מעלימי המס יכולים להמשיך לחגוג - בזכות ישראל ביתנו

כך יכול מי ששדד 100 מיליון שקל מהקופה הציבורית להמשיך להתנהל בנחת

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

על פי ההסדר שנחתם בין בנק לאומי לרשויות המס האמריקאיות, הודה הבנק כי סייע בצורה אקטיבית לאזרחים אמריקאים להעלים מסים. הבנק לא רק העלים עין מכך שאמריקאים מפקידים אצלו הון שחור, אלא גם סייע להם בטשטוש עקבותיהם - באמצעות פתיחת פיקדונות ללא שמות או תחת שמות פיקטיביים, פתיחת חשבונות דרך החברה לנאמנות של הבנק, שליחת דואר לכתובות שונות כדי שרשויות המס לא יניחו ידן על המסמכים, הפניית המפקידים למתכנני מס שסייעו להם להקים חברות במקלטי מס, העמדת הלוואות פיקטיביות ועוד. אין ספק שההתנהלות של בנק לאומי מעלה שאלות אתיות קשות, אם לא למעלה מכך.

טענת ההגנה העיקרית של לאומי היא שהאמריקאים שינו את כללי המשחק בדיעבד, וכי בשעתו כלל לא היתה קיימת חובה על הבנק לוודא אם כספים שמופקדים אצלו מקורם בהעלמת מס. נכון, אמנם, שהטענה לא ממש משכנעת לנוכח העדויות על סיוע אקטיבי של הבנק לפעולות שמטרתן טשטוש זהות המפקידים, אך מה שמטריד במיוחד בטענה הוא העובדה שהיא שרירה וקיימת גם כיום. לא בארה"ב, אמנם - שם אף בנק כבר לא משחק משחקים וכולם בודקים בציציותיהם של המפקידים - אלא דווקא 
במדינת ישראל.

הפרצה שאיפשרה לבנק לאומי לסייע למפקידים אמריקאים לחמוק מתשלום מסים בארה"ב עדיין קיימת בישראל עבור אזרחים ישראלים שמפקידים את כספם בבנקים ישראליים. הסיבה לכך שהפרצה קיימת, אף שבמרבית מדינות העולם היא נסגרה בשנים האחרונות, היא חוסר האכפתיות של הכנסת - ובעיקר חוסר האכפתיות המתמשך של יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ דוד רותם ממפלגת ישראל ביתנו, שהוועדה בראשותו מסרבת לאשר את התיקון לחוק שאמור היה לסתום את הפרצה.

לבנקים אין חובה לברר את מקור הכסף

התיקון המדובר מכניס העלמות מס חמורות תחת חוק איסור הלבנות הון - כלומר, הוא מחייב את הבנקים לפעול בכל חשד להעלמת מס חמורה כפי שהם פועלים במקרה של חשד כי מקור הכסף שמופקד אצלם הוא סחר בסמים: דרישה מהלקוח לדווח על מקור הכסף שלו, בדיקה של אמיתות טענותיו ודיווח מיידי על ההפקדה לרשות לאיסור הלבנות הון.

מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק-עמינח ומנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן

כיום, מכיוון שעבירות מס אינן עבירות מקור לצורך חוק איסור הלבנות הון, לבנקים אין כל חובה לברר את מקור הכסף שמופקד אצלם, אין להם כל חובה לפעול נגד לקוח החשוד כמעלים מס, ובוודאי שאין להם כל חובה לדווח עליו לגורם כלשהו. בפועל, מעלימי המס יכולים להמשיך לחגוג בישראל.

זהו האבסורד בהתגלמותו. לקוח אמריקאי שיבקש לפתוח חשבון בנק בישראל, יעבור חקירת שתי וערב. הבנק ידרוש ממנו למלא מסמכים שבהם הוא מצהיר על מקור הכסף שלו. לעתים קרובות הבנק לא יסתפק בהצהרת הלקוח, וידרוש ממנו להביא אישור של רואה חשבון כי מקור הכסף הוא אכן כפי שהוצהר. לא פעם, ידרוש הבנק גם אישור מרשויות המס האמריקאיות כי הכסף מוכר להן. העיקר כאן הוא שהבנק יפעל באותה קפדנות לבירור מקור הכסף, בין שאם הוא חושד שהכסף מקורו בסחר בסמים ובין שאם הוא חושד שהכסף מקורו בהעלמת מס. זאת, מכיוון שהחוק האמריקאי מאלץ את הבנקים לפעול כך.

לעומת זאת, בכל הנוגע ללקוח ישראלי שמבקש לפתוח חשבון בנק בישראל, או כזה שממשיך להפקיד בחשבון קיים — הבנק כלל לא יידרש לחקור אותו על מקור הכסף. כל זמן שאין חשד כי מקור הכסף הוא בעבירה פלילית, הבנק פטור מלפשפש בכיסי הלקוחות.

מידע על חשבונות חשודים שוכב במאגר

חוק איסור הלבנות הון - שמטיל על הבנקים בישראל אחריות פלילית במקרים שבהם הם מעלימים עין מהפקדות חשודות - שינה את כללי ההתנהגות של הבנקים כך שאין ביכולתם לפעול כפי שפעל לאומי בארה"ב. כיום, נדרש מהבנקים לפתוח חשבון רק לאחר הצגת תעודה מזהה של הלקוח; הפקדות של 50 אלף שקל ומעלה במזומן מדווחות לרשות לאיסור הלבנת הון ללא קשר למקור הכסף; וכל פעילות חשודה שהבנק מזהה בחשבון כלשהו, כמו ריבוי פעולות סותרות של הפקדות ומשיכות צ'קים, מדווחת גם היא לרשות לאיסור הלבנת הון מבלי שהבנק יאלץ להסתכן בבירור המהות שלה.

דוד רותםצילום: אמיל סלמן

אין ספק שחוק איסור הלבנת הון שיפר עד מאוד את רמת המעקב של הבנקים אחרי לקוחותיהם, רק שהדבר לא מסייע לרשויות המס בישראל לחשוף מעלימי מס. ראשית, משום שהבנקים לא חייבים לדרוש מישראלים הצהרה על מקור הכסף שלהם (כל עוד אין חשד לפעילות פלילית), וגם אם הם דורשים הצהרה, אין להם יכולת או חובה לבדוק את אמיתות ההצהרה - למשל, לדרוש אישור של רואה חשבון שמאשש אותה.

שנית, גם אם חשבונות שיש בהם פעילות חשודה שמעלה חששות מהעלמת מס מדווחים לרשות לאיסור הלבנת הון - הדיווחים נשארים אצל הרשות, משום שאין לה סמכות להעביר הלאה דיווחים על הפקדות שהיא זיהתה שמקורן בהעלמת מסים, שאינה עבירה לצורך חוק איסור הלבנת הון.

ההערכה היא כי בידי הרשות לאיסור הלבנת הון יש כיום דיווחים בנקאיים על חשבונות שחשודים בעבירות מס בהיקף של מיליארדי שקלים, אך המידע הזה שוכב במאגרי הרשות מבלי שנעשה בו שימוש כלשהו. ובכל מקרה, אין למעלים מסים מתוחכם בעיה להשתמש בחשבון שלישי כדי להפקיד בו מזומן בסכומים שנמוכים מ–50 אלף שקל בכל פעם. הבנק לא ישים לב - והוא אינו מחויב לשים לב.

רשות המסים ביקשה לשנות את המצב

הבנקים טוענים כי מעלימי מס ישראלים מעדיפים להפקיד כספים בבנקים זרים, מתוך ידיעה כי רשות המסים יכולה לקבל מהבנקים המקומיים דיווחים על פעולות.

אלא שהדרישה לחשוף חשבונות מגיעה רק אם לרשות המסים יש מידע מודיעיני שמעורר את חשדה. את הרוב המוחלט של חשבונות הבנק בישראל היא, מן הסתם, אינה בודקת - וכך מעלים מס שמתנהל בתבונה יכול להיעלם מתחת לרדאר של רשות המסים.

התוצאה היא שאם אדם ששדד 100 מיליון שקל ינסה להפקיד את הכסף בבנק, הבנק ידווח עליו מיד, האיש ייעצר, וכספו יחולט. לעומת זאת, מי ששדד 100 מיליון שקל מהקופה הציבורית באמצעות העלמת מסים יכול להמשיך להתנהל בנחת, שכן הבנק אינו בולש אחריו, איש אינו מדווח עליו, וגם אם ייתפס, במקרה הכי גרוע ייאלץ לשלם את המס שהוחסר בתוספת קנס כלשהו.

המצב האבסורדי הזה כבר שונה במרבית המדינות המפותחות בעולם, וגם בישראל ביקשה רשות המסים לשנות את המצב, ולהכריז על העלמות מס חמורות כהלבנות הון. הצעת החקיקה הוגשה במסגרת חוק ההסדרים של תקציב 2013–2014, לפני כשנה וחצי, ואף עברה בקריאה ראשונה - אך אז היא הועברה להמשך הדיונים בוועדת החוקה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד רותם מסיעת ישראל ביתנו, והיא לא נדונה מאז.

אי־אפשר שלא לתהות אם המצב - שבו ח"כ אביגדור ליברמן, העומד בראש מפלגתו של רותם, נחשד בעצמו בעבר בעבירות חמורות (ועד היום לא סיפק הסבר לעובדה שבתו בת ה–21 ונהגו הרוויחו מיליוני דולרים), וששרים וסגני שרים מהמפלגה בעבר ובהווה נמצאים כיום בחקירה פלילית חמורה - קשור איכשהו לחוסר הלהיטות של רותם לקדם הצעות חקיקה נגד מעלימי מסים בישראל. אבל אולי אנחנו סתם חושדים בכשרים.

תגובת דובר ועדת החוקה: "ועדת החוקה קיימה דיונים רבים בנושא הלבנות הון. אין חודש שהנושא אינו נידון בוועדה על עשרות הצעות חוק, צווים ותקנות. גם הצעת החוק העוסקת בעבירות מקור נמצאת על שולחן הוועדה, וזו תידון במועד שיו"ר הוועדה יקבע על פי סמכותו. כיום הנושא מצוי במחלוקת חריפה בין 
חברי הוועדה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט

תופעות לוואי בעקבות שימוש בפרופסיה

"כל הגוף מרגיש מחושמל, הכל שורף וכואב": הם רצו לעצור את ההתקרחות. זה הרס להם את החיים