התחזיות ל-2021 נהפכות פסימיות יותר, אבל יש לכך סיבה טובה

לפי התחזית העדכנית של משרד האוצר, בתרחיש המרכזי שלפיו בשנה הקרובה תצליח ישראל להשתלט על נגיף הקורונה, הצמיחה ב-2021 תגיע ל-4.6%

אחות מכינה חיסון נגד קורונה בצרפת
אחות מכינה חיסון נגד קורונהצילום: MEHDI FEDOUACH - AFP

התחזיות של משרד האוצר ל-2021 נהפכות פחות ופחות אופטימיות. לפי התחזית העדכנית של הכלכלנית הראשית במשרד, שירה גרינברג, בתרחיש המרכזי שלפיו בשנה הקרובה תצליח ישראל להשתלט על נגיף הקורונה, הצמיחה בתוצר בישראל ב-2021 תגיע ל-4.6%. בתרחיש הפחות סביר, לפי האוצר, שבו ישראל תמשיך תנוע מסגר לסגר בגם שנה הקרובה, הצמיחה תהיה בשיעור נמוך של 1.9% בלבד.

טווח התחזיות האלה נמוך מתחזיות קודמות לגבי 2021, גם של משרד האוצר. רק בספטמבר העריכו במשרד האוצר כי טווח הצמיחה ב-2021 ינוע בין 5.4% בתרחיש האופטימי המרכזי ל-2.3% בתרחיש הפסימי.

ואולם הורדת התחזיות ל-2021 מתבצעת הפעם דווקא מסיבות חיוביות - עדכון האומדנים לגבי מידת הפגיעה במשק ב-2020. החישובים של האוצר באשר לפגיעה שספג התוצר המקומי עודכנו על בסיס נתוני האמת, וכעת מעריכים באוצר כי הפגיעה במשק הסתכמה ב-3.3%. במהלך השנה עלו תרחישים אסוניים יותר, וחלק אף חזו כדי פגיעה כפולה כמעט בתוצר.

הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברגצילום: אייל טואג

ככל שהפגיעה ב-2020 חמורה יותר, כך ה"תיקון" ב-2021 לאחר שחרור המגבלות - שיעור הצמיחה - אמור להיות חד יותר. כעת, כשנודע כי ההתכווצות של כלכלת ישראל ב-2020 היתה מינורית יותר משחשבו, הצמיחה החזויה ב-2021 פוחתת בהתאם.

אם מחשבים את הצמיחה הכוללת בבכל תקופת 2021-2020, התוצאה תהיה כמעט קיפאון בן שנתיים של המשק. בתרחיש המרכזי, ירידה של 3.3% ב-2020 וצמיחה של 4.6% ב-2021 משקפות עלייה של 1.1% בלבד בתוצר בשנתיים. בשל קצב ריבוי האוכלוסין בישראל, המשמעות של נתון כזה היא התכווצות של התוצר לנפש. בתרחיש הפסימי של האוצר מצב יהיה חמור יותר, והצמיחה ב-2021 לא תצליח לפצות על הירידה ב-2020.

האומדן של משרד האוצר לגבי מידת הפגיעה במשק ב-2020 הוא עדיין האופטימי ביותר ביחד לאומדנים אחרים. ב-OECD מעריכים כי התכווצות התוצר של ישראל ב-2020 היתה 4.15%, לעומת ירידה ממוצעת של 5.5% במדינות OECD. התחזית האחרונה של חטיבת המחקר בבנק ישראל קבעה כי ההתכווצות ב-2020 היתה בשיעור של 3.7%. בהתאם, בבנק ישראל היו אופטימיים יותר לגבי 2021 וסברו כי שיעור הצמיחה בשנה זו תהיה בין 6.3% ל-3.5%, תלוי בקצב התחסנות האוכלוסייה.

ההערכות השונות מבוססות בין השאר על "נתוני האמת" של למ"ס, שפירסמה אומדנים לגבי השינויים בתוצר ברבעון השלישי של 2020. היום (א') פירסמה למ"ס אומדן שלישי, חיובי יותר, לגבי רבעון זה, שבו הזינוק בתוצר הגיע ל-39.7% בחישוב שנתי (לעומת 37.9% באומדן הראשון). עם זאת, בהשוואה לרבעון המקביל ב-2019 עדיין נרשמה ירידה של 1.1% (לעומת 1.4% באומדן הראשון) ובסיכום שלושת הרבעונים של 2020 לעומת התקופה המקבילה ב-2019 נרשמה ירידה של 2.9% - ללא שינוי חד מהאומדן הראשון, אז העריכה הלמ"ס כי הירידה היתה 3%.

מרבית הפגיעה - בשל הירידה בהיצע

בסקירה של צוות המקרו באגף הכלכלנית הראשית, בהובלת ד"ר לב דרוקר, ניתחו הפעם גם את הגורמים לפגיעה בכלכלת ישראל במשבר הקורונה. הצוות הגיע למסקנה כי קיימים שלושה סוגי זעזועים שחווה המשק במהלך משבר הקורונה - שינוי בביקוש, שינוי בהיצע ושינויים מבניים מהירים.

במשך שנים מתנהל דיון על כך שחוסך הפנסיה הישראלי החמיץ את גאות ההיי־טק, בגלל השמרנות של מנהלי החיסכון הפנסיוניצילום: Petar Santini - Bloomberg

את הפגיעה המשמעותית ביותר במשק - מחצית מסך הפגיעה - יצרה הירידה בהיצע. זאת, בעיקר בשל המגבלות על הפעילות העסקית, כחלק מהתמודדות עם התפרצות המגיפה. הפגיעה הכלכלית באזרחי ישראל, שדחפה מטה את הביקוש שלהם לצריכה מסוגים שונים, תופסת כ-30% מסך הפגיעה. לצד זאת, המגיפה יצרה שינויים מבניים - למשל עבודה מרחוק - והם אחראיים ל-15% מתוך סך הפגיעה במשק.

הניתוח הזה יכול לאפשר גיבוש של תחזית ממוקדת יותר לגבי התאוששות המשק אם וכאשר המגבלות יוסרו וצד ההיצע יחזור לקדמותו.

ההיי-טק המשיך לדהור

הענף שהותיר את המשק הישראלי ברמת פעילות גבוהה יחסית הוא ההיי-טק. גם בעיצומו של המשבר, המשיך יצוא ההיי-טק לצמוח בקצב מהיר. לפי הדו"ח האחרון של חברת המחקר IVC, ב-2020 נשבר שיא ההשקעות ההון בענף ואלה הגיעו לשיא של 9.9 מיליארד דולר - עלייה של 27.4% בהשוואה ל-2019.

בנוסף, ישראל נפגעה פחות מהמגפה בשל החשיפה הנמוכה שלה לתחום התיירות. התיירות הנכנסת לישראל (יצוא שירותי תיירות) היא בהיקפים נמוכים ובעלת פריון נמוך יחסית. בימים כתיקונם, ההוצאה של הישראלים בחו"ל גבוהה יותר מההכנסה של תיירות נכנסת - ולכן במהלך המשבר מאזן שירותי התיירות דווקא השתפר, ובכך נחסכה פגיעה ביצוא.

אבטלה גבוהה גם ב-2021

בתוך כך, בשני תחומים אחרים נפגעה ישראל באופן קשה יותר מאשר מדינות OECD. הצריכה הפרטית בישראל ירדה בשלושת הרבעונים הראשונים בשיעור חד יותר בהשוואה למדינות המפותחות, וגם שיעור התעסוקה בישראל נפגע באופן חריף יותר.

ישראל הגיע למשבר עם שוק תעסוקה במצב טוב ושיעור אבטלה נמוך של 3.4% ב-2019, אך התפרצות הנגיף הזניקה את שיעור האבטלה הרחב (שכולל מובטלים, עובדים בחל"ת ומפוטרים טריים שאינם מחפשים עבודה) ל-36% באפריל בעקבות הסגר הראשון. לאחר התאוששות, באוקטובר זינק שיעור האבטלה שוב, ל-22.6%, בעקבות הסגר השני. בממוצע, לפי הערכות, שיעור האבטלה הרחב ב-2020 היה 15.4%.

עם זאת, באוצר אומרים כי המאפיינים הייחודיים של המשבר בכל מדינה מקשים על ביצוע השוואות בינלאומיות. כך, למשל, בישראל הופעל כלי החל"ת שהוביל להוצאה מסיבית של עובדים לחופשה ללא תשלום - בעוד מדינות אחרות יישמו כלים אחרים בשוק העבודה שעודדו השארת עובדים בתעסוקה חלקית.

באוצר לא מציינים זאת במפורש אך הכוונה ב"כלים אחרים" היא ככל הנראה למה שכונה בישראל "המודל הגרמני" - חל"ת גמיש שמאפשר למעסיק לשמור על העובד במשרה חלקית, בעוד המדינה משלימה לעובד את אחוזי המשרה שנפגעו באמצעות דמי אבטלה. המודל הגמיש למעשה שומר על קשרי ההעסקה בין המעסיק למועסק, ומשברי עבר מלמדים כי הוא מסייע בהחזרתם לעבודה לאחר מכן.

כדי למצוא דרך לבצע השוואה בכל זאת, השוו באגף את שיעור השינוי בסך שעות העבודה בפועל בקרב בני 15 ויותר בישראל ובמדינות אירופה עבור הרבעון השני של 2020. מהשוואה זו עולה כי סך שעות העבודה בישראל נפל ב-16.9% לעומת הרבעון המקביל ב-2019 - בהשוואה להתכווצות של 14.4% בממוצע באירופה. לשם השוואה, בטורקיה נרשמה ירידה של 31%, בספרד 27%, בשווייץ היתה ירידה של כ-11%, בהולנד כ-6% ובדנמרק ירידה של 3% בלבד.

לפי תחזית האוצר העדכנית ל-2021, שיעור האבטלה הרחב ימשיך להיות גבוה יחסית גם בשנה הקרובה, וינוע בין נתון שנתי ממוצע של 8.6% בתרחיש האופטימי ל-11.6% בתרחיש הפחות סביר. השכר הנומינלי הממוצע בתרחיש האופטימי יהיה 11 אלף ב-2021, לעומת 11.1 אלף בתרחיש של החמרה בריאותית.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר