבולות. כולם מתחככים בכולם, תחרות היצרים על המחיר שואפת לאפס, ומתחרים מעלים מחירים בתזמון דומה. מאמצי הממשלה היוצאת להפחית את יוקר המחיה החלו לתת אותותיהם, אבל רובם ישפיעו רק בטווח הבינוני.

צילום: אמיל סלמן

שינוי בולט כבר בא לידי ביטוי בלחץ של הרשתות על הספקים שלא להעלות מחירים, אך הדבר התרחש בעיקר בזכות הצרכנים, שנהפכו למתוחכמים יותר, התחילו להשוות מחירים והצביעו ברגליים. כתוצאה מכך ירדו מחירי המזון ב–2014 בכ–3.2%, ולמרות זאת, הם עדיין גבוהים בכ–2% מהמחירים ב–2011, ערב המחאה החברתית.

האחריות למחירים הגבוהים בהשוואה לעולם משותפת ליצרנים, לרשתות ולממשלה. אחריות היצרנים נעוצה בלחץ מתמשך להעלאת רווחיות באמצעות ייקור מוצרים. גם הסדרים שהתקבעו בינם לרשתות, שהיטיבו עם הרשתות והספקים על חשבון הצרכן, גרמו להתייקרויות.

חמשת ספקי המזון הגדולים במשק — תנובה, שטראוס, אסם, החברה המרכזית ויוניליוור — מחזיקים ביותר מ–40% מהשוק. כל אחת מהחברות היא מונופול בתחומים אחרים: שטראוס בתחומי קפה קלוי ונמס, חלב בטעמים, טבלאות שוקולד, דבש וירקות חתוכים; אסם בתחומי דייסות לתינוקות, תחליפי הבשר, תחליפי חלב אם ופסטה; ותנובה היא מונופול בחלב, בגבינות קשות ובשמנת.

לסיפור המלא

האם הפעם תקודם תחרות שתוזיל את שירותי הבנקים?

בשלושה תחומים מרכזיים יורשת הממשלה החדשה חסמים המונעים התפתחות תחרות שתוביל להוזלת השירותים הבנקאיים לציבור.

הפגנה נגד הבנקים, אתמול בתל אביב. בצל המחאה נגד הבנקים, יצאו ההודעות על הרווחים צילום: תומר אפלבאום

החסם הראשון הוא בתחום האשראי. היעדר מידע על איכות הלווים הוא החסם התחרותי המשמעותי ביותר בשוק האשראי הצרכני. בכל המדינות המפותחות קיימת מערכת דירוג לאשראי צרכני, שבה גופים פיננסיים משתפים ביניהם מידע על הלווים. אפילו ברשות הפלסטינית כבר פועלת מערכת כזאת בהצלחה. אבל בישראל, שני הבנקים הגדולים הצליחו עד כה לטרפד את הליכי החקיקה בנושא, וכך רק הבנק שאצלו הלקוח מנהל את חשבונו יודע לאמוד את סיכון האשראי.

נוכח היעדר דירוג האשראי הצרכני במשק, הבנקים מספקים 94% ממנו, ואילו הגופים המוסדיים, המחזיקים בעודפי נזילות גדולים יותר מהבנקים, מסתפקים בנתח הזעיר שנותר, 6% בלבד. היעדר דירוג אשראי צרכני מקשה גם על התפתחותם של שחקנים צעירים, כמו אתרי ההלוואות P2P.

צוות זקן המליץ הקמת המערכת עוד ב–2012, אבל הנושא נתקע. נראה כי המהלך לא היה בראש סדר העדיפויות של שרת המשפטים לשעבר, ציפי לבני (שהיתה אמונה על חוק נתוני אשראי וההגנה על הפרטיות), או של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד. במצע של מפלגתו של שר האוצר המיועד, משה כחלון, נכתב כי בכוונתו לקדם מערכת דירוג אשראי צרכני, כמו כל יתר ההמלצות של צוות זקן. ואולם כדי לקדם את הרפורמה יידרש כחלון לגיבוי ממשלתי, שכן החקיקה בנושא מצריכה תמיכה של משרד המשפטים וועדות הכנסת.

לסיפור המלא

האוצר והתקציב: המוקש של תקציב הביטחון

הנושא הראשון שעמו יצטרך להתמודד שר האוצר החדש, ולמעשה הממשלה החדשה כולה, הוא גיבוש תקציב המדינה וחוק ההסדרים. התקציב החדש צריך להיות מאושר בכנסת עד 100 יום מהקמת הממשלה החדשה - ואם לשפוט לפי ניסיון העבר, הנבחרים אוהבים לנצל את כל הזמן שעומד לרשותם. בשלב זה עדיין לא ברור אם התקציב יהיה ל-2015 בלבד, או שיגובש תקציב דו־שנתי גם ל-2016.

תקציב 2015 יאושר רק באוגוסט 2015, המועד שבו בשנה רגילה מאשרים את תקציב השנה הבאה (2016) - כך שתקציב דו־שנתי יחסוך לאוצר, לממשלה ולכנסת עבודה על שני תקציבים. עם זאת, בשל קוצר הזמן, קשה יהיה בתקציב דו־שנתי באוגוסט להכניס את סדרי העדיפויות של הממשלה החדשה. אישור תקציב 2015 בכנסת באוגוסט ותקציב 2016 בתחילת נובמבר יאפשר לאוצר עוד חודשיים וחצי לתכנון.

המבחן המרכזי של שר האוצר במסגרת אישור התקציב החדש - שהאופן שבו יתמודד עמו ישליך על כל הקדנציה שלו - יהיה ההתמודדות עם תקציב הביטחון. תקציב הביטחון, 16%–18% מתקציב המדינה, 6%–7% מתוצר המשק - גדל ב-2014 ב-7 מיליארד שקל בשל צוק איתן. בתקציב 2015, שאושר בכנסת בקריאה ראשונה בלבד, הוא היה אמור לגדול ב–6 מיליארד שקל. 1.7 מיליארד שקל הוכנסו לבסיס התקציב - ועוד 4.3 מיליארד הוספו בתוספת חד פעמית ("קופסה").

צילום: רמי שלוש

אלא שמערכת הביטחון טענה כי התוספת אינה עונה לדרישותיה, ותבעה תוספת נוספת של 5.6 מיליארד שקל. כלומר הגדלת תקציבה ב-2015 בסכום אדיר של 11.6 מיליארד שקל - ל-70.4 מיליארד שקל. אם שר האוצר החדש ייעתר לדרישה, או לחלקה, הוא יצטרך לומר על חשבון מה תבוא - חינוך, בריאות או תשתיות. בכל מקרה, תשובת השר תסמן את התפישה הכלכלית־חברתית שלו.

בדיוני התקציב יתמודד משרד האוצר גם עם יעד גביית המסים. זו אינה הכרעה משרדית־ביורוקרטית גרידא, אלא הכרעה מאקרו־תקציבית מהמעלה הראשונה. יעד גבוה יותר יאפשר סל הוצאות גבוה יותר לממשלה. ב–2014 גבתה המדינה מסים בסך 254.7 מיליארד שקל. בתקציב המדינה ל–2015, שנתקע עם הקדמת הבחירות, יעד גביית המסים נסגר באוקטובר ברמה שמרנית - 261.8 מיליארד שקל - 7.1 מיליארד שקל בלבד מעבר לסך הגבייה בשנה הקודמת.  

לסקירה המלאה על משרד האוצר והתקציב בממשלה החדשה

דיור // מאיחוד אגפים ועד לאמירת אמת

הטיפול בתחום הדיור בישראל מפוזר כיום בין כמה משרדי ממשלה, והמשרד בעל ההשפעה הקטנה ביותר מהם הוא דווקא זה שלכאורה ממונה על התחום - משרד הבינוי. חלק ניכר מהיוקרה שהמשרד צבר בשנים האחרונות, לאחר שנים ארוכות שבהן נחשב למשרד משני, הושג כשהועברה תחת אחריותו רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). זה לא היה כך תמיד, ואין כורח שזה יהיה גם בממשלה החדשה.

המשרדים המשפיעים ביותר על תחום הדיור הם האוצר והפנים. הראשון לא רק עוסק בתקצוב התוכניות, אלא יוזם תוכניות, שהמוכרת שבהן היתה מע"מ 0% של יאיר לפיד. משרד הפנים אחראי על תחום התכנון - ברשותו מינהל התכנון הלאומי, והוא אחראי גם על ועדות התכנון והבנייה ועל קידום החוקים בתחום.

בנייה בחרישצילום: רמי שלוש

לאור זאת, אם המדינה מעוניינת לפתור את בעיית הדיור, היא חייבת לאחד את השורות תחת משרד אחד, וזו המשימה העיקרית שתוטל על שר האוצר הנכנס, שצפוי להיות משה כחלון. המוקשים רבים, אבל כרגיל בנדל"ן, החסמים נמצאים בממשלה, ולכן מחויבת התערבות עמוקה של ראש הממשלה ביישום המהלך.

משימה שנייה היא צבירת מידע על התחום. למרות ריבוי המחקרים והניירות בתחום, הרבה מאוד נתונים חסרים. כך, למשל, גם המסכימים עם התזה שיש בעיות היצע בישראל, לא בדקו את המגזרים השונים בחברה הישראלית - כמו הערבים, החרדים או תושבי הפריפריה. במקרים רבים, הבנייה המתוכננת במסגרת היוזמות של הממשלה הקודמת תבוצע במקומות שבהם אין מחסור בדירות. טיפול כולל בבעיה, בצורה של בנייה מסיבית של דירות, לא תקלע לבעיה האמיתית, שמחייבת פתרונות המותאמים לכל מגזר חברתי.

לסיפור המלא

דרושה תוכנית בין משרדית להפיכת החקלאות לתחרותיות

ענף החקלאות מוגן על ידי הממשלה באופן מסורתי באמצעות פיקוח על ענפי החלב והביצים, כולל פיקוח על מחירים, מכסים על יבוא ופטור מחוק ההגבלים. פיקוח זה מאפשר יצירת קרטלים, והתוצאה היא היעדר תחרות ומחירים גבוהים לצרכן.

שדה חקלאיצילום: אליהו הרשקוביץ

עד לממשלה הקודמת, שרי החקלאות הגיעו מהמגזר החקלאי ושמרו בקנאות על האינטרסים של החקלאים מסיבות פוליטיות. המגזר, שלא זכה לחשיפה תקשורתית רבה, איפשר שורה של מינויים פוליטיים תמורת השארת הסטטוס־קוו. התוצאה היתה משקים מיושנים ויעילות נמוכה בחלק מענף, למרות טכנולוגיות מתקדמות שמפותחות בישראל.

משרד החקלאות זקוק לניעור מכל הכיוונים. מניסיון העבר, אל לממשלה להשאיר אותו לטיפול שר החקלאות בלבד. יש לגבש תוכנית מקיפה, שתשקף את חשיבות החקלאות לאספקת מזון, שמירת שטחים, איכות הסביבה והביטחון בגבולות.

יעדי משרד החקלאות צריכים להיות חקלאות תחרותית וחדשנית, שתספק מזון במחירים הוגנים ותייצא מוצרים וטכנולוגיות מתקדמות. עם זאת, יש להבטיח את רווחיות החקלאי ולהגן עליו מפני תחרות עולמית. יש להסיט את החקלאות מגידולים ללא ערך מוסף לגידולים רווחיים יותר ולתחומים שלממשלה יש עניין לעודד - כמו חקלאות אורגנית - ולעודד דור המשך של חקלאים. התוכנית כרוכה בעלויות תקציביות משמעותיות, שצריכות להיקבע על ידי ועדה ממשלתית, ולא על ידי שר שעלול להיכנע ללחצי החקלאים.

לסיפור המלא

לשלב חרדים בשוק העבודה ולתמרץ עסקים קטנים ובינוניים

משרד הכלכלה אחראי על התעשייה, המסחר, התעסוקה והצרכנים. שלל הכובעים מחייב אותו לתמרן בין אינטרסים שלעתים סותרים זה את זה - למשל אלה של היבואנים והתעשיינים.

יריד תמיכה בעסקים קטנים מהדרום בתל אביב, בשנה שעברהצילום: אייל טואג

שר הכלכלה היוצא, נפתלי בנט, מיקד תשומת לב ניהולית ניכרת בהנעת תהליכים ארוכי טווח בשני תחומים: התעסוקה והתחרותיות. בתחום התעסוקה הוא התמקד בשילוב חרדים ונשים ערביות בשוק העבודה. בתחום התחרות הוא התחיל לפעול לקידום עסקים קטנים ובינוניים, והתמקד בהסרת חסמי רגולציה שמקשים על יבוא, בכלל זה במכון התקנים. השינויים נמצאים בתחילתם - ויש להמשיך בהם.

שילוב חרדים בשוק העבודה תוך צמצום קצבאות הוא צו השעה, וראש הממשלה, המודע לכך מדיוני הממשלה היוצאת, חייב לא להתפשר בסוגיה כשהוא מרכיב את הקואליציה ומגבש את קווי היסוד של הממשלה. המשק לא יוכל לממן לאורך זמן את החרדים שתורתם אומנותם. עליהם לצאת לעבוד, וכך גם יוכלו לצאת ממעגל העוני.

בתחום התעסוקה יש להשקיע מאמץ גם - אולי באמצעות הטבות מוגדלות וממוקדות - במשיכת עסקים חדשים בשכר גבוה משכר המינימום מהמרכז לנגב. ביזור מקומות עבודה בשכר הוגן יבטיח יציבות תעסוקתית, וימנע זעזועים כל אימת שמפעל גדול מכריז על כוונה לצמצם פעילות.

לסיפור המלא

תעופה // השלב הקשה של הסכם שמים פתוחים ממתין לשר החדש

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר התחבורה היוצא, ישראל כ"ץ, נופפו בהסכם השמים הפתוחים עם האיחוד האירופי כאחד מהישגיה של הממשלה היוצאת. ואולם זהו רק השלב הראשון של יישום ההסכם, שנועד להגביר את התחרות ולהביא להוזלת כרטיסי הטיסה. דווקא שלביו הבאים של ההסכם יהיו הגרעין הקשה והמהותי של הרפורמה, שנועדה בעתיד להביא לחופש פעולה מלא של חברות תעופה מאירופה ומישראל.

נמל התעופה בן גוריון, בשנה שעברהצילום: אילן אסייג

מדובר בהסרת עוד חסמים של יעדי טיסה בין אירופה לנתב"ג ואפשרות פעולה רחבה הרבה יותר של חברות התעופה בין כל מדינות אירופה, כולל ישראל. על הממשלה החדשה יהיה להמשיך ולבצע את שלביו הבאים של הסכם זה, שעלולים להביא להתנגדות מצד חברות התעופה הישראליות, שעלולות להיפגע ממנו עקב ההחרפה בתחרות. על פי ההסכם ניתן כעבור שנתיים מתחילת יישומו, קרי בעוד שנה, לבחון אותו מחדש ולבצע שינויים, שעשויים לכלול האטה של הרפורמה.

עם זאת, נדרש גם לתת את הדעת לשמירה על חברות התעופה הישראליות, שיעברו בהצלחה את המשבר הכלכלי שבו הן נתונות. כאן תעמוד על הפרק, בין השאר, אפשרות האישור של מיזוג בין שתי חברות תעופה, או אפילו יצירת חברת תעופה ישראלית אחת גדולה בעתיד, כדי להתמודד עם התחרות.

נושא מרכזי נוסף שעמו תצטרך הממשלה החדשה להתמודד הוא הקמתו של שדה תעופה חלופי לנתב"ג. אמנם הממשלה היוצאת החליטה להעדיף את שדה התעופה ברמת דוד כאתר להקמתו של השדה החדש, אך למקום קיימת עדיין התנגדות מצד שוחרי איכות סביבה ותושבי היישובים באזור. השר כ"ץ והשר היוצא לנגב ולגליל, סילבן שלום, דווקא תמכו בתחילה בהקמתו של שדה התעופה האלטרנטיבי בנבטים שבדרום.

לסיפור המלא

תחבורה // לשמור על הרפורמה בנמלים, להציל את הרכבת הקלה

שר התחבורה הבא, אם הוא לא יהיה שוב ישראל כ"ץ (הליכוד), שימשיך לקדנציה שלישית ברציפות, יידרש לארבעה אתגרים מרכזיים: לשמר רפורמה שהוריש לו קודמו בתפקיד (בתחום נמלי הים), להמשיך אחרת (רכב), לתקן רפורמה שלישית (הרכבת הקלה בגוש דן) וליזום רביעית (התחבורה הציבורית). כל אלה, בענף שאולי נהנה בשנים האחרונות מהישגים פרויקטליים, אך נחל כישלון חרוץ במינויים מקצועיים ובניית תשתית ניהולית ראויה.

צילום: דניאל בר און

את נמלי הים יקבל השר הבא ערב נקודת אל־חזור בפיתוחה של תחרות פנים־נמלית. זאת, לאחר התחלת העבודות להקמת הנמלים החדשים בחיפה (נמל המפרץ) ואשדוד (נמל הדרום), ובעיקר לאחר הגשת ההצעות במכרז להפעלתם הפרטית בידי חברות זרות.

אמנם הממונה על ההגבלים העסקיים קבע כי הפעלת הנמלים החדשים תיעשה בידי גורמים מתחרים בלבד, אך בישראל היו דברים מעולם, וגם החלטת ממונה על הגבלים ניתן לשנות. לכן, עד שלא יושג הסכם נעול הרמטית מול הוועדים והסתדרות העובדים על הפעלת הנמלים החדשים בידי חברות זרות מתמחות, תמשיך לרחף מעל הרפורמה עננת כישלון העבר, שבו הועברו לבסוף הרציפים הפרטיים לידי המונופולים הממשלתיים של חברות הנמל הוותיקות.

מכאן, שר התחבורה הנכנס יידרש לתחזוקת ההישג שבפתיחת הענף הנמלי לתחרות - להבטחת העתקתו מהנייר אל השטח. כך גם יידרש לשמירת הרציפות ברפורמה המקודמת בימים אלה בענף הרכב, באמצעות המשך הליכי החקיקה של חוק רישוי שירותי רכב, חקיקה שעוכבה על ידי ועדות הכנסת, לשמחת האינטרסנטים בענף.

תיירות // להשתקם מצוק איתן ולהחזיר התיירים מרוסיה

תיק התיירות בקדנציה הקודמת ניתן לשר הפורש, עוזי לנדאו, כשהתיירות הנכנסת לישראל במגמת עלייה. התחזית היתה כי ב-2014 יירשמו נתוני שיא בכניסות תיירים, עם עלייה של כ-10% לעומת 2013. ככל שהתקדם מבצע צוק איתן, החלום נגוז, ושר התיירות החדש יקבל תיק שונה לחלוטין, בסימן משבר בתיירות הנכנסת: במחצית השנייה של 2014 נרשמה ירידה של 23.6% בהגעת תיירים לעומת התקופה המקבילה ב-2013. המגמה נמשכה גם ב-2015, עם ירידה של 16% בכניסות תיירים בינואר־פברואר לעומת אשתקד.

הכותל המערביצילום: אמיל סלמן

כל שרי התיירות האחרונים הציבו יעד של 5 מיליון תיירים עד שנה מסוימת (האחרונה היתה 2017). יעד זה רחוק מלהתממש גם בתקופות הטובות יותר, ובוודאי עכשיו. האתגר המרכזי שעומד בפני המשרד בימים אלה הוא שיווק ישראל כיעד אטרקטיבי אחרי הטילים על תל אביב בקיץ ופיגועי הדקירה בירושלים. לא פשוט למכור כיום חופשה בישראל, וסוכנים רבים מחו"ל מתארים קשיים עצומים בשל המצב הביטחוני. משרד התיירות מנסה להבין בחודשים האחרונים כיצד מוכרים תיירות אחרי מלחמה, ושר התיירות הבא יצטרך למצוא את הפתרון.

הענף ספג מכה גם מהמשבר הכלכלי ברוסיה, מדינת המקור השנייה בגודלה לתיירות נכנסת. ב-2013 באו לישראל כ-600 אלף מבקרים מרוסיה. התיירות מרוסיה מושפעת פחות מאירועים ביטחוניים, אך נפגעה בעקבות הפיחות ברובל, מדיניות תיירות הפנים שודימיר פוטין מנסה להנהיג, ופשיטות רגל של חברות תיירות רוסיות גדולות. בדצמבר 2014 וינואר 2015 הירידה במספר המבקרים מרוסיה הגיעה ל-37% בכל חודש לעומת המקביל לו. הנפגעים העיקריים היו בתי המלון בים המלח ובאילת, הרגילים לארח תיירים רוסים בחודשי החורף.

משרד התיירות מנסה כיום להחזיר את התיירים הרוסים באמצעות קמפיין רחב היקף במוסקווה ובשיתוף פעולה עם סיטונאים חדשים, אך נכון לעכשיו לא צפוי שינוי לטובה לפחות עד הסתיו.

לסיפור המלא

נתניהו מול כחלון: מי ישלוט במשרד התקשורת?

כפי שהדברים נראים כרגע, שר התקשורת הבא יהיה מקורב מאוד לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שמעוניין להיות גורם משפיע על שוק התקשורת הישראלי בשנים הקרובות. לצד החשש להתערבות מוטה בתחום העיתונות, שר תקשורת מקורב לראש הממשלה הוא יתרון שיחזק את המשרד, ויאפשר לו להעביר רפורמות ביתר קלות.

צילום: דניאל בר און

ואולם הקשר לראש הממשלה אינו יכול לבוא על חשבון הקשר עם שר האוצר. שר התקשורת לשעבר, משה כחלון, שצפוי לאייש עתה את תפקיד שר האוצר, כבר מכיר היטב את הסוגיות בתחום התקשורת, ולא יישב בצד בעוד שר התקשורת יקדם נושאים בעייתיים מבחינתו. אם שר התקשורת הבא רוצה לקדם נושאים חשובים, כדאי לו לעבוד בצמוד לכחלון.

אחד הנהלים הקבועים במשרד התקשורת הוא הקמת ועדות כדי למשוך זמן. על שולחנו של השר הנכנס מונחות המלצות של שתי ועדות, שעדיין לא יושמו במלואן: ועדת חייק, שבחנה את הרחבת התחרות בתחום התקשורת הקווית, ועדת שכטר, הקובעת רגולציה בתחום השידורים באינטרנט, שהדו"ח הסופי שלה כמעט מוכן וממתין רק לשר תקשורת שיהיה מוכן לקבל אותו. במקום להקים ועדות חדשות, על שר התקשורת לקבל את המלצות הוועדות של קודמיו, ולא לבזבז שוב זמן יקר.

עוד לפני שגובשה הממשלה, הבהיר ח"כ יריב לוין (הליכוד), אחד המועמדים לתפקיד, כי התחום ידורג גבוה בסדר העדיפויות של נתניהו. הסיבה לכך היא השינויים הנדרשים בשוק הטלוויזיה. ביוני יפוג תוקף הזיכיון של ערוץ 10, והרשות השנייה תידרש לאשר לערוץ רישיון קבוע. שר התקשורת אינו צפוי להערים קשיים, אך במקביל הוא צפוי לקדם כמה מהלכים להגברת התחרות בענף.

לסיפור המלא

אנרגיה // הענף הריכוזי במשק מחכה לשר שרוצה לעבוד

אין במשק ענף ריכוזי כמו ענף האנרגיה. הוא נשען על מונופול חשמל (חברת החשמל), מונופול מים (מקורות), מונופול גז טבעי (דלק ונובל אנרג'י), דואופול זיקוק (בזן ובז"א) ושוקי קרטל של דלק וגפ"מ (גז בישול), שבהם ארבע חברות מחזיקות 90% מהפעילות.

מאגר הגז תמרצילום: רויטרס

בעוד שבעשור האחרון ביקשו הממשלות לפתוח את המשק לתחרות ויזמו רפורמות בתקשורת, בתחבורה ובפיננסים — דווקא ענף האנרגיה נותר מעין שמורה ארכאית שמוגנת מהתמורות בעולם. אחת הסיבות לכך היא טיב השרים שאיישו את משרד האנרגיה/התשתיות, ובחירתם לכאורה לשתף פעולה עם המונופולים (בנימין בן אליעזר), לחזק אותם (עוזי לנדאו) או להתעלם מהם (סילבן שלום).

זו הסיבה לכך שמפת היעדים העומדים בפני שר האנרגיה הנכנס כמעט אינה משתנה מקדנציה לקדנציה. הכשלים — וגם הפתרונות להם — מועברים בירושה משר לשר, בעוד שאלה נמנעים מהטמעת הרוח החברתית־כלכלית החדשה במשרד, ומספקים למונופולים כר נוח להתעצמות.

לפיכך, המשימה הראשונה שתונח בפני שר האנרגיה והמים הבא, בתקווה שלא יראה במשרד פרס ניחומים או סרח עודף, היא להנחיל שינוי תודעתי ולרענן מן היסוד את תוכניות העבודה. כלומר, לפרק את המעטפת "המקצועית" הריאקציונית ששולטת במשרד לטובת תפישה שלפיה זהו משרד צרכני חשוב, שעשוי להוביל את המאבק ביוקר המחיה ולחולל צמיחה. היתר כבר יזרום מעצמו.

לסיפור המלא

כנסת // להוציא את השקיפות מהפריזר - לקדם את הקוד האתי לח"כים

על רקע פרשות השחיתות שנחשפו לקראת פיזור הכנסת, אחת המשימות הדחופות שממתינה לחברי הכנסת החדשים היא הגברת הנורמות של שקיפות ואתיקה בקרב הנבחרים. הקודים האתיים החדשים של חברי הכנסת ושרי הממשלה, חשיפת הצהרת ההון של השרים והח"כים, החלת השקיפות בחטיבה להתיישבות ובקק"ל — הם חלק מהאתגרים החשובים לחברי הכנסת.

צילום: אוליבייה פיטוסי

בסוף 2014 עסקה הכנסת בגיבוש הקוד האתי למחוקקים, אבל בשל הקדמת הבחירות הנושא לא קודם. הקוד החדש הוגש לח"כים ב–2006 על ידי ועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס יצחק זמיר, שהוקמה ב–2003 על ידי יו"ר הכנסת דאז ראובן ריבלין. אישורו נדחה מקדנציה לקדנציה, כשהח"כים מוצאים תמיד סיבות שלא להחמיר את כלליה האתיקה שלהם. במארס 2011 ועדת הכנסת כמעט שאישרה את הקוד, אבל ברגע האחרון הגישה קדימה עשרות הסתייגויות שמנעו את אישורו.

הקוד החדש עוסק בין היתר בהשתתפות בעבודת הכנסת, בכללי ההתנהגות של הח"כים, בשמירת הקשר עם הציבור, בהימנעות מניגוד עניינים, באופי הקשר עם שתדלנים, באיסורים על עיסוק נוסף ועל קבלת מתנות ובכללי נסיעות לחו"ל. גם הקוד האתי החדש לשרי הממשלה ממתין לאישור.

לקראת הבחירות מסרו חלק מחברי הכנסת הצהרות על הונם — אבל המליאה בכנסת היוצאת טירפדה הצעות חוק שיחייבו את הח"כים לחשוף את כל הונם או לפחות את האינטרסים הכלכליים שלהם. גם הצעת חוק להגברת השקיפות בפעילות הלוביסטים הוקפאה בוועדת הכנסת.

לסיפור המלא

השר שיוביל את בחירת היועץ המשפטי הבא

שר המשפטים הבא יהיה זה שיוביל את בחירת היועץ המשפטי לממשלה שיבוא בנעליו של יהודה וינשטיין בעוד כשנה — ומכאן השפעתו הדרמטית. מי כמו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יודע עד כמה קריטית הבחירה.

יהודה וינשטייןצילום: מוטי מילרוד

ככלל, שר המשפטים מוגבל למדי ביכולתו לחולל שינויים ומהפכות, ותפקידו מצטמצם בעיקר לקידום חקיקה ותקציבים. בהקשר זה, אפשר לצפות בעתיד הקרוב ליוזמות חקיקה רבות, חלקן בעייתיות, כששר המשפטים יצטרך לבלום חקיקה לא דמוקרטית בוועדת השרים לחקיקה — ולהפיל אותה.

סביר להניח ששר המשפטים החדש ימשיך לקדם את הרפורמה המקיפה בלשכת עורכי הדין, במבנה של מוסדות הלשכה ובדרכי הניהול שלה, שהתחיל עוד יעקב נאמן והמשיכה ציפי לבני. זוהי רפורמה א־פוליטית, על רקע המשבר בלשכה וההסכמה על כך שהגוף שאמור לייצג את האינטרסים של עורכי הדין אינו מתפקד כראוי.

עניין נוסף על סדר יומו של השר הבא, שעליו הוכרז כבר בעבר אך לא נעשו בו מהלכים משמעותיים עד כה, הוא הצמצום הנדרש בסחבת ובעומס בבתי המשפט.

לסיפור המלא

בריאות // לעצור את הנהירה למערכת הבריאות הפרטית

היעדים של משרד הבריאות תחת השר החדש, שיהיה ככל הנראה יעקב ליצמן, ברורים ופשוטים. הראשון והקריטי שבהם הוא השגת תקציב ראוי לקופות החולים ולבתי החולים, שתקציביהם נשחקו קשות בשנים האחרונות, והם פועלים בגירעונות בלתי־אפשריים. גירעונות אלה פוגעים ישירות בשירות שספקי הבריאות מסוגלים להעניק לציבור, ומריצים את כולנו אל המערכת הפרטית - שבה התורים קצרים יותר, ואפשר לרכוש שירותים תמורת כסף.

צילום: תומר נויברג

האם המערכת נשחקת בגלל חוסר יעילות, וכל הזרמה תקציבית רק תיכנס לתוך בור בזבזני? תמיד יש מקום להתייעלות, אך דומה שעל השאלה הזאת כבר ענו בשורה של מחקרים ובדיקות בלתי־תלויים של מוסדות כמו בנק ישראל, OECD ובג"ץ, שקבעו חד־משמעית כי קיימת שחיקה של מיליארדי שקלים - שהיא מעבר לבעיות ניהול של המערכת.

האתגר הגדול השני יהיה להוציא לדרך ביולי את הרפורמה הקריטית בשירותי בריאות הנפש, שמטרתה להעביר מהמדינה לקופות החולים את האחריות למתן שירותים אלה. היעד השאפתני של הרפורמה, מלבד היעד הסמלי החשוב של הפיכת בריאות הנפש לתחום רפואי שאינו מופרד מתחלואי הגוף, הוא להכפיל את מספר הטיפולים הציבוריים בתחום, שחלק גדול ממנו פרטי. ליצמן עמד בראש המשרד כשהוחלט על הרפורמה, לאחר 15 שנה של סחבת מכוונת. כעת יהיה לשר אתגר גדול — להביא לכך שהרפורמה, שעלותה מאות מיליוני שקלים, תצא לדרך ברגל ימין, ושהציבור יקבל תמורה אמיתית לכסף הציבורי שמושקע בה.

היעד השלישי הוא התמודדות עם מה שמדברים עליו שנים רבות, אבל לא עושים מספיק כדי להתמודד אתו: הזדקנות. בחמש השנים הקרובות צפוי גידול חד של 30%–40% במספר הקשישים בישראל, ולא נראה שהמערכת ערוכה לטפל בהם - מבחינת תקציבים ייעודיים וגם מבחינת שירותים הולמים. אל המשבצת הזאת בדיוק אמורה להיכנס רפורמת הסיעוד הגדולה של ליצמן, שבמשרד האוצר כבר נערכים אליה. אם ייכנס למשרד, ליצמן יפעל כדי להפוך את הסיעוד לחלק מסל הבריאות הממלכתי - וזהו למעשה ה"טיקט" הגדול והחשוב ביותר שלו לקדנציה הקרובה.

לסיפור המלא

חינוך // דרוש שינוי עומק במערכת

שר החינוך החדש ייכנס למצב מורכב במשרדו, לאחר שעובדיו התגייסו בשנתיים האחרונות כדי לתכנן, ליישם להסביר ולשווק את התוכניות שהוביל השר הקודם, שי פירון. העובדים המשיכו להוביל את התוכניות גם בתקופת הבחירות, למרות האי־ודאות הרבה, וכעת חוששים במשרד שהשר הבא יפנה לדרך חדשה, ויזנח את התוכניות שהוביל קודמו - כפי שעשה פירון.

תלמידים בבית ספר בשכונת גני אביב בלודצילום: ניר כפרי

השר החדש ייאלץ להתמודד עם החלטה קשה, משום שהתוכניות שמזוהות עם פירון נמצאות רק בתחילת דרכן, ותקציביהן נמוכים. מצד שני, הן זוללות את כל תוספת התקציב שהיתה מיועדת למשרד, אחרי מה שנותר מהתוספת לטייס האוטומטי - כלומר תוספת שמפצה בין השאר על הגידול הטבעי במספר התלמידים והסכמי השכר הקבועים.

כמו כן, קיים ספק לגבי היכולת של רוב התוכניות לבצע שינוי עומק במערכת, אף שהן נועדו לפתור סוגיות מורכבות - כמו פערי התקצוב בין התלמידים, בעיקר בין יהודים לערבים, או אופן הלימודים בכיתות, שאינו תואם את המציאות הנהוגה ברוב מדינות המערב.

המצב במערכת החינוך קשה, לאחר שינויים שונים שחלקם התחילו עוד בתקופת גדעון סער, ושונו או קוצצו כמעט לחלוטין על ידי פירון, שהסיט את המערכת לכיוון שונה ועבודתו נקטעה עם התפטרותו - ולאחר שלא העביר אף תוכנית או שינוי בחקיקה, ותקצוב התוכניות בשנים הבאותכלל לא בטוח.

לסיפור המלא

שוק העבודה // מעט אבטלה, הרבה עובדים עניים

שוק העבודה, והאוכלוסיות שאינן שותפות לו, הוא אחד החסמים הגדולים בפני הגברת הצמיחה והפריון בישראל. כבר שנים ברור כי בעוד שרמת התעסוקה בקרב האוכלוסייה הכללית, גברים ונשים כאחד, קרובה לשיא של 80%–90%, האוכלוסיות המודרות הן אלה שיסייעו בהרחבת השוק. לכן, האתגר הראשון על שולחן הממשלה החדשה הוא המשך המאמץ לשילובם בשוק העבודה של גברים חרדים (שיעור ההשתפות של כ–40%), של נשים ערביות (30%), ושל בעלי מוגבלויות קשות (פחות מ–50%).

יריד תעסוקהצילום: אייל טואג

הממשלה האחרונה הותירה אחריה לא מעט תוכניות עבודה וגם החלטות מתוקצבות. למשל, תוכנית בינמשרדית המתוקצבת ב–660 מיליון שקל לצמצום פערים במגזר הערבי, שאמורה לצאת לדרך ב-2015, או התוכניות להקמת מרכזי תעסוקה נוספים של משרד הכלכלה. השאלה היא אם הממשלה החדשה תאמץ את התוכניות הקיימות החשובות ותחזק אותן, או תשליך אותן למגירה.

אתגר נוסף הוא צמצום דרמטי של מספר העובדים העניים, שכיום מספרם גדל והולך. ייתכן כי מספרם יקטן בעקבות כניסתו לתוקף של שכר המינימום החדש (פעימה ראשונה בת 350 שקל באפריל), אלא שיש לוודא ששכר המינימום, שיתפח בעוד שנתיים ל-5,000 שקל, לא נשחק במהירות ומשיב את העובדים למצבם הקודם. על הממשלה החדשה לקבוע מנגנון מדויק יותר מהקיים לבדיקה של שחיקת השכר הנמוך והתאמתו ליוקר המחיה.

צעד נוסף בצמצום מספר העובדים העניים הוא מעקב צמוד אחר מספרם, שלא קיים. ייתכן שהממשלה צריכה להפסיק לפרסם את שיעורי האבטלה כנתון בודד, ולהורות על פרסום קבוע של שיעור העובדים המשתכרים פחות משכר המינימום או פחות מהשכר הממוצע במשק, ובאילו מקצועות משתכרים כל שכר. נתונים אלה יתנו אינדיקציה טובה יותר למצבו האמיתי של השוק ושל העובדים החלשים.

לסיפור המלא

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker