2022 עשויה לשבור את הקללה: שנת שיא כל הזמנים, שלא הסתיימה במפולת

נתוני החודשים הראשונים של השנה היכו את המומחים בהלם: ארבעה חודשים רצופים של עודף תקציבי, גירעון שנתי של 0.6%, גידול של 27.3% בהכנסות המדינה ממסים ■ אחרי שנות שיא בדרך כלל מגיעה מפולת - אך ל-2022 יש סיכוי להיות שונה

יום העצמאות 2022 ירושלים
חגיגות יום העצמאות, בגן סאקר בירושלים, החודש. ישראל צועדת בגאון לעודף תקציביצילום: אוהד צויגנברג

עיתונאים כלכליים זקנים הם כנראה היחידים שזוכרים מספרים כאלה. מרבית הפקידים במשרד האוצר לא ראו מספרים כאלה מעולם, וספק גם אם הפוליטיקאים זוכרים אירוע כזה. בכל זאת, זה קרה פעמיים בלבד בהיסטוריה הכלכלית המודרנית של ישראל – ב-2007, וקודם לכן ב-2000. והנה, זה קורה בפעם השלישית בהיסטוריה גם ב-2022 – ישראל צועדת בגאון לעודף תקציבי.

ארבעת החודשים הראשונים של 2022 היו כולם חודשים של עודף תקציבי. חסר לנו חודש נוסף כדי להשוות את שיא כל הזמנים – חמישה חודשים רצופים של עודף תקציבי שנרשמו ב-2007. בסך הכל אנחנו בעודף תקציבי של 32 מיליארד שקל בארבעת החודשים הללו. זה הביא לכך שחישוב הגירעון השנתי (12 החודשים האחרונים) הצטמק ל-0.6% בלבד. הפעם האחרונה שבה היינו בגירעון של פחות מ-1% היתה בתחילת 2008, רגע לפני שהמשבר הפיננסי העולמי נחת עלינו, והגירעון זינק.

הנתונים של ארבעת החודשים הראשונים של 2022 היכו בהלם ובאלם את כל המומחים. כולם הבינו שהמשק הישראלי נמצא בדהירה, ומשאיר אבק למשבר הקורונה, אבל אף אחד לא חזה את עוצמת המספרים: גידול של 27.3% בהכנסות ממסים בהשוואה לשנה הקודמת, כשההכנסות הממשלה הגיעו ל-27.9% מהתוצר. שוב, זהו הנתון השלישי הטוב בכל הזמנים בהשוואה להכנסות של 28.9% ו-29.7% מהתוצר שנרשמו ב-2007 וב-2000 (בהתאמה).

מה שהוסיף לחגיגה הוא גידול מתון יחסית בהוצאות הממשלה – מתחילת השנה ההוצאות גדלו ב-3%, ולא ב-6% כמתוכנן בתקציב. ככל הנראה לממשלה לוקח זמן להתניע ולצאת מהשפעות הרעות של התקציב ההמשכי, שהסתיים רק בנובמבר האחרון, ולכן קצב ההוצאה הוא עדיין נמוך יחסית. כל אלו יחד הורידו את הגירעון אל מתחת ל-1%, ומכניסים את 2022 כמעט בוודאות למועדון השנים הגדולות של כל הזמנים – שבהן הכלכלה הישראלית פרצה קדימה, בלי שדבר יכול לעצור אותה.

אופוריה שמעוררת חששות

בדיעבד, אפשר לספק הסבר לתנופה ההיסטורית של 2022. זהו שילוב נדיר של התאוששות ממשבר הקורונה, כאשר הכלכלה משלימה כמעט בבת אחת את כל הפערים של שנתיים של סגרים. הכלכלה הישראלית היא גמישה במיוחד, והיכולת שלה להתאושש ממשברים היא יוצאת דופן.

מה שנותן לכך מכפיל כוח היא העובדה שכל העולם מתאושש גם הוא ממשבר הקורונה, וחווה גאות בשוקי ההון בכלל, ובענף ההיי־טק בפרט. ישראל, מוטת יצוא ההיי־טק, נהנית מהגאות העולמית הזאת במיוחד. ההיי־טק ושוק ההון הם עיקר ההסבר לגידול החריג בהכנסות ממסים. ההסבר הנוסף הוא הגאות בדיור, שגם היא נובעת במידה לא מעטה מתחושת העושר של ענפי ההיי־טק ושוק ההון, ומהריבית הנמוכה שמניעה את הגאות בכל התחומים במקביל. הכל טוב, וכל הדברים הטובים גם קורים בו זמנית. בהפוך על הפוך, זה גם מה שמעורר חששות לגבי האופוריה הנוכחית.

ראשית, תקציב המדינה המתוכנן ל-2023. בהנחה אופטימית שיהיה תקציב כזה, הוא יהיה כמעט בוודאות תקציב מרחיב וקל במיוחד. עוצמת הדהירה של הכלכלה מכה באלם את משרד האוצר: מה יגידו הפקידים, שצריך לשמור את מגבלת ההוצאה שמא תהיה חריגה בגירעון או החוב יעלה חלילה, ושוקי ההון העולמיים יקנסו אותנו על כך? עם גירעון נמוך היסטורית, ועם יחס חוב־תוצר שצפוי לרדת ל-65%–66% בלבד השנה, כל האזהרות הופכות מופרכות. פקידי האוצר יצטרכו להכיר בהפסד מראש: התקציב הבא יהיה פופוליסטי להחריד.

שנית, החשש המשמעותי כי דווקא השנה השלישית בטיבה בכל הזמנים עלולה לנבא קריסה מתקרבת. זה בדיוק מה שקרה בשתי השנים הקודמות: שנת 2000 התרסקה עם התפוצצות בועת הדוט.קום, ומיד לאחר מכן התרגשה עלינו האינתיפאדה השנייה. 2007 התרסקה אל תוך המשבר הפיננסי העולמי של 2008.

מטס חיל האוויר עובר מעל תל אביב ביום העצמאות, החודש. היכולת של הכלכלה הישראלית להתאושש ממשברים היא יוצאת דופןצילום: AMIR COHEN/רויטרס

אז אמנם ההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה, אבל התחושה היא ששנות השיא המופלאות הללו טומנות בקרבן את גרעין החורבן. ראשית, כי הן נובעות מגאות מופרזת בשוקי ההון, ובעקבותיהן גאות ביצוא הישראלי, שבשלב כלשהו מסתיימת במפולת בשווקים. שנית, כי הן גורמות לביטחון יתר של קובעי המדיניות, שנסחפים עם האופוריה ומנהיגים מדיניות כלכלית לא אחראית. למשל, תקציב מרחיב מדי שמניח שהגאות בהכנסות ממסים תמשיך לעד. הסימן הראשון לחולשה בשווקים, ובהכנסות ממסים, כשהמדיניות היא אופטימית מדי, יוצר בהלה ותגובת נגד לצד השני.

סימנים ממשיים להאטה

הסימנים המדאיגים נמצאים גם ב-2022. האינפלציה גואה בעולם. בישראל האינפלציה מתונה יותר, בזכות מתווה הגז שהבטיח לנו מחירי גז מתונים יחסית, אבל מעבר לפינה עומדים הסכמי השכר שנדחו מפאת הקורונה, ויהיו הפעם נדיבים ואינפלציוניים במיוחד. בעקבות האינפלציה הריבית כמובן עולה, בעולם ובישראל. בעקבות הריבית יש כבר האטה בשוקי ההון וגם בהכנסות של חברות ההיי־טק. הענף היחיד שממשיך לדהור הוא שוק הדיור, אבל אם הריבית תמשיך לעלות ותחושת העושר של שוקי ההון וההיי־טק תיפגע, גם תחום הדיור צפוי להאט.

שר האוצר, אביגדור ליברמן. הכל תלוי בתגובה של קובעי המדיניות למספרים המופלאיםצילום: אמיל סלמן

יש כבר סימנים ממשיים להאטה כזו. שיעור הגידול בהכנסות ממסים יורד מחודש לחודש. הוא התחיל בכ-40% בינואר, והגיע באפריל ל-27%. אלא שזה עדיין שיעור גידול עצום, שאם ימשיך הוא מבטיח ש-2022 תהיה שנה מופלאה.

בכלל, ההתרסקות שבאה אחרי שנות השיא הקודמות, גם 2000 וגם 2007, הונעה במידה רבה על ידי מדיניות כלכלית שגויה שננקטה בישראל ובעולם. השנתיים שחלפו, שנות משבר הקורונה, נתפשות כשנים שנוהלו באחריות כלכלית. ההאטה בשוקי ההון נובעת גם היא מהניסיון של הבנקים המרכזיים בעולם לצאת בזהירות ובאחריות מהמדיניות שאיפיינה את המשבר. זה עשוי להפוך את הירידות בשווקים לירידות בלבד – להבדיל ממפולת – ולשריין את 2022 כשנה ששברה את הקללה: שנת שיא מופלאה, שלא הסתיימה בהתרסקות. הכל יהיה תלוי בתגובה של קובעי המדיניות למספרים המופלאים של השנה הזאת, וליכולת לעמוד בפיתוי של תקציב פופוליסטי ולא אחראי.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"