בנק ישראל מעלה את הריבית במשק ל-0.35% - וצופה כי תגיע בעוד שנה ל-1.5%

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הודיעה היום (שני) כי הריבית במשק תעלה ב-0.25 נקודות אחוז ותגיע ל-0.35%, בניסיון מאוחר לבלום את עליות המחירים במשק. זאת ההעלאה הראשונה של הריבית מאז נובמבר 2018, והיא מגיעה על רקע התחזקות האינפלציה, שהגיעה בפברואר ל-3.5% - מעל לטווח היעד של בנק ישראל.

לפי תחזית חטיבת המקרו של בנק ישראל, שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים צפוי להיות 3.1%; ב-2022 צפוי שיעור האינפלציה לעמוד על 3.6%, גבוה מהתחזית הקודמת ב-2 נקודות אחוז, וב-2023 הוא צפוי לעמוד על 2%. על פי התחזית, הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 1.5% בעוד שנה.

השינוי בתחזית הבנק הוא חד במיוחד. הבנק צופה אינפלציה של 3.6% ב-2022 – זינוק של 2 נקודות אחוז לעומת התחזית הקודמת של הבנק מינואר 2021. בנוגע ל-2023 הבנק חוזה מיתון בעליות המחירים - ואינפלציה במרכז טווח היעד של 2% ב-2023.

• העלאת ריבית ראשונה בארה"ב מאז 2018; הפד צופה עוד שש העלאות השנה
• תוספת של עד 35 אלף שקל: כיצד תשפיע עליית הריבית על המשכנתא?
• כלכלנים על העלאת הריבית: בנק ישראל הפתיע, השקל עשוי להתחזק
• הריבית עלתה - ויחד איתה הדאגות? אלה הערכות הכלכלנים על עתיד המשק
• נגיד בנק ישראל : "צריך לבחון מחדש אם לתת הטבות מס רק ליצוא והיי-טק"
• לא הזמן להסתכן: הריבית עולה - והשקעות סולידיות הן כנראה הדרך הנכונה
• לא רק המשכנתא: עליית הריבית תייקר הלוואות נוספות

העלייה באינפלציה היא הסיבה לכך שחטיבת המחקר של בנק ישראל חוזה כעת ריבית של 1.5% בעוד שנה, בדומה לתחזיות כעת של שוק ההון. עוד מעריכים בחטיבת המחקר של בנק ישראל כי התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 5.5% ב-2022, ובשיעור של 4.0% ב-2023.

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, אמר במסיבת העיתונאים לאחר הודעת הריבית: "המשק הישראלי איתן ומחק כמעט לחלוטין את השפעת מגפת הקורונה. פער התוצר נסגר, שוק העבודה התאושש כמעט במלואו, ונרשם שיעור תעסוקה גבוה לצד ביקוש לעובדים. הצמיחה הגבוהה מאפיינת משק דינמי עם יכולת הכלה ושינויים.

"אצל חלקים באוכלוסייה חלה עלייה בהכנסה הפנויה וגידול בביקושים. בתחילה ההערכה היתה כי תהליך זה הינו זמני, אך התגלה כי לא כך הדבר. מציאות זאת הובילה לכך שבמדינות רבות האינפלציה חרגה מהיעד. בישראל האינפלציה נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית מדינות ה-OECD".

ירון נימק מדוע האינפלציה בישראל נמוכה יחסית. לדבריו, אף שבמדינות רבות נרשמה אינפלציה גבוהה לאור המלחמה באוקראינה, "היקפי הסחר של ישראל עם אוקראינה הם נמוכים - וההשפעה של עליית מחירי הגז הטבעי אף היא נמוכה, לאור העובדה שמחירי הגז מעוגנים בחוזים ארוכי טווח. זהו גורם מייצב חשוב שיש לו השלכות רבות. גורמים נוספים שגרמו לאינפלציה מתונה הם עליות שכר מתונות והתחזקות השקל".

ירון טען כי קיימת אי ודאות גבוהה וסיכונים, בהם "המלחמה באוקראינה, חשש מהתפתחות זנים חדשים של קורונה. בנוסף, ההתפתחויות הפוליטיות עשויות להשפיע על הצמיחה".

עוד אמר הנגיד כי יש חשיבות בקידום רפורמות מבניות במשק: "התפקיד המרכזי של בנק ישראל הוא שמירה על יציבות המחירים. אך לצד האינפלציה, חשוב לי לציין את יוקר המחיה השונה מקצב האינפלציה. יוקר המחיה הוא נושא משמעותי לחברה הישראלית וחולש על תחומים רבים – צריכה, מחירי הדיור ועוד. הטיפול בהם צריך להיעשות על ידי יישום רפורמות חשובות, שחלקן מקודמות ומתגבשות על ידי הממשלה".

לדברי הנגיד, "המפתח העיקרי לשיפור רמת החיים הוא הגדלת הפריון ושיפור התשתיות הפיזיות. הריבית היא כלי רוחבי ולא כלי ייעודי לטיפול ביוקר המחיה במגזר זה או אחר".

הנגיד התייחס גם למשבר הפוליטי, לאחר פרישתה של יו"ר הקואליציה עידית סילמן. "כלכלה לא אוהבת אי ודאות, אלא אוהבת טווח תכנוני", אמר ירון. "זה נכון לגבי כל ממשלה. היה תקציב לאחר תקופה די ארוכה. יש פערים בהשקעות בין המלאי התכנוני ליכולת ליישם. גם כדי ליישם את המלאי התכונני צריך תקציב והשקעות קדימה. ככל שהאי ודאות תפגע בנושאים האלה, יהיה לזה נטל כלכלי".

ירון התייחס למערכת היחסים בינו לשר האוצר אביגדור ליברמן, לאחר ששר האוצר אמר, בין השאר, כי הוא לא מעוניין ב"עצות מהטריבונה" בהקשר של המלצת בנק ישראל להפחית את הבלו ולהגדיל את אגרת הגודש. "מי שמכיר את מה שנעשה בכל הרפורמות בחוק ההסדרים, כולל יעד הגירעון, יודע שאלה העצות של בנק ישראל", אמר ירון. "אני ביחסים טובים עם שר האוצר ושוחחנו השבוע. בכל הדרגים אנחנו עובדים ביחד, גם בעשיית התקציב היה לנו חלק לא מובטל. חשוב להדגיש כי חשוב שגוף שהוא עצמאי וא-פוליטי יראה את המגרש הכלכלי".

השפעה משמעותית על המשכנתאות

במקביל, חטיבת המחקר של בנק ישראל פירסמה תחזית מקרו-כלכלית עדכנית לגבי מצבו העתידי של המשק. התחזית עוסקת הן בצמיחה העתידית של ישראל והן בהערכות של כלכלני הבנק, בנוגע לאינפלציה ולריבית בנק ישראל.

עליית הריבית משקפת את השינוי במדיניות המוניטרית בישראל, על רקע ההתאוששות ממשבר הקורונה. בעוד במהלך המשבר הבנק פעל כדי להגדיל את הנזילות בשווקים באמצעות הורדת ריבית והרחבה כמותית, כעת הוא מבצע מהלך חד של העלאת ריבית כדי להתמודד עם האינפלציה.

בכירי בנק ישראל כבר רמזו בשבועות האחרונים על הכוונה להעלות את הריבית בהחלטה הקרובה, בעיקר לאחר שהבנק הפדרלי בארה"ב העלה את הריבית במארס ב-0.25 נקודות אחוז יותר מהרמה האפסית שבו היתה, וזאת לאחר התפרצות אינפלציונית של 7.9% - הגבוהה מזה ארבעה עשורים.

עליית הריבית עשויה להשפיע באופן ישיר על מחירי האשראי במשק – בעיקר במשכנתאות הקיימות במסלולים בריבית משתנה, אך גם נוטלי המשכנתאות כבר החלו לגלות שהריביות עלו. התייקרות המשכנאות עשויה להשפיע על מחירי הנדל"ן, או לכל הפחות על הביקוש לדירות.