רם בלינקוב בוועדת השקיפות: "פקידי ממשלה לא צריכים לשבת בבתי קפה עם לוביסטים"

ח"כ זנדברג: "גורמים שונים פנו אלי לקדם הצעת חוק, עם פיתויים. בסוף היא קודמה על ידי ח"כ אחר" ■ ראש אגף התקציבים באוצר לשעבר בדיון בוועדת השקיפות: "זה יוצר אי שוויוניות העלול לפגוע בניתוח המקצועי וזה בלתי סביר בעיני"

צבי זרחיה
צבי זרחיה
צבי זרחיה
צבי זרחיה

"גורמים שונים פנו אלי כדי שאקדם הצעת חוק שתשרת חברה מסחרית בהצעה לפיתויים של פרסום בעיתון או להופיע בסרט שישודר בשעת שיא", כך גילתה אתמול ח"כ תמר זנדברג (מרצ) בישיבת ועדת השקיפות בראשות ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני), שעסקה בהגברת השקיפות בפעילות הלוביסטים.

זנדברג ציינה כי ההצעה לא הועברה אליה על ידי חברת לובי אלא באמצעות גורם אחר שייצג את החברה. היא הסבירה כי סירבה להצעה אבל אח"כ ראתה שקודמה על ידי ח"כ אחר.

רם בלניקוב

עוד טענה זנדברג כי הלוביסטים של חברת האנרגיה והקידוחים ג'ני הפעילו לחצים לשנות דו"ח של מרכז המחקר והמידע ולבטל דיון בוועדה. במקרה הזה זוהי דוגמא לפעילות שלא נעשתה על ידי לוביסטים מזוהים עם שרוך כתום אלא לוביסטים שעובדים בחברות ובעצם לא סופרים אותם כלוביסטים. במקרים אחרים פנו אלי לוביסטים לקדם הצעת חוק וסירבתי ולאחר מכן ראיתי אותן מקודמות על ידי חברי כנסת אחרים".

גם רם בלינקוב, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר ומנכ"ל משרד הפנים כיום, סיפר כי "כשמוניתי לראש אגף התקציבים באוצר, ראיתי שיש תופעה רווחת ואנשי אגף התקציבים - חלקם צעירים ועוד בשלבי עיצוב - הולכים לבתי קפה בתל לאביב להיפגש בימי חמישי עם חבר'ה שרוצים להאיר את עיניהם. הוצאתי הנחיה שאני אוסר לפגוש לוביסטים. ההנחיה התקבלה בהרבה מאוד אופוזיציה מצד הלוביסטים אבל היא לא הגיעה לכלל מבחן משפטי".

בלינקוב הדגיש כי "פקידי ממשלה לא צריכים לשבת בבתי קפה עם אלה שפועלים מולם כמו לוביסטים ולשמוע את עמדותיהם. זה יוצר אי שויויוניות העלול לפגוע בניתוח המקצועי וזה בלתי סביר בעיני"

בלינקוב הוסיף כי "אגף התקציבים הוא מאוד מיוחד, כמו הרשות ההגבלים. משרד האוצר הוא די פרוץ כמעט לכל אדם שעובר בדיקה ונכנס למשרד, לאו דווקא לוביסטים. אני חושב שגוף מקצועי שצריך לקבל החלטות ולעשות ניתוחים מקצועיים לא יכול להיות מושפע מגורמים אינטרסנטים. יאמרו שאם הוא אדם מקצועי, הוא צריך לקבל את מגוון הדעות.

חברת הכנסת של מרצ תמר זנדברג והשחקן משה איבגי במשכן הכנסת ביוני האחרוןצילום: דוברות שח"ם

"יש לו כלים ויש לו נגישות גבוהה והשיטה הזו שדווקא הגופים החזקים יבואו לרפרנט או רכז או סגן ממונה על אגף התקציבים ויציגו את עמדתם פוגעת בניתוח המקצועי, היא לא נחוצה. לכל היותר, אם חסר חומר, אין שום בעיה שהכלכלן ירים טלפון לחברה הנדונה ויקבלו את החומר שהם רוצים. אין שום צורך שאגף התקציבים ודומיו יהיו חשופים ללוביסטים. עם זאת, זה לגיטימי ונחוץ שחברי הכנסת יפגשו עם לוביסטים".

בלינקוב הוסיף כי "לא דין הנוהג שצריך לנהוג כלפי הלוביסטים בכנסת לבין הנוהג שצריך לנהוג מולם בממשלה או במוסדות השלטון. העבודה בכנסת היא דבר נחוץ על ידי הלוביסטים, להבדיל מהממשלה. במרכז המחקר והמידע המטלות דומות על מטלות שדומות על משדי הממשלה".

עוד ציין כי "צמחתי באגף התקציבים בשנות ה-80' ,לא הכרתי את התופעה במסדרונות אגף התקציבים. כשהתמניתי כמנכ"ל קבוצת HOT, מצאתי לראשונה את תפקיד הלוביסט ועלתה דילמה שקשורה באוצר והלוביסט אמר כי צריך לדבר עם סגן הממונה על התקציבים אני אסדיר לך את הפגישה.

"אמרתי לו: 'אני בוגר אגף התקציבים. אתה תסדיר לי פגישה עם נציג אגף התקציבים? אין מצב שבוגר אגף תקציבים שירים טלפון ויבקש פגישה עם איש האגף ולא יקבל אותה. אז נדלקה לי נורה אדומה. לימים עזבתי את התפקיד והתמניתי כמנכ"ל משרד הפנים. היייתי יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה, וראיתי דברים לא נחמדים וניסו להפעיל לחצים וזה לא עבד".

בלינקוב אמר ש"זוהי שערוריה בלתי רגילה שחברות ממשלתיות מעסיקות לוביסטים. היעלה על הדעת חברה שמחוזרת על ידי הממשלה ומנהלת כספי ציבור עבור הציבור תעסיק גורם שיסייע לה לשנות החלטות ממשלה? זה עקום ברמה הכי קיצונית".

מנכ"ל האוצר לשעבר, דורון כהן, אמר כי לא ראה לוביסטים מסתובבים באוצר. "בתקופה שהייתי מנהל רשות החברות הממשלתיות ומנכ"ל האוצר לא פנה אלי לוביסט בשם חברה ממשלתית. ייתכן שחלק מהחברות נמצאות בעולם רגולטורי ולפעמים הבעיה היא במערכות הרגולטוריות". על כך השיב בלינקוב: "עולה על דעתך שחברת החשמל תשכור חברת חשמל שתפעל מול הממשלה?"

ח"כ סתיו שפיר תבעה שפקידים בכירים באוצר יפרסמו לציבור עם מי הם נפגשים וכן יפרסמו את הפרוטוקולים של ישיבות חשובות. שפיר וביקשה מהם לשאול את עצמם: ״האם אתם מפתים חברי כנסת? האם אתם מעבירים להם מחקרים? האם הצעתם לעוזרים פרלמנטריים, מנהלים בוועדות? האם הוצע למי מהם תעסוקה עתידית? אני מכירה פרטים על הצעות שניתנו לעוזרים, אני רואה את הלחישות על האוזניים של חברי הכנסת. כולנו רואים את הדברים האלה קורים כל הזמן, כך שאין טעם להכחשות והיתממות והתבכיינות".

ד"ר תהילה שוורץ-אלטושלר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: " אבי אבות הטומאה הוא האפשרות בחוק חופש המידע שלא למסור מידע על דיונים פנימיים. היום צריכים שהדיונים הפנימיים האלה יהיו כמו במבחני צנזורה – רק בוודאות ברורה ומיידית לפגיעה בעבודה הרשות. ואם דיברנו כאן על עבודת המרכז למחקר ומידע של הכנסת - איפה המחקר והמידע של הממשלה? למחסור בגוף מחקר מסודר נכנסים כל מיני גופים שמציגים חוות דעת לפי אינטרסים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"