פרשנות |

על הכסף של מי שומרים מאיר שטרית ויוחנן דנינו?

מדוע בעלי שליטה וגופים פיננסיים רוצים למנות פוליטיקאים לדירקטוריונים שלהם? האם דירקטורים עם זיקה פוליטית וקשרים במערכת הציבורית הם מינויים טובים עבור הציבור? ומה אם התשובות לשתי השאלות האלה מנוגדות?

איתן אבריאל
איתן אבריאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
איתן אבריאל
איתן אבריאל

גל המינויים הפוליטיים בחברות פיננסיות אינו מפסיק. פחות מחודש אחרי שבעל השליטה בחברת מגדל, שלמה אליהו, מינה את מפכ"ל המשטרה לשעבר יוחנן דנינו לתפקיד יו"ר חברת מגדל אחזקות, נודע במהלך החג שהשר לשעבר ומי שכמעט היה לנשיא המדינה, מאיר שטרית, יהיה ככל הנראה דירקטור 
בבנק דיסקונט.

מדוע בעלי שליטה וגופים פיננסיים רוצים למנות פוליטיקאים ואישי ציבור לשעבר לדירקטוריונים שלהם? וגם: האם דירקטורים עם זיקה פוליטית וקשרים במערכת הציבורית הם מינויים טובים עבור הציבור, שהפקיד את כספו בידי הגופים הפיננסיים האלה? ולבסוף: מה צריך לעשות אם התשובות לשתי השאלות האלה מנוגדות?

צילום: אוליבייה פיטוסי

לדירקטורים בכלל, בוודאי בחברות ציבוריות, מוגדר בחוק תפקיד מרכזי אחד: הם צריכים לבקר את ההנהלה ולהשגיח עליה, כאשר כוכב הצפון שהם אמורים לראות מול עיניהם הוא טובתה של החברה - ולא של אף אחד אחר, לרבות בעלי השליטה וחברי ההנהלה. בחברות פיננסיות, כאלה שמנהלות כספי ציבור, הגדרת תפקיד הדירקטורים אפילו חדה יותר: אסור להם לעסוק בניהול שוטף, אסור להם להחליט היכן להשקיע או למי לתת הלוואות, ומאידך חובה עליהם לבדוק את ההנהלה בשבע עיניים, לוודא שהיא מתייחסת לכספי הציבור ביראת קודש, ושלא מתקבלות החלטות מתוך אינטרסים זרים.

אלא שאם התפקיד האחד והיחיד של דירקטורים בחברות פיננסיות (וזה בוודאי נכון ליו"ר של דירקטוריון) הוא לבקר את ההנהלה, המינויים של דנינו ושל שטרית מעלים סימני שאלה מדאיגים. מה יוחנן דנינו, איש משטרה לשעבר, מבין בביטוח? ואם אינו מבין בביטוח, איך יוכל לפקח על הנהלה שעוסקת בנושאים מורכבים כמו חישובים אקטואריים, השקעת ניירות ערך והתנהגות פיננסית של ציבור מבולבל?

אותה שאלה עולה במקרה של מאיר שטרית. לשטרית, חבר כנסת ושר לשעבר שאפילו כיהן (ב-1999) במשך ארבעה חודשים בתפקיד שר האוצר, אין ניסיון בבנקאות או בחברות פיננסיות. כיצד יוכל לבקר ביעילות את הנהלתו של בנק? איזה ערך מוסף מקצועי הוא יוכל להעניק לציבור המפקידים ובעלי המניות של בנק דיסקונט, שאת עניינם הוא אמור לייצג? נכון שלימודים לא מבטיחים דבר, אבל לא שטרית ולא דנינו למדו כלכלה או מימון.

אז למה לי 
פוליטיקה עכשיו?

חבר הכנסת והשר לשעבר מאיר שטריתצילום: תומר אפלבאום

את האינטרס שעומד מאחורי המינויים הללו צריך כנראה לחפש במקום אחר, מה שמחזיר אותנו לשאלה הראשונה: לשם מה צריכה חברה פיננסית פוליטיקאי או איש ציבור במועצת המנהלים שלה - כזה שמקבל ממנה סכומי כסף גבוהים? יוחנן דנינו, למשל, יקבל מקבוצת מגדל כ-3 מיליון שקל בשנה, ואילו התגמול השנתי של דירקטור (כולל השתתפות בוועדות הדירקטוריון) בבנק גדול נע בין חצי מיליון למיליון שקל. התשובה הפשוטה היא: לוקחים פוליטיקאי - כדי שיעסוק בפוליטיקה.

כן, פוליטיקה. חברות פיננסיות הן גופים שהרגולציה והחלטות המפקחים משפיעים באופן קיצוני על גורלם. מגדל, למשל, היא חברת הביטוח הגדולה בישראל, ובין לקוחותיה נמצאים יותר ממיליון בעלי פוליסות "ביטוח מנהלים", שנכון להיום אינם רשאים להעביר אותן לחברה אחרת. פתיחת השוק של ביטוחי המנהלים, והפרטים של הרגולציה החדשה הזאת, ישפיעו באופן קיצוני על רווחי החברה. אם לדנינו, דמות ציבורית חזקה, תהיה אפשרות להשפיע על מאן דהו בהחלטות כאלה - המשמעות לחברה ולרווחיות תהיה גדולה.

כך גם בבנק דיסקונט, או כל בנק אחר - אלה הרי הגופים המפוקחים ביותר במדינה. דוגמה אחת: סביב החלטה להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים מתנהל כיום מאבק בין בנק ישראל לבין האוצר, כשבנק ישראל מבקש להחריג את בנק דיסקונט ולאפשר לו להמשיך להחזיק בחברת כרטיסי האשראי שלו. אם שטרית, בעל קשרים בליכוד, ילחש על אוזנו של מי שצריך - אולי דיסקונט יוכל לשמור את חברת הכרטיסים שלו.

בחברות פיננסיות, ובמיוחד בענפים בעלי תחרות נמוכה כמו בנקאות וביטוח, להחלטות הרגולטוריות והפוליטיות יש השפעה מכרעת - ולכן לא מזיק להעסיק בהן פוליטיקאים ואנשי ציבור לשעבר. האנשים האלה לא מועסקים כדי לדאוג לציבור - אלא כדי לשרת את בעלי השליטה 
ואת המנהלים.

המסר: בעלי השליטה 
קודמים לציבור

אבל מה עם הציבור? במבט ראשון, שילובו של פוליטיקאי בחברה פיננסית יכול להועיל לבעל השליטה, למנהלים - אבל גם לציבור שמחזיק את מניות החברה. איך? למשל, על ידי טרפוד רפורמה שמיועדת להגדיל את התחרות, מהלך שעשוי להוריד מחירים ולפגוע ברווחים. אלא שכשמדובר בחברות פיננסיות, ה"ציבור" האמיתי הוא לא בעלי המניות - אלא ציבור המפקידים והחוסכים. זהו ציבור רחב, מיליוני אנשים, שהכסף שלהם מונח בפיקדונות בבנק או בפוליסות ביטוחי מנהלים בחברות ביטוח - והציבור הזה בדרך כלל ייפגע מהפעילות של הפוליטיקאי שיושב בחברה.

איך זה קורה? פשוט מאוד: אם יוחנן דנינו יפעיל את קשריו ויטרפד את התוכנית של הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר, דורית סלינגר, לפתוח את שוק פוליסות ביטוחי המנהלים, הלקוחות של מגדל הם אלה שימשיכו לשלם עמלות ניהול גבוהות.

פתיחה של שוק ביטוחי המנהלים יכולה להפחית את עמלות הניהול בעשרות אחוזים, ולחסוך לבעלי הפוליסות בכל חברות הביטוח (וגם במגדל) עשרות ומאות אלפי שקלים - אבל זה לא יקרה אם הרפורמה משום מה "תתעכב" לזמן בלתי־מוגבל.

ואילו בדוגמה של מאיר שטרית ובנק דיסקונט, אם שטרית ישכנע את השלטון לדלל החוצה חלק מההמלצות של ועדת שטרום להגברת התחרותיות באשראי לעסקים קטנים ובינוניים, הרי שבעלי העסקים הקטנים האלה ימשיכו לשלם ריביות גבוהות לבנק דיסקונט. הרי כך זה עובד: ההשפעה הפוליטית מיועדת לשמר את רווחיות החברה ואת התגמול של המנהלים שלה. היא לא מופעלת כדי להוריד את המחירים ואת העלויות של הלקוחות.

אין לנו ביקורת או דבר מה נגד מאיר שטרית או יוחנן דנינו. שניהם דמויות ציבוריות בעלות ניסיון רב, כל אחד בתחומו, וגם "פרשת העוזרת" שאולי פגעה בסיכוייו של שטרית לכהן כנשיא המדינה לא בהכרח קשורה לעניין. אבל במבט על התמונה הגדולה, ההחלטה למנות פוליטיקאים ודמויות ציבוריות (ואולי פוליטיקאים בעתיד) בדירקטוריונים של חברות פיננסיות מעבירה לציבור ולמדינה מסר לא טוב.

והמסר הוא זה: אתם לא מעניינים אותנו. האינטרס שלכם בא הרחק מאחורי האינטרס של הבעלים והמנהלים. מה שאותנו מעניין זה לשמור על מציאות שבה הלקוחות שלנו הם שבויים שמשלמים לנו הרבה כסף - ואנחנו מוכנים לגייס פוליטיקאים ודמויות ציבוריות כדי לוודא שכך אכן יהיה.

והמסר ממשיך: אנחנו חברים במועדון ההון־שלטון, שמחליט מה יקרה עם הכסף שלכם וכמה דמי ניהול, עמלות וריבית תשלמו - ואנחנו נמשיך לבחור מנהלים ודירקטורים מתוך אותו מועדון ומתוך אותם שיקולים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

נעה ברויאר. "שתיתי יין עם חברות, וחברה אחת הציעה לי להתמחות בלחם. כעבור חודשיים מצאתי עבודה במאפייה"

"אני חיה קצת כמו אזרח ותיק. ויתרתי על חופשות וכסף, אבל אני שמחה יותר"

פרייבט אקוויטי

התעשייה שמוצצת את לשד הכלכלה האמריקאית גדלה ללא מעצורים