ראש חטיבת התחרות ב-OECD: "צריך לשים לב בשבע עיניים לשימוש במשבר כתירוץ להעלות מחירים"

ראש חטיבת התחרות ב–OECD, אורי שוורץ, הוא הישראלי הבכיר בארגון ■ לדבריו, ישראל דווקא מתקדמת מבחינת כלי האכיפה שלה, אך תצליח להביא להורדת יוקר המחיה "רק באמצעות מאמץ ממשלתי מרוכז" ■ "תחרותיות משמעה הגנה גם על עובדים ומתחרים קטנים"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אורי שוורץ. "הצענו לרשות התחרות לעשות עבורה מחקר בנושא התחרותיות בשוק המזון. אנחנו מחכים לתשובה"
אורי שוורץ. "הצענו לרשות התחרות לעשות עבורה מחקר בנושא התחרותיות בשוק המזון. אנחנו מחכים לתשובה"צילום: רוני פרל

את הישראלי הבכיר ביותר ב–OECD, האיש שמנהל את חטיבת התחרות של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח (OECD), אנו פוגשות במקום שנראה כמו גראונד זירו של יוקר המחיה והתחרותיות, או ליתר דיוק האי־תחרות, בישראל. בקניון גדול במרכז הארץ, שהוא חלק מקונצרן נדל"ן עצום, בבית קפה ברשת גדולה, שבה כוס קפה וקרואסון עולים יותר מ–20 שקל, וחלק גדול מחנויות האופנה נשלט על ידי טייקון קמעונות אחד.

עו"ד אורי שוורץ נמצא בחופשת מולדת מעבודתו בפריז. הוא מתנדב לעזור לנו להחליף גלגל שהתפנצ'ר במכונית, אבל בגלל החום הכבד מוזעק מכונאי של חברת הביטוח — עוד תחום שבו יוקר המחיה נושך ופוגש אותנו עוד לפני שנשאלה השאלה הראשונה.

שוורץ היה היועץ המשפטי של רשות התחרות בישראל ב–2011–2018. לאחר התפטרותו של הממונה פרופ' דיויד גילה — שסירב לאשר את מתווה הגז השנוי במחלוקת — מונה שוורץ לממלא מקומו הזמני. שוורץ התמודד ב–2015 על מינוי קבוע לניהול הרשות — אך בתפקיד זכתה אז עו"ד מיכל הלפרין. ב–2018 מונה ליועץ המשפטי של משרד הבריאות.

סניף של שופרסל. המוצרים בסופרמרקטים באירופה זולים יותר מבישראלצילום: ענת ג'ורג'י

תחרות היא אחד התחומים הכי חמים בכלכלה כיום. אחד הצווים הנשיאותיים הראשונים והמקיפים של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, היה לבחינה של התחרותיות בארה"ב ומהלכים להגברתה. באירופה עבר הקיץ חוק פורץ דרך לפיקוח על התאגידים הענקיים הטכנולוגיים, שחילקו ביניהם את השוק כמו פרוסות מעוגה שקנו במאפייה יוקרתית. איך מתחילים להבין כמה חשובה התחרות לרמת החיים שלנו ולאיכותם?

תגדיר תחרותיות.

"משק תחרותי או סביבה תחרותית מאופיינים בשינוי מתמיד, תזוזה מתמדת, שבה כל שחקן צריך להרוויח בכל יום מחדש את המקום שלו בהתמודדות על לבם של הצרכנים, באמצעות מוצרים טובים, חדשניים וזולים".

הרגולטורים האמריקאים בחנו במשך זמן רב את התחרות דרך פרספקטיבה של מחירים נמוכים לצרכנים. אבל לינה קאן, חוקרת הגבלים עסקיים וכיום ראש נציבות הסחר הפדרלית, הראתה שלמשל במקרה של אמזון, שביעות רצון של הלקוחות אינה מספיקה. אז כבר לא מתחרים רק על מחיר?

"לא. שוק תחרותי אמור להציע לשנינו את מה שמעניין אותנו. השאלה על מי אנחנו (רשויות התחרות) מגינים נפתחה מחדש. נהגו להגיד שמגינים על הצרכנים, אבל עכשיו בארה"ב טוענים שכל המשתתפים זקוקים להגנה, גם מתחרים קטנים ועובדים".

אסכולת שיקגו הניאו־קלאסית, שהוביל מילטון פרידמן, דגלה בכך ששווקים חופשיים ללא פיקוח ממשלתי יפיקו את התוצאה הטובה ביותר עבור החברה. האם אבד עליה כלח?

"תזת שיקגו תרמה בזמנה והיא עדיין רלוונטית, אבל יש תחומי מחשבה חדשים שמאתגרים אותה. הגישה שאומרת שהשוק יסדר את הכל, ושהממשלות צריכות לא להתערב התאימה לתקופה שבה משקים מערביים היו תחת רגולציה כבדה, שהייתה חסם לתחרות. אבל כשהסירו יותר מדי רגולציה, האיזון העדין התערער. המטוטלת נעה עכשיו בחזרה".

האיחוד האירופי מוביל את המאבק נגד המונופולים?

"האמריקאים הם דווקא הוותיקים יותר בענייני תחרות ורגולציה, עם תנודות מטוטלת גדולות שהיו שם. האירופאים חדשים יותר בתחום הזה, והם נוקטים גישה מתערבת יותר, שמתבססת פחות על כוחות השוק. עם זאת, מה שקורה עכשיו בארה"ב, עם רשויות התחרות הניו־ברנדייסיאניות (על שם השופט לואי ברנדייס, שהוביל מהלכים מרחיקי לכת נגד מונופולים בראשית המאה ה–20 בארה"ב; ד"מ ועד"מ), זה שהם פתאום עוקפים את האירופאים משמאל. זה קורה כבר כמה זמן, כמו בגישה הנוקשה שהם נקטו מול חברות בענייני תעסוקה: מהלכים לבלום חברות שניסו להגביל מעבר של עובדים בין מעסיקים.

לואי ברנדייס. הוביל מהלכים מרחיקי לכת נגד מונופולים בראשית המאה ה–20 בארה"בצילום: Harris & Ewing

"בארה"ב, בניגוד לאירופה ולישראל, יש לבתי המשפט תפקיד גדול בתחום ההגבלים העסקיים והרגולציה. מאחר שהשופטים בארה"ב הם מינויים פוליטיים (או נבחרי ציבור מזוהים פוליטית), הגבלים עסקיים הם עניין פוליטי".

דבריו של שוורץ מהדהדים ימים ספורים לאחר השיחה עימו, עם פתיחת המשפט נגד הוצאת הספרים הגדולה בעולם, פנגווין רנדום האוס, במטרה למנוע ממנה לרכוש את המתחרה הקטנה יותר סיימון אנד שוסטר. מי שרוצה לחסום את העסקה, בשווי 2.2 מיליארד דולר, הוא ממשל ביידן. ביום שני החלו הטיעונים במשפט, שבו תובע משרד המשפטים האמריקאי את ברטלסמן, החברה האם של פנגווין. הסופר המצליח סטיבן קינג אמר ל"ניו יורק טיימס" השבוע: "ככל שמו"לים גדולים יתמזגו, יהיה קשה יותר להוצאות ספרים עצמאיות לשרוד. שם מתחילים את דרכם הסופרים הטובים".

"יש לנו חלק בבניית הקונצנזוס"

מה התפקיד שלך ב–OECD?

"אני עובד עם צוות של 40 אנשים, ואני הישראלי היחיד. חטיבת התחרות, שאני עומד בראשה, היא יחידה במזכירות הארגון שעובדת מול ועדת התחרות של OECD. הוועדה מורכבת מנציגי רשויות התחרות של כל מדינה. OECD הוא מוקד העלייה לרגל של תחום התחרות, שם מתקיימים דיוני המדיניות הכי משמעותיים. אנחנו מכינים את הדיונים, את ניירות המחקר, אבל לא מגבשים את המדיניות, אם כי יש לנו את האפשרות להציע חלופות.

"אנחנו בשיח מתמיד עם החברות בארגון, ויש לנו חלק בבניית הקונצנזוס. אנחנו מרשים לעצמנו להביע עמדה, אבל לא מעוניינים לכפות משהו על המדינות החברות. המטרה היא להתכנס למטרה שתביא לעולם טוב יותר. יו"ר הוועדה הוא פרופ' פרדריק ז'ני, שם דבר בתחום התחרות.

"חלק ממה שאנחנו עושים זה פרויקטים במדינות ועובדים עם ממשלות כדי לקדם את מדיניות התחרות אצלם. אחד הפרויקטים המבוקשים אצלנו זה לקחת מגזר שהממשלה הרלוונטית בוחרת ולבחון את הרגולציה בו מבחינת החסמים לתחרות. בסוף אנחנו מביאים דו"ח לממשלה, מציגים להם את הדברים שעליהם לבחון ומנסים לכמת את העלות העודפת שהממשלה משלמת. אנחנו עוסקים גם במחקר שוק כללי".

אילו פערים אתה רואה בגישה לתחרות בין ישראל ל–OECD?

"מבחינת מדיניות לא ראיתי משהו שהדהים אותי בחו"ל. דווקא הופתעתי שהגישה שלנו מחמירה. הכלים שיש לנו בישראל הם לא רעים בכלל. מה שמגלים הוא שהבעיות הן דומות: יוקר המחיה, מחירי המזון".

שתינו היינו במדינות באירופה באחרונה. לא רק ברומניה המוצרים בסופרמרקט זולים משמעותית מבישראל, גם בבריטניה העשירה זה כך.

"כן, אבל מינוי סלולר בישראל זול מאוד ביחס לאירופה".

משה כחלון. פתח את שוק הסלולר לתחרותצילום: אמיל סלמן

הירידה במחירי הסלולר קרתה בתקופת משה כחלון, עם פתיחת השוק לתחרות. זה יכול לקרות בתחומים אחרים או שזו הצלחה נדירה במאבק ביוקר המחיה?

"בעיניי זה מעיד על מה שצריך לעשות. כשהרפורמה התבצעה, הייתי עורך דין ברשות התחרות. היה שילוב כוחות של משרד האוצר, משרד התקשורת ורשות התחרות, שכולם נתנו גיבוי ודחפו. חברות הסלולר איימו שהענף יקרוס, ואנשים יפוטרו בהמוניהם — אבל המאמץ הממשלתי המרוכז הביא, בפשטות, להכנסת יותר מתחרים, והמחירים התרסקו. אם רוצים לעשות את זה במקומות אחרים, זה המפתח".

האם אפשר לצפות שכניסת רשתות מזון זרות, כמו קרפור וספאר, תוביל להורדת מחירים משמעותית?

"אין איזה כפתור שנלחץ עליו או מונופול שנפרק והבעיה תיפתר. יש בעיה בחקלאות, יש בעיה בספקים, בסופרים, בהתנהגות הצרכנים".

"צריך לבחון את המונופולים"

תחום אחר שבו התחרות סובלת קשות: 20 שנות טכנולוגיה דיגיטלית לא הניבו עדיין מענה רגולטורי באופן כללי, ובעניין התחרות בפרט. האם הכלים הקיימים מספיקים כדי להתמודד עם האתגרים לפגיעה בתחרות ב–2022, ואם לא, מה הדברים שצריך לעשות כדי שכן יהיה מענה?

"זה הנושא הכי חם בעולם התחרות כיום. מבחינה תחרותית, העלייה של הפלטפורמות הדיגיטליות היתה בשורה גדולה — הן הביאו מה שנקרא חדשנות משבשת. הן ריסקו המון תעשיות קיימות. כדי לנסוע לחו"ל, היית פעם הולכת לסוכן נסיעות בעיר שלך. פתאום המתווך נעלם והמחירים ירדו, כי בקליק את יכולה להשוות. זו דרמה. מודלים כלכליים שנבנו במשך שנים נפלו בבת אחת. התפיסה המקורית הייתה חיובית. אבל בשלב מסוים המטוטלת נעה.

"אין ספק שצריך לבחון את נושא המונופולים הדיגיטליים. השאלה היא אם צריך לטפל בכלים המסורתיים או שזה מחייב כלים חדשים ושחקנים חדשים — אם רשות התחרות או גוף אחר צריכים לטפל בזה. אירופה היא המתקדמת ביותר מבחינת פתרונות חדשים. בגרמניה עבר תיקון חקיקה המאפשר להתמודד טוב יותר. האיחוד האירופי העביר את חוק השווקים הדיגיטליים, DMA. זהו סט חדש של כלים, המיועד להתמודד עם הפלטפורמות הדיגיטליות תחת ההנחה שמה שיש כיום לא מספיק.

מארק צוקרברג בסנאט ב–2018. האיחוד האירופי העביר את חוק השווקים הדיגיטליים (DMA) כדי להתמודד עם הפלטפורמות הדיגיטליותצילום: BRENDAN SMIALOWSKI/AFP

"כרגע כולם מחכים לראות מה יקרה כש–DMA ייכנס לתוקף — איך החברות ורשות התחרות יתמודדו. DMA הוא כלי נוקשה, שבו יש רשימת איסורים שאין חריגות מהם, ויש גם צעדי ענישה. כך למשל, במסגרת DMA חברות יידרשו להפוך את שירותי המסנג'ר (וואטסאפ ודומיו) שלהם לבעלי תכונות של תפעול שיתופי, ולאפשר למשתמשים עסקיים גישה לנתוניהם.

"בנוסף, משתמשים עסקיים יוכלו לקדם מוצרים מתחרים בפלטפורמה. חברות לא יורשו לתעדף את המוצרים שלהן על מוצריהן של מתחרות או למנוע ממשתמשים להסיר התקנה של אפליקציות או תוכנות שהותקנו מראש.

"שני החוקים האלה צפויים לפגוע קשות באפל וגוגל. חברות שיעברו על חוקי DMA עלולות לספוג קנסות של עד 10% מהמחזור השנתי העולמי שלהן. הנציבות האירופית הקימה כוח פעולה שאליו צפויים להצטרף 80 בכירים, במטרה לאכוף את החוקים החדשים. בחודש שעבר הוציאה הנציבות מכרז בשווי 12 מיליון יורו לגיוס מומחים שיסייעו לחקור ולאכוף את החקיקה, לפרק זמן של ארבע שנים.

"אחת הדוגמאות היא איסור על העדפה עצמית. כך למשל, אם אתן מחפשות מוצר לקנות, אסור לגוגל לתעדף בתוצאות החיפוש את הפלטפורמות שלה. בבריטניה יש גישה שונה, שהיא מבוססת יותר על עקרונות ולא על כללים נוקשים. בארה"ב יש עבודה בקונגרס על חקיקה, אבל היא תלויה בפוליטיקה".

האם ישראל, כמדינה קטנה, יכולה להשפיע על התנהלות ענקיות הטכנולוגיה?

"זו דילמה ידועה של מדינות קטנות: כמה אנחנו יכולות להשפיע על שחקניות גלובליות ענקיות. אני חושב שמדינות קטנות לא צריכות להירתע מלצאת למאבקים. אמנם קשה לנהל אותם, כי הם דורשים משאבים, כי לחברות האלו יש משאבים שאפילו מדינות גדולות מתקשות להתמודד עימם. אבל זה לא חייב להיות אחד או אפס. אם יש תיק טוב, צריך להתחיל, לא להירתע".

איך מחסנים את הפוליטיקאים מההשפעה של מנוף הלובי העצום של החברות האלה? בארה"ב החברות יכולות לתרום ישירות לפוליטיקאים, אבל אי־אפשר לטעון שפייסבוק משלמת כסף לבנימין נתניהו או ליאיר לפיד.

"קשה לי להגיד. נחזור לרפורמת הסלולר — למה זה עבד שם? חברות הסלולר לא היו חברות חלשות או נטולות השפעה, ועדיין הצליחו להעביר רפורמה אגרסיבית, שבדיעבד היתה מוצלחת. מה גרם לזה, ולמה קשה לחזור על זה במקומות אחרים?"

הלחם והחמאה של ההגבלים העסקיים

אנחנו רואים בארה"ב ובאירופה דמויות חדשות שמובילות סוכנויות רגולציה ונותנות השראה, כולל כמה משפטנים ישראלים שייעצו לממשל ביידן והוזכרו בצו הנשיאותי. האם עידן הכלכלנים והמשפטנים שעברו בדלת מסתובבת מרגולציה לחברות ייעוץ, בנקי השקעות וחברות תעשייה יימשך?

"יש גם תועלות במעברים האלה, כי יש אנשים מהשוק הפרטי שנהפכו לרגולטורים מצוינים. אני לא חושב שאדם שהיה בשוק הפרטי עובר להיות רגולטור כדי להיטיב עם הלקוחות שלו".

הבעיה היא בדרך כלל הפוכה.

"אף שבישראל רגישים לזה, אני חושב שבאופן כללי יש מה להרוויח מלראות את הצד השני. כן אפשר לדון ולחשוב אם פרק הזמן שנדרש לצינון הוא מספק או שיש להגדילו, אבל המעבר כשלעצמו הוא גם חיובי. אחרת, מה, אף פעם לא?

"אני למשל לא יכול להתחייב שלא אעבוד במגזר הפרטי. השירות הציבורי בארץ הוא פירמידה חדה, שאין בה הרבה אפשרויות למעבר תפקידים. בסוף, זה מה שאני יודע לעשות, ויש לי משפחה לפרנס. הבעיה בחוק הצינון היא שאין הבדל בין פקיד זוטר למנכ"ל. לפקיד זוטר, שנת צינון זה הרבה. למנכ"ל זה אולי לא מספיק".

מה היית עושה מחר כדי לשפר את התחרות בישראל?

"זה לא מקומי לענות. אני חושב שנושא הפלטפורמות הדיגיטליות מחייב התייחסות. מידת הדומיננטיות וההשפעה של הגופים האלה על החיים שלנו היא משמעותית".

האם כלי מהסוג הישן, של פירוק חברות, כמו פייסבוק — שיש לה את וואטסאפ וגם אינסטגרם — יכול להיות אפקטיבי?

"הניסיון עם זה בעולם אינו חיובי. אלה תהליכים ארוכים, והרבה פעמים הבעיות נפתרות מעצמן במהלכם — המצאה חדשה, חברה חדשה. פירוק לא נועד להיות ענישה. המטרה היא שיהיו כמה מתחרות חדשות, עצמאיות וחזקות".

מה עם הכרזה על חברות כמונופולים? רשות התחרות בישראל לא הכריזה על מונופולים שנים רבות, ודחתה על הסף בקשות להכריז על היבואניות הבלעדיות דיפלומט ושסטוביץ כעל מונופולים בתחומים מסוימים.

"הכרזה על מונופול היא צעד הצהרתי, לא יישומי, ולכן חשוב לשאול אם זה מה שצריך לעשות עם המשאבים שעומדים לרשותנו. אגב, אין לזה מקבילה בעולם".

מיכל כהן, הממונה על התחרותצילום: אביגיל פפרנו–באר

העמדה שאתה מציג היא זו של רשות התחרות בתקופת מיכל הלפרין וכעת מיכל כהן, אולם גם מבקר המדינה בדו"ח שלו מ–2021 על מחירי המזון כתב שיש חשיבות להצהרה על מונופולים, בין היתר מפני שזה מקל על תובעים פרטיים ומרסן את המונופול. מה כן ניתן וצריך לעשות?

"הלחם והחמאה של הגבלים עסקיים זה קרטלים, עד כמה שזה נשמע מיושן. זה המקרה החמור והקשה ביותר, שחייבים לטפל בו, גם מצד ההרתעה. אחרי זה בדירוג החשיבות יש את הטיפול בניצול לרעה של מעמד מונופוליסטי. אחד השינויים המשמעותיים שקרו בישראל הוא היכולת להטיל עיצומים כספיים אישיים על מונופולים. זה משנה את המשחק, וזה דבר שלא קיים בעולם".

הנושא של מהו קרטל ומה הוא תיאום מחירים עובר שינויים בימים אלה — למשל, בחקירה שמתנהלת ברשות בחשד לתיאום העלאת מחירים לכאורה בענף המזון, באמצעות אמירות פומביות בכלי התקשורת. נחקרים בפרשה מלגלגים שאם כל מה שיש לרשות נגדם הוא אמירות שלהם על כך שאין מנוס מעליית מחירים, אז למעשה אין לה שום דבר משמעותי ביד.

"אנשים נוטים לחשוב שקרטל מתבצע במחשכים, כמו שהיה פעם, אבל היום עושים את זה בגלוי. לפני שנים, בתפקיד יועץ משפטי של הרשות, עשינו פאנל בכנס הרשות על ההתנהלות בענף הספרים. בכירי רשתות הספרים היו מתראיינים לטלוויזיה, פונים זה לזה ואומרים מול כל הצופים: 'בואו נסכים עכשיו שאין יותר מבצעים של שלושה ספרים ב–100 שקל'".

אין מנוס מהעלאת מחירים?

שוורץ מדבר גם על הקשר בין התחרות לאינפלציה שמכה עתה בעולם. "אנחנו נשאלים על המקום של תחרות בעליות המחירים בעולם, והמיתון שזה עלול לגרום", הוא אומר. "זו שאלה קשה, שנערוך עליה דיון בדצמבר. רשות תחרות לא יכולה לפתור את המלחמה באוקראינה או את המחסור בחומרי גלם, אבל יש טענה שהרבה פעמים בשווקים ריכוזיים משתמשים במשבר הכלכלי ככסות לניצול לרעה — אומרים שאין מנוס מלהעלות מחירים מפני שהתשומות מתייקרות. זה דבר שצריך לשים לב אליו בשבע עיניים".

ניצלת את הביקור שלך בארץ כדי לבחון אפשרויות לשיתוף פעולה עם רשות התחרות בישראל?

"הצענו לרשות שנעשה עבורם מחקר בנושא התחרותיות בשוק המזון. אנחנו מחכים לשמוע מה תשובתם, כי זה כרוך בתקציב, ואני לא יודע אם כרגע יש מי שיאשר את ההוצאה הזאת".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה