עובדים ששולטים במדינה: הפנסיה של אנשי הקבע - אחת ההונאות הגדולות של העשורים האחרונים

אנשי הקבע רוצים לקבל את אותו כסף שלוש פעמים: פעם כמשיכת הפיצויים, פעם כפנסיית גישור ופעם כמענק של 350 אלף שקל לכל פורש

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

1. 
ההונאה הגדולה

בתחילת שנות ה-2000 עברו כל עובדי המגזר הציבורי מהסדר של פנסיה תקציבית (המשולמת על ידי המעסיק - המדינה), להסדר של פנסיה צוברת (פנסיה רגילה - חיסכון של העובד והמעסיק ביחד). אחרוני העובדים שעברו היו אנשי הקבע, שהסכימו למעבר ב-2004, וההסכם שמסדיר זאת נחתם עם משרד האוצר ב-2008.

שר הביטחון, משה יעלון, והרמטכ"ל, גדי איזנקוט, בתרגיל בצפוןצילום: אריאל חרמוני / משר

בדיעבד, הסכם 2008 הוא הסכם של הונאה ציבורית. זאת, משום שתחת הכסות של מעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, המשיכו אנשי הקבע ליהנות מההטבות של פנסיה תקציבית.

מדובר בהונאה כפולה. ראשית, נקבע שאנשי הפנסיה ימשיכו לקבל פנסיית גישור על חשבון המדינה מיום פרישתם מצה"ל (בגיל 43-42) ועד פרישתם מעבודה (בגיל 67). כלומר, במשך 24 שנה מקבלים אנשי קבע תשלום חודשי על חשבון תקציב המדינה - וזוהי פנסיה תקציבית לכל דבר ועניין.

שנית, הפער הגדול בין ההסדרים היה אמור להתבטא לאחר גיל 67 - בעוד מקבלי הפנסיה התקציבית ממשיכים לקבל פנסיה על חשבון המדינה, מקבלי הפנסיה הצוברת מתחילים לצרוך את החיסכון שצברו, והמדינה מפסיקה לשלם להם.

רק שלא כך קרה. במסגרת הסכם 2008, זעקו אנשי הקבע כי המעבר לפנסיה צוברת מזיק להם, מכיוון שהקצבה שלהם לאחר גיל 67 תהיה נמוכה מזאת של אנשי הקבע בעלי פנסיה תקציבית. בהחלטה פוליטית שערוריתית, שאנשי האוצר ביצעו בשתיקה, הוחלט להבטיח לאנשי הקבע כי גם לאחר גיל 67 הם לא ייפגעו - הסדר 2008 הבטיח לכל פורש מענק בגובה של 12 משכורות (כ-350-250 אלף שקל) שנועד להשוות את מצבם לשל פורשים עם פנסיה תקציבית.

כלומר, אנשי הקבע בעלי פנסיה צוברת ממשיכים בפועל לקבל פנסית גישור תקציבית מגיל 42 עד 67 - ואחרי גיל 67 המדינה משלמת להם מענק עצום בגודלו, שמבטיח שגם לאחר מכן מצבם לא יורע ביחס לפורשים בעלי פנסיה תקציבית. משמעות הדבר היא שכל המעבר של אנשי הקבע מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת היה בלוף אחד גדול. שינו את הכותרת, אבל התוכן נותר אותו תוכן.

כך, קיבלו אנשי הקבע מהמדינה טובת הנאה ייחודית ובלעדית - הם העובדים היחידים במגזר הציבורי שמעולם לא פרשו מהסדרי הפנסיה התקציבית. הם גם היחידים שממשיכים לקבל פנסיה תקציבית תחת כותרת מטעה של פנסיה צוברת. זאת אחת מההונאות הציבוריות הקשות שנעשו כאן בעשורים האחרונים.

2. 
הטעות הגדולה

באיחור רב התעוררו במשרד האוצר לבדוק את הניסוחים של הסכם 2008, וגילו לחרדתם כי מדובר באחד ההסכמים הרשלניים ביותר שנוסחו מעולם בידי משרד האוצר. ניסוח ההסכם - שנועד להמשיך לשלם פנסיה תקציבית בתחפושת של פנסיה צוברת - היה כל כך רשלני, עד שמצבם של אנשי הקבע בהסדר הפנסיה הצוברת לא רק שלא הורע, אלא אפילו השתפר ביחס לזה של הפנסיה התקציבית.

השיא הגיע עם מענק 12 המשכורות. חישובים חדשים שנעשו באגף החשב הכללי, אגף הממונה על השכר ובמשרד ראש הממשלה גילו שהמענק מיותר לחלוטין - הוא נועד למנוע מאנשי הקבע פגיעה בגלל המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, רק שכלל אין פגיעה כזאת. חישובים מעודכנים לימדו כי קצבת הפנסיה של פורשי צה"ל לאחר גיל 67, תחת הסדר הפנסיה הצוברת, תהיה גדולה משמעותית מהפנסיה התקציבית; ולכן אין כל סיבה לתת להם פיצוי כלשהו על המעבר.

מביא לכך שילוב נסיבות ייחודי: אנשי הקבע חוסכים לפנסיה צוברת ברציפות מגיל 21 ועד גיל 67 (46 שנה). הסכם דמי הניהול שלהם הוא הטוב במשק - בפועל הם אינם משלמים דמי ניהול כלל, ולכן התשואה השנתית על החיסכון שלהם היא הגבוהה בקרב העובדים. הם מקבלים מהצבא הפרשות מרביות לפנסיה, שהן גבוהות מהמקובל. את ההפרשות הללו הם מייעדים במלואן לחיסכון - בשל התשלום של פנסיית הגישור, אנשי הקבע אינם זקוקים לכספי פיצוייים במעבר בין עבודות, וגם ספק אם הם זקוקים לרכישת ביטוחי חיים או ביטוח אובדן כושר עבודה.

בקיצור, אין שום פגיעה באנשי הקבע כתוצאה מהמעבר לפנסיה צוברת, ולכן גם אין כל סיבה לשלם להם מענק ענק של 250–350 אלף שקל לכל פורש.

3. 
הוויכוח הגדול

הגילוי הזה, והסערה הציבורית שפרצה בעקבותיו, הובילו להסכמה על כך שתשלום מענק 12 המשכורות יוחרג מהסכם תקציב הביטחון, שנחתם באחרונה בין משרד האוצר למשרד הביטחון, עד לבדיקה סופית בשאלה אם הפנסיה של אנשי הקבע בגיל 67, בהסדר הפנסיה הצוברת, גבוהה או נמוכה מזו של אנשי הקבע בפנסיה תקציבית.

החיסכון הצובר החל בצבא רק ב-2004. אנשי הקבע המבוגרים ביותר הכלולים בו הם בני 32 כיום, ולכן מדובר בחישובים לגבי הפנסיה הצפויה של אנשי הקבע בעוד 35 שנה. החישובים הללו הוצגו השבוע בפני מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר.

מן הצד האחד עמדו משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, שערכו את החישוב לפי כללים מקובלים. כך, הם הניחו תשואה שנתית של 4.26% (זו התשואה שהפיקוח על הביטוח מורה עליה כבסיס לכל חישובי הפנסיה); אפס דמי ניהול (בהתאם להסכם דמי הניהול הנוכחי של צה"ל); שהשכר בצה"ל ימשיך לעלות בקצב הקיים כיום; וכן שאין משיכת כספי פיצויים. התוצאה שהתקבלה היא שקצבת הפנסיה בגיל 67 תהיה גבוהה 
ב-30%-50% מזו של הפנסיה התקציבית המשולמת כיום, ולכן אין סיבה לשלם את המענק.

מול משרדי ראש הממשלה והאוצר ניצב משרד הביטחון, שהרשה לעצמו להניח הנחות אחרות, מאוד לא מקובלות. ראשית, משרד הביטחון החליט שהוא עוקף את הנחיות הפיקוח על הביטוח, והעריך תשואה ממוצעת למשך השנים של 2.5%. צריך להבהיר כי בעשור האחרון התשואה של קרן הפנסיה של אנשי הקבע היתה כ-6% בשנה.

שנית, משרד הביטחון החליט שלא לעולם חוסן, וההסכם של אפס דמי ניהול כלל לא בטוח שיישמר בעתיד. לכן, באופן מוזר ביותר, המשרד הניח כי דמי הניהול של החיסכון הפנסיוני של אנשי הקבע יהיו כדמי הניהול הממוצעים בענף. במלים אחרות, גוף העובדים החזק ביותר בישראל, שנכון להיום מחזיק בהסכם דמי הניהול הנדיב ביותר בישראל, מניח לפתע שהוא צפוי לאבד את כוח המיקוח שלו ולהיאלץ לשלם דמי ניהול ממוצעים בענף.

שלישית, צה"ל מניח שהשכר של עובדיו לא יגדל בעתיד. ורביעית, וגרוע מכל - משרד הביטחון החליט שהוא אינו סופר את כספי הפיצויים בתוך החיסכון הפנסיוני, משום שמדובר בחיסכון האישי שכל איש קבע יכול לעשות בו שימוש כפי שיחפוץ.

כל אלה מביאים את משרד הביטחון להערכה שהפנסיה של אנשי הקבע בהסכם החדש תהיה נמוכה ב-30% מזו של הפנסיה התקציבית כיום, ולכן יש צורך להמשיך לשלם את המענק.

שיעור כספי הפיצויים שמשרד הביטחון פשוט החסיר מחישוביו גבוה וחריג - 8.33% מהשכר - יותר משליש מסך החיסכון הפנסיוני. כדאי לחדד את הנקודה לגבי כספי הפיצויים: משרד הביטחון דורש שאנשי הקבע יקבלו מהמדינה פיצויים בשיעור חריג של 8.3% מהשכר; ושתהיה להם זכות למשוך את כספי הפיצויים שלהם, אף שהם מקבלים פנסיית גישור שהיא סוג של תשלום דמי פיצויים קבוע; ובשל הזכות הזאת - הוא דורש לשמור על זכותם לקבל מענק של 350 אלף שקל מהמדינה בגיל 67.

כלומר, בפועל מדובר בדרישה לתשלום של אותו סכום שלוש פעמים - פעם משיכת כספי הפיצויים, פעם קבלת פנסיית גישור ופעם קבלת מענק פיצוי בגיל 67. כבר אמרנו שאנשי הקבע הם קבוצת עובדים שהמדינה שייכת לה?

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אופן ספייס. היתרונות שלו ברורים, אבל העבודה ההיברידית מציפה את החסרונות

"כשאחפש עבודה עוד שנה־שנתיים, הדבר הראשון שאבדוק הוא שאני לא יושבת באופן ספייס"

צילומי רחפן מפרץ חיפה

הם חיים על "חבית חומר נפץ", המשקיעים רואים שם פוטנציאל