עשור לעיתון TheMarker |

עוזרים ליד 
הנעלמה לעבוד

עלינו להסתפק בדיווח ובניתוח? אנחנו חשים חובה להרחיב את מנעד התפקידים שלנו

סמי פרץ
סמי פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
סמי פרץ
סמי פרץ

הכותרת הראשית בגיליונו הראשון של העיתון שאתם מחזיקים כעת, שראה אור לפני עשר שנים, עסקה בהפרטה של בנק דיסקונט. "יומו הגדול של ברונפמן: צ'ק מתאים — ודיסקונט שלו", נכתב שם (ראו משמאל). הכותרת פורסמה ביום שבו מתיו ברונפמן נדרש להגיש הצעה לרכישת הבנק.

עשר שנים חלפו מאז, ונדמה שאם היינו נדרשים לנסח מחדש את הכותרת, היה אפשר להציע גרסה שונה מעט. נניח, משהו כמו "ברונפמן עומד להשתלט על בנק דיסקונט — מה ייצא לנו מזה?"

הכותרת הזאת משקפת יותר את רוח התקופה הנוכחית, מפני שההישג של ברונפמן אינו יכול להיבחן במנותק מהשאלה אם זהו הישג גם עבור כלל הציבור. נכון שעל פי עקרון היד הנעלמה של הכלכלן הסקוטי אדם סמית, ברונפמן היה אמור לעשות טוב לעצמו, ועל הדרך גם לנו — אבל מאז הלך סמית לעולמו ב–1790 התגלו כמה וכמה מקרים שבהם היה צריך לעזור קצת לעיקרון הזה לעבוד.

כיום אנחנו יודעים בדיוק מה קרה בבנק בעשור הזה — לא כלום. מיקומו היחסי במערכת הבנקאות לא השתפר, והוא נותר הבנק הכי לא יעיל בה. מנהלים באו והתחלפו, וניתנה לנו ההוכחה לכך שהפרטה אינה מהלך משמעותי כל עוד התשתית התחרותית והמבנית של הענף הרלוונטי נותרת בעינה.

רפורמות, הפרטות, החלטות מאקרו־כלכליות ותקציביות, מהלכים עסקיים כמו רכישות ומיזוגים, תגליות גז, תמריצים ממשלתיים והחלטות מיסוי — כולם נבחנים אצלנו ביחס לתרומתם לאינטרס הציבורי הרחב. לא תמיד קל לזהות היכן בדיוק ממוקם האינטרס הציבורי. לא מעט פעמים יש התנגשות בין אינטרסים ציבוריים שונים, שצריך למצוא את נקודת האיזון ביניהם. זה בוודאי לא פשוט למי שמקבל החלטות, אבל אנחנו כאן כדי לעזור.

יש מי שיאמר שעלינו להסתפק בדיווח ובניתוח, ושהעולם יסתדר בלעדינו, אבל אנחנו מעדיפים להרחיב את מנעד התפקידים שלנו. כשאנחנו פוגשים מקבלי החלטות למיניהם שמנסים לנווט את דרכם בסבך האינטרסים וקבוצות הלחץ האימתניות כאן ובנבכי שיטה פוליטית עקומה, ברור לנו שהתפקיד הציבורי שלנו חייב לחרוג מדיווח וניתוח.

לעתים שואלים אותנו כיצד מתקבלת ההחלטה מה לדחוף, מה לקדם ומה לבקר, ואם מתקיימות אצלנו ישיבות מערכת שבהן אנו מחליטים אם להיות בעד או נגד משהו. האמת פשוטה יותר. אם נבחן את כל המאבקים שהעיתון הזה תומך בהם, קל יהיה לקטלג את כולם תחת מספר מצומצם של ערכים בסיסיים שבהם אנחנו מאמינים: תחרות חופשית אמתית, לא כסיסמה, פיקוח הדוק על מוסדות פיננסיים שמנהלים כספי ציבור, שוויון הזדמנויות במערכות החינוך והבריאות ובשוק העבודה, מלחמה בשחיתות מכל סוג שהוא, עידוד יזמות וחדשנות, וטיפול באוכלוסיות חלשות או מוחלשות. אם יש תפישה ערכית בסיסית כזאת, קל יותר למצוא את הידיים והרגליים כשצצות דילמות.

המשק הישראלי צעיר יחסית, ועבר שינויים מפליגים בשניים וחצי העשורים האחרונים — במעבר מכלכלה סוציאליסטית לקפיטליסטית. המעבר לא נעשה בצורה חלקה, רחוק מכך. יש בו אינספור תופעות לוואי, שאריות וזנבות מהעבר, וגם פערים כלכליים וחברתיים שהתרחבו.

המשק ימשיך להשתנות, כפי שכל חברה עסקית תמשיך להשתנות בהתאם לאתגרים שבפניהם היא עומדת. אנחנו חשים חובה ללוות את תהליך השינוי הזה ולוודא שאינו מפיל חללים, מגדיל פערים ומערער את היסודות של הכלכלה והחברה בישראל. השתדלנו לעשות זאת בעשור האחרון, ונמשיך לעשות זאת בעתיד.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קוסטה ריקה

"החופים פסיכיים, במחיר של מיליון וחצי קונים וילה קו שני לחוף - אבל אז המכות התחילו להגיע"

יוגה

"זה התחיל מכל מיני תל אביבים שחיפשו מפלט מהעיר, עכשיו יש כאן צונאמי״

רעות עייני ילדים מחוננים

"בקיץ היה לי כאן טירוף": כמה עולה לייצר ילד מחונן?

טיבינגן גרמניה

ברוכים הבאים לעיר שבה המהירות המקסימלית היא 7 קמ"ש

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

עבודה ניידת חוף הים

"אני לא קובעת פגישות בזמן השקיעה, גם אם זה אומר להפסיד עשרות אלפי שקלים בחודש"

קהילת גן החיים, בקעת יבנאל. עבודת כפיים וחלוציות

"מחבקי העצים" קנו כאן אדמות ב-30 אלף שקל לדונם. היום הן שוות הון