עדכונים
נתנאל גאמס

"הצעירים הערבים דוחפים עצמם - אך נתקלים בתקרת זכוכית שמעטים מנפצים אותה"

מייסא בלוט. האחריות היא קודם כל של הממשלהצילום: גלי אליהו

"יש דור שחושב אחרת, שרוצה להתקדם, אבל הוא מוצא את עצמו תקוע במרבית המקרים, כי הערבים מגיעים למגזרים רבים בכלכלה הישראלית, אבל בשלב מסוים היכולת שלהם להתקדם הולכת ומצטמצמת" - כך אמרה מייסא בלוט, CFO בקבוצת גולדנקייר דושי EMBA, בתשובה לשאלה האם יש דור חדש ושונה בחברה הערבית, שמשתלב יותר בכלכלה ומוביל לשינוי. השאלה עלתה בפאנל מנהיגי העתיד – צעירים בעמדות מפתח, בוועידה הכלכלית של החברה הערבית, שעורך TheMarker בנצרת. את הפאנל הנחתה סיוון קלינגבייל, עורכת TheMarker.

בפאנל השתתפו מלבד בלוט, ד"ר מריאן תחאוכו, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית, מכון אהרן; ווידאד אלטוחי, שותפה, אשכול פיננסי BDO; וג'קי חורי, כתב ופרשן הארץ לענייני ערבים, שדר בכיר ברדיו א-שמס.

לדבריה של בלוט, קיים דור חדש של אינדבידואלים. "הם סוחבים את עצמם לבד. עוד ועוד צעירים דוחפים עצמם בכל הכוח בעולם העבודה", אבל "הם מגיעים לתקרת זכוכית, שמעטים מאוד מצליחים לנפץ אותה. ערבים מעטים מאוד מגיעים לתפקיד הקריטי שבו הוא יכול להשפיע גיוס של ערבים נוספים. מעט מאוד ערבים מגיעים לכיסא הזה".

אלטוחי: "יש דור חדש, חד משמעית. אני רואה דור מאוד ומגובש שיודע מה הוא רוצה. מבין אוכלוסיות המיעוט בישראל, החברה הערבית היא ברמת הבשלות הגבוהה ביותר להשתלבות כלכלית. כל חברה גדולה שרוצה למקסם את היכולות שלה לא יכולה להרשות לעצמה להשאיר בחוץ 20% מהאוכלוסייה"

תחאוכו: "אין ברירה אלא להסתכל לאמת בעיניים. אכן יש דור חדש שרוצה להשתלב, אבל אם תסתכלו על האנשים כאן בקהל, הם לא מייצגים את האוכלוסייה הממוצעת בחברה הערבית. למי שנמצא כאן יש הורים שהיתה להם היכולת לשלוח אותם למסלול הנכון, שמוביל להצלחה. הרוב לא מצליחים. מי שאנחנו רואים כאן הם דגי הזהב ששוחים מעל מים מאוד עכורים. זו המציאות. שינוי צריך להגיע ממערכת החינוך. לא יכול להיות שבמדינה שמחשיבה את עצמה מפותחת ומתוקנת, 20% מהתלמידים ילמדו במערכת חינוך של העולם השלישי".

פאנל הדור החדש. מריאן תחאוכו (מימין), ווידאד אלטוחי, מייסא בלוט וג'קי חוריצילום: גיל אליהו

חורי: "הצעירים הערבים דווקא יודעים להשתלב - הם משתלבים מצוין בארגוני הפשיעה, בשוק האפור. לכולם יש נשק ביד שמוכן לירות בכל רגע נתון. החברה הערבית במצוקה, היא מדממת כתוצאה מהאלימות, שמחלחלת להרבה תחומים. ברמת הפרט, יש אנשים ששוברים את תקרת הזכוכית, אבל ברמת הקולקטיב, המדינה מסתכלת עלינו כבעיה שצריך לטפל בה כל הזמן, בעיקר בהיבט הביטחוני ולא בהיבט החברתי".

קלינגבייל: איך עושים שינוי שהוא שינוי עומק ומצמצמים את הפערים הקיימים, של מי האחריות על זה? 

בלוט: "קודם כל, האחריות היא של הממשלה. האחריות היא גם של ראשי הערים, אבל האחריות הקריטית עבורי היא אחריות אישית. יש פה גם אחריות תאגידית של החברות הישראלית. חברות גלובליות בישראל כן אימצו מדיניות של הכלה, גיוון ושוויון, אבל חברות ישראליות רחוקות שנות אור מזה".

קלינגבייל: התחביב עכשיו הוא לזרוק באוויר תוכניות של מיליארדים. מה צריך לעשות כדי שההשקעה תהיה אפקטיבית?

תחאוכו: "כשמסתכלים על הפערים בין החברה הישראלית לחברה היהודית הלא חרדית בישראל, הפער המשמעותי ביותר הוא בהון האנושי. אם אנחנו רוצים לעשות שינוי משמעותי ולצמצם את הפערים באופן ממשמעותי, אין מנוס לחזור למערכת החינוך. שם נמצא הכשל הכי גדול".

קלינגבייל: האם אתם אופטימיים?

תחאוכו: "כן. אנחנו עושים צעדים קטנים, אבל אנחנו במקום יותר טוב מאשר היינו לפני 5 שנים. עצם העובדה שיש דיון בין במשרדים הממשלתיים מה צריך לעשות כדי לשלב את הערבים - זו התקדמות".

אלטוחי: "אני אופטימית מאוד. אני רואה שינוי לטובה. אני רואה בתקשורת ייצוג של ערבים, וגם בממשלה. יש הרבה אתגרים - אבל אנחנו בכיוון הנכון".

בלוט: "אני תמיד אופטימית, אבל יותר ריאלית מאופטימית. ככל שאני מתבגרת יותר במדינה הזאת, אני מפנימה את הפערים. יש הפרדה בין יהודים לערבים בשוק העבודה, וחייבים לטפל בה".

חורי: "תמיד יש מה לעשות ולשפר. אני מודאג, שבמקום לצעוד לכיוון של שוויון אנחנו הולכים לכיוון ההפוך. יש גל של חקיקה שפוגעת בערבים. אבל היהודים לא רוצים לשמוע על ערבים שסובלים, הם רוצים רק לראות ערבים שמחים במאסטר שף בטלוויזיה".

הוועידה הכלכלית של החברה הערבית, שעורך TheMarker בנצרת, יצאה לפועל בשיתוף בנק לאומי ובחסות צופן, אמדוקס, עפיפי ואג'יק מכון הנגב

מנכ"ל NGT: "בחברה הערבית כמעט לא מכירים את רשות החדשנות - צריך לסגור את הפער"

משתתפי הפאנל בנושא יזמות עסקית ושילוב החברה הערבית בענף ההיי-טק צילום: גיל אליהו

"המדינה יצאה במכרז חדש לחממות טכנולוגיות, קוראים לזה תקופת אפס, ברשות החדשנות. זה מאפשר תמיכה בפרויקטים בדיוק בשלב הזה, עד 1.5 מיליון שקל. רשות החדשנות כיוונה לחברה הערבית - עובדים בשיתוף פעולה עם כפר קרע, אגודת הגליל ועוד - אבל לא רק. נושא החשיפה וההיכרות חסר מאוד" - כך אמר אמר זהר גנדלר, מנכ"ל NGR Healthcare, בוועידה הכלכלית של החברה הערבית, שעורך TheMarker בנצרת.

לדבריו, "היה סקר לא מזמן, שבדק כמה אנשים בחברה הערבית בכלל מכירים את הרשות לחדשנות, ומתברר שהשיעור נמוך מאוד. זה מפתיע וזה פער שצריך לסגור, להגיע לבתי ספר, לחשוף, להכיר, לדבר. כשאתה בונה אקו-סיסטם שלם ויש משקיע מהחברה הערבית זה אומר שכל המשפחה שלו מתחילה להכיר, הוא שולח בן או נכד, ויוצר גלים והדים שמביאים יזמות".

הנאדי סעיד, מייסדת שותפה ומנכ"לית SENSAI, הסכימה עם דנגלר. "אין היכרות עם מה שהרשות לחדשנות עושה. אנחנו נתמכים על ידי הרשות כבר שנה רביעית אבל יש קושי בגלל המחסור בנטוורק הזה. זה לא רק לגייס כספים, אלא גם להביא את הלקוח הראשון או TEST SIGHT ראשון. זה ביצה ותרנגולת. כשהולכים ל-VC רוצים סיכון מינימלי לצד החזר מקסימלי", אמרה הנאדי סעיד.

נורית פירני, מנהלת מרכז עסקים לאומיטק, הוסיפה כי "המודעות, שכבר קיימת, צריכה להתחיל כבר באקדמיה, במקום ללכת במסדרונות מקבילים מהמגזר הערבי ולצד המגזר היהודי".

לדבריה, "צריך לערבב את ההיכרות כבר בשלב הזה. אני מדברת על מצבים של ליזום את המהלכים, זה לא בא טבעי, זה נכון אבל כבר אני יכולה לספר על שותפות עסקית שעושים עם אוניברסיטת תל אביב. לאומיטק כמנטור מלווה פרויקטים במהלך השנה, שבעצם מאחדים סטודנטים ערבים וישראלים לצורך גיבוש מטרה אחת, לצורך השגת מטרה אחת. יש להם שנה שלמה שעובדים יחד ומכירים יותר לעומק ונעזרים במנטורינג מכל מיני עולמות. אנו מגיעים מהעולם הפיננסי ומעבירים סשנים פיננסיים והתמודדות עם מודלים עסקיים. בסוף יש היכרות מעמיקה ואפרופו סיילספורס וחבר מביא חבר, כשאתה מכיר במשך שנה אדם, לא משנה מאיפה הוא מגיע, עם יכולותיו והגיוון שהוא מביא מהמקצוע שלו, יש פה התחלה של בשורה מאוד יפה".

גם ג'וני עבדאללה, סמנכ"ל פיתוח דיגיטל ומנהל מרכז פיתוח אמדוקס נצרת, הדגיש את עניין המודעות ואמר כי יש לפעול למען "היכרות מגיל צעיר להסביר מה זה מדעים מדויקים, היי-טק". לדבריו, תלמידים רבים בחברה הערבית "לא יודעים מה זה סטארט-אפ".

לדבריו, דמות חזקה בתחום שהגיעה מהחברה הערבית יכולה להיות השראה, אך זה לא מספיק. "זה לא החסם. החסם יותר במודעות המוקדמת. כולם רוצים להיות רופאים ומהנדסים אבל לא כולם רוצים לעבוד בהיי-טק. זו הסוגיה הראשונה. הממשלה לא עושה מספיק בתחום המודעות, ההסברה מה זה מדעים מדויקים, להנגיש יותר לסטודנטים מגיל צעיר, לדבר על זה".

הוועידה הכלכלית של החברה הערבית, שעורך TheMarker בנצרת, יצאה לפועל בשיתוף בנק לאומי ובחסות צופן, אמדוקס, עפיפי ואג'יק מכון הנגב.

יעל בלקין

מנכ"ל משותף באג'יק – מכון הנגב: "שיעור חסרי המעש בקרב הצעירים הערבים הוא 50%"

סלימאן אל־עמור (מימין) וסמי פרץ. הפתרון שאג'יק מציע הוא מסלול של שנת מעבר, שבה יקבלו הצעירים כלים, ילמדו אנגלית ועברית, יתרמו לקהילה, ישפרו בגרויות ויעשו פסיכומטריצילום: גיל אליהו

צעירים רבים בחברה הערבית מסיימים את התיכון, אך אין שנת שירות, מכינה, או שירות לאומי או צבאי שמחכים להם. לכאורה, הכל פתוח בפניהם, אבל בפועל זה לא המצב, ורבים מהם הולכים לאיבוד בזמן הזה. לוואקום הזה נכנס ארגון אג'יק. "אנחנו הארגון הגדול ביותר בחברה הערבית לשינוי חברתי. הבסיס שלנו יושב בנגב, וכיום אנחנו עובדים ביותר מ-15 יישובים במרכז הארץ ובצפון, ב-3 תחומים עיקריים: צעירים וחינוך לא פורמלי; חברה משותפת; ופיתוח חברתי כלכלי", אמר היום (ג') סלימאן אל־עמור, מנכ"ל שותף באג'יק, בשיחה עם סמי פרץ, פרשן בכיר ב-TheMarker. הדברים נאמרו בוועידה הכלכלית של החברה הערבית, שעורך TheMarker בנצרת.

"יותר מ-37 אלף צעירים ערבים מסיימים י"ב כל שנה", אמר אל־עמור. "בטווח הגילים של 24-18, כל אחד בונה חיים מקצועיים ומשפחתיים, אבל את הצעיר הערבי משחררים לעולם הגדול בלי שום כלים; בלי שפה, בלי הכוונה מקצועית או אקדמית, בלי תרומה ליישוב שלו, ומצפים ממנו למצוא את עצמו לבד. לצעירים היהודים יש כמה מסלולים שמחכים להם, וכל אחד בוחר את המסלול הטוב ביותר עבורו, ואילו את הצעירים הערבים שכחנו. אז גם הצעיר הטוב ביותר, שיכול להתקבל למדעי המחשב, בסופו של דבר נושר, כי הצד החברתי שלו והצד השפתי וכל הסיפור האישיותי שלו לא בנויים מספיק כדי להתמודד מול כל צעיר אחר בקמפוס האקדמי או במקום העבודה".

הפתרון שאג'יק מציע הוא מסלול של שנת מעבר, שבה יקבלו הצעירים כלים, ילמדו אנגלית ועברית, יתרמו לקהילה, ישפרו בגרויות ויעשו פסיכומטרי. לדברי אל־עמור, המסלולים הפתוחים בפני צעירים בחברה היהודית, כמו שנת שירות או שירות אזרחי, אינם מתאימים לצעירים מהחברה הערבית. "היוזמה שלנו היא יוזמה מהשטח, שקיבלה את ברכת הדרך של המנהיגות הערבית, ועד ראשי הרשויות, ועדת המעקב והארגונים של החברה האזרחית, והיא הוכיחה את עצמה: יותר מ-75% מבוגרי שנות המעבר של אג'יק בשנים האחרונות – כ-500 צעירים וצעירות כל שנה – מגיעים לאקדמיה, ויותר מ-80% משתלבים בתעסוקה. התוכנית הכפילה ב-8-7 פעמים את הסיכוי של הצעירים הערבים להשתלב בתעסוקה".

למי התוכנית מתאימה?

"הטובים ביותר לא מגיעים אלינו, כי הם לומדים בטכניון או לומדים רפואה. אנחנו מדברים על הבינוניים, שמגיעה להם הזדמנות. השנה האחרונה היתה שעת כושר מצוינת, ואנחנו מוצאים אוזן קשבת במשרדים ממשלתיים למודל שלנו, ואני חושב שדווקא הקורונה והאירועים של מאי חיזקו כמה המודל הזה חשוב לכולם. המודל מכוון גם לזהות האישית של הצעירים. ככל שהזהות שלי לא מעוצבת, אני אסתכל עלייך כאילו אתה יותר טוב ממני ומאיים עליי, אז אני אעבוד בצורה מחתרתית, ואז צריך להתחיל לדאוג.

"זה מה שקרה במאי. הצעירים האלה חיפשו משמעות, לא ונדליזם, והמשמעות היתה להפגין בכבישים וזה מקום שצריך לשים לב אליו, המשבר הבא יהיה הרבה יותר גדול אם לא נשים לב לזה. לצעירים האלה מגיעה הזדמנות, אין להם תחביב להיות עבריינים, פשוט אף אחד לא דאג להם. אבל אנחנו לא באים להחליף את הממשלה או את השלטון המקומי, אלא לעבוד ביחד איתן".

ההתפרעויות בלוד. "לצעירים האלה מגיעה הזדמנות, אין להם תחביב להיות עבריינים, פשוט אף אחד לא דאג להם"צילום: Heidi Levine/אי־פי

ומה עם החלשים, אלה שאפילו לא סיימו תיכון?

"שיעור הנשירה בחברה הערבית גבוה מאוד, אבל השנה הזאת יכולה לתת מענה גם לצעירים שמוגדרים חסרי מעש – נוער שיכול להיות נוער בסיכון, נוער שלא מסיים י"ב או נוער שלא קיבל הזדמנות. ההגדרה 'חסרי מעש' נשמעת קשה, אבל צריך להסתכל לאמת בעיניים ולהגיד שזו ההגדרה שמתאימה כיום לצעירים ערבים, כדי לדבר על פתרון הולם. כיום, שיעור חסרי המעש הוא יותר מ-40%, ויש מחקרים חדשים שרלוונטיים לתקופה שאחרי הקורונה, שמדווחים על יותר מ-50%".

כמה עולה לממן שנה כזאת לאדם אחד?

"כ-28 אלף שקל למשתתף. על פי חישוב של החזר ההשקעה, המדינה יכולה לעשות החזר השקעה בטווח של 16 חודשים, ואז הצעיר תופס את המסלול. הכסף זה לא הסיפור. הסיפור הוא שיש הסכמה מקיר לקיר בפעם הראשונה, גם בקרב החברה הערבית וגם במשרדי ממשלה".

הוועידה הכלכלית של החברה הערבית, שעורך TheMarker בנצרת, יצאה לפועל בשיתוף בנק לאומי ובחסות צופן, אמדוקס, עפיפי ואג'יק מכון הנגב

נתנאל גאמס

"כוח אדם מגוון הוא כלי מנצח - אבל לסטארט-אפים הישראליים נוח לא להבין את זה"

אפי כהן (מימין) ועמרי זרחוביץ, היום בוועידהצילום: גיל אליהו

"חלק משמעותי מהמחסור בגיוון בהיי-טק הישראלי נגרם מהמעסיקים. אנחנו מבינים שיש פה דרך ארוכה שצריך לעשות. אני חושב שאנחנו בסיילספורס מתקדמים יותר ממעסיקים אחרים באקו-סיסטם", כך אמר היום (שלישי) אפי כהן, סמנכ"ל בכיר בסיילספורס ומנהל מרכז המחקר והפיתוח (מו"פ) של החברה בישראל, בשיחה עם עמרי זרחוביץ', כתב היי-טק ב-TheMarker. השיחה נערכה במסגרת הוועידה הכלכלית של החברה הערבית, שעורך TheMarker בנצרת.

כהן הוסיף כי "חוסר הגיוון נובע ממגוון רחב של סיבות. לכולנו, כבני אדם, יש הטיות בסיסיות מאוד שגורמות לנו לחפש ולהעסיק את אלה שדומים לנו, שבאים מרקע דומה. אבל רוב המעסיקים חושבים שזה לא בעיה שלהם, אלא שהממשלה צריכה לפתור את זה".

אבל יש להם אינטרס משמעותי לחפש מקומות חדשים לגייס מהם עובדים. חברות צומחות במהירות, וצריכות לגייס 200-100 איש במהירות, ויש פוטנציאל לא מספיק ממומש בחברה הערבית.

כהן: "יש הרבה חברות שהולכות למזרח אירופה כדי להגדיל את כוח האדם. צריך להבין מה המוטיבציה מאחורי צעדים כאלה. זה נובע מרצון לעשות אופטימיזציה לעלויות. כשעוד היינו חברה פרטית ולא חלק מסיילספורס, היה לנו חשוב שתהיה לנו שליטה בכוח האדם שאנחנו מביאים. בכל חברה, הדבר הכי חשוב זה אנשים, ובטח שזה נכון בחברות מו"פ.

"בתור יזם ומנהל, אני מאמין מאוד בערך לייצר שינוי באופן עצמאי ולא לחכות לממשלה. ככל שיותר אנשים יעזו ליזום - השינוי יגיע מהר יותר. אם מדברים על העסקה של עובדים במזרח אירופה וגישה לכוח אדם, לי היה חשוב יותר למצוא מהנדסים שיהיו כמה שיותר קרובים אלי, באותו אזור זמן ובמרחק נסיעה, כדי לקיים אינטראקציה בלתי-אמצעית, וזה נכון גם בעידן של עבודה מרחוק".

אילו טעויות עשיתם לאורך הדרך?

"עשינו המון טעויות, ולמדנו דרך הרגליים. הטעות הכי משמעותית היתה שכשגייסנו מהנדסים כאן בנצרת, חשבנו לייצר הפרדה בינם לבין הצוותים בתל אביב, כי שאפנו מבחינה מקצועית לצוותים אוטונומיים שלא יהיו תלויים זה בזה. אלא שהתברר שזה מנע את החיבור בין הצוותים. נכון שהיום יש עבודה מרחוק, אבל הצוותים כיום מחוברים מאוד אחד לשני ומשולבים זה בזה. הבנו שצריך לשנות פאזה ולשלב באופן אורגני מהנדסים מנצרת בצוות התל-אביבי, וזה עזר לנו ליצור שיח. התחלנו עם חמישה מהנדסים בנצרת, עכשיו יש 30, וזו רק ההתחלה. יש לנו תוכניות לגדול כאן משמעותית".

מה גורם לכך שחברות רב-לאומיות בישראל הן מגוונות יותר מבחינת כוח אדם?

"אין לי הרבה ניסיון עם עבודה בחברות גדולות, אני רק שלוש שנים בסיילספורס - אבל זה ערך יסוד של החברה הגלובלית, המנכ"ל והמייסד (מארק בניוף, נ"ג) מאמין מאוד בגיוון. זה נכון אוניברסלית, אבל גם תורם הרבה לעסק. כשיש צוות הטרוגני, זה תורם מאוד בפתרונות שאתה מייצר. צוותים הומוגניים נוטים לקיבעון מחשבתי. שונות וגיוון הם פקטור מנצח מבחינה עסקית".

אבל חברות וסטארט-אפים ישראליים לא מבינים את זה?

"אני חושב שנוח להם לא להבין את זה. הם מפוקסים מאוד במה שהם עושים, בריצה שלהם קדימה, ואכן, גיוס כוח אדם הוא האתגרים הכי משמעותיים כיום. הרבה מאותן חברות הן איזושהי קליקה סגורה של אנשים ששירתו יחד ולמדו יחד, וזה המאגר האנושי שממנו הן בונות את כוח האדם שלהן. זה אחד האתגרים המרכזיים שהתעשייה צריכה לפתור".

חברות טוענות שאין מספיק טאלנטים בישראל. האם אתם חוששים שחברות אחרות ייקחו את העובדים שלכן?

"שיבואו, אהלן וסהלן, שייקחו את הטאלנטים שלנו. זו אינדיקציה חיובית עבורנו. בכלכלה של היום, דרך אחת להתקדם זה לעבור חברה ואולי לחזור. אני חושב שזה בריא, ואשמח לשתף מהניסיון שלנו ומהטעויות שעשינו".

כהן הוסיף כי "אחד ממנועי הצמיחה שלנו בסיילספורס מבחינת המהנדסים זה המרכז שלנו בנצרת, מספיק להסתכל על הנתונים העתידיים של הבוגרים באוניברסיטאות במדעים מדויקים - אחוז משמעותי מהם הם מהחברה הערבית, אז שתלנו את הזרעים, והמטרה שלנו היא לקצור את ההצלחות בעתיד. כשאנחנו פותחים משרה ומגייסים, אנחנו רואים גם מועמדים ערבים, גם סניורים וגם ג'וניורים".

יש באופן כללי בעיה גדולה של ג'וניורים בהיי-טק, חברות לא רוצות להעסיק אותם. אז מה יעלה בגורלם של כל אותם מסיימי אוניברסיטאות שאתה מדבר עליהם?

"אתה צודק, זו בעיה רצינית. יש לנו בסיילספורס ישראל תוכנית שבה אנחנו נותנים לצוותים את היכולת לגייס סטודנטים, והרעיון הוא גם לקבל גישה ראשונית לטאלנטים איכותיים, וגם לאפשר להם הזה לגדול ולצמוח בחברה, ולהבין אם זה מה שהם רוצים לעשות. יש לנו אחוז השמה גבוה במסגרת התוכנית הזאת. אנחנו מצמידים להם חונכים ומלמדים אותם. אני חושב שדבר כזה יהיה נכון גם לסטארט-אפים וגם לחברות רב-לאומיות. צוותים מרוויחים מאוד מהתמהיל הזה של עובדים מנוסים וצעירים. אנשים מנוסים אוהבים להעביר ידע לאחרים, זה חשוב מאוד, וזה חשוב גם לצעירים כמובן".

יש לכם בחברה תוכנית של "חבר מביא חבר", שבה משלמים לעובדים שמביאים עובדים אחרים?

"כמובן".

איך גורמים לכך ששיטת הגיוס הזאת לא תשכפל בעיות ותשמר את ההומוגניות בענף? יש טענה שבאוכלוסיות שנמצאות בתת-ייצוג בהיי-טק, כמו ערבים וחרדים, חוששים במיוחד להביא את חבריהם במסגרת שיטת חבר מביא חבר, מכיוון שהם חשים אחריות מוגברת וחוששים שאם האנשים שיביאו לא ישתלבו היטב, זה עלול להכתים את כלל הקבוצה ורק ירחיק את חברי הקבוצה שלהם מהחברות.

"קודם כל, יש פה ביצה ותרנגולת, אם אין לך עובדים ומהנדסים ערבים או חרדים, אז כנראה שהסיכוי שלך להביא אנשים ששייכים לאותה חברה יורד משמעותית. ההנהלה צריכה לעשות מאמץ אקטיבי כדי להביא אנשים מקבוצות שסובלות מתת-ייצוג. לכולם צריך להיות ברור שהנהלת החברה מחויבת לזה באופן מלא. לא מעט מהנדסים שגייסנו פה בנצרת הגיעו בשיטת חבר מביא חבר, אבל זה בהחלט אתגר משמעותי. אנחנו צריכים לנסות להיות מאוד מודעים, כבר משלב גיוס המועמדים, לכל ההטיות שלנו שגורמות לנו להביא עובדים שדומים לנו. חשוב גם להכיר את החברה שהעובדים באים ממנה, להכיר יותר את השפה ואת התרבות".

הוועידה הכלכלית של החברה הערבית, שעורך TheMarker בנצרת, יצאה לפועל בשיתוף בנק לאומי ובחסות צופן, אמדוקס, עפיפי ואג'יק מכון הנגב

יעל בלקין

"למה רק 2% מסך המשכנתאות מגיעות לזוגות צעירים בחברה הערבית?"

לינה חרבט (מימין), יעל מבורך, מודר יונס, סאלח דבאח ועפיף עפיפיצילום: גיל אליהו

"החברה הערבית ספגה מכה קשה בקורונה, אבל לא בטוח שהמספרים על שיעור האבטלה משקפים את המצב בצורה נכונה. אני לא בטוח שיש פגיעה רצינית בשיעור התעסוקה בחברה הערבית. הרבה אנשים נרשמו כמובטלים אבל המשיכו לעבוד בשחור, לא רק בחברה הערבית, וזה נתון שאי אפשר להתעלם ממנו", אמר היום (שלישי) עו"ד מודר יונס, ראש המועצה המקומית עארה ערערה ויו"ר הוועד הארצי לרשויות מקומיות ערביות, בוועידה הכלכלית של החברה הערבית, שעורך TheMarker בנצרת, בפאנל בהנחיית סמי פרץ, פרשן בכיר ב-TheMarker.

בפאנל השתתפו גם עפיף עפיפי, מנכ"ל קבוצת עפיפי; סלאח דבאח, מנכ"ל רשת סאלח דבאח ובניו; יעל מבורך, מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי; ולינא חרבט, יו"ר ש. טרקטורים זמר.

"הבעיה היא ברמה בסיסית יותר - שמלכתחילה בחברה הערבית יש עבודה מועטה. זה לא היי-טק, זאת עבודת כפיים, ואפילו חמור מזה - יש אנשים שפשוט לא יצאו לעבודה. בני 24-18 זה גיל שאחוז רציני ממנו לא נכנס למעגל העבודה, וראינו במאי (במחאה האלימה בערים הערביות והמעורבות;י"ב) איפה הוא נמצא, זה הגיל שרואים בכבישים, וזו תופעת האלימות שמדברים עליה.

"זה לא שהיינו במצב טוב יותר ועכשיו נהיה גרוע, זה שהיינו במצב גרוע ונשארנו במצב גרוע. צריך לחזק את הבסיס כך שכל מכה שתבוא, כמו הקורונה, אמנם תשפיע באופן רוחבי - אבל לא תקטול אותנו - כי מה שבדרך כלל קורה זה שהחברה הערבית משלמת את המחיר הכי גבוה".

"הבנקים צריכים לתת לחברה הערבית צ'אנס"

הפאנל דן גם בחסמים שעמם מתמודדים עסקים בחברה הערבית. "היציאה מהמשבר לא תקרה מעצמה, ויש חסמים רבים שהחברה הערבית נאלצת להתמודד איתם בדרך. אחד מהם הוא האתגר של קבלת אשראי ופתרונות מימון. "זה חסם רציני מאוד", אמר עפיפי. "צריך להבין את החברה הערבית ואת הפער התרבותי בין עסקים רגילים ומשפחתיים. רוב העסקים בחברה הערבית הם משפחתיים וזה לא דבר רע, עסק משפחתי מונע מרגש ולכן ידחפו אותו קדימה. הבנקים צריכים לתת לחברה הערבית יותר צ'אנס, להגיד מה הוא צריך, להציע יועצים מומלצים מהחברה הערבית שיעבדו איתם כדי שלא יהיו פערי תרבות ושפה".

דבאח  סיפר שהוא דווקא מקבל אוזן קשבת בבנק. "אני רוצה להרחיב את העסק ולפתוח עוד סניפים, וכל הקמת סניף שאנחנו רוצים זה 40-30 מיליון שקל. הבנק צריך לראות שאתה עובד נכון, שאתה עסק עם פוטנציאל ושאתה יודע לנהל את העסק".

עפיפי טען בתגובה כי "חברות בסדר גודל שלנו הן לא המדד. "אנחנו צריכים להיות מאורגנים ומסודרים לא בשביל הבנק אלא בשבילנו, הגודל שלנו מצריך את זה. אני מדבר על העסקים הקטנים והבינוניים, הם מנוע הצמיחה של החברה, לא אנחנו הגדולים. אצלנו הזמן עשה את שלו, אלה עסקים שפועלים הרבה דורות. כדי לדחוף את המשק צריך לתת תמיכה בליווי, ולא סתם התייחסתי לעסק משפחתי - הסודיות חשובה להם מאוד בתחילת הדרך, ולכן צריך לתמוך בהם וללוות אותם כדי שיהיו מסודרים ויתרגמו את מה שהם עושים לדו"חות ומספרים".

לדברי יונס, לקושי הפיננסי יש זוית נוספת שחשוב לתת לה את הדעת. "יש מיליארדי שקלים שמסתובבים בשוק האפור והשחור, ורובו מהחברה הערבית, ורואים את התוצאה של זה, זה מייצר אלימות וארגוני פשיעה וזה משפיע על תחושת הביטחון, זה יפגע בכל תוכנית שלא תעשה. אם לא תפתור את הבעיה ותתן תחושת אמון וביטחון, תאבד הכל".

על אף הקשיים שגרמה הקורונה, אנשי העסקים שהשתתפו בפאנל חוו גם את ההזדמנות שהקורונה הביאה עמה. דבאח סיפר כי "הרגלי הצריכה השתנו מבחינת הלקוח. מאחר שהלקוחות יצאו פחות למסעדות ויצאו פחות לבילויים, אז הרבה גברים נכנסו למטבח וראינו עלייה ברכישה של בשרים וציוד לעל האש. ראינו הבדל ברכישות בתקופות שבהן היו סגרים ותקופות שבהן לא היו - כשאין סגר אפשר לעשות פיקניקים בחוץ ואז קונים יותר כלים חד פעמיים, סטייקים, צלעות וקבבים, וכשיש סגר מבשלים יותר בתוך הבית".

"התושבים לא רוצים להיות עבריינים"

נושא נוסף שנידון בפאנל הוא תוכנית החומש להשקעה בחברה הערבית (החלטת ממשלה 922) שהגיעה לסיומה, והממשלה עובדת על התוכנית הבאה. לדברי מבורך, יהיו בה כמה שינויים לעומת קודמתה. "אני לא חושבת שיש תוכנית כלכלית שיכולה לעבור בלי תוכנית חומש חדשה לחברה הערבית. המשרד לשוויון חברתי עובד על התוכנית הזאת יותר מחצי שנה עם כל משרדי הממשלה. יש לנו שותפים בכל אחד מתחומי החיים של החברה הערבית. לתוכנית 922 היו הצלחות יפות, אבל יש דברים שלא עבדו, למשל אזורי תעשייה - יש ערים שאין להן בכלל אזור תעשייה. לא נבנו אזורי תעשייה משמעותיים בחמש השנים האחרונות בכלל", אמרה.

"צריך להשקיע בתכנון בחברה הערבית", טען יונס. "התושבים רוצים תכנון, הם לא רוצים להיות עבריינים. הם רוצים ניקיון בכפר, חינוך טוב, פארקים. בתוך התכנון צריך גם למצוא פתרונות יצירתיים תוך כדי עבודה. למשל, אם רוצים לפתור בעיה של תחבורה ציבורית במקום מסוים, לא צריך לעצור הכל - אפשר להכניס מיניבוס עד שיתאפשר להכניס אוטובוס. בנוסף, הממשלה צריכה לעשות יותר. זה לא שהממשלה פותחת את הכיס ומזרימה תקציבים, זאת מלחמה שאנחנו צריכים לעשות".

מבורך ציינה כי "הבעיה היא לאו דווקא בתקציב, אלא באופן השימוש בו. יש תחומים, כמו חינוך, שאפשר להגיד למשל שיש פער בהשקעה בתלמיד בבית ספר יסודי ביישוב ערבי לעומת בית ספר יסודי ביישוב יהודי, וצריך לצמצם אותו. אבל יש דוגמאות לדברים שלא טופלו, למשל משכנתאות. למה רק 2% מסך המשכנתאות שנותנת מערכת הבנקאות בישראל מגיעות לזוגות צעירים בחברה הערבית? זאת לא בהכרח בעיה של תקציב, מדובר ברמת סיכון גבוהה יותר שדורשת פתרון של ערבות מדינה - תקציב לא יספיק".

אז מה ישתנה בתוכנית החומש החדשה?

"בתוכנית הקודמת לא היתה התייחסות לרווחה, ויש מחסור בעובדים סוציאליים דוברי ערבית ברשויות המקומיות למשל, מה שבא לידי ביטוי במבצע שומר החומות. כל הרשויות - חזקות וחלשות כאחד - משתתפות במימון מערכות הרווחה שלהן בשיעור זהה. אין דיפרנציאליות, וזה חסם בפני ראשי ערים להעסיק עובדים סוציאליים. עוד דבר שהשתנה זה המיינדסט הממשלתי. אם התוכנית הקודמת נהגתה בירושלים, במסדרונות הממשלה - את התוכנית הזאת נכתוב עם השטח, לראות מה עובד ומה לא".

"כולם רוצים לקלוט היי-טק"

הממשלה משחקת תפקיד חשוב, אבל מי שמייצר מקומות עבודה זה המגזר הפרטי. מה דרוש למגזר הפרטי כדי שיוכל להגדיל את כמות העובדים?

דבאח: "אזורי תעסוקה. יש לנו תוכנית התרחבות לשנים הקרובות, הרשת צפויה להכפיל ולשלש את עצמה, וזה ייצר מקומות עבודה. כיום יש לנו ברשת יותר מ-1,200 עובדים, וכל סניף שנפתח יאפשר לנו לגייס עוד 400-200 עובדים חדשים. אנחנו מנהלים חלק מהפעילות של הרשת מקצה לקצה, לרבות הייצור של חומרי הגלם, כמו בשר ותבלינים, ויש מחסור גדול באזורי תעשייה. חלקם לא רוצים מפעלי בשר, ואלה בסוף מפעלים שמייצרים מקומות עבודה נוספים. כולם רוצים לקלוט תעשיות היי-טק, אבל צריך גם לטפל בשאר הדברים".

חרבט: "צריך להכשיר עובדים ולעודד אנשים לצאת לעבוד, לא לשלם להם אבטלה כדי שישבו בבית. אנשים לא רוצים לעבוד בענף, לא רוצים לעבוד עם ציוד מכני הנדסי. אנחנו מביאים עובדים, מכשירים אותם ומלמדים אותם את העבודה, ואז אחרי שמשקיעים בהם - הם מחליטים לעזוב ולהיות עצמאים. קשה למצוא בעלי מקצוע שירצו להישאר ולעבוד בענף. זאת עבודה קשה, והם רוצים למצוא עבודה יותר פשוטה. משכורת של עובד מקצועי יכולה להגיע ל-15 אלף שקל, אבל מצד שני, עם דמי אבטלה הוא יכול לנוח במיטה".

עפיפי: "אצלנו מצד אחד בתחום התחבורה הציבורית אנחנו בצמיחה, קולטים עובדים חדשים. מצד שני התיירות נפגעה, וזה משפיע על תחום נוסף שהוא השירותים - אירוח, מסעדנות, נהגי תיירות, אלה תחומים משמעותיים אצל החברה הערבית ואני לא רואה אותם חוזרים בתקופה הקרובה. עם זאת, תחום ההיי-טק נמצא בהאצה, במיוחד בגלל הקורונה, בשנה וחצי האחרונות היתה השקעה רבה בתחום. אז מצד אחד הפסדנו עובדים בתחום מסוים אבל קלטנו עובדים בתחום אחר - למשל מדעי הנתונים. זה תחום שצריך בעסקים שלא קשורים להיי-טק, צריך את המערכות האלה. אלה כלים לקבלת החלטות, וצריך לעודד את זה בחברה הערבית.

"בנוסף, הממשלה צריכה להשקיע יותר בתשתיות, כמפעיל תחבורה ציבורית אני יכולה להגיד שהיו הרבה השקעות, אבל זה לא מספיק, הפקקים חונקים אותנו וזה המנוע הכלכלי שלנו - אנחנו צריכים להגיע למקומות עבודה, ולא רק בתחבורה ציבורית. צריך לצאת החוצה ממרכז העיר הפקוק".

הוועידה הכלכלית של החברה הערבית, שעורך TheMarker בנצרת, יצאה לפועל בשיתוף בנק לאומי ובחסות צופן, אמדוקס, עפיפי ואג'יק מכון הנגב

"סאמי סעדי, מנכ"ל משותף בצופן: "אנחנו הפוטנציאל לענות על הביקוש של אלפי המשרות החסרות בהיי-טק"

מנכ”ל משותף בצופן, סאמי סעדיצילום: גיל אליהו

לא מספיק לנו שאנשים בודדים יעבדו באמדוקס ואחרות, רצינו מרכזי היי-טק בערים ויישובים ערביים. היו שואלים אותנו איפה זה נצרת?" כך אמר סאמי סעדי, מנכ"ל משותף בצופן, בוועידה הכלכלית של החברה הערבית, שעורך TheMarker בנצרת.

לדברי סעדי, "נצרת נמצאת כיום על מפת ההיי-טק. לפני כמה שנים פורסמה ב-TheMarker מפת ההיי-טק ונצרת הופיעה שם בפעם הראשונה. אנחנו עדיין בתחילת הרכבת שכבר עלתה על המסלול. צופן בנתה פרויקטים אדירים. הנושא של קידום ההיי-טק בחברה הערבית נמצא על שולחן ועד ראשי הרשויות הערביות, ובסיוע שלהם ובהובלתם בשנים האחרונות, נבנתה תוכנית חומש למען בניית מרכזי היי-טק בחברה הערבית".

הוא הוסיף: "מ-1984 עד 2014 היו רק 1,590 בוגרים מהחברה הערבית בתעשיית ההיי-טק. כיום אנחנו יותר מ-6,000 צעירים ערבים באקדמיה במקצועות ההיי-טק. כמעט 300 מהנדסים חדשים נכנסו לתעשייה בחצי שנה האחרונה, ויותר מחמש חברות פתחו מרכזים בנצרתאנחנו הפוטנציאל לענות על הביקוש של אלפי המשרות החסרות".

סעדי אמר: "אני קורא לממשלה לפעול שתוכנית החומש תאושר, ואני קורא לשרים לאמץ את תוכנית חומש - שתביא באופן ישיר 5 מיליארד שקל לכלכלה. אני קורא לוועד ראשי הרשויות הערביות: בואו נפתח את החברה כך שההיי-טק יהיה קטר הצמיחה גם בחברה הערבית".

הוועידה הכלכלית של החברה הערבית, שעורך TheMarker בנצרת, יצאה לפועל בשיתוף בנק לאומי ובחסות צופן, אמדוקס, עפיפי ואג'יק מכון הנגב

נתנאל גאמס

שרת החדשנות: יותר מחצי מיליארד שקל לתוכנית חומש לשילוב החברה הערבית בהיי-טק

אורית פרקש הכהןצילום: גיל אליהו

"הביקור האחרון שלי בנצרת היה לפני כמה חודשים. הגעתי לכאן לא מעט כשרת התיירות, במסגרת משבר הקורונה, שפגע ועדיין פוגע באופן קשה בתיירות בישראל. גיליתי פנינה תיירותית שלא מוכרת מספיק לקהל הרחב בארץ. עכשיו אני מגיעה לכאן במסגרת תפקידי כשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה - ואני סבורה שגם בתחום הזה נצרת צריכה להיות במוקד". כך אמרה שרת החדשנות אורית פרקש הכהן, בפתיחת הוועידה הכלכלית של החברה הערבית שעורך TheMarker בנצרת.

"משרד המדע, החדשנות והטכנולוגיה הורחב, תחומי המחקר והמדע התחברו עם רשות החדשנות, ויש כאן אמירה של ממשלת ישראל בדבר החשיבות של ענף ההיי-טק כמנוע הצמיחה הכלכלי החשוב ביותר בכלכלת ישראל", הוסיפה פרקש הכהן.

לדבריה, "ענף ההיי-טק נמצא בשיא של כל הזמנים מבחינת הנפקות, השקעות ותרומה למסים בישראל. 10% מהעובדים בישראל מועסקים בענף ו-25% מהכנסות המדינה ממס הכנסה ב-2020 הגיעו ממנו - וזה עוד לפני שמדברים על מסים אחרים. הענף גם אחראי ל-40% מהייצור הישראלי.

"אלא שלצד כל אלה, נדהמתי לגלות עד כמה הענף מגלם גם את הפערים החברתיים בישראל", המשיכה פרקש הכהן. "רק שליש מעובדי ההיי-טק בישראל הן נשים. הוצג לי גרף שמראה כי ניתן להסיק מהמקום שבו אדם נולד לגבי הסיכויים שלו להשתלב בהיי-טק. החלוקה היתה מובהקת ושיקפה חוסר מוביליות בחברה הישראלית. רק 2% מעובדי ההיי-טק בישראל הם ערבים.

"בעיניי, זו בדיוק האחריות שלנו כממשלה - לוודא שלילד מסכנין תהיה אותה ההזדמנות שיש לילד מרמת השרון - הזדמנות שווה לבחור מה הוא עושה בחיים", אמרה.

"לכן, הנחיתי את הצוותים במשרד להכין תוכנית חומש בשם 'אימפקט לחברה הערבית'. פניתי גם לח"כ מנסור עבאס, שמינה נציגים מטעמו לחברה הערבית. אתמול סוכמו פרטי התוכנית, שמבטאים את החזון שלי לקחת את מנוע הצמיחה של ההיי-טק, שאין שני לו, לייצר תועלת כלכלית אדירה ממנו - אך גם להפיק ממנו תועלת ועשייה חברתית. תקציב התוכנית הוא 124 מיליון שקל ל-2021, השנה הראשונה, ו-118 מיליון שקל ל-2023".

פרקש הכהן הציגה את התוכנית, וציינה שהיא "כוללת היבטים שונים, שמשקפים את הרצון של הממשלה החדשה לעשות טיפול שורש בנושא ולחולל שינוי אמיתי בשילוב של החברה הערבית בהייטק - באמצעות חינוך, מחקר ופיתוח ומרכזי יזמות ותעסוקה. אנו צפויים להפיץ את פרטי התוכנית היום.

"התוכנית כוללת טיפול מיוחד בהעמקת מיומנויות היי-טק בחברה הערבית, כפי שסיכמתי עם שרת החינוך. נפעל להקמת מרכזי מו"פ בערים ערביות, בחברה הבדואית והדרוזית, עם דגש על הערים המעורבות. נפיץ קול קורא למחקרים שמעניינים באופן מיוחד את החברה הערבית, ונקים מרכזי יזמות ומאיצים (אקלסרטורים) שיהיו צמודים לבתי חולים בחברה הערבית, מרכזים של ערבים ויהודים שיעבדו בשיתוף. אנחנו רוצים ליצור אקו סיסטם אחר בחברה הערבית.

"מה שמיוחד בתוכנית החומש הזאת בעיניי הוא שהיא מנוהלת על ידי גופים ביצועיים, שיודעים לקחת את התקציבים ולהפוך את החזון למציאות. המטרה היא לקחת את משבר ההון האנושי ולחולל בו שינוי", הוסיפה.

"ממשלת ישראל קבעה יעד שאפתני מאין כמותו - להגיע לכך שההיי-טק יעסיק 15% מהעובדים בישראל עד 2026. זה אומר עוד 200 אלף מועסקים, זו משימה לא פשוטה, אבל בתוכנית הזאת יש חזון, יש יכולת ביצוע, ובוודאי שהתוכנית חייבת להתבסס על הכנסה של אוכלוסיות שלא באו לידי ביטוי בענף עד כה.

"הענף צמא לעובדים, נרתום את ההצלחה של הענף כדי להגביר מוביליות חברתית. אנחנו צריכים שתהיו השותפים שלנו, שתצעדו איתנו, המטרה היא לראות יותר ערבים וערביות צעירים שהולכים ללמוד הנדסה באקדמיה, ויותר סטארט אפים שמוקמים בחברה הערבית. אנחנו מחויבים להשקיע ולשלב זרועות כדי לעבוד נכון. זה נכון לכלכלה וזה נכון לחברה בישראל".

לדבריה, "ברמה הפוליטית, אחרי יותר משנתיים של שיתוק כלכלי וגירעון שיא, אנחנו צפויים להעביר תקציב בחודשים הקרובים. אני אומרת כאן מה שאמרתי לראש הממשלה, נפתלי בנט, ולשר האוצר, אביגדור ליברמן -  הממשלה חייבת להשקיע חלק ניכר מהתקציב בענפים שמניבים תשואה אדירה, וההיי-טק הוא כזה. כל שקל ששמים בתחום הזה חוזר כפול ומכופל, ובפרקי זמן קצרים. אם מוסיפים לזה גם משמעות חברתית, אז זה רק מגביר את החשיבות של השקעה נוספת בהיי-טק", סיכמה פרקש הכהן.

הוועידה בשיתוף בנק לאומי, ובחסות צופן, אמדוקס, עפיפי ואג'יק מכון הנגב

יעל בלקין

ראש העיר נצרת: "למה לראש העיר מגדל העמק מגיע - ואני צריך להתחנן?"

ראש העיר נצרת, עלי סלאםצילום: גיל אליהו

"אני מאמין לא בדו קיום, אלא בקיום. אז למה לנו (לתושבי בעיר נצרת; י"ב) לא מגיע? למה לראש העיר מגדל העמק, אלי ברדה, מגיע, ולנו לא? למה אני צריך כל הזמן להתחנן ולבקש? אנחנו רוצים שיתנו לנו כמו שנותנים לחברה היהודית" - כך אמר עלי סלאם, ראש העיר נצרת, בוועידה הכלכלית של החברה הערבית, שעורך TheMarker בנצרת.

סלאם פנה אל שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש-הכהן, שנכחה בכנס: "אנחנו מנסים לעשות כל מה שאתם מבקשים, אבל האמת היא שאתם לא עושים את מה שאנחנו רוצים, וזו הבעיה". לדבריו, "יש בנצרת היי-טק כבר 15 שנה, יש פה תעשייה עם עובדים מכל העולם, אבל אתם לא דוחפים אותנו ולא עוזרים לנו".

לדברי סלאם, "החברה הערבית נמצאת בבעיה רצינית ובתור ראש העיר אני הכתובת לכולם, ואין לי תשובות. הוא התייחס בדבריו גם לשנה וחצי האחרונות, שבהן התמודדה העיר עם הקורונה. "העיר היתה מושבתת במשך שנה וחצי, ואחרי הקורונה היתה מלחמה. עד עכשיו אין לנו בתי מלון או מסעדות, הכל סגור. המצב שלנו קשה.

"מנסור עבאס התחיל בדרך נכונה, אנחנו צריכים להיות בכנסת, אבל אנחנו לא צריכים להיות רק 'לא לא', אנחנו גם 'כן'. אנחנו רוצים להיות בכל הוועדות, הקול שלנו צריך להישמע ואנחנו צריכים לצעוק ולהגיד שמה שמגיע לחבר'ה היהודים מגיע גם לנו. מנסור עבאס נמצא בדרך הנכונה ואני תומך בו, ואני מקווה ששאר חברי הכנסת ילכו בדרך שלו".

סלאם המשיך: "נצרת היא העיר הגדולה בחברה הערבית והשנייה בגודלה בצפון, עיר הבשורה, כל העולם מסתכל ויודע מה זה נצרת. אבל חסרים לנו אזורי תעשייה. איך הכלכלה שלנו תשגשג בלי אזורי תעשייה?" תהה סלאם.

"אין לנו שטחים, כבר יותר מ-20 שנה אנחנו בונים בבנייה רוויה, כפי שאתם מבקשים מאיתנו, אנחנו בונים - אבל לצעירים אין כסף. הולכים לבנקים, אבל כמה משכנתא אפשר לקחת? 20%? 30%? היום בית של 130 מ"ר בנצרת בשכונת הגליל החדשה עולה 150 אלף שקל, מה יעשה בחור צעיר שהמשכורת שלו היא 8,000-7,000 ואשתו לא עובדת?" אמר ראש העיר נצרת.

הוועידה נערכת בשיתוף בנק לאומי ובחסות צופן, אמדוקס, עפיפי ואג'יק מכון הנגב.

יו"ר לאומי סאמר חאג' יחיא: "מעולם לא ראיתי תקרת זכוכית"

יו"ר לאומי, סאמר חאג' יחיא, בוועידה הכלכלית בנצרתצילום: גיל אליהו

"אין לראות בסיפור ההצלחה שלי סיפור ייחודי, ולא הישג של אדם יוצא דופן. מה שחשוב לי, זה שלא אהיה הראשון והאחרון; שלא אהיה הראשון רק לעצמי, שלא אהיה הראשון שאין אחריו מי שיצעד באותה הדרך מקרב צעירים וצעירות המאמינים בעצמם, המטפסים כמו נמרים לראש העץ, ומעפילים אל פסגות ההצלחה והעמדות הבכירות", כך אמר יו"ר דירקטוריון לאומי, ד"ר סאמר חאג' יחיא, בוועידה הכלכלית של החברה הערבית, שעורך TheMarker בנצרת.  הועידה נערכת בשיתוף בנק לאומי ובחסות צופן, אמדוקס, עפיפי ואג'יק מכון הנגב.

"אני מעולם לא ראיתי תקרת זכוכית ולא חוויתי ניפוץ תקרת זכוכית. אני אומר לצעירים שבונים את עצמם: אל תניחו למחשבה על תקרת זכוכית מדומה להרתיע אתכם. עליכם לדבוק במטרותיכם. עליכם להאמין בעצמכם ובסביבתכם. אינני אדם יוצא דופן. מקור הצלחתי הוא, מצפן הערכים, שקיבלתי מהורי וסבותיי, הסיוע והעידוד שקיבלתי מטובי המרצים והמנהלים, ההתמדה בהתמודדות עם אתגרים, והאמון באובייקטיביות ובמקצועיות של מקבלי ההחלטות, כשההחלטה האחרונה שבהן, היתה של דירקטוריון בנק לאומי", הוסיף.

עוד ציין כי "במסגרת תפקידי כיושב ראש הדירקטוריון של לאומי, אני מחויב לבצע את עבודתי בנאמנות ובמקצועיות למען ההבנק, ובמקביל - להמשיך ולהשפיע על החברה ולהביא לידי השינוי המיוחל מעל גבי כל במה אפשרית, על בסיס הערכים המהווים עבורי עוגן של יציבות אל מול המורכבויות והדילמות החברתיות שלתוכם נולדתי".

הוא אמר עוד כי "החברה הערבית בישראל מתאפיינת ברמה נמוכה יחסית של תשתיות והון אנושי, הון הנמדד בשנות לימוד ואיכות ההוראה. הדבר גרם לפערים בכמה תחומים, ובהם: שילוב בתעשייה המתקדמת ובהייטק (שיעור יציב של 2.5%), רמת ההכנסה (מחצית מהרמה הארצית), מספר והיקף עסקי המסחר והתעשייה (רק 10% מתוך הסך הארצי)".

עוד אמר חאג' יחיא כי "עם ההודעה על מיזוגו של הבנק הערבי-ישראלי אל תוך בנק לאומי ב-2015, עמדתי כאן כחבר דירקטוריון דאז, והבטחתי שמטרת המיזוג היא לטובתם של הלקוחות והעובדים. היום, אני עומד כאן כיושב ראש הדירקטוריון, ואני מצהיר שהמיזוג הושלם בהצלחה מלאה ומניב מפירותיו ללקוחות ולעובדים בכל התחומים.

"בשנה האחרונה יזמה הנהלת הבנק הרחבה של פתרונות במכלול השירותים הבנקאיים המוצעים לחברה הערבית, על ידי הטמעת חדשנות טכנולוגית, שיפוץ וחידוש סניפים, הרחבת סמכויות והתמחויות של מנהלים, והרחבה של הצעות הערך המותאמות לחברה הערבית ולרשויות המקומיות".

הוועידה הכלכלית של החברה הערבית, שעורך TheMarker בנצרת, יצאה לפועל בשיתוף בנק לאומי ובחסות צופן, אמדוקס, עפיפי ואג'יק מכון הנגב

יעל בלקין

ח"כ מנסור עבאס: "הציבור הערבי לא זוכה לאותה הזדמנות לקבל משכנתא ולהיעזר בה"

ח"כ מנסור עבאס מתראיין בווידיאו בכנס, היוםצילום: גיל אליהו

"לחברה הערבית יש שלושה אתגרים כיום - בשדה הפוליטי, בשדה החברתי והשדה הכלכלי. האמצעי להשגת המטרות ברור: שותפות פוליטית. האתגרים מוגדרים ואנחנו יודעים לאן אנחנו רוצים ללכת", כך אמר היום (שלישי) ח"כ מנסור עבאס, יו"ר הרשימה הערבית המאוחדת, בשיחה עם עורכת TheMarker, סיון קלינגבייל, בוועידה הכלכלית של החברה הערבית, שעורך TheMarker בנצרת. הוועידה בשיתוף בנק לאומי ובחסות צופן, אמדוקס, עפיפי ואג'יק מכון הנגב.

"האתגר העיקרי מבחינתנו, שישליך על השדות האחרים, זה מיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. בימים אלה אנו מקדמים תוכנית ממשלתית למיגור פשיעה ואלימות, גם בממד האכיפתי-משטרתי וגם בממד האזרחי. כדי לקדם את שני הממדים אנו אמורים להשקיע תקציב של 2.5 מיליארד שקל", אמר עבאס.

מה לגבי רכישת מיומנויות?

"זה אחד הדברים שצריך להשקיע בהם, גם ברמה האקדמית וגם ברמה המקצועית. אנחנו עובדים מול כמעט כל המשרדים בממשלה שנוגעים בסוגיות כלכליות-חברתיות. בשלב הזה, אנחנו מסיקים מסקנות מתוכניות שהיו בעבר, עוסקים בחסמים ואיך לתעדף. כיום אנחנו מנסים להשקיע יותר בתחום התכנון והקצאת קרקעות שיהיו מיועדות הן לצרכים ציבוריים והן לצורכי דיור, אבל אין ספק שהחינוך יהיה חלק עיקרי בתוכניות עצמן".

איך אתה רואה את התקציב, מה לדעתך צריכה להיות ההקצאה ומה החזון שאתה מצפה לראות?

"אנחנו נמצאים בשלב שבו גם אנחנו לא רק מדברים על החברה הערבית, אלא על החברה הישראלית באופן כללי. אנחנו שותפים גם לשאלות שנוגעות לסך כל תקציב המדינה. הכיוון שאליו אנחנו הולכים הוא להרחיב את התקציב, אבל השאלה המרכזית היא עד כמה להרחיב ומה הנוסחה שאנחנו צריכים לפעול לפיה, ובסופו של דבר, זה יתבטא בכמה אנחנו יכולים להשקיע בחברה הערבית בתחומים שונים.

"אנחנו לא נתפשר על מיגור הפשיעה והאלימות, כי מבחינתנו מדובר גם בסוגייה ערכית, זה פיקוח נפש. מעבר לכך, אנחנו מודעים לזה שאי אפשר להצליח, גם בתחום הכלכלי וגם בתחומים אחרים, בלי לתת מענה לסוגייה של פשיעה ואלימות בחברה הערבית. לצד זאת, אין ספק שגם למצוקת הדיור יש כאן השפעה. צריך לאפשר למשפחות לגור בצורה מכובדת, שיוכלו לרכוש בית בהשקעה סבירה שלא תיקח את כל מה שהם יכולים להרוויח בעשרות שנות חייהם.

"סוגייה נוספת שנמצאת בראש סדר העדיפויות היא הסדרת היישובים הלא מוכרים בנגב - לא יכול להיות שהיום, אחרי עשרות שנים, 144 אלף אזרחים בנגב לא זוכים לשירותים בסיסיים כי הם חיים ביישובים לא מוסדרים, ולקראת 2040 אנחנו מגיעים למספר של 250 אלף תושבים. אם לא ניתן היום פתרון לאותם 144 אלף, נצטרך בעוד כמה שנים לתת פתרון ל-200 אלף ול-250 אלף".

מה לגבי מצוקת האשראי של המגזר העסקי הערבי והקצאה לחינוך?

"זה נוגע גם בהקשר של מיגור הפשיעה. אין ספק שמשפחות רבות ואנשי עסקים לא מקבלים מענה בתחום הפיננסי, ולכן מוצאים את עצמם שקועים בשוק האפור, וזה מביא אותם להיות מעורבים במעגל הפשיעה והאלימות. גם בתחום המשכנתאות צריך לתת סיוע, כי הציבור הערבי לא זוכה לאותה הזדמנות לקבל משכנתא ולהיעזר בה כדי או לקנות בית או לקדם את העסק".

הוועידה הכלכלית של החברה הערבית, שעורך TheMarker בנצרת, יצאה לפועל בשיתוף בנק לאומי ובחסות צופן, אמדוקס, עפיפי ואג'יק מכון הנגב

הוועידה הכלכלית של החברה הערבית נפתחת

החברה הערבית מהווה כחמישית מאזרחי ישראל, והיא נמצאת בתהליך מואץ של שינוי.

מעמד הביניים הערבי הולך ומתחזק, ואתו עולה הציפייה לעלייה ברמת חיים, קידום מעמד האישה, תהליכי עיור, תשתיות, פיתוח וצמיחה עסקית.

על רקע השינויים המואצים בחברה הערבית בישראל ומאורעות התקופה האחרונה, יקיימו TheMarker ובנק לאומי את הוועידה הכלכלית השנתית של החברה הערבית, שתעסוק בנושאי תעסוקה, שילוב צעירים בעולם ההיי-טק המשגשג, ביזמות ומגזר עסקי. בוועידה נתמקד בהזדמנויות הנפתחות בפני יהודים וערבים כאחד, באמצעות שיתופי פעולה עסקיים ביניהם.

>> לתוכנית הכנס המלאה בעברית וערבית

תוכנית הוועידה

מנחה: פוראת נסאר, עיתונאי

■ 10:00- ד"ר סאמר חאג' יחיא, יו"ר לאומי.

■ 10:10 - ח"כ מנסור עבאס, יו"ר הרשימה הערבית המאוחדת.

■ 10:20 - אורית פרקש-הכהן, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה.

■ 10:30 - עלי סלאם, ראש עיריית נצרת.

■ 10:40 - סאמי סעדי, מנכ”ל משותף בצופן.

■ 11:05 - פאנל בנושא עסקים בצמיחה ויצירת תעסוקה בהנחיית סמי פרץ, פרשן בכיר, TheMarker ובהשתתפות עפיף עפיפי, מנכ"ל קבוצת עפיפי; סאלח דבאח, מנכ"ל רשת סאלח דבאח ובניו; עו"ד מודר יונס, ראש מועצה מקומית עארה ערערה ויו"ר הוועד הארצי לרשויות מקומיות ערביות; ולינא חרבט, יו"ר ש.טרקטורים זמר בע"מ.

■ 11:45 - אפי כהן, סמנכ"ל בכיר בסיילספורס ומנהל מרכז המו"פ בישראל, בשיחה עם עמרי זרחוביץ', כתב היי-טק, TheMarke.

■ 12:00 - פאנל בנושא יזמות עסקית ושילוב החברה הערבית בענף ההיי-טק
בהנחיית עמרי זרחוביץ', כתב היי-טק, TheMarker, ובהשתתפות הנאדי סעיד, מייסדת שותפה ומנכ"לית SENSAI; ג'וני עבדאללה, סמנכ"ל פיתוח דיגיטל ומנהל מרכז פיתוח אמדוקס נצרת; נורית פירני, מנהלת מרכז עסקים לאומיטק; זהר גנדלר, מנכ"ל NGT Healthcare; פרופ' זיאד חנא, סגן נשיא בכיר ומנהל מרכזי הפיתוח של חברת קיידנס בישראל.

■ 12:45 - סלימאן אל עמור, מנכ"ל שותף אג'יק מכון הנגב, בשיחה עם סמי פרץ, פרשן בכיר, TheMarker.

■ 13:00 - פאנל בנושא מנהיגי העתיד – צעירים בעמדות מפתח בהנחיית סיון קלינגבייל, עורכת TheMarker, ובהשתתפות חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הערבית; ד"ר מריאן תחאוכו, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית, מכון אהרן; ג'קי חורי, כתב ופרשן הארץ לענייני ערבים , שדר בכיר ברדיו א-שמס; ווידאד אלטוחי, שותפה, אשכול פיננסי BDO; מייסא בלוט, CFO, קבוצת גולדנקייר דושי EMBA.

■ 13:45 - פיתוח טכנולוגי בתחום תאי גזע וביוטק בחברה הערבי, ד"ר יעקוב חנא, מדען גנטי, מכון ויצמן.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker