וילה עם בריכה וכורסאות עור מאיטליה: "הוא נציג אלוהים וצריך לחיות כמו מלך"

הכסף הגדול המתגלגל אצל גדולי התורה בולט על רקע הדלות של מאמיניהם ■ בארה"ב אלה החומרים שמהם עושים קומדיה ■ הקשר בין המסך הקטן למציאות הכלכלית בישראל - כתבה ראשונה בסדרה

חסידות ויז'ניץ הכותל המערבי
צילום: אוהד צויגנברג
חגי עמית
חגי עמית
חגי עמית
חגי עמית

בקיץ 2012 נסעתי אל מושב תלמים שבדרום, השוכן בין קרית גת לשדרות. הגעתי לשם כדי לחפש את הלשכה של הרב ניר בן ארצי, שחצר נאמניו דורגה אז במקום גבוה ברשימת חצרות הרבנים של מגזין "פורבס" ישראל. אחרי נסיעה מפותלת בין בתי המושב, מצאתי בקצהו שילוט שהוביל אותי למבנה, שבו שכנה לשכת הרב. המבנה היה צנוע, אבל בחניה שמולו מצאתי שתי מכוניות פאר בשווי מאות אלפי שקלים: טויוטה לקסוס ופורשה. אחד מיועציו של הרב, ששהה במקום, הסביר לי כי הלקסוס שייכת לרב, והפורשה היא בבעלות איש עסקים, אחד מחסידיו שהגיע לביקור.

כשדפקתי בדלת התקבלתי בברכה. בן ארצי היה אז בשנות ה–50 לחייו, בעל עיניים כחולות חודרות וזקן ארוך ולבן. כששמע שמולו ניצב עיתונאי כלכלי, הוא העיד על עצמו כי אינו מבין בכלכלה, לא למד מעולם, והוא בסך הכל מהווה צינור שדרכו מעביר היושב במרומים את מסריו. למרות זאת, בן ארצי ורבנים אחרים זכו בשנים ההן להתעניינות ערה מצד המגזר העסקי. נוחי דנקנר פקד את הרב יעקב איפרגן ("הרנטגן"), לב לבייב התרועע עם רב שכונה החלבן, אילן בן דב ביקר אצל הרב יאשיהו פינטו — כל אחד והמקובל שלו. בהתאם לכך המטרתי עליו שאלות בסוגיות כלכליות.

הרב ניר בן ארצי. התעניינות ערה מצד המגזר העסקיצילום: אליהו הרשקוביץ/ג'

בתגובה לכל אחת משאלותיי עצם בן ארצי את עיניו, השתהה — ורק אז ענה לאטו, כמדקלם מסרים מפיו של קול חיצוני, המכתיב לו את שעליו לומר. התשובות לשאלות היו משעשעות. כששאלתי מה דעתו על התחרות הקשה בענף הסלולר, שחותכת ברווחיות החברות, הוא השיב כי "נפילות בסלולר ובפלאפונים קורות כי יש תחרות ביניהם. התחרות משגעת את העם. נהיה בלאגן בחברות הטלפון. אי־סדר. אין מנהיג". כששאלתי בנוגע למחירי הנדל"ן, הוא הסביר כי "הנדל"ן בארץ ישראל לא יעצור ב–20 השנים הקרובות".

הבנתי את סוד הקסם שלו בעיני מאמיניו, דווקא כשבחר לדבר על בני משפחתי. אף שלא ביקשתי זאת ממנו, הוא שיחרר הצהרות כלליות: בנוגע לאישה, הוא הכריז כי היא לא צריכה להפריע לבעלה כל כך הרבה; ועל הילד הוא שאל מדוע מוחו כה טרוד ועמוס. ביציאה ממנו דילגתי על הצעה לתרום 30 או 50 שקל לעמותה שבראשה הוא עומד. עם זאת, ספק אם אני משקף את המבקר הממוצע אצלו. בן ארצי, כמו רבים מעמיתיו, יודע לספק לאוהדיו את הסחורה שבשבילה הם באו — וזה מה שמסביר את סוד הצלחתו הכלכלית.

נציג אלוהים על כדור הארץ

נזכרתי בביקור שלי בתלמים, בעקבות צפיית בינג' שעשיתי לאחרונה בסדרת הטלוויזיה "משפחת ג'מסטון": קומדיה שחורה ששוחררה ב–2019, ועוסקת בקורותיה של משפחת מטיפים אמריקאית. מקור ההשראה לסדרה הוא כמה ראשי כנסיות בארה"ב, שמגשימים את החלום האמריקאי באמצעות ענף פחות צפוי. הם מתניידים ברחבי ארה"ב במטוסים פרטיים וביאכטות, עורכים כנסים באולמות ענק ושווי הונם מוערך במאות מיליוני דולרים. ההכנסות שלהם מתבססות על הערצה של נאמניהם — הנכונים לתרום להם, ולשלם עבור ההרצאות, הספרים או המוזיקה שלהם.

אמנם מעצרו של הרב אלעזר ברלנד באחרונה בגין חקירת פרשת רצח משנות ה–80 יכול לספק השראה לסדרות ולסרטים, אבל משפחת ג'מסטון לא קשורה לנעשה בחצרות הרבנים הישראליות. בני המשפחה בסדרה מסתבכים בפרשת סחיטה ורצח, לאחר שקלטת של אחד מהם, מתועד כשהוא מבלה עם כוכבת פורנו, דולפת לידיהם של עבריינים רודפי בצע. עד היום לא הסתבך אף רב בישראל באופן דומה. ספק אם יש בישראל גדולים בתורה, שלובשים בגדי עור ומנבלים את פיהם כמו הדמויות בסדרה.

הרב אהרן יהודה ליב שטיינמן, למשל, בהחלט מחדד את הפער: לפני כשנתיים, במסגרת סיור בבני ברק, הגענו לביתו של הרב, ששימש כסמכות הרוחנית העליונה של מפלגת דגל התורה עד לפטירתו ב–2017. חזינו בחדרון קטן וצנוע שבו הוא התגורר עד סוף ימיו, ששכן בקומת קרקע של בניין ישן בבני ברק — דירה שגם סטודנט חילוני בן 21 היה מעקם את האף מולה. הקירות המתקלפים ומיטת הסוכנות העלובה, שבה הוא התעקש להמשיך להשתמש, במקום שאליו היו חסידיו עולים לרגל, הבהירו כי שטיינמן נשא את דגל הצניעות עד סוף ימיו.

"שטיינמן אכן חי מאוד בצניעות וישן על מיטת סוכנות, אבל הוא היה אחד האחרונים שחי בסטייל הזה"

אליעזר (שם בדוי), פעיל פוליטי במפלגת יהדות התורה

הרב אהרן יהודה ליב שטיינמן. מחדד את הפערצילום: אוליבייה פיטוסי

משיחות עם גורמים העוקבים מקרוב אחרי חיי הגדולים בתורה, נראה כי הוא היה היוצא מן הכלל. "שטיינמן אכן חי מאוד בצניעות וישן על מיטת סוכנות", אומר אליעזר (שם בדוי), פעיל פוליטי במפלגת יהדות התורה. "השווי של מה שהוריש לילדים לא הסתכם בהרבה יותר מזה של משפחה ישראלית ממוצעת. אבל הוא היה אחד האחרונים שחי בסטייל הזה. הרב דב לנדו מבני ברק עוד מזכיר אותו כיום בחיי הסגפנות ובנוהל שלפיו כל אחד יכול פשוט להיכנס לקבל ייעוץ מהרב, אבל בעשור האחרון יש שינוי בכל מקום".

ואכן, מי שיבקר בביתו של האדמו"ר מבעלז בירושלים או בביתו של הרב פינטו, המתגורר בשכונה העשירה ביותר בקזבלנקה בווילה גדולה עם בריכה, שצמודה לאחוזה של מלך מרוקו, כבר לא יחזה באותה סגפנות.

"אם הבן של הרבי צריך להתחתן ועושה חתונה במקום איקס וכל ההפקה עולה מיליון שקל — על 20 אלף אורחים והשואו שמסביב — מי שמשלם על זה הוא לא הרבי, אלא החסידים שמוטל עליהם מס", מספר אליעזר, שנכח מתוקף תפקידו במעונותיהם של בכירי הרבנים. "כל ראש משפחה משלם 30–50 שקל — סכום שאותו הוועדה קובעת, והולך לאחזקת האדמו"ר ברמה הכי משוגעת. אם האדמו"ר יחליט שצריך כיסא מזהב, שעולה 20 אלף דולר — זה יקרה.

"אלה כיסאות, פריטי קידוש והבדלה, טלית ועוד פריטים על שולחן הרבי, כמו ספר תורה וגביע לשבת. בבתי כנסת יש קופסת טבק, שמיועדת לחלוקת טבק להרחה. אצל רוב האדמו"רים החשובים זו קופסה מהודרת מכסף עם קישוטים. כל הדברים האלה עולים אצל האדמו"ר הרבה יותר ממה שיש לי בבית. אם שלי עולה 400 שקל, שלו עולה 4,000 שקל — כי הוא עושה עבודה מיוחדת, וצריך להשאיר רושם שמה שיש אצלו הוא הכי מיוחד בעיר. ככל שחסידות הרב מבוססת יותר וגדולה יותר, הפאר גדול יותר".

ככל שחסידות הרב מבוססת יותר וגדולה יותר, הפאר גדול יותר. אנשי הרב מסבירים שהוא נציג אלוהים על כדור ארץ, וכך עליו לחיות — כמו מלך

הרב פינטו בחתונה. המס על החסידיםצילום: AP

לדבריו, אנשי הרב מסבירים שהוא נציג אלוהים על כדור ארץ, וכך עליו לחיות — כמו מלך. "בבתים שלהם תראה כורסאות מצופות עור מאיטליה, לפי האופנה האחרונה, ופריטים שעושים את החיים הרבה יותר קלים ונוחים — ארון הספרים, השולחן והנברשות הכי יפים. האדמו"רים, בשונה מהרבנים האחרים, יוצאים כל שנה לנופש. זה יכול להיות חודש בשווייץ או בעיירת נופש בהונגריה. זה בדרך כלל באוגוסט, לקראת חגי תשרי. הם לא נוסעים לבד. לעתים הם מלווים בפמליה של 10 אנשים, שצריכים גם הם חדרים, בריכה וכלי רכב להתנייד בהם. התשלום הזה נופל או על החסידים, או על שלושה־ארבעה אנשי עסקים שמתחזקים את הרבי".

ייתכן שהפאר שאותו מתאר אליעזר, בין אם מדובר בביתו של האדמו"ר מבעלז או של הרב עובדיה יוסף ז"ל, לא ירשים אנשי עסקים חילונים, המשתייכים לאלפיון העליון. עם זאת, הוא בהחלט בולט לאור הצפיפות והדלות שבהן מתגוררים מרבית בני המגזר החרדי.

בהתאם לפער הזה, הצורך של החסידים לתמוך במוסדות החסידות יכול להביא למצבים מכמירי לב. בתחילת החודש, בסוף חג החנוכה, ערך האדמו"ר מחסידות ויז'ניץ מרכז, המכילה אלפי אנשים, כינוס מיוחד, שאליו הוזמנו כלל חסידיו, ובמהלכו הוא הודיע על הקמת מרכז עולמי חדש שעליו יתנוסס שמו של אביו. על פי כלי התקשורת החרדיים שסיקרו את האירוע, הצהיר הרב כי לצורך הריסת המבנים הארעיים בשטח שבו אמור לקום המרכז והקמת הבניין החדש, יש צורך בגיוס של 250 מיליון שקל, תוך כמה חודשים. בשלב זה הוא קרא לילדי החסידות שעמדו בסמוך ואמר להם: "אם תראו מצב אצלכם בבית שאין אוכל בשרי פעמיים בשבוע, אלא רק פעם אחת, ובוודאי תשאלו את אמא שלכם מדוע זה קורה, או שתשאלו את ההורים מדוע לא קונים ביגוד, כפי שהיה נהוג עד כה, אני רוצה לבקש מכם שתקבלו את ההסבר של ההורים, שבוודאי יספרו לכם שהסיבה לכך היא שאנחנו בונים בית מדרש".

כמה מהכסף נשאר אצל מאכערים?

דמי החבר שמשלמים החסידים לאדמו"ר שלהם אינם גבוהים בקנה מידה של משפחה חילונית — כמה עשרות שקלים בחודש. הסכום משתנה לפי הגיל והמעמד. אברך צעיר ישלם סכום סמלי. גם אברך נשוי מבוגר יותר, הנמצא במסלול לימודים, יקבל פטורים. בעל בית, המחזיק בעבודה מסודרת, ישלם מס קהילה גבוה יותר. החסידים משלמים את דמי החבר האלה, כדי להישאר בקהילה שלהם. הם גאים בפאר של האדמו"ר שלהם, שמהווה חלק ממקור כוחו. חלק גדול מהתרומות מגיעות מנדבנים בעלי כיסים עמוקים, התורמים מאות אלפי ואף מיליוני שקלים בשנה.

"בסוף השאלה הגדולה היא כמה מהכסף שנתרם מגיע לנזקקים, וכמה נשאר אצלך במערכת סביב מאעכרים וגבאים למיניהם. זה המבחן"

יעקב (שם בדוי), חסיד ויז'ניץ

פורים בחסידות ויז'ניץצילום: רמי שלוש

עם זאת, מהדו"חות הכספיים של עמותת איחוד מוסדות גור, עולה כי היא הציגה מחזור של 75 מיליון שקל ב–2020, לעומת מחזור של 100 מיליון שקל ב–2019. רק 12 מיליון שקל מתוך הסכום הזה מקורם ביחידים, שתרמו מעל 100 אלף שקל. היתר מתרומות קטנות יותר. אבל כמה מהכסף הזה חוזר אל הקהילה? עמותת קופת העיר, לדוגמה, היא קופה שייעודה תמיכה באלמנות, ביתומים ובנזקקים אחרים. החסידים מפקידים בה כסף שאמור לחזור אליהם בעתיד — בין אם עבור ארוע משמח דוגמת חתונה, או להבדיל בשעת מצוקה. אלא שלפי דו"חותיה, מתוך מחזור של 149 מיליון שקל, הופנו 13 מיליון לטובת "הוצאות הנהלה וכלליות".

"גור היא החסידות העשירה ביותר, שמפרנסת הכי הרבה גבירים", מסביר יעקב (שם בדוי), חסיד ויז'ניץ שעוקב אחר הנעשה בחסידויות השונות שנים ארוכות. "שטיינמן לדוגמה אכן חי מאוד בצניעות. ועדיין, הוא היה חזק אצל גבירים שתרמו לו מיליוני שקלים — כסף שהתגלגל לאברכים. היהלומן דן גרטלר החזיק את ישיבת אורחות תורה, שבראשה עמד שטיינמן. גרטלר למעשה החזיק אלפי משפחות מהציבור הליטאי. בסוף השאלה הגדולה היא כמה מהכסף שנתרם מגיע לנזקקים, וכמה נשאר אצלך במערכת סביב מאעכרים וגבאים למיניהם. זה המבחן".

בית המשפט קבע כי מתוך 43 מיליון שקל שהופקדו בחשבונו של הרנטגן, רק כ–11.5 מיליון שקל אכן הועברו לעמותות

חתונת בנו של הרנטגןצילום: דודו בכר

פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב בתחילת נובמבר שיקף מקרה אחד לפחות, שבו לא הופנה מספיק כסף לנזקקים. נקבע בו כי הרב ישראל איפרגן (הרנטגן) ישלם למדינה מס על הכנסות של כ–30 מיליון שקל. אחד מטיעוניו של איפרגן נגד הדרישה ממנו לשלם מס היה כי הוא העביר את הכסף לעמותות. בית המשפט קבע כי מתוך 43 מיליון שקל שהופקדו בחשבונו, רק כ–11.5 מיליון שקל אכן הועברו לעמותות. הרנטגן לא היה היחיד: לאורך השנים גבתה רשות המסים מיליוני שקלים מרבנים, דוגמת משה יוסף, דוד אבוחצירא ואחרים.

חשוב להפריד בין רבני חצרות חסידות לרבני המגזר הספרדי, שאינם מתבססים על דמי חבר של המאמינים שלהם, אבל כן נהנים מתרומות של אנשי עסקים המחפשים את קרבתם. מי שאינו מאמין ברבנים יתקשה להבין מדוע אזרחים מן השורה בוחרים להשליך כסף טוב לפח עבור שיחת ייעוץ שלא מגיעה מאיש מקצוע. אבל הם בסך הכל נותנים שירות שחלק מהאוכלוסייה רוצה בו. איש לא מוכרח לשלם. אנשים לא יוצאים מהשיחה עמם כשהם מרגישים שרימו אותם. כל זמן שהם משלמים מסים כנדרש ולא מואשמים במתן שוחד — כמו במקרה שהביא בסופו של דבר את הרב יאשיהו פינטו לכלא — אין מה לטעון נגדם.

חברה שנועצה עם בן ארצי בשנים האחרונות סיפרה לי אודותיו נסים ונפלאות. אותה חברה, שהגיעה אליו בשל בעיות אישיות, רחוקה מלהיות קהל היעד הסטריאוטיפי של בן ארצי: קיבוצניקית חילונית, שעובדת כעצמאית. למרות זאת, היא התרשמה עמוקות מיכולתו לגלות אודותיה דברים אישיים, וזיהתה השפעה מאגית שלו על בן זוגה, שלא נכח במקום. איש לא ביקש ממנה כסף, אבל ביציאה הוגש לה טופס לצורך מתן תרומה של 120 שקל. "אני מניחה שאנשי עסקים כבדים שמתייעצים איתו נותנים יותר. אבל זה שווה. גיסי, שהגיע איתי, קיבל ממנו עצה שהיתה שווה מבחינתו זהב, בנושא שעוסק בהמון כסף".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"