לראשונה: הוועדה לצמצום הריכוזיות בולמת התרחבות של טייקון ישראלי

שלוש שנים לאחר שהוקמה במסגרת חוק הריכוזיות, הודיעה אתמול הוועדה כי לא תאשר את הבקשה של עידן עופר להיכנס לתחום הפקת הנפט ■ אובדן ההכנסות הפוטנציאלי לקבוצת החברה לישראל - עד 7.5 מיליארד שקל

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עידן עופר
צילום: אליהו הרשקוביץ
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

הוועדה לצמצום הריכוזיות במשק הודיעה אתמול כי היא ממליצה לממשלה לא לאפשר לקבוצת החברה לישראל של עידן עופר להיכנס לתחום הפקת הנפט, מחשש להשפעה שלילית של הענקת רישיונות נוספים לידי הקבוצה על הריכוזיות במשק.

זו הפעם הראשונה שבה הוועדה - שהוקמה ב-2013 מכוח חוק הריכוזיות - ממליצה לחסום כניסה של גורם ריכוזי ספציפי לתחום עיסוק חדש. אף שמדובר בהמלצה - היא תאומץ על ידי המשרד האחראי (משרד האנרגיה). הודעת הוועדה ניתנה בהתאם לפרק ב' בחוק הריכוזיות, שלפיו בעת הקצאת זכויות מוטלת על הממשלה החובה לשקול גם שיקולי ריכוזיות כלל־משקית.

בראשות הוועדה מכהנת הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, וחברים בה ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, והכלכלן הראשי של משרד האוצר, יואל נוה.

ביוני חשף TheMarker כי משרד האנרגיה פנה לוועדה לצמצום הריכוזיות בבקשה לאשר לחברת רותם אמפרט, מקבוצת כיל, להיכנס לפעילות מסחרית בתחום הפקת נפט גולמי ושיווקו. זאת, באמצעות הענקת זכות ראשונים (היתר חקירה) לאיתור פצלי שמן בשטח של כ-3,000 דונם באזור מישור רותם שבצפון הנגב.

אף שקבוצת החברה לישראל, לרבות החברות הבנות והנכדות שלה, מוגדרות כבר גוף ריכוזי, טען משרד האנרגיה בין היתר כי רותם ממילא כורה סלעים באזור, מתמחה בתחום וכי המגזר העסקי ממילא לא הפגין התעניינות בו.

בחוות הדעת של הוועדה לצמצום הריכוזיות צוין כי החברה לישראל היא אחד הגורמים הריכוזיים ביותר במשק הישראלי, וכבר כיום היא מחזיקה ב-17 רישיונות בתשעה תחומי תשתית חיונית שונים.

גם רותם אמפרט מוגדרת גורם ריכוזי לפי ארבע מחמש ההגדרות הקבועות בחוק (למעט אחזקה בגוף פיננסי) - כשכל אחת מהן לבדה היתה מספיקה לצורך תיוג החברה כגוף ריכוזי. רותם משתייכת לתאגיד ריאלי משמעותי, שהוא גם גורם בעל השפעה בתקשורת (זיכיון רשת); היקף הפעילות המצטברת של התאגיד עולה על מחצית מכלל הפעילות בחמישה תחומי תשתית חיונית (התפלה, חציבת פוספט, זיקוק דלק, יצור גפ"מ וזיכיון ים המלח); ולבסוף, התאגיד פועל ביותר מארבעה תחומי תשתיות חיוניות באמצעות עשרה רישיונות לפחות.

"נוכח השלב ההתחלתי שבו נמצא ענף פצלי השמן והפוטנציאל הטמון בו למשק, סבורה הוועדה כי יש להקפיד הקפדה יתרה בכל הנוגע לגורמים שיקבלו זכויות (...) ובפרט ביחס לגורם ריכוזי שמידת הריכוזיות הכלל־משקית שלו גבוהה ביותר", נכתב בחוות הדעת.

הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפריןצילום: אוליבייה פיטוסי

אחד משיקולי הוועדה היה הממשקים הרבים של קבוצת החברה לישראל עם הרגולטורים, והעובדה שחלק ניכר מהזכויות שבידיה ניתנו לה על ידי משרד האנרגיה. "עלול להתעורר חשש, שלפיו נקודות ההשקה הרבות של החברה לישראל עם משרד האנרגיה, יקנו לה יתרונות על פני חברות אחרות וגם על פני הציבור הרחב", נכתב בחוות הדעת.

"הטיה זו לטובת פירמות בעלות ממשקים רבים עם הרגולטור גדלה, משום שבניגוד אליהן, הציבור הרחב פעמים רבות כלל לא מודע לצעדים שהרגולטור שוקל להוציא לפועל, ולכן אינו משמיע בפניו את עמדתו. לכך יש להוסיף את העובדה שלציבור הרחב קשה יותר להתאגד ולהשמיע את קולו, בעוד שלפירמות קל יותר לעשות כן", נכתב.

הוועדה הזהירה עוד בחוות דעתה מהפיכת החברה לישראל למעסיק דומיננטי עוד יותר בדרום - תוך מינוף עובדה זו ליכולת מיקוח או להשפעה עודפת אופן קבלת ההחלטות. עוד צוין בנימוקים להחלטה כי התועלת במסירת ההיתר דווקא לידי רותם אמפרט אינה גבוהה במיוחד, וכי הימנעות מהענקת ההיתר לא תביע לפגיעה ניכרת ברווחת הצרכנים.

15% מעתודות 
הפצלים בישראל

רותם כבר מחזיקה באזור מישור רותם ברישיון כרייה היסטורי של פצלי שמן, שהועבר לידיה ב-2001 מהחברה הממשלתית פמ"א (פיתוח משאבי אנרגיה), ללא מכרז, לתקופה של 20 שנה. ואולם הרישיון מקנה לה את הזכות לכרות פצלים בשטח של 664 דונם, לשימוש עצמי, עבור הסקת תחנת הכוח הפרטית שהיא מפעילה במקום.

בעקבות הביקורת הציבורית על מסירת זיכיון הכרייה לידי רותם, ללא מכרז וללא גביית תמלוגים, הדגישה בשנים האחרונות החברה כי מדובר במתקן ניסיוני בלבד, שהוקם למטרת פיתוח - ולא למטרות מסחריות.

אלא שמאז נרשמה בעולם התקדמות טכנולוגית בתחום הפקת פצלי השמן. ההתקדמות הולידה שיפור בכלכליות הפרויקטים, והפכה את ישראל ליעד עבור יזמים בתחום, נוכח הערכות גיאולוגיות כי באזורי הנגב, השפלה ורמת הגולן קיימים מרבצים גדולים יחסית של פצלי שמן.

לפיכך, ההיתר שביקשה כעת רותם בשטח נרחב יחסית, העיד כבר על כוונות מסחריות. ואמנם, בפנייתו לוועדה לצמצום הריכוזיות אישר משרד האנרגיה את ההנחה שבקשת רותם כעת מבטאת רצון עסקי לפתח תעשייה רחבה יותר של כרייה פתוחה לצורך הפקת נפט - מעבר לצריכה העצמית שלה כיום (400 אלף טונה בשנה). זאת, כשקבוצת החברה לישראל מהווה כבר כיום שחקן דומיננטי בתחומי יבוא הנפט הגולמי, זיקוקו ושיווק תזקיקיו, באמצעות בית הזיקוק בחיפה (בזן).

להערכת משרד האנרגיה, ההיענות לבקשה היתה מאפשרת לרותם להפיק בעתיד כ-15% מסך כל עתודות פצלי השמן בישראל. במונחים כספיים, היקף ההפקה המרבי הוערך ביותר מ-500 מיליון שקל מדי שנה, למשך 15 שנה.

בעקבות הפרסום על בקשתה של החברה לישראל פנתה לפני חודש גם התנועה לאיכות השלטון לחברי הוועדה לצמצום הריכוזיות וקראה להם "למנוע פגיעה באורח אנוש בתכליות שלשמן נחקק חוק הריכוזיות".

כתבות מומלצות

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש

אם אחת הסיבות לתוספות השכר המתכוננות למגזר הציבורי היא העלייה החדה בשכר בהיי־טק, הגיע הרגע להכניס להסכמי השכר במגזר הציבורי עוד אלמנטים היי־טקיים

העובדים שהמשכורות שלהם זינקו - ומה אפשר ללמוד מהסכמי השכר בהיי-טק

סופיה, בירת בולגריה. לגור באחת הערים העתיקות באירופה עבור 3,200 שקל בחודש

עשר ערים בעולם שאפשר לחיות בהן בפחות מ-4,000 שקל בחודש – כולל שכר דירה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אישה בטלפון

מטעינים את הטלפון כשהסוללה כמעט גמורה? תשכחו מהלוואה

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות