"קיבלתי 590 בפסיכומטרי. היום אני מרוויח פי 4 מהשכר הממוצע במשק"

מה מפריע לאנשי ההיי-טק, מה הם חושבים על מה שאומרים עליהם - ואיך יכולה סטודנטית מכסייפה להשתתף בהרצאות בשעות הערב, אם אין לה אוטובוס הביתה? ■ הטוקבקים הנבחרים של השבוע באתר TheMarker

הנפקת איירון סורס בבורסת נאסד"ק
הנפקת איירון סורס בבורסת נאסד"קצילום: גילי בניטה

מתוך: כך חגגה ישרוטל על חשבון הקהל הישראלי השבוי

משלם המסים הישראלי הזרים לענף המלונאות סיוע בסך 300 מיליון שקל ב-2020, וקיבל בתמורה מחירים מופקעים, שסייעו לישרוטל לרשום את הרבעון הטוב בתולדותיה. הרווח התפעולי זינק ב-45% – למרות מבצע שומר החומות, עיתוי בעייתי של חג הפסח והפגיעה בתיירות הנכנסת

>> רועי

ישרוטל עושים את אותה הטעות שתנובה עשו ערב "מחאת הקוטג׳". כשהקהל שבוי, בהחלט אפשר להעלות מחירים והקהל ממשיך לשלם. עובד כמו קסם. אלא שתאוות הבצע והאקסטזה של מחזיקי המניות האופוריים מסתירות את הפגיעה האנושה במוניטין. מודלים של ביקוש והיצע מדייקים בניבוי ביקוש קשיח, אבל לא מתייחסים לשנאה שנבנית לציבור בבטן ובסוף מתפוצצת.

דירקטוריון החברה נכשל בריסון החזירות, והציבור יבוא בחשבון עם ישרוטל כשהמגבלות על יציאה מהארץ יוסרו.

מלון ישרוטל קדמא. "דירקטוריון החברה נכשל בריסון החזירות, והציבור יבוא בחשבון עם ישרוטל כשהמגבלות על יציאה מהארץ יוסרו"צילום: אסף פינצ'וק

>> נתין ברייך הביביסטי של אלף השנים

כן, בטח הציבור "יבוא בחשבון". רק בישראל... כי הוא מורכב מצרכנים כל כך נבונים, ולא ערסים טיפשים שישלמו כל מחיר בכל מצב. בגלל זה אנחנו גם לא במקום השלישי בעולם ביוקר המחיה, אחרי איסלנד ושוויץ (OECD comparative price levels)... פשוט כי אנחנו נוהגים "לבוא בחשבון" עם כל החזירים שעוקצים אותנו כל העת וללא הרף והצלחנו למנוע את עליית מחירי הקוטג' לפני יותר מעשור. בכלל זו הסיבה שהמחירים כאן כל כך נוחים והוגנים ויוקר המחיה בקושי מורגש – הצרכנות הנבונה של הישראלים, וזה שיש להם זיכרון ארוך טווח למי שגוזל מהם.

מתוך: 100 המשפיעים: מתעשרי ההיי־טק

>> קיטי

מעמד ההיי־טק "יבחר" לגור במובלעות? אתה מתכוון יישובים שסף הקבלה אליהם גבוה ויש בהם חינוך פרטי? כמו הקיבוצים, המושבים, החרדים, המתנחלים, התל אביבים.

היי־טק זו האוכלוסייה המגוונת ביותר שאני מכירה בתור קבוצה – אני עובדת עם חרדים, ערבים, מזרחים, יוצאי עיירות פיתוח ויישובי פריפריה. יש עוד קבוצה מובילה כל כך מגוונת ומובילית ומכילה? תראה לי עוד מקום שבו איש מזרחי יכול להיות מספר 1 רק בגלל שהוא נבון וחרוץ. אפילו לא חייב להיות נחמד. לא באקדמיה, לא בעיתונות ולא בקבוצות שהזכרתי למעלה.

לאיש היי־טק לא אכפת לגור בפריפריה והדבר העיקרי שחשוב לו הוא מערכת החינוך של ילדיו. אם המדינה לא תשכיל לשפר בצורה שוויונית, איש ההיי־טק יפתור את זה באופן פרטי. כי הוא יכול. מי שקונה דירות בתל אביב בלי להתמקח זה לא איש היי־טק ממוצע. זה הקצה שרחב יותר מהמצב המסורתי של אוליגרכים, יבואנים וקבלנים. כל אמא שיש לה ילד נבון יודעת שגם הוא יכול. מה יותר מובילי מזה? תוציאו את הראש מתל אביב ותראו מה ההיי־טק עושה לפריפריה. צאו וגורו בפריפריה, אנשי רוח, עיתונאים, רופאים – תפגשו שם את רוב המהנדסים שעינכם צרה בהם.

מתכנתות חרדיות צילום: ניר קידר

>> געבהסקריפט

ניתוק רציני מהמציאות. אני איש היי־טק מוכשר שכבר עשור בהיי־טק. השכר גבוה, זה אין ספק, לבטח אם משווים אותו לשכר החציוני או הממוצע. אדם שמתנהל כלכלית נכון, יכול בעשור של עבודה לחסוך המון כסף. המציאות, היא אחרת.

אממה, בנוגע למילים "מתעשרי ההיי־טק" ו"אקזיט", למעטים מאוד יש אופציות או מניות ברמה שהם עושים אקזיט. לעשות אקזיט בעיני זה 7 ספרות ומעלה, בדולרים. מענקים של עשרות או אפילו מאות אלפי שקלים יש גם בחברות שהם לא היי־טק. מתכנת טוב ומנוסה מרוויח היום 50-30 בלא מעט חברות. זה שכר נאה, אבל הנטו הוא עדיין סביב ה-20 בממוצע. בדרך כלל, מי שמשתכר הרבה, יש עליו הרבה אחריות. בדרך כלל, זה בא על חשבון האישה, שעובדת במשרה שמתאימה לגידול הילדים. לכן, בשקלול הסופי של 2 המשכורות, זה עדיין מעט יותר מהממוצע, אבל רחוק מלהיות עשיר או טייקון.

>> דידי

בממוצע רס"ר פנסיונר תקציבי יותר עשיר מאיש ההיי־טק הממוצע. ובנוסף קונה הכל בחצי מחיר עם כרטיס חבר.

העברת העושר הכי גדולה בעולם היא המסים של ההיי־טק שזורמים לפנסיות תקציביות.

>> מודי

אני עבדתי בהיי־טק, עשיתי אקזיט יפה מחברה שעבדתי בה ועוד אקזיט נחמד (לא עשרות מיליונים) מחברה שהייתי מהמייסדים שלה. לא, זה לא קרה בן לילה... לא התעוררתי בבוקר עם מזוודות של כסף. כן, ההורים שלי שמו הרבה דגש על הלימודים וחינכו אותנו להישגיות. מעולם לא נזקקתי למורים פרטיים, המקצועות הריאליים היו לי קלים למדי בתיכון. בניגוד למה שכתוב בכתבה אני חושבת שהרוב זה גנטיקה וההשפעה של הכשרות והעשרות שולית (אבל כן צריך הזדמנויות ומודלים לחיקוי). אחרי התיכון קרעתי את התחת בתואר למדעי המחשב. מה זה קריעה... ירקתי דם. אחר כך הקזתי דם בתואר שני. אחר כך עבדתי מאוד מאוד קשה ואחר כך עוד יותר קשה ואחר הגברתי להכי קשה, במשך שנים... ככה הגעתי להישגים האלה. אולי יש כאלה שהגיעו לאקזיט יפה בקלות... לא יודעת.

הנפקת פלוטון בבורסת ניו יורק, ספטמבר 2019צילום: בלומברג

>> משה מ

שאלה: נניח שאני אדם ממוצע שמעוניין לרכוש דירה בראשון. מי "פוגע" בי יותר? הייטקיסט שקונה דירה בחמישה מיליון בתל אביב או איש המגזר הציבורי וצבא הקבע שמשקיע בנדל"ן ומתחרה איתי על הדירה בראשון?

בלי קשר, רוצים לחפש עשרות אלפי מיליונרים? למה ללכת להיי־טק, כל איש קבע שמשתחרר מקבל פנסיה בשווי של 7M בממוצע (לפי נתוני TheMarker).

>> יוגב המגיב

המשכורות בהיי־טק גבוהות בהרבה מבשאר המגזרים במשק כבר כשני עשורים. יש רבים שרוצים לעבוד בתחום אך הדבר לא גרם לשינוי תרבותי משמעותי בארץ. מי שחולם להיות רופא, עורכת דין, פסיכולוג או איש אקדמיה במדעי הרוח, לא זנח את חלומותיו כשהרוויחו בתחום 25 אלף ש"ח בממוצע ולא יעשה זאת גם כשמרוויחים 40 אלף ש"ח בממוצע. גם כך התוספת הזו ממוסה ביותר מ-50% מס כרגע.

>> מתכנת

כמובן שיש מקום לדבר על הפערים, אבל חלק מהנתונים בכתבה מציירים תמונה כאילו רוב ההייטקיסטים שוחים בעשרות מיליוני דולרים. זה ממש לא המצב. לא בטוח אם אפילו 10% עשו אקזיט. הרוב עדיין סובלים מיוקר המחיה כמו כולם, וצריכים לקחת משכנתא על דירה.

בנוסף, קצת מרגיז שסוף־סוף כשיש קבוצה של אנשים שהצליחה להתעשר לא בזכות חלוקת משאבים לא הוגנת של המדינה, כמו שהיה עד עכשיו, זה מוצג פתאום כבעיה.

עדיף בהרבה לדבר על רפורמות רגולטריות וחברתיות שיקטינו את הנטל הכלכלי על האזרחים כאן ויגדילו את שוויון ההזדמנויות, מאשר על זה ש"יותר מדי כסף" זורם לכאן מחו"ל.

מתוך: שאלות ותשובות | היכונו לאגרות הגודש: כמה נשלם על נסיעה למרכז?

הדרך לעבודה הולכת להתייקר: החל ב-2024, נצטרך לשלם עבור נסיעה לגוש דן בשעות העומס בבוקר ובערב. מהם אזורי הגבייה, כמה תשלמו - ואיך זה יתבצע?

>> מורה שמלמד בתל אביב לא יכול לעמוד בו

אשם עם הכנסה של 12 אלף שקל בחודש, לא יכול לשלם 37.5*20= 750 שקל בחודש מהנטו רק בשביל להגיע לעבודה. מאידך הוא גם לא יכול לשכור דירה בתל אביב שהיא יקרה לו מדי. לכן שכר העבודה בתל אביב צריך לעלות בערך ב-1,500 שקל לחודש.

>> וישש

שרת התחבורה, את חייבת לעצור את התוכנית הזו.

הנזק שלה גדול בהרבה מהתועלת שלה, וייפגעו ממנה בעיקר נשים.

כשצריך להוציא את הילדים מהגן בארבע וחצי ואי־אפשר לאחר, אי־אפשר לסמוך על תחבורה ציבורית. אם שימוש ברכב פרטי יתייקר משמעותית אנשים יבחרו להתפטר ולעבור לעבוד קרוב יותר לבית. ברוב המקרים ההכנסה שלהם תרד (וגם ההכנסות ממסים יירדו על הדרך). ורוב האנשים האלה יהיו נשים.

בעיקרון אני תומך באגרת גודש, אבל התוכנית הזו גם מוקדמת מדי וגם נרחבת מדי. היא לגמרי מנותקת מהמציאות התחבורתית בישראל.

אני מקווה שזה בלון ניסוי או עדר עזים ולא תוכנית אופרטיבית אמיתית.

פקק בתל אביב. מחיר ההתקנה נע בין 100 ל–400 שקל לרכבצילום: מוטי מילרוד

מתוך: התפקיד השני הכי מבוקש בסטארט־אפים לא דורש מכם להיות מהנדסים או מתכנתים

מספר המשרות הפנויות בסטארט־אפים וחברות צמיחה הוכפל ברבעון השני, לפי פלטפורמת ההשקעות OurCrowd. וגם: ההזדמנות של הסטארט־אפים במאבק על כוח האדם

>> יש הרבה פטפטני הייטק בהייטק

כאלו שמעולם לא כתבו שורת קוד ולא יוכלו לכתוב קוד, שיש להם פה גדול ומשכורת שמנה. שיודעים אקסל ופאוור־פוינט בלבד. ויודעים להגיד בלי למצמץ: "את זה קל לפתח, לא?! זה יום עבודה. זה דומה למה שעשינו לפני חודש. מתי אתה חושב שתסיים את זה?"

שלבוא ולשים יד בפיתוח קוד, זה ייהרג ובל יעבור אצלם.

מתוך: מ-0 ל-33 מחוננים בשנה: "יום אחד נשאל למה לא לימדנו ככה כל הזמן"

בעוד כמה ימים תיכנס לאחת הכיתות בשדרות אמא צעירה עם תינוקה. היא תשב שם, תשחק איתו ותאפשר לתלמידים לצפות וללמוד ממנה על נתינה, חמלה ושותפות. הלמידה הרגשית, שכבר מקבלת תהודה בעולם, מגיעה לישראל - ותשתלב השנה בתוכנית הלימודים בשדרות ובתל אביב. אז מה דעתכם על בחינת בגרות בהתמדה?

>> הופכים את הילד למרכז העולם ואת השאיפות של ההורים מבטלים

כשאני הייתי ילדה, למדתי מיומנויות בזכות זה שסמכו עלי שאשתתף במטלות הבית ובטח לא מזה שאמא שלי נכנסה איתי לכיתה. היום כל הזמן ההורים עסוקים בילדים שלהם. קבוצות הוואטסאפ של הורי תלמידים עם המורה זה דבר שלא נשמע בעולם. מעבירים אחריות מהילד להורים בזמן שהילד עסוק במסכים ואז מתפלאים שהוא לא רוכש מיומנויות.

>> מתבוננת מהצד

לפני 150 שנה היתה פריחה של מאות גאונים ששינו את המדע והפילוסופיה. רובם ככולם למדו במערכת לימודים קשיחה, קיבלו מכות אם טעו, שיננו את גתה בעל פה, למדו בעיקר מתמטיקה, שפות, ספרות והיסטוריה. לא חוגי העשרה, בלי אמא ששיחקה מולם בתינוק, בלי ליטוף חיות בהפסקה. אני לא מצליחה למצוא איינשטיינים, פרויד וגתה בעולם הזה.

>> לא ברור

ילד יחוש ערך עצמי כשיהיה לו ערך עצמי. תלמיד ממוצע בישראל יוצא עם כישורים מועטים אחרי שהשקיע 12 שנות לימוד. חסרים לתלמיד כזה דברים בסיסיים כמו הבנת הנקרא או שליטה בסיסית בשפה זרה. כמובן שכישורים טכניים שמוכיחים את עצמם במהירות ויוצרים בזריזות ביטחון עצמי כמו תכנות, נהיגה, נגינה וריתוך הם משום מה לא חלק מתוכנית הלימודים. לכל היותר התלמיד מוסלל לשמש בשר תותחים בצה"ל. אבל, כן, לפתח אמפתיה באמצעות צפייה באמא עם תינוק – חוויה שכל כך מעטים חוים היום, כי בישראל אין לילדים אחים או בני דודים :) – זה משהו שצריך להשקיע בו את המשאבים. יופי שיש שלל מומחים שעושים מזה קופה.

מתוך: "מורים מכינים תלמידים לאוניברסיטה אפילו שרובם כלל לא היו מתקבלים אליה"

הציון הפסיכומטרי הממוצע של 11 אלף המורים שנקלטים במערכת בכל שנה הוא 506 בלבד. במכללות להוראה, שבהן הדרישה למבחן פסיכומטרי בוטלה לגמרי, הידרדר הציון הממוצע עד ל–478

>> מי מושך למטה את המערכת?

אני מלמד סטודנטים להוראת מדעים במכללת קיי בבאר שבע. כל הסטודנטים בכיתה שלי הם בעלי תעודת בגרות מתיכונים במגזר הבדואי, כלומר בעיירות שבהן שיעור הזכאות לבגרות הוא כ-30% ואין כמעט "התאמות" – רק 4% מהתלמידים בכסייפה קיבלו תוספת זמן או הקלה כלשהי בבחינות, לעומת כ-70% בגוש דן. במילים אחרות ופשוטות: אני מלמד סטודנטים שכולם ב-3 העשירונים הגבוהים מבחינת הישגים לימודיים באוכלוסייה. מעניין איזה מרצה בפקולטה לחינוך באוניברסיטה יכול להגיד זאת על תלמידיו?

הבוגרים (אלו עם הפסיכומטרי הנמוך...) הצליחו לעבור בהצלחה בחינות לאחר שלמדו קורסים בשפה השלישית שלהם (עברית היא שפה שלישית, ערבית ספרותית היא השפה השנייה), והמוטיבציה שלהם דוחפת חלק ניכר מהם ללמוד בתנאים של תחבורה לא זמינה (סטודנטית מכסייפה לא יכולה להימצא בהרצאות לאחר 6 בערב כי פשוט אין אוטובוס אחר כך הביתה), חוסר חשמל או קישור לאינטרנט (סטודנטים מהפזורה היו צריכים ללכת לתחנות דלק על הכביש כדי להתחבר לשיעורי זום). יש הרבה בעיות במערכת, אבל איכות אינטלקטואלית ירודה של בוגרי מכללה אינה אחת מהן.

>> הייטקיסט

קיבלתי פסיכומטרי 590. מרוויח כיום פי 4 מהשכר הממוצע במשק. חושב שהיכולת שלי לא רעה אם משלמים לי ככה. שחררו מהקיבעון שפסיכמוטרי בהכרח מנבא משהו.

>> עד היום לא ברור לי הקשר בין פסיכומטרי לאוניברסיטה

ציון הפסיכומטרי שלי לא היה מאוד מרשים, בין היתר בגלל לקות למידה. אבל כשהגעתי לחוג בפקולטה למדעי הרוח ששם דגש על כישורים שיש לי, לא היתה שום בעיה. סיימתי שני תארים בהצטיינות יתרה ועם מס' הצטיינויות דקאן, ולמדתי כמה שפות. ולא, לא ישבתי רגע אחד על הדשא, אלא עבדתי קשה מאוד במשך כל שנות הלימודים וכמוני הרבה מהסטודנטים בחוג. חלקם המשיכו לתוארי דוקטורט באוניברסיטאות הכי טובות בעולם. מהפקולטות למדעי הרוח יוצאים הרבה מורים מוכשרים שבאים מתוך תחושת שליחות – אני רואה את זה אצל חברים וסטודנטים. אז אין קשר בין הפסיכומטרי המיותר לבין הצלחה באקדמיה וכל אחד יכול להצטיין בתחום שמתאים לו ולהיות מורה נהדר, בהינתן הכשרה איכותית.

קורס הכנה לפסיכומטרי. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: עופר וקנין

אני כן חושבת שמשרד החינוך צריך לדרוש ממורה להחזיק לפחות בתואר ראשון במקצוע שאותו הוא מלמד + תואר שני בחינוך/תעודת הוראה כדי להעלות את הרמה. אבל אין טעם למדוד מורים ע"פ ציונים מגיל 16-17, או תוצאות פסיכומטרי ארכאי, כי אלו מושפעים ממצב סוציו־אקונומי ומשפחתי ומיקום גיאוגרפי. כדי לסגור את הפערים האלו, צריך לתת מלגות לסטודנטים שרוצים ללכת להוראה ובטווח הארוך נרוויח מורים מסורים.

מתוך: "אם נמשיך עם פערי השכר המטורפים האלה — יהיה פה רע"

הפריחה של ההיי־טק בשנה האחרונה, שהיטיבה עם העובדים, היזמים והמשקיעים בענף, היא גם אתגר לכלכלה ולחברה הישראלית. בכירים בהיי־טק אמנם אינם צופים שסע חברתי עמוק, אבל מבינים שגם למי שנהנה מהשגשוג יש תפקיד בצמצום הפערים

>> אדם 12

לא מבין על מה הם מדברים, משכורות העתק בהיי־טק הולכות בעיקר למס הכנסה ושאר המסים.

אדם שמרוויח 10 אלף מקבל 8 אלף בנטו, זה שמקבל 20 מקבל בנטו 13 אלף +/-, זה שמרוויח 30 אלף מקבל בנטו 17 אלף, זה שמרוויח 40 אלף מקבל בנטו 20-22, ואדם שמרוויח 50 אלף מקבל בנטו 20-24, כך שכשמגיעים לדרגת שכר גבוהה, 25 ומעלה, הפערים בשכר כמעט לא מתבטאים באיכות החיים.

>> עומר80

אני משלם יותר מ-50% מסים, זה לא מספיק לסגירת פערים? לכו תלמדו מתמטיקה ומדעים ותפסיקו להתעלק על אלה שקרעו את התחת שלהם והקריבו את השנים הכי יפות שלהם כדי לבסס את עצמם במקצוע מבוקש.

>> אליוט ברי

הבעיה היא לא רק באנשים שלא למדו אלא גם באנשים שלמדו ו"הימרו" על המקצוע הלא נכון.

מה יעשה אדם שעשה תואר בחינוך/משפטים/חשבונאות/מדעי החיים/פסיכולוגיה או כל מקצוע אחר שהוא לא מדמ"ח? מי ש"הימר" לפני 12-10 שנים על תחום לימוד שהוא אינו מדמ"ח, פשוט אכל אותה, הוא קם יום אחד בבוקר בגיל 38-35 וגילה שכל מי שמסביבו מרוויח 40 אלף בחודש בעוד הוא מגרד את ה-9 בקושי רק בגלל הימור שגוי באקדמיה.

>> אורית

האחריות שלכם לעבור לפריפריה! היי־טק בפריפריה יחזק את המדינה הזאת לאין שיעור. יש שפע עובדים איכותיים ומעט תעסוקה. זה יעזור לפתח ערים נכשלות, ישפר את את החנק בכבישים כי אנשים לא יהיו חייבים לנסוע למרכז, יעזור לאיכות הסביבה בשל צמצום הנסיעות ועוד. זאת האחריות הגדולה שנדרשת מכם! בבקשה פתחו עיניים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

משרדי גוגל במנהטן. מי שלא יסדיר את התשלום הזה עד 1 באוגוסט – חשבונו יושעה

"מאלצים אותנו לשלם אחרי שכבר התמכרנו": התכסיס של גוגל מכה שנית

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?