הדיל בין כחלון לאיזנקוט: חבילת פרישה של מיליוני שקלים לכל איש קבע

זאת בתמורה להגבלת מספר הפורשים ■ ככל הנראה, מדובר בחבילה שאינה נופלת מהותית משווי הפנסיה התקציבית שמקבלים אנשי הצבא כיום ■ במסגרת ההסכם מבטל האוצר את פנסיית הגישור, וחוזר לשלם לאנשי הקבע פנסיה תקציבית למשך 22 שנים

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

הפרטים המתגבשים של הסכם הפנסיה החדש בין האוצר לצה"ל חושפים כי האוצר ויתר על ניסיון להקטין את היקף פנסיית הגישור שיקבלו קציני קבע מגיל 45 ועד 67. האוצר הסכים לכך בתמורה להסכמת הצבא להקטין משמעותית את מספר אנשי הקבע המגיעים לגיל הפרישה המזכה בפנסיית הגישור, והרחבת מסלולי פרישה אחרים שאינם מזכים בפנסיה כזאת.

על פי הערכות, העלות של פנסיית הגישור התקציבית החדשה, שניתנת מגיל 45 עד גיל 67, לא תהיה נמוכה משמעותית מהפנסיה התקציבית שמקבלים אנשי הקבע כיום - מיליוני שקלים לכל פורש.

גדי אייזנקוטצילום: ירון קמינסקי

בהסכם המתגבש, מודה בפועל האוצר בכישלון התוכנית להעברת אנשי הקבע מפנסיה תקציבית לצוברת - החלטה שהתקבלה ב-2004, וב-2008 נחתם ההסכם המפורט לגביה. בהסכם של 2008 נעשו טעויות גסות. משמעותן היא שהמעבר לפנסיה צוברת לא רק שלא צימצם את עלויות הפנסיה של אנשי הקבע, אלא הביא להתנפחות אדירה שלהן.

על פי חלק מההערכות, לו הסכם הפנסיה של 2008 היה מתממש - רק בעוד עשר שנים אמור היה איש הקבע הראשון, שנכנס לקבע ב–2004, לצאת לפנסיה צוברת - עלותו היתה גבוהה ב-60% מעלות הפנסיה התקציבית כיום.

בכך ההסכם שהאוצר מסכים לו עתה יקר דרמטית מהצעה של ועדת לוקר - שהציעה לבטל את פנסית הגישור עבור הרוב המוחלט של אנשי הקבע, ולהמיר אותו במענק פרישה בגודל ממוצע של כמיליון שקל. באוצר טוענים, עם זאת, כי אין כל ודאות שהמספרים של ועדת לוקר אכן היו צולחים את הסכמת הצבא או את אישור הכנסת. יש לציין כי הסכם הפנסיה עדיין נמצא במשא ומתן, ואפילו טיוטה בכתב עדיין אין בנמצא.

חבילת הפרישה המסתמנת לאנשי הקבע

הסיבה להתנפחות העצומה של הפנסיה הצוברת היתה החישוב המעוות של רכיב פנסיית הגישור - הפנסיה המשולמת, על חשבון המדינה, מגיל 45 עד 67.

החישוב של פנסיית הגישור כלל ריבית גבוהה מאוד (4.26%), וכן מענק פרישה עצום של 12 משכורות. מדובר במענק פרישה השקול לשמונה שנות הפקדה לפנסיה, ושעלותו הממוצעת מוערכת ב-300 אלף שקל. לפיכך, הסכם הפנסיה של 2008 העניק לפורשים מצה"ל פנסיה תקציבית (פנסיית הגישור, המשולמת על ידי התקציב), וגם העניק להם מענק פרישה של 300 אלף שקל. שני אלה הקפיצו את עלויות הפנסיה.

הסכם הפנסיה החדש מנסה לתקן את הטעויות הגסות שנעשו ב–2008. ככל הידוע, מדובר בשני תיקונים. האחד, ביטול נוסחת פנסיית הגישור, וחזרה באופן רשמי לנוסחת הפנסיה התקציבית. כלומר, פורשי צה"ל יחזרו לקבל פנסיה תקציבית באופן רשמי - רק ששיעור הפנסיה יהיה נמוך יותר (כלומר השיעור המובטח מהשכר האחרון יהיה נמוך מ-70%). בשלב זה עדיין לא סוכם בכמה השיעור המשולם יהיה נמוך יותר. בנוסף, המענק המובטח יישאר, אבל 
לא ייכנס יותר לחישוב פנסיית הגישור - הוא יופקד בחיסכון הפנסיה הצוברת ויצטרף לפנסיה של אנשי הקבע בגיל 67.

העובדה שאנשי הקבע חוזרים לקבל נוסחת פנסיה תקציבית, עם המענק בגובה ממוצע של 300 אלף שקל, הופך את חבילת הפנסיה המוצעת להם לענקית. ככל הנראה, מדובר בחבילה שאינה נופלת מהותית משווי הפנסיה התקציבית שמקבלים אנשי הצבא כיום, בשווי של כ–3 מיליון שקל.

חיילי צה"לצילום: אי־אף־פי

עיקר הביקורת המועלית עתה כנגד ההסכם הוא השימור של מענק הפרישה בגובה של 300 אלף שקל, מענק שמצטרף אל הפנסיה התקציבית. באוצר מגינים על עצמם ואומרים כי המענק הובטח כבר ב-2008, ולכן לא ניתן לסגת ממנו - וכל שאפשר היה הוא רק למזער את נזקו בכך שהוא לא ייכנס לחישוב גובה הפנסיה התקציבית. אלא שההצעה של לוקר ביטלה את המענק הזה, ולו האוצר היה מתעקש על מתווה לוקר ניתן היה לחסוך זאת.

גם בשלב זה אין חישוב מדויק של שווי חבילת הפנסיה, משום שאגף התקציבים במשרד אוצר שערך את המשא ומתן עם הצבא לא בדק זאת, וגם לא נועץ עם מומחי פנסיה באגף הפיקוח על הביטוח, או עם האקטואר של הפיקוח על הביטוח.

משה כחלוןצילום: מיכל פתאל

באגף התקציבים סבורים כי סכום הפנסיה המשולם לכל פורש משמעותי פחות ביחס להישג העיקרי של הסכם הפנסיה - ההתחייבות של צה"ל להקטין את כמות הפורשים לפנסיה בגיל 45 ב–70%. כלומר, אגף התקציבים רואה בהסכם הישג מאקרו־כלכלי, גם אם ברמת המיקרו מדובר בהמשך תשלום פנסיה תקציבית ענקית לכל פורש. ברקע הדברים צריך להזכיר כי הפנסיה התקציבית בוטלה בכל המגזר הציבורי, ובכך אנשי הקבע יהיו היחידים שממשיכים לקבל פנסיה תקציבית, לתקופה ארוכה ובסכומים משמעותיים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט