קציר המלח מתעכב? עד כה הועברו לפרויקט רק 2.4% מההשקעות המתוכננות

ב–2012 אישרה הממשלה הסכם עם כיל, שלפיו עד 2017 יתבצע קציר מלח מלא בבריכה שמאיימת להציף את בתי המלון שלחופי ים המלח ■ אלא שההיערכות לביצוע הקציר מתנהלת בעצלתיים ואם לא תואץ, היא עלולה להעמיד בסכנה את בתי המלון

אורה קורן
אורה קורן
אורה קורן
אורה קורן

האם קציר המלח יתבצע ב-2017 כמתוכנן? על פי נתונים שהעביר משרד האוצר ל-Themarker ולרכז חופש המידע של המשמר החברתי, ניצן מתן, עד כה הושקעו בפרויקט כ–93 מיליון שקל בלבד מתוך הערכת עלות ראשונית של 3.8 מיליארד שקל.

על פי מידע שהגיע מאדם טבע ודין ושפורסם ב–TheMarker ב–2012, המדינה העניקה לכיל ארכה כשהוועדה לתשתיות לאומיות ויתרה על התוכנית לביצוע קציר מלח מיידי.

צילום: בלומברג

בינואר 2012 אישרה הממשלה את ההסכם עם כיל, שלפיו עד 2017 יתבצע קציר מלח מלא בבריכה שמאיימת להציף את בתי המלון שלחופי ים המלח. הקציר יהווה פתרון קבע לבעיה. מפעלי ים המלח (מי"ה), חברה בת של כיל, תישא ב–80% מעלותו והמדינה ב–20% - אך לא יותר מ–760 מיליון שקל.

עם זאת, ההיערכות לביצוע הקציר מתנהלת בעצלתיים, ואם לא תואץ היא עלולה להעמיד בסכנה את בתי המלון שלחופי ים המלח, החוששים מהצפה. בינתיים, משרד האוצר העביר למפעלי ים המלח סכום בשיעור של 20% מהשקעתה ומע"מ בנוסף.

על פי נתוני משרד האוצר, ב–2012 השקיעה כיל כ–20 מיליון שקל בקציר המלח. משרד האוצר העביר את חלקו - 4.717 מיליון שקל, המהווה 20% פלוס מע"מ. ב–2013 הוציאה כיל כ–29 מיליון שקל בגין הקציר ומשרד האוצר העביר 6.8 מיליון שקל. ב–2014 הוציאה כיל 44 מיליון שקל, ומשרד האוצר העביר 10.4 מיליון שקל.

הסכם קציר המלח בין כיל לממשלה היה נתון ללחצים מתמשכים לפני גיבושו ולאחר מכן. המדינה התמהמהה באישור הליכים הקשורים בו, ורק בדצמבר 2015 הודיע אביגדור יצחקי, העומד בראש הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה, כי הוועדה אישרה את תוכנית קציר המלח ותוכנית השאיבה מהאגן הצפוני של ים המלח.

הפקת אשלגצילום: בלומברג

העיכוב באישור התוכנית גרם לעיכוב בהצטיידות בכיל, על פי מקורות מקורבים לפרויקט. לפי החברה, מדובר ברכישת מכונות בסכומים גדולים במיוחד, וכיל זקוקה לוודאות כדי לבצע השקעות מסוג זה. ואולם לטענתה, העיכוב לא יגרום לדחיית הפרויקט כולו, וב–2017 החברה תתחיל לבצע את קציר המלח. אלא שבמקום לשנע את המלח מחוץ לבריכה, תטמין אותו כיל במקומות שבהם הקרקעית נמוכה במיוחד, כך שהמלח לא יגרום להצפת הבריכות.

הפקת האשלג של כיל תורמת לשקיעת מלח בקרקעית בריכות האידוי, הגורמת לעליית מפלס המים בבריכה שלחופיה שוכנים בתי המלון בים המלח. במסגרת המגעים עם הממשלה מאז ההסכם ביקשה כיל אישור להקמת תחנת שאיבה חדשה שתייעל את הפקת האשלג, ומגעים אלה היו חלק מהגורמים במה שנראה כעיכוב בתהליך.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"