שפי פז ושולה קשת

מראשי החזית לשחרור דרום תל אביב; מנכ"לית תנועת אחותי

גור מגידו
גור מגידו
גור מגידו
גור מגידו

באפריל השנה הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על המתווה שסוכם עם האו"ם, להוצאתם מישראל של מחצית ממבקשי המקלט האפריקאים החיים בה. 16 אלף אפריקאים היו אמורים להיקלט בכמה ממדינות אירופה, ומספר זהה – לקבל מעמד תושבות זמני בישראל. ואולם, בתוך 24 שעות חזר בו נתניהו והודיע על ביטול ההסכם על רקע הביקורת הקשה שהוטחה בו מימין, בעיקר משותפיו לקואליציה. בשעות שלפני ההודעה על ביטול המתווה הזמין ראש הממשלה לפגישה דחופה קבוצה של תושבי דרום תל־אביב, ובראשם מנהיגת "החזית לשחרור דרום תל אביב", שפי פז. בתום הפגישה יצאה פז אל המצלמות, מסמנת "וי" של ניצחון בשתי ידיה. "המתווה בוטל", הכריזה. מאז לא קודמה חלופה משמעותית למתווה. גם תקציבי הענק שהבטיח נתניהו באותה פגישה, לשיקום דרום העיר, כנראה מתעכבים.

מי שדווקא תמכה במתווה להוצאת 16 אלף פליטים מישראל היא מייסדת תנועת "אחותי", שולה קשת, המשמשת גם יו"ר ועד שכונת נווה שאנן. "ההסכם עם נציבות הפליטים של האו"ם היה התחלה של מדיניות שרואה את כולנו", אמרה קשת ל"הארץ", רק שבועות אחרי שעמדה על הבמה בהפגנה שאליה הגיעו עשרות אלפים, כנגד הכוונה לגרש את מבקשי המקלט לרואנדה. באותם ימים נודע כי מתווה הגירוש לרואנדה קרס, על רקע הודעתה של "ארץ אלף הגבעות", כפי שהיא מכונה, כי תקבל אך ורק מבקשי מקלט שיבחרו לעזוב את ישראל מרצון.

סיפורן של שתי הנשים הללו, כמו סיפור המאבק ששתיהן מצויות בליבו, מלא ניגודים. קשת היא ילידת דרום תל־אביב, אמנית, פעילה חברתית ודוברת פמיניסטית־מזרחית בולטת. היא עזבה את נווה שאנן, שכונת ילדותה ואפילו עקרה לחו"ל לתקופה, אך שבה לשכונה לפני כשלושה עשורים ומאז לא עזבה שוב. היא אומצה בחום על ידי האינטליגנציה האשכנזית־השמאלנית, אף שהיא לא מפסיקה לחבוט בה. פז היא פעילת שמאל בעברה, לסבית מוצהרת שהחלה את דרכה הציבורית כפעילה למען זכויות קהילת הלהט"ב. היא נולדה בפולין וגדלה בחולון, בשני העשורים האחרונים היא חיה בשכונת שפירא שבדרום תל אביב. החל מ־2012 היא פעילה למען גירוש הפליטים והצליחה להפוך עצמה לדוברת בולטת בשמם של "תושבי דרום העיר".

קשת קושרת בין האפליה שחוות נשים והגזענות שחווים מזרחים, לבין הסלידה ממבקשי המקלט. כשם שקשת מתנגדת לגירוש, היא מתנגדת גם לתופעת הג'נטריפיקציה (מעבר של צעירים מבוססים לשכונות וייקור עלויות המחיה עבור התושבים הוותיקים) שנעשית במידת מה בתמיכת העיריה, למשל באמצעות מענקים לסטודנטים השוכרים דירות בדרום. "לכנות את מבקשי המקלט 'מסתננים' – זאת גזענות, כשם שדחיקת תושבות ותושבים ותיקות מחוץ לביתן וקהילתן – זה גירוש", אמרה בנאומה בהפגנה נגד גירוש מבקשי המקלט במארס.

פז וקשת חולקות כעס משותף וגם טרמינולוגיה דומה שיש בה לא מעט זעם. שתיהן מדברות על מרכז וצפון תל־אביב כעל "העיר הלבנה" בעוד דרום תל אביב מכונה בפיהן "העיר השחורה", או "החצר האחורית של העיר הלבנה". פז מוכנה ללכת הרבה יותר רחוק בתחום הרטוריקה. לדוגמה, השם "לטפנים" שהיא מנסה להטמיע בשיח ככינוי לצעירים אשכנזים בני טובים המתנדבים לסייע למשפחות מבקשי המקלט.

ההקצנה של פז לא מתבטאת רק ברטוריקה. פז מפעילה סיירת שטח שמייצרת אייטמים חדשותיים מדרום תל אביב, בין היתר, באמצעות פרובוקציות כלפי השכנים הלא רצויים. לדוגמה, פז הובילה פעילות של חלוקת קונדומים בנווה שאנן, ותיעדה עצמה פונה לקטינים בני שש או שבע תוך הסבר: "תנו את זה לאמא ואבא, שלא יעשו עוד ילד כמוך". כשפרובוקציות מסוג זה נענות בקללה או אפילו באלימות פיזית, נשלפות המצלמות. כך בא לעולם עוד אייטם על "מציאות החיים הקשה לצד השכנים האפריקאים האלימים".

צילום: מוטי מילרוד; דניאל בר און

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"