לוביסטים לוחצים על ועדת הרפורמות לרכך את החוק להגברת התחרות בבנקאות

החוק, שיפריד בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי, יעלה היום להצבעה בוועדה ■ במהלך הדיונים, הח"כים ניסו במקרים רבים להחמיר עם הבנקים, בעוד בנק ישראל פעל לטובתם

ח"כ יואב קיש
ח"כ יואב קישצילום: אמיל סלמן

ועדת הרפורמות תתחיל היום במרתון הצבעות על סעיפי החוק להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות בבנקאות. הצעת החוק, שהוגשה על ידי שר האוצר, משה כחלון, תובא בשבועות הקרובים להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. הסעיף העיקרי בהצעה מחייב את שני הבנקים הגדולים בישראל, הפועלים ולאומי, למכור את חברות כרטיסי האשראי שבשליטתם, ישראכרט ולאומי קארד (בהתאמה).

הבנקים, חברות כרטיסי האשראי וחברות הסליקה ממשיכים ללחוץ על הח"כים לרכך את החוק. בדיוני הוועדה, שנערכו בקצב מוגבר בשבועות האחרונים, נכחו לעתים יותר לוביסטים ונציגים של הבנקים והחברות השונות מח"כים. הבנקים וחברות כרטיסי האשראי והסליקה שוכרים תשעה משרדי לובינג, שפועלים בחודשים האחרונים מול חברי ועדת הרפורמות.

בנק הפועלים ואיגוד הבנקים שוכר את משרד הלובינג פוליסי, בנק לאומי את משרד אימפקט, הבנק הבינלאומי את קונטקטי, בנק אגוד את בהירה ברדוגו ובנק דיסקונט את רותי פרמינגר. ישראכרט שוכרת את משרד הלובינג כהן־רימון־כהן, כאל את משרד גלעד, ויזה אירופה את משרד גורן־עמיר, ועד עובדי ישראכרט את היועץ האסטרטגי מוטי מורל וחברת הסליקה גמא את ברדוגו. נוסף על אלה, נכחו בוועדה יועצים משפטיים של כל הגופים, שחלקם ניסחו הצעות שונות שהוצגו לחברי הכנסת.

הח"כים הפעילים בוועדה הם בעיקר יו"ר הוועדה, אלי כהן (כולנו), יואב קיש (הליכוד), חיים ילין (יש עתיד), עודד פורר (ישראל ביתנו) ואראל מרגלית (המחנה הציוני). הח"כים ניסו במקרים רבים להחמיר עם הבנקים לעומת בנוסח הצעת החוק, באמצעות הסתייגויות והצעות. הבנקים זכו להגנה מסוימת מצד המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, שאף שוחחה בימים האחרונים עם כמה מחברי הכנסת כדי שירככו את הסתייגויותיהם. בהצבעות היום יתברר אם חברי הכנסת הושפעו מהלחצים, או שישתדלו להגביר את התחרות בשוק כרטיסי האשראי לטובת הצרכנים, מעבר למה שנקבע בהצעת החוק.

למרות התנגדויות בנק ישראל במהלך הדיונים, ח"כ קיש הציע שחברות כרטיסי האשראי יהיו מחויבות להציג את שיעור העמלות והריבית שנגבות מהלקוח, כדי שיוכל לקיים השוואה ביניהן.

ח"כ ילין הציע להקים תשתית מחשוב באחריות בנק ישראל, שתהיה בלתי־תלויה בבנקים הקיימים - ותעמוד לשירותם של בנקים חדשים שירצו לחכור את שירותיה תמורת תשלום קבוע. הדבר יאפשר לבנקים החדשים לחסוך בעלויות המחשוב הכבדות ולהשתחרר מהתלות בבנקים המסחריים הקיימים, שאינם מעוניינים בכניסת שחקנים חדשים לשוק.

כיום בנק אגוד משתמש בשירותי המחשוב של בנק לאומי בתשלום, ואם הצעתו של ילין תתקבל, בנקים חדשים יוכלו לקבל שירות דומה דרך בנק ישראל. לפי ההצעה, עד שתוקם התשתית - הליך שצפוי להימשך כשנתיים - בנקים חדשים יוכלו להתארח על תשתיות של הבנקים המסחריים הקיימים. ההצעה של ילין זוכה לתמיכת בכירים במשרדי האוצר והמשפטים, אך בנק ישראל הציג לה הסתייגויות.

שר האוצר, משה כחלון, ושר הכלכלה, אלי כהןצילום: מיכל פתאל

ילין מציע גם שהחוק ייצור מסלקת אשראי נוספת בישראל, שתצמצם את הריכוזיות בענף ותוריד את עמלות הסליקה - ובכך תסייע לעסקים קטנים ובינוניים. כצעד משלים, ילין מציע להוסיף לחוק סעיף שלפיו יש לקבוע תקרה לעמלות הסליקה שגובות חברות האשראי, עד שהמסלקה החדשה תיכנס לפעילות.

לא ידוע עדיין מה יעלה בגורלן של הצעות אלה, אך עיקרי החוק צפויים להתקבל בוועדה. החלק המרכזי בחוק קובע כי בתוך שלוש שנים מכניסת החוק לתוקף, בנק הפועלים ייאלץ למכור 60% מאחזקתו בישראכרט; ובנק לאומי - בלאומי קארד. תוך ארבע שנים, הבנקים יידרשו למכור את מלוא אחזקותיהם בחברות. דרישת הבנקים לדחות את מועד המכירה לא התקבלה. בנק ישראל הודיע לפרוטוקול הוועדה כי יקבע עד סוף 2016 הוראות ברורות למניעת ניגוד עניינים בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי המופרדות עד מועד המכירה.

המסגרות בכרטיסי האשראי ייחתכו ב-50%

בוועדה מתלבטים עדיין אם נתח השוק המרבי של כל חברה יהיה 49% או 52%. הצעת החוק המקורית קבעה נתח שוק של 40%, אך הוועדה העלתה את השיעור כדי להבטיח שלאף אחת מהחברות לא יהיה נתח שוק מובטח.

בנוגע לדרישה מחברות כרטיסי האשראי להקטין את מסגרות האשראי של הלקוחות, נקבע כי המסגרות יירדו ב-50% בתוך ארבע שנים, ולא בתוך שנתיים כפי שהציעה ועדת שטרום. ההארכה נועדה למנוע מצב שבו הלקוחות לא יצליחו למצוא בזמן חלופה לאשראי שקיבלו מחברות כרטיסי האשראי. ככל הנראה, לקוחות שמסגרת האשראי שלהם אינה גדולה מ-5,000 שקל לא ייפגעו.

סעיף משמעותי בחוק, שזוכה לתמיכת הח"כים אך להתנגדות מצד בנק ישראל, מאפשר ללקוחות לתת לחברות שונות הרשאה למידע בנקאי שלהם - כך שהחברות יוכלו להציע להם שירותים פיננסיים זולים יותר. זאת, במטרה ליצור תחרות בין הבנקים הקיימים, בדומה למה שנעשה כיום על ידי חברות כמו וובי ופיקס בתחום הביטוח וקופות הגמל. בנק ישראל לחץ על חברי הכנסת ועל משרד המשפטים לדחות את ההסתייגות של קיש בעניין, בטענה לחשש מפגיעה בפרטיות הלקוחות. בכנסת דחו את הטענה הזאת. לפי הערכות, הוועדה נוטה לאשר את הסעיף, למרות התנגדות בנק ישראל.

סעיף נוסף שסיכוייו לעבור גבוהים קובע שחברת שב"א תוכל לשמש פלטפורמת סליקת תשלומים לכל השחקנים הקיימים בענף. לפי הסעיף, שיעור האחזקה של כל אחד מהבנקים בחברה לא יעלה על 10% בתוך ארבע שנים מכניסת החוק לתוקף - בעוד כיום הבנקים מחזיקים בשב"א בהתפלגות הבאה: לאומי מחזיק 40%, הפועלים 30%, דיסקונט 20%, מזרחי טפחות 5% והבינלאומי 5%.

ח"כ מרגלית הגיש הסתייגות שזכתה לתמיכה בוועדה, שקובעת כי סולק קיים (למשל ישראכרט) לא יוכל למנוע מבית עסק לעבוד עם סולק שמתארח על התשתית שלו - כמו למשל חברת הסליקה גמא - מטעמים שאינם סבירים. לפי הערכות, גמא לוחצת לאשר את הסעיף הזה. בנוסף, עלתה הצעה לאפשר לבתי עסק להתאגד ולהפוך ל"סולק מאגד", ובכך ללחוץ על סולקי האשראי לגבות מהם תשלום נמוך - אך קיים ספק שההצעה תיכנס לחוק.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?