המלמ"ב והאוצר השחירו והלבינו את הסכם יעלון-כחלון

בחלקו הראשון של ההסכם הושחרו פרטים חשובים, וחלקו השני, נספחים א'-ה' - שהם למעשה לב ההסכם - לא פורסם כלל

מוטי בסוק
מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
משה יעלון (מימין) ומשה כחלון, בעת החתימה על הסכם עקרונות תקציב הביטחון
משה יעלון (מימין) ומשה כחלון, בעת החתימה על הסכם עקרונות תקציב הביטחוןצילום: אוליבייה פיטוסי
מוטי בסוק
מוטי בסוק

משרדי הביטחון והאוצר, שיחררו היום, לבקשת TheMarker את הסכם כחלון-יעלון מנובמבר 2015, שקבע את גובה תקציב מערכת הביטחון לשנים 2020-2016, בסך של 300 מיליארד שקל וכנראה יותר.

על ההסכם שהועבר היום ל-TheMarker, באמצעות היועץ המשפטי של העיתון, חתומה לשכת היועץ המשפטי של מערכת הביטחון. ההסכם הועבר לפני למעלה מחודש למלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון), לאחר פנייה של TheMarker לערכאות. היום, כששוחרר סוף סוף את ההסכם, התברר כי לא מדובר בכולו, וכי המלמ"ב - באישור האוצר - השחיר וצינזר חלקים ממנו.

בהסכם 17 עמודים, כשבחלק הראשון שלו הושחרו פרטים חשובים, המעניינים את הציבור, וגם את מקבלי ההחלטות (שרים, ח"כים, בכירים במשרדי האוצר, הביטחון וראש הממשלה ועוד). הושחרו מספרים חשובים של תקציב, הסכמים כספיים, גובה משכורות וגמלאות בצה"ל, הסדרי כח אדם, ומספרי כוח האדם בעקבות ההסכם לאורך השנים.

החלק השני של ההסכם, נספחים א'-ה' - שהוא למעשה לב ההסכם - לא פורסם כלל. במקומם קיבל TheMarker עמודים לבנים. הנספחים כוללים את הסכם ההוצאה על השכר בשנים 2020-2015, הסכם ההוצאה על השכר לשנים 2040-2021, וקטור גידול שנתי בעלות הפנסיה הצוברת לשנים 2049-2016, היקף ההוצאה על הגמלאות במערכת הביטחון בשנים 2020-2015, והסכם ההוצאות על הגמלאות בשנים 2040-2021.

הפרטים שלא הושחרו או שהושמטו מההסכם (דפים לבנים) ביודעין הם הפרטים הידועים לציבור מזה זמן רב ופורסמו מספר פעמים ב-TheMarker, כמו תקציב הביטחון בכל אחת מחמש השנים הבאות (60 מיליארד שקל), תוספות שונות שמערכת הביטחון תהיה זכאית להן עם השנים, מספר אנשי הקבע בצה"ל בעקבות ההסכם (40 אלף), הסדר הפרישה מצה"ל בגילים 35 ו-43 בממוצע לקצינים ו-53 שנה למשקי"ם (מפקדים שאינם קצינים), וצמצום זמן השירות בצה"ל החל ב-1.1.2020 ל-30 חודש.

הפרטים שהוסתרו מהציבור לפני כשנה, בנובמבר 2015, כשהסכם כחלון-יעלון נחתם, ו-TheMarker ביקש לדעת על פי חוק חופש המידע, נדחו תחילה על ידי שרי הביטחון והאוצר, בהמשך על ידי המנכ"לים שלהם (דן הראל ושי באב"ד בהתאמה), בהמשך על ידי מנגנון משרדי משרד הביטחון והאוצר. התהליך לווה בסירוב חד משמעי על ידי האחראיים לנושא חופש המידע בשני המשרדים, ועתה - בהשחרות ובדפים לבנים - על ידי המלמ"ב, כאמור באישור האוצר.

בשנת 2008 נחתם הסכם בין משרדי האוצר והביטחון, המוגדר כיום כשערורייתי, שהבטיח כי אנשי הקבע שעברו החל מ-2004 מפנסיה תקציבית לצוברת יקבלו עם פרישתם לגמלאות מענק מיוחד של 12 משכורות, לקופת הפנסיה שלהם, על פי המשכורת שלהם בשנה האחרונה לשירות. ההסכם נחשב לסודי, וכשהוא נודע לראש הממשלה הנוכחי ב-2015, בנימין נתניהו, שב-2008 היה ח"כ, הוא הורה לאנשי משרדו לעשות כל מאמץ כדי לבטלו.

דו"ח מבקר המדינה, שפורסם בשבוע שעבר, מתח ביקורת חריפה ביותר על נושא הגמלאות בצה"ל, כולל מאמצי המערכת להסתיר פרטים מהותיים ביותר, מאנשי החשבת הכללית ואגף הממונה על השכר באוצר.

חברי ועדת לוקר לבחינת תקציב הבטחון מגישים את הדו"ח לראש הממשלה בנימין נתניהוצילום: עמוס בן גרשום / לעמ'

ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון, שמונתה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, פירסמה דו"ח ביוני 2015, ובו מתחה ביקורת נוקבת על נושא השכר, הגמלאות וניהול כוח האדם בצה"ל.

הדו"ח קבע בין השאר, "תהליך תקצוב הביטחון וניהולו ברמה הלאומית לקוי בכל הרמות ובכמה ממדים. לעתים יש תחושה שתקציב משמעותי במדינת ישראל מתנהל ואינו מנוהל". הדו"ח נגנז בעקבות לחצי הרמטכ"ל, שר הביטחון ומערכת הביטחון וצה"ל.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"למטפלים זוגיים יש הרבה הוצאות, זה לא מקצוע שמתעשרים ממנו"

"מצדי תפתחו את היחסים": הכסף הגדול מאחורי התפרקות מוסד הנישואים

אייקונקס בניה חדשה

היום שאחרי הבלוק: כך בונים בתים - פשוט יותר, חסכוני יותר ועמיד יותר