משפחה בהתאמה אישית

פעם זה היה מובן מאליו: גבר ואישה נפגשים, מתאהבים (או לא), מתחתנים (לרוב ברבנות) ומביאים לעולם כמה ילדים. אלא שהדגם הזה הוא כבר לא הדרך היחידה להקים משפחה, ובעשורים הקרובים יקומו לו אלטרנטיבות רבות, שיהלמו את הצורך של המילניאלס בחופש ובאינדיבידואליות, גם בתחום הזוגי.

"ב–20 השנים האחרונות אנחנו מזהים במערב, ובשנים האחרונות באופן משמעותי גם בישראל, תהליכים של אינדובידיאליזם", אומרת ד"ר ענת גיא, ראש התוכנית ללימודי משפחה במכללה למינהל. "אם בעבר מסלול החיים היה ברור — תיכון, צבא, טיול, אוניברסיטה — מסלול שמייצר ודאות ואת משתבצת בתוכו, כיום המסלולים לא מבטיחים דבר ולכן דיפוזיים ועמומים.

"במקביל, בעולם המערבי יש יותר לגיטימציה לבנות משפחות בהתאמה אישית. אמנם נדמה לנו שמשפחות במבנה המוכר תמיד היו כאן, אך למעשה זאת המצאה ויקטוריאנית והמבנה יכול להשתנות. המשפחה, במתכונת המסורתית שלה, לא מתאימה להרבה אנשים מכל מיני סיבות: זה לא מסתדר עם קצב החיים שלהם, הם לא רוצים זוגיות מונוגמית או שהם בעלי הגדרה מגדרית אחרת".

התוצאה, לפי ד"ר גיא, כבר כאן: יותר ויותר אנשים בוחרים להקים משפחה שבה רק אם או רק אב, זוגות בני אותו מין ממסדים את יחסיהם ומביאים לעולם ילדים, זוגות שחיו במסגרת השגרתית פותחים את היחסים לזוגיות פוליאמורית — ועוד, כיד הדמיון הטובה. הצפי הוא שייווצרו משפחות בכל מיני צורות וסגנונות שכיום אפילו אין לנו דרך להגדיר, אבל נראה שדבר אחד יישאר חובה בחברה הישראלית: להביא ילדים לעולם. "בישראל אם אין לך ילדים אתה לא קיים", אומרת גיא. "זה ממש צו חברתי. את יכולה להיות טרנסג'נדרית, אבל לשולחן הסדר את צריכה לבוא עם הילד שלך".

עו"ד קרן אשר, המתמחה בדיני משפחה וירושה, אומרת כי כבר כיום רואים פחות זוגות נישאים באופן פורמלי, ודרך הרבנות בפרט — בעיקר משום שהרבנות, בניגוד לבית המשפט האזרחי, לא עושה שום ניסיון להתגמש מול הצרכים המשתנים של החברה. "המסגרת של נישואים וגירושים דרך הרבנות תלך ותצטמצם לשומרי המסורת והדתיים", צופה אשר. "המילניאלס מתאפיינים בשיח של השוואת זכויות, הם שמים את עצמם במקום הראשון בסדר העדיפויות, והמחשבה שמוסד חיצוני יכול לשלוט בחופש האישי שלך, וביכולתך לבחור אם כן או לא לסיים מערכת יחסים זוגית, אישית ואינטימית, נראית להם לא רלוונטית לחייהם".

במקום זאת, אומרת אשר, רואים כבר כיום שיותר ויותר בני זוג מסדירים את היחסים ביניהם בהסכמים משפטיים, שיבטאו את חלוקת הנכסים ביניהם ואת יחסי ההורות, במקרה שיש להם ילדים. "זו תופעה שרק תלך ותתרחב, כל עוד לא יתאפשרו נישואים אזרחיים ויציאה מהם שלא על פי הדין הדתי, כלומר דרך הרבנות. אנשים רוצים זוגיות ומערכות יחסים, זה נתון קבוע, אבל האופי של אלה משתנה. רואים כיום גם זוגיות פתוחה, כמה מערכות יחסים שמתנהלות במקביל, זוגות שלא בהכרח גרים תחת אותה קורת גג או אפילו מגדלים את הילדים ביחד תחת אותה קורת גג. דור ה–Y הוא דור דינמי, ודיני המשפחה יצטרכו להתמודד עם הרעיונות והמבנים החברתיים החדשים שהוא ייצר או ירחיב את השפעתם על החברה".