חבילת הפרישה הענקית לאנשי הקבע: 2.5 מיליון שקל, כולל מענק של 400-300 אלף שקל

ההסכם המתגבש בין כחלון ליעלון - התקפלות לעומת המלצות לוקר ■ קצין קבע יקבל קצבה של 12.5 אלף שקל בחודש מגיל 45 ועד גיל 67 ומענק פרישה של כ-350 אלף שקל ■ העלות לתקציב: 2.6 מיליארד שקל לשנה

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

המספרים של הסכם הפנסיה המתגבש לאנשי הקבע מסחררים: קצבה של 12.5 אלף שקל, מענק פרישה של 230–400 אלף שקל, חבילת פרישה של 2.5 מיליון שקל לפחות לכל פורש, מענק של חצי מיליון שקל למי שפורש בגיל 35 - ועלות תקציבית למדינה של 2.6 מיליארד שקל בשנה.

בנוסף, מספר אנשי הקבע שיגיעו לגיל פרישה כמעט אינו משתנה למרות הכנסתו של שער פרישה חדש בגיל 35: מספר הקצינים שיגיעו לפרישה עם פנסיית גישור יקטן מכ-480 כיום לכ-390–415 בעתיד - קיטון של עד 100 קצינים לכל היותר.

שר הביטחון, משה יעלון, והרמטכ"ל, גדי איזנקוט, בעת תרגיל צבאי צילום: אריאל חרמוני / משר

עלותו של הסכם הפנסיה החדש של אנשי הקבע המתגבש בין משרד האוצר למשרד הביטחון גבוהה לאין שיעור מההצעה של ועדת לוקר, וכמעט אינו משפר את ההתחייבות הפנסיונית של המדינה לאנשי הקבע לעומת המצב היום - שבו אנשי הקבע פורשים עם פנסיה תקציבית. חשיפת המספרים עוררה מחלוקת עזה בתוך הממשלה בנוגע לאישור ההסכם, וגורמים בכירים בה מנסים לשכנע את שר האוצר, משה כחלון, ואת מנכ"ל המשרד, שי באב"ד, לשנותו.

הסכם העקרונות לתקציב הביטחון נחתם אתמול בידי כחלון לשר הביטחון, משה יעלון. ההסכם הוא בן עמוד אחד וללא פרטים - שכן אלה עדיין לא סוכמו. המגעים על פרטי ההסכם נמשכים, ומלווים בלחצים עזים לשנות לפחות שלושה סעיפים מרכזיים: לבטל את מענק הפרישה בגובה 12 משכורות; לבטל את תוספת השכר שקיבל הצבא, בשיעור של 3%–6%, בגין העלאת גיל הפרישה - מאחר שגיל הפרישה יורד; להקטין את המענק המשולם בשער הפרישה החדש, שאמור להגיע לכחצי מיליון שקל בממוצע.

עם זאת, הלחצים לשינוי נתקלים בהתנגדות רבה לאור תחושת המחויבות של שר האוצר להסכם שהוא עצמו גיבש. קושי נוסף נובע מכך שגם הדרג המקצועי באגף התקציבים מחויב להסכם, שמתקן חלק מהטעויות הגסות שעשה משרד האוצר בהסכם פנסיית הגישור ב–2008.

שגיאות מהותיות 
- גם בהסכם החדש

לב הבעיה הוא הסכם 2008 - שהוא ההסכם התקף כיום בין משרד האוצר למשרד הביטחון. הסכם זה, שהיה אמור להקטין את עלויות הפנסיה התקציבית של אנשי הקבע, עשה את ההפך המוחלט.

כך למשל, סגן אלוף שמגיע כיום לפרישה בגיל 48 עם פנסיה תקציבית, יקבל קצבת פנסיה של 18 אלף שקל בחודש. לפי הסכם הפנסיה של 2008, הוא אמור יהיה לקבל קצבה של 28 אלף שקל בחודש. בגיל 43, אותו סגן אלוף מקבל 12.5 אלף שקל בחודש בפנסיה התקציבית, ו–24 אלף שקל בחודש בפנסיית הגישור. סך חבילת הפרישה לסא"ל כזה, תחת הסכם הגישור, יגיע ל–5 מיליון שקל, והעלות למדינה של הסכם פנסיית הגישור (בהבשלה מלאה) מגיעה ל–4.6 מיליארד שקל בשנה. מדובר במספרים מפלצתיים, שמאירים באור הזוי את ההסכם הרשלני שאליו הגיע משרד האוצר ב–2008.

כעת, במקום לאמץ את דו"ח לוקר, מבקש משרד האוצר לתקן את הרשלנות הזאת. אבל גם ההסכם החדש, כמו זה של 2008, נעשה בלי בקרה על עבודת האוצר ובלי התייעצות עם מומחי פנסיה ועם אקטוארים. כתוצאה מכך, החשש הוא שגם בהסכם הנוכחי נפלו שגיאות מהותיות.

ההסכם הנוכחי מפחית את גיל הפרישה ל-43 ומאמץ את כללי הפנסיה התקציבית הקיימים כיום. כלומר, מדובר בהצעה להקטין את קצבת הפנסיה לסא"ל מהסכום המופרך של 24 אלף שקל בחודש, כפי שעלה מההצעה של 2008, לסכום של 12.5 אלף שקל. בנוסף, כל קצין פורש יקבל מענק פרישה של 230–400 אלף שקל, תלוי בדרגתו.

המענק הגבוה, השקול ל–12 משכורות, לצד קצבת הפנסיה הגבוהה, מביאים את החיסכון הפנסיוני של אנשי הקבע לאבסורד חדש: רב סרן שפורש כיום מהצבא יקבל בגיל 67 פנסיה בשיעור של 100% ממשכורתו האחרונה. אלוף משנה יקבל פנסיה השקולה ל-80% ממשכורתו האחרונה - מדובר בשיעורי פנסיה שאף עובד אחר במשק לא זוכה להם, ושנחשבים למיותרים כלכלית.

משה כחלוןצילום: מיכל פתאל

למעשה, גם בלי המענק, קצבת הפנסיה המוצעת לקצינים בהסכם החדש גבוהה מקצבת הפנסיה שמקבלים פורשי צה"ל כיום במסגרת הפנסיה התקציבית. הסיבה לכך היא שנות החיסכון הארוכות - מגיל 21 עד גיל 67 - כך שאפקט הריבית דריבית שנצברה במשך שנים מגדיל מאוד את החיסכון.

כמו כן, ההסכם שהגיעו אליו אנשי הקבע מאפשר להם לחסוך לפנסיה בלי לשלם דמי ניהול. יוצא אפוא שמצבם הכלכלי של אנשי הקבע מצוין גם כך, ובתוספת פנסיית הגישור המשולמת להם על חשבון המדינה הם מקבלים חבילות פנסיה נדיבות באופן יוצא דופן.

דרישה בממשלה: לבטל את מענק הפרישה

על פי פרטי ההסכם המתגבש, בהנחה שקצבת הפנסיה תקטן כאמור לכ-12.5 אלף שקל בחודש (לסא"ל הפורש בגיל 43), הרי חבילת הפנסיה מצטמצמת ב–50% ל–2.5 מיליון שקל. עדיין מדובר בחבילה עצומה בגודלה. מתוך סכום זה, כ–350 אלף שקל מיוחסים כאמור למענק החריג. העלות למדינה היא 2.6 מיליארד שקל בשנה, 2.1 מיליארד שקל בלי המענק. יש לציין כי עלות הפנסיה התקציבית כיום, עד גיל 67, זהה - 2.6 מיליארד שקל (בפועל הפנסיה התקציבית יקרה יותר, כי היא משולמת מעבר לגיל 67 עד ליום מותו של 
איש הקבע).

הצידוק של משרד האוצר להסכם הפרישה הנדיב ולסטייה ממתווה לוקר הוא שהעלות למדינה קטֵנה כביכול בשל קיטון דרמטי במספר אנשי הקבע שיגיעו לגיל פרישה — לפי המספרים שנמסרו, מספר אנשי הקבע המגיעים לגיל פרישה יקטן מ–1,100 לכ–375, קיטון של שני שליש. בנוסף, גיל הפרישה של 340 נגדים יעלה באופן דרמטי, ל–55.

אלא שבדיקה נוספת העלתה כי המספרים שונים: כיום פורשים רק 825 אנשי קבע בשנה, 340 נגדים ו–485 קצינים. גיל הפרישה של הנגדים אכן עולה, אבל בשנה אחת בלבד — גם כך הסכם להעלאת גיל הפרישה היה אמור לדחות את גיל הפרישה שלהם ל–52, ועתה הגיל נדחה ל–53 בלבד. בנוגע לקצינים, מספר הקצינים שצפויים להגיע לגיל 43 ולקבל פנסיית גישור הוא 388–415, כלומר מספר הקצינים שיגיע לגיל פרישה יפחת ב–70–100 בלבד.

זאת ועוד, לאותם 100 קצינים שפורשים בגיל 35 דורש הצבא לתת פיצויי פרישה מוגדלים של 260%. לפי חלק מהחישובים, הדבר מקנה להם מענק פרישה ממוצע של חצי מיליון שקל. כמו כן, לפני כחמש שנים סוכם על העלאת גיל הפרישה של הצבא מ–42 ל–48. כפיצוי דרש הצבא, וגם קיבל, תוספת שכר של 3%–6% לאנשי הקבע. כעת, כאשר ההסכם החדש חוזר ומפחית את גיל הפרישה ל–43, הצבא מסרב לוותר על התוספת.

חשיפת העלות הגבוהה של הסכם הפנסיה המתגבש עוררה, כאמור, מחלוקת עמוקה בתוך הממשלה, וכעת נשמעים בה קולות הדורשים בדיקה מעמיקה של ההסכם בידי אנשי מקצוע בתחום הפנסיה האקטואריה, ותיקון כמה סעיפים מרכזיים בו. הדרישה העיקרית היא לבטל את מענק הפרישה, שכאמור מביא את הפנסיה של אנשי הצבא לשיעור גבוה משכרם ערב הפרישה בגיל 67. דרישה נוספת היא לבטל את תוספת השכר שקיבל הצבא בגין העלאת גיל הפרישה, וכן להקטין את הפיצויים המוגדלים שמקבלים בני ה–35 שפורשים מהצבא.

באופן פרדוקסלי, הגורמים הלוחצים על משרד האוצר דורשים ממנו להקשיח את עמדתו - לאחר שצמרת האוצר, בראשות השר כחלון, כבר נכנעה למרבית דרישות הצבא. ככל הנראה לא מתקיים כעת דיון על האפשרות לחזור לנוסחת לוקר, לאחר ששר האוצר בחר להוריד אותה מהפרק.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"