ההיי-טק משך חזק: שינוי קטן חושף את ההצלחה המרשימה של ישראל

שינוי מתודולוגי שביצעה הלמ"ס על סמך נתונים חדשים של פעילות החברות הישראליות בחו"ל משפר עוד יותר את נתוני הצמיחה המרשימים ממילא של ישראל ■ לפי התחזית המעודכנת, ישראל צפויה להתייצב בראש דירוג OECD, עם הצמיחה הגבוהה ביותר ב–2021

נתי טוקר
נתי טוקר
פתיחת חנויות קניון איילון
צילום: מוטי מילרוד
נתי טוקר
נתי טוקר

אלת המזל, שנגעה במשק הישראלי והעניקה לו כמעט חסינות במשבר הקורונה, עם התכווצות מינורית יחסית בפעילות במשק, ממשיכה להעניק עוד ועוד. אלא שבמקרה זה, הביצועים המשופרים של המשק הישראלי לא היו כתוצאה מפעילות ריאלית ומענפים חזקים שהציגו יכולת עמידת במשבר, כמו ההיי־טק; הפעם מדובר בשינוי מתודולוגי קטן שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אבל יש לו משמעויות דרמטיות.

השינוי עבר כמעט מתחת לרדאר, והוא הוצג בפורומים מקצועיים בלבד, אבל הוא משליך ישירות על "גיליון הציונים" הכלכלי של ישראל — שכולל נתונים כמו שיעור הצמיחה השנתי והתוצר לנפש. ובעיקר, הוא משנה באופן חד את תחזית הצמיחה של ישראל לשנים הקרובות.

מדי אוגוסט מבצעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עדכונים לנתוני הצמיחה של שנים קודמות, על בסיס מידע חדש שהתקבל במהלך השנה או אימוץ מתודולוגיה חדשה. אלא שהפעם, ברבעון השני של 2021, העדכון היה דרמטי מתמיד.

נתוני התוצר של ישראל נקבעים על פי בדיקה מדגמית של הערך המוסף שמייצרות הפירמות המקומיות. מדי פעם מתברר שהנתונים בפועל מעט שונים מההערכות, והלמ"ס מעדכנת את הנתונים. הפעם, המידע החדש לכאורה מבוסס בכלל על נתונים שהגיעו מ–2017, שנה שבה ביצעה הלמ"ס סקר מקיף של היקף הפעילות של חברות ישראליות בחו"ל.

הסקר ההוא מ–2017 גילה כי מדידת הפעילות של החברות הישראליות בחו"ל היתה בחסר ממשי וכי בפועל, היקף הפעילות של החברות הישראלית בחו"ל היה גבוה בהרבה מההיקף המשוער של פעילותן בתחילה. רק כעת, ב–2021, החליטו בלמ"ס לבצע עדכון רטרואקטיבי מהותי, וביצעו שינוי חד בנתוני הצמיחה של ישראל.

ישראל הציגה ביצועים מצוינים, מבחינת היקף הצמיחה (הגידול השנתי בתוצר) גם לפי הנתונים הלא מעודכנים. כך, קצב הצמיחה בישראל בעשור האחרון כבר היה הגבוה ביותר במדינות OECD, ושיעור הצמיחה השנתי ב–2015–2019 היה 3.3%. אבל העדכון הנוכחי של הלמ"ס מזניק את קצב הצמיחה בשיעור של חצי אחוז נוסף בכל שנה, כך שממוצע הצמיחה השנתי בחמש השנים האחרונות הגיע ל–3.8%. לשם השוואה, ממוצע הצמיחה באותן חמש שנים במדינות OECD היה 2.1% בלבד, מעט יותר ממחצית מהצמיחה בישראל.

עשור של צמיחה חריגה

עדכון הצמיחה נעשה גם עשור אחורה. ממוצע הצמיחה השנתי של ישראל בין 2010 ל–2019 היה עד כה 3.8%, אבל אחרי העדכון של הלמ"ס הואץ קצב הצמיחה הממוצע ל–4.2% בשנה — שיעור צמיחה חריג מאוד בהשוואה למדינות מקבילות, שנובע כמובן בעיקר מצמיחה חדה בהיי־טק.

העדכון השפיע גם על הביצועים של ישראל בתקופת משבר הקורונה. גם במקרה הזה, ישראל הצטיינה במשבר גם לפני עדכון הנתונים ורשמה ירידה מתונה יחסית בתוצר, הודות להמשך פעילות ההיי־טק הישראלי והיצוא, לצד תלות נמוכה יחסית בהכנסות מתיירות. אבל העדכון של הלמ"ס משפר עוד יותר את הביצועים של ישראל בקורונה.

כך, עד כה, לפי האומדן השלישי של הלמ"ס ל–2020, ההתכווצות במשק הגיעה ב–2020 ל–2.6%. לאחר עדכון הפעילות של החברות הישראליות בחו"ל, ההתכווצות היתה מתונה יותר והגיעה ל–2.2% בלבד. גם נתוני הרבעון הראשון של 2021 עודכנו, וקצב הצמיחה השנתי במחצית הראשונה הגיע ל–5.7% — הרבה יותר מהתחזיות.

גידול מינורי יחסית בתוצר

אף שקצב הצמיחה של ישראל אכן היה גבוה יותר משנדמה, שנה אחר שנה, כבר יותר מעשור — התוצר עצמו של ישראל, במספרים מוחלטים, גדל לפי העדכון הנוכחי ב–1% בלבד. שיעור גידול כזה משקף תוספת של כ–15 מיליארד שקל לתוצר ב–2020, לעומת ההערכות המוקדמות ביותר.

הגידול המינורי יחסית בתוצר נובע משינוי נוסף שביצעה הלמ"ס במחירי התוצר, כלומר בשווי הריאלי של התוצרת המקומית (לא כולל יבוא) במונחי כוח הקנייה המקומי. כך, בעוד עד כה העריכו בלמ"ס שמחירי התוצר עלו ב–1.8% בממוצע בכל שנה, מה שגרם לגידול חד יותר בתוצר, התברר כי עליית מחירי התוצר היתה מינורית יחסית — בשיעור של 1.4% בלבד. העלייה המתונה יחסית במחירי התוצר קיזזה את הגידול הנומינלי בצמיחה בתוצר, שנבע כאמור מעדכון פעילות החברות בחו"ל.

נתב"ג. בשבוע שעבר הוריד OECD את תחזית הצמיחה הגלובלית ב–2021 ל–5.7%צילום: תומר אפלבאום

לשינוי המהותי של הלמ"ס יש השלכות רחבות. בכל הקשור לשנים הקודמות, העובדה שישראל היא כלכלה בעלת צמיחה של 3.8% בכל שנה בחמש השנים האחרונות מציגה אותה באור חיובי עוד יותר מכפי שהוצגה עד כה. מדובר אמנם בשינוי מתודולוגי, אבל הוא משפיע על הדירוגים שמעניקות חברות האשראי לישראל ועל המיצוב העולמי שלה.

לשינוי המתודולוגי יהיו השלכות רחבות גם על האופן שבו תסתיים 2021. התחזיות המוקדמת עד כה היו לצמיחה שנתית של 5%–5.5%. הנתונים המעודכנים לגבי פעילות החברות הישראליות בחו"ל מזניקים את תחזיות הצמיחה. כך למשל, התחזית של משרד האוצר לצמיחה של 5.1% משקפת למעשה, אחרי השינוי המתודולוגי, צמיחה בטווח של 6.5%–7%.

שיעור צמיחה חד כזה ב–2021 הוא יוצא דופן יחסית לסביבה הבינלאומית בכלל ומדינות המערב בפרט. רק בשבוע שעבר הוריד OECD את תחזית הצמיחה הגלובלית ב–2021 ל–5.7%, בעקבות התפשטות זן דלתא של נגיף הקורונה.

מדינות באירופה, ובעיקר ארה"ב, ירשמו גידול חד בצמיחה אחרי הגדלה בהיקף ההשקעה הממשלתית בתשתיות וזינוק בחוב הממשלתי. לפי OECD, ארה"ב תהנה מצמיחה של 6% ב–2021. ישראל, לעומת זאת, תתייצב כנראה בפסגת הדירוג עם הצמיחה החדה ביותר ב–2021, אך זאת ללא שבוצעו כאן פעולות מהותיות להגדלת ההשקעה הממשלתית בתשתיות.

חשש מפני אינפלציה גבוהה מהצפוי

במסדרונות הגופים הכלכליים לא הופתעו מהעדכון החד של הלמ"ס. לגישתם, העדכון הזה משקף את כעת את השינויים האמיתיים שמתרחשים בישראל, ובהם הצמיחה החדה בפעילות, שמתבטאת בצריכה הפרטית, ובעיקר הגידול החד של יותר מ–8% מהכנסות ממסים לעומת 2019.

עוד לפני העדכון של הלמ"ס, החזאים הכלכליים בארץ היו אופטימיים יותר לגבי מצבה של ישראל. משרד האוצר כינס באוגוסט את פורום הקונצנזוס — גוף ובו כלכלנים מובילים בשוק המקומי, שמציגים בפני משרד האוצר את תחזיותיהם השונות.

פורום הקונצנזוס העלה מעט את התחזית לצמיחה ב–2021, וגם ב–2022: לפי תחזיות הפורום, הצמיחה בשנה זו תהיה חדה יותר ותגיע ל–5%. מנגד, כלכלני הפורום העלו בשיעור ניכר את תחזית האינפלציה בישראל ל–2.3% ב–2021 (לעומת תחזית מוקדמת לאינפלציה של 1.2% בלבד). בנוגע לשערי החליפין, רוב הכלכלנים סברו כי השקל ימשיך להתחזק.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"