ישראל 2015: "כלכלה חזקה, עוני ואי שוויון גדולים - ורמת פריון נמוכה"

הכלכלה הישראלית חזקה הודות למדיניות פיסקאלית, מדיניות מוניטארית ומדיניות פיננסית זהירה. עם זאת רמת העוני ואי השוויון בישראל גבוהים, בעיקר בקרב האוכלוסייה הזקנה, הערבים והחרדים - והפריון בישראל נמוך. כך קובע דו"ח חדש של ה-OECD על כלכלת ישראל ב-2015. הדו"ח נמסר הבוקר לממשלה ע"י מזכ"ל ה-OECD, אנחל גוריה.

הדו"ח מציין כי אוכלוסיית ישראל מגיעה ל-8.2 מיליון תושבים מתוכם 28.1% הם בני פחות מ-15 שנה, לעומת ממוצע של 18.1% במדינות ה-OECD. כ-10.9% מהאוכלוסייה בישראל הם בני 65 ויותר, לעומת ממוצע של 16% במדינות ה-OECD. ב-5 השנים האחרונות אוכלוסיית ישראל גדלה בממוצע לשנה ב-1.8% (פי 3 מאשר במדינות ה-OECD). ב-5 השנים האחרונות תוצר המשק גדל בממוצע בשנה ב-3.8% (1.9% במדינות ה-OECD).

13 שנים רצופות של גידול בצמיחה

הדו"ח מדגיש כי בשנת 2015 ישראל רשמה לזכותה 13 שנים רצופות של גידול שנתי בצמיחה. ישראל גילתה במהלך השנים יכולת התאוששות מהירה ממשברים. ממוצע הצמיחה השנתית בשנים אלו היה כ-4%.

הצמיחה השנתית הממוצעת בישראל עברה בעשר השנים האחרונות את רוב מדינות ה-OECD. אחוזי התעסוקה בישראל גדלו בשנים האחרונות, האינפלציה נמוכה, קיים עודף במאזן התשלומים ומצבם הפיננסי של משקי הבית יחסית טוב. הכנסות משקי הבית, יחסית למדינות אחרות, גדלו בצורה נאה.

עם זאת רמת התעסוקה בין גברים חרדים ונשים ערביות נמוכה ופוגעת בתוצר המשק. ב-OECD מציינים כי תגליות הגז יסייעו לכלכלת ישראל ויתרמו גם לנושא איכות הסביבה. מעבר של ישראל לסביבה רגולטורית יותר עסקית-חברית עשויה להגדיל את תוצר המשק ב-3.75% אחרי 5 שנים וב-5.75% אחרי 10 שנים.

מחירי הדיור עלו ב-65%

בהתייחסו למחירי הדיור, הדו"ח מציין כי הם עלו בצורה גורפת בשנים האחרונות, ב-65% מ-2007, מה שהגדיל את הלחצים על האוכלוסייה, כולל מעמד הביניים. ב-OECD טוענים כי נדרשים צעדים נמרצים מצד המדינה, יותר מאלו שננקטו עד כה, כדי להוריד את מחירי הדיור.

בנוסף, בישראל מחירי המזון גבוהים, בשל היעדר תחרות, מה שפוגע בעיקר בשכבות החלשות. כך למשל, ב-2013 עלות המחיה בישראל היתה גבוהה ב-20% מספרד וב-30% מקוריאה, שהתוצר שלהן לנפש היה דומה לזה של ישראל. מחירי המזון עלו בישראל מ-2005 מהר יותר מאשר במדינות ה-OECD ובמדינות האיחוד האירופי. אחת הסיבות למחירי המזון הגבוהים היא עלות הכשרות. וכן, המע"מ בישראל על מזון גבוה יותר מאשר ברוב מדינות ה-OECD.

הדו"ח מדגיש כי ההוצאה האזרחית של הממשלה בישראל נמוכה בהשוואה בינ"ל. מאידך, רמת המסים בישראל, בהשוואה למדינות אחרות, נמוכה. למרות הגדלת התקציבים בשנים האחרונות להשכלה גבוהה ההוצאה של המדינה לסטודנט נותרה נמוכה בהשוואה בינלאומית.

הדו"ח מתריע כי ישראל סובלת מרמה נמוכה של תשתיות, במיוחד בתחבורה, מה שפוגע ביעילות של הסקטור הפרטי ובפריון. ישראל זקוקה לשורה של רפורמות מבניות כדי להגדיל את הפריון הנמוך במשק, בעיקר בתעשיות המסורתיות.

לבטל הפטור ממע"מ על פירות וירקות

ה-OECD ממליץ לקובעי המדיניות להקטין את הגרעון המבני בתקציב המדינה, למשל ע"י ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות והטלת מסי סביבה, ולהמשיך ולפעול להקטנת יחס החוב תוצר של המדינה.

הקטנת הוצאות הביטחון וחובות המדינה לצד הגדלת הכנסות המדינה ממסים, תאפשר הגדלה של ההוצאה האזרחית של ישראל לחינוך, תשתיות והקטנת העוני. בנושא האינפלציה הנמוכה, הדו"ח ממליץ לקברניטי בנק ישראל להמשיך במדיניות המוניטארית הנוכחית המרחיבה, ובמקרה שהסיכונים למערכת הפיננסית יגדלו להפעיל מהלכים זהירים נוספים. ניתן להוריד את מחירי התוצרת החקלאית בין השאר ע"י קניות ישירות מהחקלאים.

ה-OECD סבור כי לישראל שני אתגרים חשובים, הגדלת הפריון הנמוך, בעיקר בתעשיות המסורתיות, והקטנת העוני והפערים בחברה. חינוך יתרום לשני הנושאים. הפריון בתעשיות הלואו-טק נמוך בין השאר כיוון שהן לא חשופות לתחרות בינ"ל. פיתוח תשתיות, בעיקר בתחום התחבורה, יסייע להעלאת הפריון. הגדלת הפריון תעלה את רמת החיים. חשיפת החרדים והערבים לחינוך מתקדם יותר תקטין את העוני באוכלוסיות אלו. ביחס לפערים בחברה, קובע הדו"ח כי האוכלוסייה בישראל מזדקנת, כי העוני באוכלוסיה הזקנה גבוה יחסית, ויש לטפל בצורה נמרצת להקטנת העוני בציבור זה. ישראל גם צריכה לפעול להורדת העוני באוכלוסיות הערבית והחרדית, העשויות להגיע לכדי 50% מכלל האוכלוסייה הישראלית בשנת 2060. ההוצאות של ממשלת ישראל לרווחה לאדם נמוכות בהשוואה למדינות ה-OECD האחרות.

יחס החוב תוצר לא ירד

ה-OECD צופה כי המשק הישראלי יצמח השנה ב-3.1% וב-2017 ב-3.3%. יצוא הסחורות, שירד ב-2015 ב-3.1%, יעלה השנה ב-3.2% ובשנה הבאה ב-4.3%. היבוא שעלה ב-2015 ב-0.9% יעלה השנה ב-3.9% ובשנה הבאה ב-5.5%. רמת התעסוקה בארץ שגדלה ב-2015 ב-3.6%, תעלה השנה ב-2.3% וב-2017 ב-2.2%.

האבטלה שעמדה ב-2015 על 5.2% תעלה השנה ובשנה הבאה מעט ל-5.3%. יחס החוב תוצר, 66.1% ב-2015, יישאר ב-2016 וב-2017 באותה רמה, 66.2% ו-66.1% בהתאמה. העלאת יעד הגרעון בתקציב 2016 ל-2.9% תוצר, משמעה שיחס החוב תוצר לא ירד בשנים הבאות.

הבנקים בישראל לא יעילים

ב-OECD מתייחסים למערכת הבנקאית בישראל ומציינים כי היא חזקה ויציבה, למרות הסביבה הבינלאומית הנזילה והלא ודאית. היא צלחה את המשבר הגלובלי של 2008/9 ללא פגע. אחוז ההלוואות שלא הוחזרו בישראל נמוך וחשיפת הבנקים לנושא הדיור גדלה בעקביות מ-34% מכלל האשראי הבנקאי ב-2007 ל-44% ב-2014.

החולשה של המערכת הבנקאית בישראל היא היותה יותר מדי ריכוזית מאשר רוב מדינות ה-OECD. המערכת הבנקאית נתונה לשליטה של שני בנקים גדולים. הבנקים לאומי ופועלים שולטים על 57% מהשוק הבנקאי.

בכמה מישורים מערכת הבנקאות הישראלית היא אוליגפול. 5 הבנקים הגדולים במדינה מחזיקים ב-94% מכלל פעילות הבנקים. במערכת הבנקאות הקמעונאית אין בנקים זרים. הבנקים בישראל פחות יעילים מהממוצע במדינות ה-OECD עם הוצאות תפעול גבוהות יותר (במיוחד בנושא השכר) ביחס להכנסות שלהם ואימוץ איטי של שיפורים טכנולוגיים.

הנפגעים העיקרים הם משקי הבית והעסקים הקטנים. הכלכלה הישראלית רק תרוויח אם תהיה יותר תחרות במערכת הבנקאות. בהקשר זה כדאי שהמדינה תבחן את האפשרות להכניס את בנק הדואר יותר לתחום הפעילות הבנקאית לתחומיה השונים, בדומה למקובל בכמה ממדינות ה-OECD.

להעלות גיל הפנסיה לנשים ל-67

ה-OECD תומך בהעלאת גיל הפנסיה לנשים ל-67, כמו גיל הפרישה לגברים, בין השאר כדי לסייע לקרנות הפנסיה למיניהן להתמודד עם המאזן הכספי שלהן. הדבר גם יסייע לנשים להגיע לרמת פנסיה גבוהה יותר ויקטין את העוני בקרב נשים בפנסיה, שהיום גבוה יותר מזה של גברים בפנסיה.

חברת החשמל חלשה פיננסית

הדו"ח מציין לטובה רפורמות שבוצעו בארץ בתחום הטלקומוניקציה, הדואר, התעבורה היבשתית, הימית והאווירית, ומציין כי אין די בהן. בכול התחומים הנ"ל קיימים פערים בין ישראל ומדינות אחרות ב-OECD. כך שירותי הדואר צריכים להתאים את עצמם להתפתחויות בתחום האינטרנט, למעבר של העולם ממשלוח מכתבים בעבר למשלוח חבילות היום. העדר תחרות בין נמלי חיפה ואשדוד פוגע במדינה. הרכבת בישראל אחראית רק ל-6% מתנועת הנוסעים ביבשה, לעומת 60%-30% בהרבה ממדינות ה-OECD.

תנועת המשאות ברכבת אפילו נמוכה מ-6% מתנועת המשאות היבשתית. התוצאה, שימוש מוגבר ברכבים פרטיים, פקקים גדולים ואובדן תוצר יקר, ופגיעה סביבתית. ישראל זקוקה, לדעת הדו"ח, לרפורמות אמביציוזיות. בנושא החשמל ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם המפותח שהיצור, ההובלה והאספקה נתונים עדיין בבעלות ממשלתית. חרף אין סוף החלטות לרפורמות, מעט מאוד השתנה. למרות המונופול שיש לחברת החשמל היא חלשה פיננסית, בגלל החובות הגדולים שלה ומערבות העובדים בניהול. העובדים נהנים משכר גבוה, זכויות פנסיה נדיבות וחשמל חינם.

לפי הדו"ח, הישראלים מגלים בדרך כלל יותר שביעות רצון מרמת החיים שלהם מתושבי כמעט כול מדינות ה-OECD האחרות.