הכנס של האלפיון: העשירים ידברו על מהפכות - אבל יחשבו על תיק ההשקעות שלהם

לא מעט אנשים מתייחסים לכנס דאבוס בציניות רבה, וטוענים שהוא כלי בידי העשירים והחזקים לתאם את פעולותיהם, במטרה להמשיך להיות כאלה גם בכנס של השנה הבאה ובעתיד הנראה לעין

איתן אבריאל
דאבוס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
איתן אבריאל
דאבוס

האם זה מקרה? האם השווקים, היקום ואלילי המזל עשו עסקה סודית עם מארגני כנס דאבוס, כדי שתמיד יקרה דבר מה דרמטי ומטריד בימים שלקראת פתיחת הכנס הכלכלי הגלובלי החשוב של השנה - והעולם יהיה קשוב למוצא פיהם של אורחי הכנס?

לעתים קרובות זה פשוט נראה כך. בשנים האחרונות, כמעט כל ינואר מביא עמו אירוע כלכלי יוצא דופן. פעם זה היה המשבר הפיננסי, פעם היו אלה אירועי האביב הערבי בכיכר תחריר, פעם היו אלה מחקרים ופרסומים על הזינוק באי-שוויון, ובמספר לא קטן של מקרים היו אלה גלים של ירידות בשווקים הפיננסיים - שזמן לא ארוך לאחר מכן התבררו כתנודות זמניות, ללא השלכה על השנה כולה.

דאבוס 2016

על פי התוכנית ונושאי הדיונים הרשמיים, כנס דאבוס אמור לעסוק השנה במהפכות. בעיקר במהפכה התעשייתית הרביעית - זאת שבה הטכנולוגיה תשנה שוב את חזות החברה ואת מהותה של העבודה. גם על זה כבר יש ריבים, כולל בשאלות סמנטיות כמו אם מדובר במהפכה התעשייתית הרביעית או רק בהתפתחות של המהפכה השלישית (כלומר, מהפכת המידע והמחשבים, שבאה אחרי המהפכה החקלאית והמהפכה התעשייתית). אבל כמו בשנים קודמות, אנשי ה-0.1% (האלפיון העליון) שהגיעו לעיירת הסקי השווייצית אמנם ידברו מעל הבמה על העתיד, אבל מה שיעסיק אותם באמת הוא ההווה, ובעיקר הערך היורד של תיקי ניירות הערך ושל הנכסים שלהם.

ההצגה והמבנה של כנס דאבוס קבועים זה 40 שנה, גם אם במשך השנים הכנס גדל ואגר עוד פרסום ותשומת לב ציבורית - לא מעט בגלל שיתוף הפעולה של מארגני הכנס עם רשתות הטלוויזיה וכלי התקשורת המובילים במערב. בדאבוס יש לפחות שני מעגלי פעילויות מרכזיים: מצד אחד מתקיים הכנס הרשמי, עם מאות דיונים, פאנלים, נאומים וסדנאות, שרובם בנושאים כלכליים; ומצד שני מתקיימים מפגשים סגורים לתקשורת בין המנהלים לבין עצמם, ולבין כלכלנים, פקידים ופוליטיקאים בכירים.

כנס דאבוס הוא המפגש הגלובלי האולטימטיבי בין הון, שלטון ואקדמיה. זהו מקום שבו איש עסקים יכול לשבת בפינה עם הנגיד, השר ואפילו ראש הממשלה בלי שתיקבע פגישה רשמית ביומן כלשהו ובלי שיירשם אף פרוטוקול. וכן, גם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, יהיה בכנס, ויישב בין השאר עם מנהלי קרנות גידור וקרנות השקעה פרטיות (פרייווט אקוויטי), תעשיינים, מנהלים ומשקיעים, שרובם המוחלט אינם ישראלים. מספר מצומצם בלבד של ישראלים הגיעו השנה לדאבוס - למשל היו"רים של בנק הפועלים ובנק לאומי, יאיר סרוסי ודוד ברודט, בהתאמה.

לא הכל קונספירציה

העולם זיהה את החגיגה הזאת מזמן. שורה של גופים, למשל אוקספם (קונפדרציה בינלאומית של ארגוני מאבק בעוני), מנצלים מדי שנה את כנס דאבוס כדי להפיץ נתונים ולהעלות לסדר היום הציבורי את האי־-וויון הגלובלי.

השנה חישבו באוקספם ש-65 מיליארדרים מחזיקים לבדם בהון השווה לזה של המחצית הענייה של האנושות - 3.5 מיליארד איש. גופים אחרים, וגם קומץ כלכלנים, ידגישו בזמן הכנס שהאי־שוויון רק גובר, ויסבירו שהמהפכות הטכנולוגיות של השנים האחרונות אמנם יהפכו קומץ של יזמים למיליארדרים במהירות שיא, אבל כי אותן טכנולוגיות גם יחסלו מיליוני מקומות תעסוקה ויגדילו עוד את הפערים הכלכליים בין אלה ששולטים בטכנולוגיות האלה לבין כל השאר.

לא מעט אנשים מתייחסים לכנס בציניות רבה, וטוענים שהוא כלי בידי העשירים והחזקים לתאם את פעולותיהם, במטרה להמשיך להיות כאלה גם בכנס של השנה הבאה ובעתיד הנראה לעין. יש משהו בתיאוריה הזאת, גם אם חלק הולך וגדל של באי הכנס מנסה להשקיע זמן ומחשבה - לעתים קרובות מתוך כוונה אמיתית - בסיוע למיליארדי האנשים שהמציאות שלהם קשה באמת. האם זהו דחף אמפתי אמיתי של החזקים כלפי החלשים, או רק מחיר שהם מרגישים שהם חייבים לשלם כדי להישאר בשלטון או קרוב אליו? זו שאלה שאין עליה תשובה קלה.

וכמובן, לא הכל קונספירציה: בסופו של דבר, הכנס הוא הזדמנות יעילה לאנשי עסקים של חברות גלובליות לפגוש ב-72 שעות מרוכזות רבים מהלקוחות והספקים שלהם, בלי לצאת ממתחם בגודל שני רחובות וחצי. עסקות לא בדיוק נחתמות בדאבוס, אבל לעתים קרובות נעשים הצעדים הראשונים בדרך אליהן.

הרשתות נגד ההיררכיות

ומה עם הבורסות? ומחיר הנפט? וכלכלת סין? אחד מכוכבי דאבוס הוותיקים אמר אתמול שכנס דאבוס הוא תרגיל שבו אנשים מתבקשים לספק תחזיות לכל השנה על כל ענף, סחורה ועניין אפשרי - רק כדי לגלות תוך כמה חודשים שאף אחת מהתחזיות הללו לא התגשמה. כולם יהיו שם, רובם יאמרו את אותו הדבר (הכלכלה הגלובלית הולכת לקראת האטה, אבל אמריקה בסדר וסין תתייצב, ומחיר הנפט יעמוד במקום) - אבל זה מה שהם אמרו גם שבוע קודם, וממילא זה כנראה לא מה שיקרה בסוף.

פרופ' ניאל פרגוסון, היסטוריון מאוניברסיטת הרווארד שנשא אתמול את דברי הסיכום בכנס DLD במינכן, בעוד רבים אורזים את מזוודותיהם בדרכם לשווייץ, אמר שוועידת דאבוס היא כנס של היררכיה, ולא של רשתות - ואת זה אפשר לדעת כי כל כך הרבה אנשים לא מקשיבים שם למה שקורה על הבמה ולמה שאנשים אומרים.

אבל לפרגוסון יש גם תובנות עמוקות יותר על החזקים, השולטים ועל סיכויי ההצלחה של המהפכות שעליהן מדברים כל כך הרבה בשנים האחרונות. בתזה שהציג על המתח בין רשתות לבין היררכיות, פרגוסון טוען כי נכון שהרשתות גדלו וצמחו במאה ה-21 - האינטרנט, פייסבוק, טוויטר ורשתות חברתיות אחרות - ונכון גם שהרשתות האלה הן אתגר קשה להיררכיות בדמותן של מדינות ותאגידי ענק, ואירועי האביב הערבי הם דוגמה בולטת לכך.

אלא שזה לא אומר שהרשתות ינצחו, לפחות לדעתו של פרגוסון. למה? כי ההיררכיות למדו לחיות לצדן ולהשתמש בהן - והצורה שבה הסוכנות לביטחון לאומי בארה"ב (NSA) מקליטה ועוקבת אחרי התקשורת בין אזרחי כל העולם היא דוגמה אחת לכך. "כולנו משתמשים ברשתות מבוקר עד לילה, כנראה יותר מדי", אומר פרגסון, "אבל הן לא בבעלות שלנו. הן בבעלות של אנשים עשירים שנהנים מהגנה גדולה מאוד".

המסקנה של פרגוסון היא שלא תהיה מהפכה. היא לא תקרה, מפני שרבים בעולם העני דווקא נהנים מצמיחה במדינות מתפתחות ובעולם השלישי, ומפני שבעולם העשיר, ההיררכיות, החזקים והשליטים הצליחו ללמוד כיצד לחיות עם הרשתות וליצור עמן מאזני כוח והרתעה - בדיוק כפי שהם ידעו לעשות בעבר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אייקונקס בניה חדשה

היום שאחרי הבלוק: כך בונים בתים - פשוט יותר, חסכוני יותר ועמיד יותר

CLIMATE-UN/COAL

בשוק דובי, ההזדמנויות הכי גדולות מתחבאות דווקא במניות שכולם שונאים