"איום הרסני": משרד החקלאות מזהיר ממזיק שעלול לחסל את עצי ההדר בישראל

המזיק "פסילת ההדר האסייאתית" חדר לישראל ככל הנראה בעקבות הברחת צמחים ■ במקומות אחרים בעולם הוא הוביל להשמדת פרדסים שלמים ■ בענף מרגיעים ואומרים שהמצב בשליטה, וכי אין כל סכנה בצריכת פירות הדר

ישראל פישר
ישראל פישר
המזיק "פסילת ההדר האסייתית". עשוי להשמיד יבולים שלמים של פרי הדר
המזיק "פסילת ההדר האסייתית". עשוי להשמיד יבולים שלמים של פרי הדרצילום: משרד החקלאות
ישראל פישר
ישראל פישר

משרד החקלאות הזהיר היום (ד') כי חדר לישראל מזיק חדש שעלול לפגוע בגידולי הדרים – שנחשבו בעבר לגאוות החקלאות הישראלית. במשרד החקלאות אומרים כי המזיק החדש עלול לגרום למחלה ההרסנית ביותר לגידולי הדרים, אך בענף מרגיעים וטוענים כי הטיפול במזיק בשליטה, וכי לא קיימת נכון לעכשיו סכנה ממשית לגידולים וגם אין חשש מצריכת פירות הדר.

לפי משרד החקלאות, בחודשים האחרונים אותר באזור עמק חפר המזיק "פסילת ההדר האסייאתית", שמוכר כמזיק להדרים ועלול לשמש וקטור למחלת הגרינינג – מחלה שביכולתה להשמיד עצי הדר. "פסילת ההדר האסייתית" מוכרת ביבשות צפון ודרום אמריקה, בדרום מזרח אסיה עם תפוצה עד איראן וערב הסעודית, ובאזור דרום אפריקה. בעבר גרמה המחלה להשמדת מטעים שלמים בברזיל, קליפורניה, קובה ופלורידה.

לפי נתונים של ענף ההדרים במועצת הצמחים, יש כיום בישראל יותר מ-168 אלף דונם של גידולי הדרים שמניבים גידולים של 500 אלף טונה בשנה. שליש מהגידולים מיועדים ליצוא, שליש לשוק המקומי ושליש לתעשיית המיצים. היקף הענף הוא 1.4 מיליארד שקל בשנה. כיום יש בישראל 1,000 מגדלי הדרים פעילים, ומספרם יורד בקביעות בשנים האחרונות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גידולי ההדרים בישראל הסתכמו ב-2020 ב-518 אלף טונה, לעומת 563 אלף טונה ב-2010 ו-742 אלף טונה בשנת 2000.

הנגע, שמתפקד כווקטור למחלה, ועלול לגרום להתפרצותה רק במגע עם חיידק אחר, זוהה לראשונה בישראל באזור עמק חפר לאחר זיהוי מורפולוגי ואימות בבדיקות מולקולריות במעבדות השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות. לאחר הזיהוי, התבצע סקר נרחב באזור הנגוע ובשאר חלקי הארץ, וביעור נקודתי.

המזיק "פסילת ההדר האסייתית". התגלה בפרדסים בעמק חפרצילום: משרד החקלאות

בשל רמות האוכלוסייה הגבוהות של המזיקים שנמצאו בחלקות הנגועות, הנחת העבודה במשרד החקלאות היא שקיימת אוכלוסייה נוספת באזור ההתפרצות, מתחת לסף הגילוי של מערך הניטור, וייתכן שגם במקומות נוספים בארץ. במקביל לסקר הוקם מערך ניטור והוצבו מלכודות ניטור חדשות במרחב הקרוב להמצאות המזיק. בשל רמת הסיכון הגבוהה של המזיק, ובהתאם לנוהל נגעים חדשים במשרד החקלאות, התקיים דיון חירום והוחלט לרסס את החלקות הנגועות כדי לנסות למגר את הנגע.

במשרד החקלאות אמרו כי בשלב זה לא ניתן להצביע על מקור החדירה הראשוני לארץ, אך כיוון שהפסילה יכולה להגיע לארץ רק על גבי עלים וענפים של פונדקאים שאינם מיובאים באופן מוסדר, רוב הסיכויים שמקור הנגע בחומר צמחי שהוברח ממדינה נגועה. ככל הנראה, על גבי שתילי הדרים או קאפיר ליים שהוברחו לישראל, ולא אותרו בגבול.

"המזיק אותר מוקדם מאוד"

לפי טל עמית, מנהל אגף ההדרים במועצת הצמחים, "המזיק אותר מוקדם מאוד והתחילו לטפל במצב מיד עם הגילוי. אנחנו במצב טוב". לדבריו, "הכל בשליטה ואנשים בשטח מקפידים ופותחים עיניים. כרגע הסימנים טובים מאוד. המזיק עצמו לא גורם נזק - רק אם הוא ייפגש עם גורם המחלה הוא יכול לגרום נזק - ואנחנו רחוקים מזה.

"המזיק הזה נמצא בברזיל ובכל אזורי הגידול בארה"ב – קליפורניה, טקסס ואריזונה. זה נכון שהיכן שיש את המחלה הוא הרג עצים וגרם לירידה גדולה ביבולים, אך במקומות שבהם הוא מטופל טוב אין בעיה, והפרי עצמו לא קשור למזיק ולחיידק", הוסיף עמית, שטען כי הימצאות המזיק לא צריכה לפגוע ביבוא.

פרדס קלמנטינות בעוטף עזה. נערכו בדיקות כדי לגלות אם המזיק התפשט לאזורים נוספיםצילום: אליהו הרשקוביץ

יחד עם זאת, לגורמים בענף יש ביקורת רבה על חדירת מזיקים חקלאיים לישראל והיעדר פיקוח הולם כדי למנוע זאת. "זה חלק מהחוסר אכפתיות של המדינה לגבי טיפול באחריות שלה", אמר גורם בתחום. "בעשור האחרון חדרו מזיקים רבים לישראל – לא רק בהדרים - זה קרה בבננות, בשקדים ובעגבניות. העשור האחרון הסתכם ביבוא מזיקים וזה גם בגלל המדיניות שמתירה לייבא תוצרת חקלאית, וגם בגלל שהפיקוח לא מצליח להתמודד עם כניסה של חומר צמחי לישראל".

לפי שלומית ציוני, מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות, "'פסילת ההדר האסייתית' היא נגע שעלול להוביל להתבססות מחלה מסוכנת שתשים את כל ענף פירות ההדר בארץ בסכנת הכחדה בשל היותה הווקטור שמפיץ אותה. בינתיים, לא גילינו עוד אזורים נגועים, אך מפקחי המשרד ממשיכים כל הזמן בפעולות למיגורה דרך הדברה שתוביל להכחדת המזיק לפני שייגרם נזק גדול".

לדבריה, "אם לא נצליח להכחיד את הנגע במבצע הממוקד הזה, יהיה זה איום ממשי על ענף ההדרים המקומי עד כדי הכחדתו, כפי שקרה במקומות אחרים בעולם, כמו גם הגברת השימוש בקוטלי חרקים על פני שנים ובכל הארץ".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"