התקציב ישמר את מעמדו של ראש הממשלה - ולא יזניק את הכלכלה

הממשלה אישרה תקציב ללא חזון ומנועי צמיחה ובלי השקעה מתבקשת במו"פ ובחינוך ■ המבחן האמיתי יהיה בנובמבר, כאשר יובא התקציב לאישור הכנסת

מוטי בסוק
מוטי בסוק
מוטי בסוק
מוטי בסוק

תקציב המדינה ל–2015 יהיה 380.9 מיליארד שקל, והתקציב ל–2016 יהיה 414.6 מיליארד שקל - כך החליטה הממשלה ביום חמישי שעבר. כל השרים תמכו בתקציב הדו־שנתי, למעט שר הביטחון, משה יעלון, שנמנע.

האישור בממשלה הוא המשוכה הקלה עמה יצטרכו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והקואליציה הצרה שלו להתמודד בדרך לאישור התקציב ל–2015 ו–2016. עד 19 בנובמבר 2015 תצטרך הכנסת להעביר את חוק התקציב ואת חוק ההסדרים בכנסת בשלוש קריאות. בקואליציה של 61 ח"כים מול אופוזיציה של 59 ח"כים זה עלול להיות אתגר קשה, שכן כל ח"כ קואליציה מאוכזב יכול להכשיל סעיפים מרכזיים בתקציב שלא יראו לו מסיבה זו או אחרת ואף להפיל את התקציב כולו.

ראש הממשלה נתניהו בישיבת הממשלה, השבועצילום: מרק ישראל סלם

ערב הקריאה השנייה והשלישית בכנסת ייכנסו לפעולה גם גופים רבי כוח כמו ההסתדרות, ארגוני החקלאים, תעשיינים ובנקים, וינסו לקדם נושאים הקרובים ללבם, גם אם הם מנוגדים למדיניות נתניהו, כחלון והממשלה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתקציב החדש.

ועדת לוקר רק סיימה, וכבר מוסמסה

התקציבים הגדולים ב–2016 יהיו של משרד הביטחון - 55.9 מיליארד שקל; משרד החינוך - 48 מיליארד שקל; תשלומי הריבית על חובות המדינה - 39.6 מיליארד שקל; העברות לביטוח הלאומי - 31.8 מיליארד שקל; ומשרד הבריאות - 29.5 מיליארד שקל (ראו תרשים). תקציבים 2015 ו–2016 נטולי חזון ומנועי צמיחה - בלי השקעה גדולה ומתבקשת במו"פ, ובלי הבנה כי עתיד המדינה טמון בהשקעה בחינוך בכלל ובאוניברסיטאות בפרט.

תקציב המדינה לא יזניק את כלכלת ישראל בשום תחום - אין בו בשורה לציבור, הוא אינו מטפל בצמצום הפערים החברתיים ובמלחמה בעוני, זהו לא תקציב של ממשלה חדשה, רעבה, שבאה לשנות סדרי עולם. אין בו רפורמות גדולות, אלא אם מישהו חושב שרפורמות הקורנפלקס או הפטם הן רפורמות גדולות. ואין בו שינויים מבניים שיקפיצו את כלכלת ישראל קדימה.

מדובר בתקציב שמרני, שאינו מעודד כל יוזמה חדשה, שמא תערער את כיסאו של ראש הממשלה. גם מסקנות ועדת לוקר, הוועדה שנתניהו עצמו הקים והציב בראשה את מי שהיה מזכירו הצבאי, לא הצליחו להשתלב בתקציב או בחוק ההסדרים. תקציב המדינה הוא תקציב של שר אוצר טירון, שעדיין לומד את תפקידו, ובינתיים אינו סומך על הדרג המקצועי של משרדו.

האם באמת 
המשק צומח?

בניגוד למה שנאמר בישיבת הממשלה ביום חמישי, מצבה של כלכלת ישראל רחוק מלהיות מצוין. המשק צמח ברבעון הראשון ב–2% בלבד, ולפי כל ההערכות, הוא צמח ברבעון השני בצורה דומה. כלומר, הצמיחה לנפש בישראל קרובה לאפס (אוכלוסיית ישראל גדלה בקצב של 1.9% בשנה). יצוא הסחורות צנח ב–16.9% (כל הנתונים במונחים שנתיים) ברבעון השני של השנה, בהמשך לירידות גדולות ברבעונים הקודמים, והיצוא הוא מנוע צמיחה מרכזי של המשק. בנוסף, מאז צוק איתן נמשכת הירידה בתיירות.

כמו כן, המכירות ברשתות השיווק ירדו ב–3.6% ברבעון השני. הייצור התעשייתי, כרייה וחציבה - עוד קטר מרכזי של המשק - סבל מנסיגה מדאיגה של 10.4% באפריל ובמאי, בהמשך לנסיגות מדאיגות בחודשים הקודמים. הורדת הרגל מהדוושה עשויה להוביל את כלכלת ישראל למקומות לא רצויים.

לפי נתוני האוצר, הגידול הריאלי בתקציב המדינה בין 2014 ל–2016 הוא 7.2%. לפי הערכות, המשק יצמח השנה ב–3.1%, והצמיחה לנפש תהיה 1.4% - אבל נתונים אלה נראים אופטימיים מאוד. האוצר צופה כי המשק יצמח ב–2016 ב–3.3%, והצמיחה לנפש תהיה 1.6%.

משחקים עם 
יעד הגירעון

בכל אחת מהשנים 2015 ו–2016 יעד הגירעון יהיה 2.9% מהתוצר. בפועל הוא היה צריך להיות גבוה יותר, אלא שבאוצר, למורת רוחן של הנגידה והחשבת הכללית, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, ובמהלך שספק אם הוא חוקי, הוציאו מספר התקציב את ההוצאה הכרוכה בהעברת מערכי התקשוב והמודיעין של צה"ל לנגב - המוערכת ביותר מ–14 מיליארד שקל הוצאה רב־שנתית - והעבירו אותה לספרי התקציב של רשות מקרקעי ישראל.

לפי החוק, יעד הגירעון ב–2015 ובכל אחת מהשנים עד 2018 היה צריך להיות 2% מהתוצר, ומ–2019 ואילך יעד הגירעון צריך להיות 1.5%. ואולם ממשלות ישראל נוהגות לחוקק חוקים וכשהם לא נוחים להן, להפר אותם. הממשלה הנוכחית סירבה להפשיל שרוולים ולעמוד במגבלות יעד הגירעון, והעלתה אותו לכל אחת מהשנים הקרובות. כך, יעד החוב ל–2015 ו–2016 עלה בישיבת הממשלה ל–2.9%, ויעד החוב לשנים שאחרי כן גם כן שונה ל–2.5% ב–2017, 2.25% ב–2018, 2% ב–2019, 1.75% ב–2020 ו–1.5% מ–2021 ואילך.

למשחק הזה עם יעד הגירעון יש מחיר. אם בכל השנים האחרונות ישראל התגאתה כי יחס החוב תוצר שלה יורד, הרי שבעשור השני של המאה הנוכחית הירידה היתה אטית. ב–2014 ירד יחס החוב תוצר ל–67%. ב–2015 כבר לא תהיה ירידה, אלא עלייה. לפי הערכת בנק ישראל, בסיום 2015 יהיה יחס החוב תוצר 67.6%. ב–2016 היחס שוב יעלה, כי עם יעד גירעון של 2.9% אין ירידה ביחס החוב תוצר, אלא עלייה.

האוצר התפאר בנתונים שפירסם לקראת הישיבה, כי יחס החוב תוצר בישראל, בניגוד למדינות מתפתחות אחרות, נמצא בירידה. אבל זו חצי אמת. חברות דירוג האשראי הבינלאומיות מייחסות חשיבות רבה ליחס החוב תוצר של המדינות השונות. באחרונה פירסמה החשבת הכללית כי ממוצע יחס החוב תוצר של מדינות הייחוס של ישראל בחברות דירוג האשראי הבינלאומי (סלובניה, סלובקיה, פולין, ספרד, אסטוניה, צ'כיה, מלטה, קוריאה וצ'ילה) הוא 46% בלבד - הרבה פחות מהיחס של ישראל.

לחובות יש מחיר כבד. הסעיף השלישי בגודלו בהוצאות הממשלה ב–2016 עם תקציב של כמעט 40 מיליארד שקל, אחרי הביטחון והחינוך, הוא הוצאות הריבית של ישראל על החובות שצברה. לפי נתוני OECD, ב–2014 שילמה ישראל סכום השווה ל–3.1% מהתוצר הלאומי שלה באותה שנה על חובות. הממוצע במדינות OECD היה כמעט חצי, 1.7%.

הממשלה קבעה יעדי גביית מסים נמוכים ב–2015 ו–2016, 266.4 ו–272.3 מיליארד שקל בהתאמה. לשם השוואה, ב–2014 גבתה המדינה 254.7 מיליארד שקל מסים. הערכה שמרנית ליכולת גביית המסים של המדינה ב–2016 משקפת חשש לצמיחה נמוכה מהערכות המוקדמות. בשנים האחרונות השקיעה המדינה הרבה כספים ברשות המסים במטרה להגביר משמעותית את המלחמה בהון השחור. עד כה התוצאות מאכזבות.

נתניהו מאמין כי המדינה צריכה לקחת מאזרחיה מעט מסים ולתת להם פחות שירותים, ואכן בישראל ההוצאה הציבורית ביחס לתוצר היא הנמוכה מבין כל המדינות המפותחות, להוציא את דרום קוריאה. הדבר הוחרף בתקציב ל–2015 ול–2016.

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, תומכת בעמדה הפוכה. לפיה, המדינה צריכה לתת לאזרחיה שירותים טובים ומקיפים יותר ממה שממשלת ישראל נותנת להם כיום. המחיר, לפי פלוג, צריך להיות מסים גבוהים יותר. הנתונים שבנק ישראל פירסם לקראת ישיבת הממשלה בנושא זה מגלים כי ב–2014 היתה ההוצאה הציבורית במדינות DCEO 45.1% מהתוצר שלהן. בישראל היא היתה הרבה יותר נמוכה, 39.5%.

בנוסף, בנושא הביטחון, ההוצאות בישראל ביחס לתוצר הן הגבוהות בעולם המפותח. ההוצאה האזרחית (ללא ביטחון) ללא ריבית היתה בשנה שעברה במדינות DCEO 43.3%. בישראל היא היתה 30.8% בלבד.

כתבות מומלצות

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?