החרדים מתקשים להצליח גם עם תואר אקדמי

המדינה משלמת על השכלת החרדים פעמיים: פעם בבתי ספר שאינם מלמדים ליבה, ופעם במכינות לאקדמיה שאמורות להשלים את החסרים ■ אך ההשקעה הכפולה אינה מספיקה לסגירת פערי התעסוקה והשכר שמהם סובלים חרדים עם השכלה אקדמית

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
מכינה לחרדים
מכינה לחרדים, הניסיון להשלים פערים יקר, והצלחתו מוגבלתצילום: אמיל סלמן/ג'יני
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' יוסי קלפטר, פתח מחדש את הוויכוח על השכלה אקדמית לחרדים, כשהיה הנשיא הראשון של אחת האוניברסיטאות הגדולות שהתבטא נגד הפרדה מגדרית לחרדים באקדמיה.

״רוצים לבוא לקראת, לסייע, להדריך, לעודד - אבל הפרדה חותרת נגד מהות האוניברסיטה", אמר קלפטר בראיון ל"הארץ" והוסיף: "אני חושב שאם רוצים להכניס את החרדים למעגל ההשכלה הגבוהה, חלק מהתהליך זו האינטראקציה האנושית, החלפת הדעות, זה ההפך מסגירות".

הוויכוח באקדמיה על השאלה האם המטרה מקדשת את האמצעים, ואם בשם שילוב החרדים באקדמיה יש מקום לאפשר להם ללמוד בקמפוסים עם הפרדה בין נשים לגברים, או לכל הפחות ללמוד בכיתות מופרדות בתוך הקמפוסים הרגילים של האוניברסיטאות, מתנהל בעוצמה כבר חודשים ארוכים. הדיון קשור בתוכנית החומש שפירסמה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) לשילוב חרדים באקדמיה, שבמסגרתה היא מתכוונת להשקיע כמיליארד שקל בהגדלת מספר הסטודנטים החרדים הגברים מ-11 אלף ל-19 אלף בתוך חמש שנים. המל"ג מעריכה כי כדי להגיע לגידול הזה במספר הגברים החרדים באקדמיה לא תהיה ברירה אלא להיכנע לתכתיב החרדי, ולאפשר למרביתם ללמוד במסגרות אקדמיות בעלות הפרדה מגדרית - בעיקר קמפוסים ייעודיים לחרדים (מח"ר), שבהם מתקיימת הפרדה מגדרית כמעט מלאה על בסיס של ימי לימוד נפרדים לגברים ולנשים. אלמלא ההפרדה, החשש הכבד הוא שההסכמה שבשתיקה של הרבנים לשילוב הגברים החרדים באקדמיה תוסר - וכל המומנטום של השתלבות חרדים באקדמיה עלול להיבלם באבו.

במל"ג חוששים לעצור את המומנטום החרדי

מה עדיף: להתפשר עם החרדים ולאפשר להם ללמוד במסגרות אקדמיות נפרדות - תוך פגיעה ברורה בשוויון, ברמת הלימודים האקדמית וגם בהכנה של החרדים להשתלבות בשוק העבודה הכללי (נטול ההפרדה בין גברים לנשים) - או להתעקש עם החרדים על לימודים אקדמיים סטנדרטיים, בתוך הקמפוסים הרגילים של האוניברסיטאות, תוך לקיחת הסיכון שחלק גדול מהגברים החרדים יווותרו עקב כך על הלימודים? האקדמיה חלוקה בשאלה הזאת, וכך גם המל"ג. ההערכה היא שבסופו של דבר המל"ג לא תסתכן בעצירת תנופת ההצטרפות של הגברים החרדים ללימודים אקדמיים, ותסכים לקמפוסים נפרדים, אבל תוך הטלת מעט מגבלות על עומק ההפרדה המגדרית.

מחיר הפשרה הזאת הוא עצום. הביקורת כלפי הקמפוסים הנפרדים לחרדים היא רבה, לרבות טענות כי הרמה האקדמית בהם נמוכה יותר, משום שהקמפוסים הללו פוגעים בעקרונות הפתיחות, השוויון והביקורת המחשבתית שמאפיינים את ההשכלה הגבוהה. בנוסף, נטען כי בפועל, ההצלחה של חרדים בוגרי הקמפוסים האלה בהשתלבות בשוק העבודה היא נמוכה, ולו מפני שגם את ההשכלה האקדמית שלהם הם רכשו במסגרות מבודלות ומסוגרות, שאינן מכשירות אותם לעולם העבודה הפתוח.

ועידת כלכלה וחברהצילום: דה מרקר

לפחות עבודת מחקר אחת תומכת בביקורת הזאת וטוענת כי הקניית השכלה אקדמית לחרדים היא השקעה לאומית בעייתית מאוד. ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר וכיום מראשי פורום קהלת, בדק יחד עם יצחק פנחס את הצלחת החרדים בעלי השכלה אקדמית להשתלב בשוק העבודה. שראל ביסס את הניתוח שלו על סקר המיומנויות שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לפני כמה חודשים בהתאם לכללים המקובלים ב-OECD.

הסקר לימד על פיגור ניכר במיומנויות של גברים חרדים, בהשוואה לגברים ערבים או גברים יהודים שאינם חרדים. 55% מהגברים החרדים דוברים אנגלית ברמה נמוכה ביותר או אינם יודעים אנגלית כלל - בהשוואה ל-10% מהגברים היהודים שאינם חרדים. הניתוח של שראל מצביע גם על הפיגור העמוק של הגברים החרדים בתחומי המחשוב ובפתרון בעיות - 54% מהם מדורגים ברמה הנמוכה של פתרון בעיות (לעומת 40% בקרב היהודים שאינם חרדים - ממצא שהוא לבדו, אגב, מעמיד את ישראל בתחתית של המדינות המפותחות), ו-24% מהחרדים אינם יודעים לעבוד על מחשב (לעומת 13% בקרב היהודים שאינם חרדים).

הפיגור העצום של החרדים בידיעת האנגלית והמחשב נובע, כמובן, מכך שהם אינם לומדים לימודי ליבה. לימודי החול של הבנים החרדיים מסתיימים ברמת כיתה ד'־ו', ומרביתם לא לומדים אנגלית כלל. הצורך להשלים לימודי אנגלית הוא אחד החסמים המשמעותיים ביותר ביכולת של הגברים החרדים לרכוש השכלה אקדמית בהמשך, וכפועל יוצא מכך להשתלב בשוק העבודה. זאת, אגב, להבדיל מהנשים החרדיות, שלומדות לימודי חול בסיסיים, ולכן רמת האנגלית שלהן טובה בהרבה - רק 29% מהן אינן יודעות אנגלית, לעומת 9% בקרב הנשים שאינן חרדיות.

את השלמתם של לימודי האנגלית והמחשב, כמו השלמת כל חסכי הידע שיש לחרדים בגלל היעדר לימודי ליבה מספקים בבתי הספר היסודיים, עושים חלק מהחרדים בגיל מבוגר, במסגרת מכינות אקדמיות ייעודיות להם בתוך הקמפוסים החרדים הנפרדים. זה עולה למדינה, כאמור, כמיליארד שקל בחמש שנים - כדי לנסות לפצות על מה שהחרדים היו אמורים לדעת מלכתחילה, לו ההשקעה של המדינה בבתי הספר החרדיים היתה מנוהלת כנדרש, והחרדים היו לומדים לימודי ליבה בסיסיים.

האיוולת האמיתית - היעדר לימודי ליבה

שראל מצביע על האיוולת של השקעה כפולה של המדינה - פעם בבתי הספר החרדיים היסודיים, שאינם מלמדים ליבה, ופעם במכינות ובקמפוסים החרדיים הייעודיים, שבהם מנסים החרדים להשלים בגיל מבוגר את מה שהחמיצו. הבעיה היא שהממצאים של שראל מעידים כי החרדים לא באמת מצליחים להשלים בגיל מבוגר את מה שהחמיצו כילדים.

הניתוח של שראל מלמד כי שיעור התעסוקה של גברים חרדים בעלי השכלה אקדמית הוא אכן גבוה לאין ערוך יותר מזה של גברים חרדים שלא רכשו השכלה אקדמית - השכלה היא השער לעולם התעסוקה המודרני. אבל גם לאחר רכישת השכלה אקדמית, מצבם של הגברים החרדים נחות לזה של שאר הגברים באוכלוסייה. למעשה, שיעור התעסוקה של גברים חרדים אקדמאים נמוך מזה של גברים לא חרדים שאינם אקדמאים. הפיגור שהחרדים צברו בגלל היעדר לימודי הליבה הוא עדי כדי כך עמוק.

במקביל, גם פוטנציאל ההשתכרות של הגברים החרדים בעלי התואר האקדמי הוא נחות. שכרם הממוצע (גברים בני 30–49) הוא 9,800 שקל בחודש, כפול מהשכר של גבר חרדי ללא השכלה אקדמית, אבל עדיין מחצית מהשכר של יהודי שאינו חרדי בעל השכלה אקדמית (19 אלף שקל). גם גברים ערבים אקדמאים משתכרים הרבה יותר מהחרדים - 12.8 אלף שקל בחודש.

"רמת ההשתכרות הנמוכה יחסית של גברים חרדים", כותב שראל, "לרבות של בעלי השכלה אקדמית, מעידה על פריון עבודה נמוך יחסית בקרב קבוצה זו. חוסר היכולת של חרדים בעלי תעודה אקדמית להדביק את מקביליהם הלא־חרדים ברמת הפריון נובעת במידה לא מבוטלת מיציאתם המאוחרת לשוק העבודה, בחוסר הניסיון התעסוקתי שלהם וכן באי־לימוד מקצועות הליבה במוסדות החינוך החרדיים. בתנאים אלה שילובם של החרדים באקדמיה ובתעסוקה יהיה תהליך אטי, מורכב ויקר, וספק אם יצליח לצמצם במידה משמעותית את הפערים ההתחלתיים הניכרים. כלומר, מלבד העלויות הנובעות מהכפילות בתקצוב - בהתחלה למוסדות שאינם מלמדים את מקצועות הליבה, ואחר כך לצורכי השלמת החסכים - קיימת עלות נוספת: צורך בסבסוד צולב מתמיד של הלא־חרדים כלפי החרדים, באמצעות מערכת המס והתמיכות, גם לאחר שילובם באקדמיה ובתעסוקה".

המסקנה המתבקשת היא, כמובן, שעדיף היה לכולם - למדינה ולחרדים כאחד - אם החרדים היו לומדים לימודי ליבה כילדים, במסגרת בתי הספר היסודיים החרדיים. הניסיון להשלים בגיל מבוגר את מה שהוחסר בגיל צעיר הוא ניסיון יקר ובעל הצלחה מוגבלת.

מחר: האם ניתן לשכנע את החרדים באופן אלגנטי ללמוד לימודי ליבה?

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"