תעלומת כוננית הספרים הריקה בחדרו של השר כחלון

שלושה חודשים מכניסתו לתפקיד ושר האוצר עדיין לא החליט אם הוא רוצה להיות בממשלה ■ היחס שלו למשרדו הוא כמו של דייר בדירה שכורה - הוא עדיין לא תולה תמונות, כי אין לו מושג כמה זמן יתחשק לו לגור כאן

סמי פרץ
סמי פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
סמי פרץ
סמי פרץ

אדם שנקלע השבוע ללשכתו של שר האוצר משה כחלון בירושלים הופתע לגלות כוננית ספרים ריקה לחלוטין מאחורי שולחנו של השר. אפילו לא כמה ספרים למראית עין שיעשו רושם על אורחיו. כלום. האיש הניח שכחלון היה נורא עסוק מאז כניסתו לתפקיד, לפני שלושה חודשים, ולא הספיק להציב ספרים במדפים, אך לא רצה להביך את השר בשאלות על טעמו הספרותי. בסוף השיחה אמר כחלון: "אתה רואה שהכוננית ריקה מספרים? זה לא סתם. זה כדי שאם אחליט לעזוב את התפקיד, לא אצטרך לארוז. פשוט אקום ואלך".

שלושה חודשים מכניסתו לתפקיד, והשר כחלון עדיין לא החליט אם הוא רוצה להיות בממשלה הזאת. היחס שלו למשרדו הוא כמו של דייר בדירה שכורה. הוא עדיין לא תולה תמונות, כי אין לו מושג כמה זמן יתחשק לו לגור כאן. הוא לא רוצה להרגיש נוח מדי או להתאהב בתפקיד, כי משהו בתוכו אומר לו שהוא עלול להתאכזב.

מדף הספרים בלשכתו של השר כחלון

מצד אחד, הוא שופע רעיונות ורצון לעבוד ולתקן את מערכת הבנקאות ואת שוק הדיור ולפעול לצמצום האי־שוויון. מהצד השני, הוא משופשף ומכיר טוב מדי את הליכוד ואת העומד בראשו מכדי להאמין שאפשר יהיה לעבוד ולהצליח יחד תקופה ממושכת.

להבדיל מקודמו יאיר לפיד, שהכריז על כוונתו להתמודד על ראשות הממשלה כבר בערב הבחירות הקודמות, והראשונות שלו, והפך עצמו לאויב של נתניהו, כחלון נטול אספירציות כאלה. כשנדמה לו שנתניהו שם לו רגליים ולא נותן לו לעבוד, הוא מעביר לראש הממשלה מסר: "אל תדאג, אני לא רוצה ולא יכול ולא מתאים להיות ראש ממשלה. תן לי לעבוד, לקדם כמה דברים וזהו".

ההתנהלות השבוע סביב ההמלצות למיסוי רווחי היתר של חברת כימיקלים לישראל (ששינסקי 2) היתה אחד מאותם מכשולים שמוציאים לכחלון את החשק להישאר בממשלת נתניהו. ההמלצות משיתות על כיל מס שאמור להגדיל את חלקה של המדינה ברווחי האשלג בכחצי מיליארד שקל בשנה. ככל שיהיו יותר רווחים - כך חלקה של המדינה יגדל על חשבון בעלי המניות בכיל, שמשכו מאז 2008 דיווידנדים ביותר מ–6 מיליארד דולר. כיל, מצדה, מנסה לייצר משוואה שלפיה אם יושת עליה מס רווחי יתר, היא תפסיק את ההשקעות בישראל ותפטר עובדים.

בחודשים האחרונים מסתובבים ראשי כיל, ובראשם היו"ר ניר גלעד, עם מצגות שופעות נתונים - ופוגשים ח"כים, רגולטורים, עיתונאים ובעלי עניין כדי לשכנע אותם לרדת מהמלצות ששינסקי, בנימוק שהדבר יוביל לפיטורי עובדים, העברת השקעות לחו"ל ונזק כלכלי לנגב ולקופת המדינה. הוא יודע את העבודה, גלעד.

כחלון ונתניהו

השימוש שלו במושגים "מקומות עבודה" ו"השקעות בנגב" עובד לא רע. הוא מעמיד פני קוזאק נגזל - גם מאיים וגם אומר "הרמתי ידיים" במאבק מול משרד האוצר - אבל הדבר האחרון שהוא עושה זה להרים ידיים. במומחיות שיש למעטים במערכת העסקית, הוא לוחץ על כל כפתור אפשרי במערכת הפוליטית כדי לבטל את גזירת ששינסקי.

האיומים האלה, מתברר, עובדים היטב על ראש הממשלה נתניהו ושרי הליכוד. יש כאן כמובן גם סוגיה פוליטית: נתניהו יודע שהיוזמה להגדיל את חלקה של המדינה ברווחי כיל היא של שר האוצר הקודם לפיד, וכחלון ממשיך את היוזמה הזאת, כך שאת הדיווידנדים יגזרו שניהם, ולא הוא. אז בשביל מה להתאמץ?

בינתיים המאבק הזה הסתיים בניצחון זמני של כחלון, שדרש להשאיר את ההמלצות בחוק ההסדרים. זאת בניגוד לעמדת נתניהו, שרצה להוציא אותן מחוק ההסדרים, למסמס ולקבור אותן - ובכך לקבל את עמדתם של גלעד ושל בעל השליטה בכיל, עידן עופר. נתניהו יחכה לכחלון בשלב הבא - לקראת העברתו של חוק ההסדרים. המטרה של כחלון ושל ראש אגף התקציבים אמיר לוי, שמוביל את הטיפול בנושא, היא שהכנסת תקבל את ההחלטות - ולא הממשלה. כל עוד הדבר בתחום של הממשלה, זה כחלון ולוי מול כל העולם. בכנסת כבר יהיו להם תומכים רבים, מן הסתם מספסלי האופוזיציה.

כחלון ונתניהוצילום: מרק ישראל סלם

ניתוח של הסיטואציה היה צריך להבהיר לנתניהו שכחלון לא יכול לוותר בעניין הזה, ולו רק בגלל המכה התדמיתית העזה שספג בעקבות הימנעותו מטיפול במתווה הגז הטבעי, בגלל חברותו עם קובי מימון - מבעלי האינטרס במאגר תמר. כחלון עשה קריירה והגיע ללשכת שר האוצר בזכות נכונותו לפעול למען הציבור ונגד טייקוני הסלולר. הבטחתו לפרק את מונופול הגז ערב הבחירות התפוגגה ברגע שבו נכנס לאוצר והודיע שהוא מנוע מלטפל בסוגיית הגז. זה פגע בתדמיתו ובאמינותו, וגרם לקורת רוח רבה בלשכת נתניהו, שאוהב את כוכבי הבחירות - תחילה לפיד ועכשיו כחלון - חבולים ומוכים.

מסמוס המלצות ששינסקי 2 בעניין מיסוי רווחי האשלג במפעלי ים המלח היה מאפשר לנתניהו להוציא את כחלון שוב כמפזר הבטחות ריקות מתוכן לגבי טיפולו בטייקונים. ואז, איזה פרצוף היה לכחלון כשהוא היה נוסע לבקר את חברי הילדות מגבעת אולגה? לכן, כחלון החליט ללכת עד הסוף בעניין. הוא הנחה את אנשי האוצר, ובראשם לוי, לתת לו לנהל את הקרב הזה - שהוא זיהה כקרב פוליטי. כשנקרא בדחיפות לראש הממשלה כדי לנסות למצוא פשרה שתשאיר את היוזמה הזאת מחוץ לחוק ההסדרים, כחלון סירב נחרצות, למרות איומיה של יו"ר ועדת השרים, שרת המשפטים, איילת שקד, שזאת יכולה להיות תחילת הסוף של הממשלה. בסופו של דבר ההצעה נשארה בחוק ההסדרים, אך עד שהחוק יעבור צפויות לה ולכחלון עד מכשולים בדרך.

אנשיו של כחלון באוצר יצאו מרוצים מהסיבוב הזה. הוא יצא קצת פחות מרוצה. הוא יודע היטב שכל הקדנציה שלו בממשלת נתניהו תיראה כך: סדרה של מאבקים רווי פוליטיקה ומכשולים מצדו של ראש הממשלה. זאת אחת הסיבות שבגללה הוא עדיין לא משמיע את קולו בסוגיית תקציב הביטחון, ועדת לוקר והשלכותיה על משרתי הקבע.

הוא יודע שנתניהו ישמח לתת לו להישחק עד דק במאבק מול משה יעלון ומערכת הביטחון, וכשיגיע רגע האמת - נתניהו ילך עם הצבא. הדפוס הזה של ראש ממשלה ושר אוצר שלא עובדים ממש יחד בממשלה של 61 ח"כים הוא מתכון בדוק לתקיעות ולחוסר אמון של הציבור ביכולתה של הממשלה לקדם דברים. זאת אולי אחת הסיבות שמחירי הדירות ממשיכים לעלות למרות הפעלתנות של כחלון בתחום.

נ.ב

סוג כזה של יחסים הוא גם איתות ברור לבעלי עניין כמו גלעד - שממשיך לנסות לבטל את המלצות ששינסקי, למונופול הגז, למערכת הביטחון בראשות יעלון - שמסרבת לקיים דיון על דו"ח לוקר, או ליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן - שבא בדרישות להעלאת שכר במגזר הציבורי - שכדאי ללחוץ על הממשלה. כל אחד בענייניו.

יעלון וניסנקורן נחשבים במשרד האוצר לבונקרים - אנשים קשים שקשה לנהל אתם דיאלוג פתוח ולהגיע אתם להסכמות - מה שמבטיח סתיו חם בשתי הגזרות האלה. גלעד זה סיפור אחר. הוא נתפש מצד אחד כאיש עסקים מתוחכם במיוחד, אך מהצד השני כסמל לפקיד ציבור שחצה את הגדר למגזר העסקי, נהנה משכר חזירי של עשרות מיליוני שקלים בשנים האחרונות - לרבות בשנים קשות לחברה לישראל - ולכן לא איש שכדאי לזרום אתו. גם אם הוא אומר מדי פעם דברי טעם, וגם אם לחברה לישראל יש רקורד של חברה שמבצעת לא מעט השקעת כאן - אף שחלק מהן נכשלו ובגדול. השארתם של גלעד ועופר כמונופול על ייצור מקומות העבודה החדשים בנגב רק תגביר את התלות של הנגב ושל הממשלה בהם.

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט