באוצר מתכננים להאיץ את חיבור המפעלים לגז

מאות מפעלים ממתינים למתווה ההסבה לפעילות בגז ■ האוצר, בתיאום עם משרדי הכלכלה והאנרגיה והתעשיינים, גיבש תוכנית בנושא - שתקודם בקרוב כחלק מתוכנית הרפורמות ■ רק כעשרה מפעלים חוברו עד כה לגז טבעי, רובם מפעלים גדולים

אורה קורן
אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אורה קורן
אורה קורן

בעוד ההתמודדות בין הממשלה למונופול הגז מגיעה לשיא, מקדם משרד האוצר תוכנית להאצת חיבור מפעלים לגז. התוכנית צפויה להיות חלק מהרפורמות שמגבש משרד האוצר, ותוגש לאישור הממשלה בקרוב, לאחר אישור שר האוצר, משה כחלון, וראש הממשלה, בנימין נתניהו.

התוכנית גובשה באגף תקציבים במשרד האוצר בשיתוף אנשי מקצוע במשרדי האנרגיה והכלכלה, במינהל תכנון וברשות הגז והתעשיינים. מרכיבים מרכזיים בתוכנית כוללים האצת ההנחה של קווי החלוקה והסדרת הרגולציה להסבה לגז במפעלים, תוך קביעת תקן תואם לתקינה הבינלאומית; העברת האחריות לחיבורים בתוך המפעל לבעל המפעל, במקום לרשות הגז; ואישור החיבור על ידי מכונים מוסמכים. בכירים בתעשייה הביעו באחרונה שביעות רצון מהתוכנית.

רק כעשרה מפעלים חוברו עד כה לגז טבעי, רובם מפעלים גדולים כמו נגב קרמיקה, נייר חדרה ופיניציה בגליל. באחרונה ציינו תעשיינים כי המעבר לגז יוזיל עלויות אנרגיה מ–17 דולר ליחידת אנרגיה לכ–6 דולרים במחירים הנוכחיים של הגז.

כ–15 מפעלים ממתינים כיום להשלמת התהליך, ומאות מפעלים ממתינים עם יישום תוכנית ההסבה עד שיראו כיצד נפתרות הבעיות, לפני שישקיעו מיליוני שקלים בתהליך. הבעיות נובעות בחלקן מריב סמכויות ואחריות בין רגולטורים ובחלקן מפרוצדורות שקשורות בהיתרי שימוש בקרקע.

הנחת צינור גז טבעיצילום: איתמר כהן / יוקי צלמים

כל צד מטיל את האחריות על האחר

אחד הדברים שעיכבו במשך שנים את התהליך היא מחלוקת בין רשות הגז למשרד הכלכלה לגבי אחריות על הבטיחות במפעלים, כאשר כל צד הטיל את האחריות על האחר. חוות דעת משפטית של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, קבעה כי על משרד התשתיות לקבוע את התשתית הרגולטוריות המתאימה, כולל מנגנון פיקוח מצד הרשות. בד בבד, על משרד הכלכלה להעמיד את מערך המפקחים שלו לטובת הפיקוח השוטף על המתקנים בהנחיית הרשות ותחת אחריותה. עד להסדרה על ידי משרד התשתיות, על הרשות לקבוע את הקריטריונים בהתאם לשיקול דעתה המקצועי.

בנוסף קיים ויכוח בין רשות הגז למשרד התחבורה לגבי האחראיות על גז דחוס המובל במשאיות (CNG). הובלת הגז מתבצעת בשני שלבים: החברה הממשלתית נתגז אחראית על ההולכה בעורק מרכזי לכל המדינה, שממנו יתפרשו קווי הולכה לאזורי תעשייה ולמפעלים, שבאחריות שישה זכיינים, שכל אחד מהם אחראי על אזור חלוקה שנקבע במכרז. באחריות הזכיין לבנות את הצינור שיגיע עד למפעלים.

ברקע לתוכנית עומדים דיווחים שהגיעו למשרדי הממשלה, על כך שהזכיינים של רשת החלוקה נתקלים בבעיות סטטוטוריות קשות מול רשויות מקומיות, שמציבות תנאים כדי לאפשר לקו לעבור בשטחן. בעיות עולות גם מול חברות תשתית ממשלתיות שהקו אמור לחצות שטח שלהן, בהן נתיבי ישראל, מקורות וחברת החשמל.

בנוסף, על פי הדיווחים, קושי נוסף נעוץ ברשות הגז, שמשנה בתדירות גבוהה את הוראותיה למפעלים. הרשות היא הגורם המאשר את ההסבה של המפעל מדלק או מזוט לגז טבעי, לאחר שהמפעל ביצע את המהלכים הנדרשים להסבה.

לאחד את ההליכים הסטטוטוריים

באוצר החליטו לרכז את המגעים בין כל הצדדים כדי לפתור את הבעיה בצורה כלל משקית. התוכנית שגובשה כוללת שני פרקים. האחד עוסק בהאצת הנחת קווי החלוקה — הבאת הגז לאזור התעשייה. השני עוסק בצרכני הגז, המפעלים, ובהסדרת הרגולציה והאחריות לחיבור המפעלים לגז טבעי. לצורך הכנת התכנית נבחנו גם תכניות דומות בחו"ל, בעיקר בהולנד.

מהבדיקה בחו"ל עולה כי אחד המהלכים המשמעותיים והנפוצים בנושא הוא נתינת פטור מהיתר בנייה לקווי רשת החלוקה. בישראל, כל התשתיות התת־קרקעיות, כמו דלקים וקווי תקשורת, פטורות מהיתר בנייה — אבל הפטור בתיקון לחוק התכנון והבנייה לא חל על הגז הטבעי. לפיכך, הולכת הגז דורשת שני אישורים מוועדת הרישוי המחוזית, אישור תוכנית העבודה והיתר בנייה. בתמורה לפטור יתווספו מסמכים שהזכיינים יצטרכו להעביר לאישור הוועדה לקבלת היתר תוכנית העבודה, אך ההליך הסטטוטורי יהיה אחד בלבד.

דבר מרכזי נוסף שמוצע בתוכנית האוצר הוא מוסד הערר. כיום, אם רשות הרישוי המחוזית מחליטה להשית עלויות גבוהות על היזם, כמו דרישה לעקוף שטח כלשהו, אין לו למי לערער. זה מצב חריג, כי בדרך כלל יש ערכאת ערעור להחלטות של ועדה מחוזית. לפיכך מוצע בתוכנית להקים מוסד ערר ברמה הארצית שניתן להגיש לו ערעור על דרישות של ועדת הרישוי המחוזית.

קיצור משמעותי של לוחות הזמנים

באוצר בחנו עם התעשיינים את מגוון האישורים הנדרשים מהם להסבת מפעלים לגז, וגיבשו מערך תיקונים בתחום התכנון.

לפי ההצעה, האחריות להתקנת הצנרת בתוך המפעל תהיה של המפעל עצמו, שיצטרך לקבל אישור הגזה, המעיד על כך שההסבה תקינה, מרשות הגז, לאחר שגוף שיוסמך לכך, כמו מכון התקנים, או מעבדות פרטיות, יאשרו שהמערכת עומדת בתקן. גישה זו תחליף את הצורך של כל מפעל לקבל אישור ממשרד התשתיות. השינוי מבוסס על המודל ההולנדי ועל נתונים נוספים מהעולם, שם האחריות לצנרת בתוך המפעל היא של בעל המפעל, לא של הממשלה, והאישור לא ניתן בצורה מרוכזת על ידי המשרד הממשלתי.

בנוסף ייקבע תקן קבוע לחיבור מפעלים לגז, שלא ישתנה חדשות לבקרים, כפי שקורה כיום עם ההוראות המשתנות של רשות הגז. התקן האחיד, שמגבש מכון התקנים מזה כמה חודשים, יתבסס על הפרקטיקה האירופית, ולא יכללו בו סעיפים יחודיים לישראל. בדרך זו, כל אחד מהשחקנים יידע מה מערך הפעולות והדרישות שעליו לעמוד בו, להתקנה ולפעילות בטיחותיות.

ההערכות בתעשייה ובמשרד האוצר הן כי מנגנון שמבוסס על תקן שלא משנים אותו, לצד כמה גופים שיוכלו להתחרות ביניהם, שיבצעו בדיקת התאמה לתקן — יאפשר קיצור משמעותי של לוח הזמנים הנדרש לחיבור מפעלים לגז. המקורות העריכו כי יישום התוכנית ישפר את התחרותיות והפריון של התעשייה, ויסייע בהורדת יוקר המחיה, אם תעשיינים ישתפו את הצרכנים ברווחים שיצברו כתוצאה מהוזלת עלויות האנרגיה שלהם.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

באר שבע. תוספות הבנייה לא ענו על הציפיות להפוך אותה לעיר של מיליון תושבים

"אמירה הזויה של אנשים מנותקים": ההכרזה על הקמת עיר בדרום מעוררת סערה

אולם תצוגה למכירת מכוניות. בענף הרכב מודים כי היבואנים העלו את מחירן של חלק מהמכוניות החשמליות גם בלי קשר למס

הציבור מתנפל על המכוניות החשמליות, אך לא בטוח שהמס עליהן יועלה