אריאב: הממשלה אינה מבצעת, המשק 
נפגע מכך - והפערים החברתיים גדלים

ירום אריאב, יו"ר כנס קיסריה, שייפתח מחר בחיפה: "אפילו המדיניות הטובה ביותר, שמתוכננת ביסודיות ומוצגת 
על השקפים, אינה מבוצעת" ■ לדבריו, נטל הרגולציה מכביד מאוד על המגזר העסקי - ומאט את התפתחות המשק

מוטי בסוק
מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מוטי בסוק
מוטי בסוק

"יש נטל רגולטורי כבד הפוגע במגזר העסקי, ומה שקורה כעת בארץ הוא טיפול לקוי ופיגורים בקידום פרויקטים לאומיים - כמו הבדואים, מפוני רצועת עזה וקידום התשתיות", אומר ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר ב–2009–2007. "דוגמה בולטת לחוסר כושר הביצוע של הממשלה מוכרת לכולם: הדיור. כשלא אוכפים את חוקי העבודה ואת שכר המינימום, המשק נפגע, והפערים החברתיים גדלים".

לדברי אריאב, "בשנות ה–80 בוצעו רפורמות מרחיקות לכת, כמו החשיפה ליבוא מתחרה, ששינתה את פני המשק. היה ניתן אז לטפל בצורה יסודית במשברים רציניים, כמו משבר כור ומשבר הקיבוצים. מאז, ואני אומר זאת גם על בסיס הניסיון שלי, באוצר ומחוצה לו, הבעיות מסובכות יותר, ודורשות יותר שיתוף פעולה. עם השנים נוספו חסמים המקשים על ביצוע רפורמות וטיפול יסודי במשברים".

מחר ייפתח בחיפה כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה (לשעבר כנס קיסריה) של המכון הישראלי לדמוקרטיה. במרכז הכנס, שיימשך יומיים, תעמוד שאלת כושר הביצוע של הרשות המבצעת, הממשלה. אריאב הוא מנהל הכנס, שנחשב לאחד הכנסים הכלכליים־חברתיים החשובים בישראל.

לקראת הכנס אמר אריאב כי יתקיים בו "רב־שיח בין מגזרי המשק. הכנס יעסוק בנושאים עכשוויים וגם בנושאים לטווח רחוק, כי ביום־יום מקבלי ההחלטות נאלצים לדון בדחוף לפני הנחוץ".

ירום אריאבצילום: דודו בכר

נתונים שיוצגו בכנס מעלים כי ישראל דורגה במדד הרגולציה העולמי השנתי ב–2007–2006 במקום 23 המכובד, והידרדרה ב–2013–2012 למקום 90, ב–2013–2014 למקום 109 
וב–2015–2014 ל–116.

"מדוע השירות הציבורי אינו מתאים את עצמו לעידן המודרני?", שואל אריאב. "מדוע ישראל כאומת סטארט־אפ ברמה הכי גבוהה אינה מסוגלת להוביל בהשוואה בינלאומית גם בכל הקשור לשירות הציבורי, כולל חדשנות?". התשובה שהוא מציע היא כי "החלטות שצריכים לקבל לא מתקבלות, החלטות שמתקבלות לא מיושמות, ואלו שכן מיושמות, מיושמות לא נכון.

"מניסיוני, אפילו המדיניות הטובה ביותר, שמתוכננת ביסודיות ומוצגת על השקפים, אינה מבוצעת", מצהיר אריאב. "השאלה היא למה, ומה צריך לעשות כדי שתתבצע. איך גורמים לכך שהמגזר הציבורי, שמאפשר את פעולות המגזר העסקי, יהיה גם רזה, גם שרירי, וגם חדשני, יעיל וצומח. הרי אם כושר הביצוע של הממשלה נפגע, הוא מהווה משקולת על התפתחות המשק. אחת התוצאות היא השקעות שלא מתבצעות".

המערכת הציבורית 
לא סובלנית לטעויות

לדעת אריאב, המערכת הציבורית אינה סובלנית לטעויות מחשש לביקורת בעיתונות ולביקורת פוליטית ממבקר המדינה ומהציבור. סיבה נוספת היא הרגולציה. אריאב טוען כי "הביקורת שלנו חכמה על חלשים. הרבה פעמים הרגולטור אינו מצליח לטפל בבעיות שורש הקשורות בעימות עם גורמי כוח, אז הוא מתרכז בלעשות את המוות בנושאים שוליים לגורמים חלשים יותר. ההתנהלות הזאת מביאה לעודף רגולציה בחלק מהנושאים.

"רגולציה צריכה להיות אפקטיבית וחכמה", אומר אריאב. "כל רגולטור במשק שלנו עובד כאוטונומיה בלי סנכרון עם רגולטורים אחרים, בלי סנכרון לנושאי הצמיחה וצמצום הפערים. הוא יכול לפרסם תקנה שמרשתת את התחום שעליו הוא מופקד בלי לשרת את מדיניות־העל הכלכלית. אין בישראל מנגנון הכרעה בין רגולטורים במקרה של חילוקי דעות, ואז הפערים מביאים לווטו הדדי, לשיתוק".

אריאב אומר כי בעיה חמורה במשק היא חוסר האמון הכללי במערכת, וחוסר האמון בין מפקח למפוקח. אי לכך, אחד מצוותי העבודה של המכון עבד לקראת הכנס על רגולציה משתפרת - רגולציה המביאה בחשבון את המפוקח.

יאיר לפיד ובנימין נתניהוצילום: מרק ישראל סלם

בעיות אחרות הן עודף החקיקה הפופוליסטית הכלכלית בכנסת ופעילות היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. לא פעם ולא פעמיים, לדברי אריאב, היועצים לא תורמים לפעילות המשרדים. לדבריו, חוק חובת המכרזים מחייב רוויזיה משמעותית כדי להתאימו לפעילות המשק. הוא עצמו ניסה להתמודד עם החוק כשהיה מנכ"ל האוצר ולא סיים, ולדבריו הנושא חשוב מכדי שלא יסיימו את הטיפול בו ויתאימו אותו לדרישות המשק.

לדברי אריאב, בשירות הציבורי יש כוח אדם מצוין, ולאחרונה רואים יותר צעירים מוכשרים המצטרפים לשירות הציבורי כייעוד. לדעתו, צריך להתאים את מבנה השירות הציבורי לעידן הנוכחי, כך שהחבר'ה האלה יוכלו לתרום לשירות את המרב, בהתאם לפוטנציאל שלהם. אריאב טוען שצריך לתת להם תמריצים, לאו דווקא כספיים, כדי שיביאו לידי ביטוי את היכולות שלהם. לדעתו, אחת הבעיות של השירות הציבורי היא הריכוזיות, הן בניהול התקציב והן בניהול כוח האדם.

ריבלין ופלוג יבואו, 
שר האוצר לפיד לא

אריאב מספר כי בחודשים האחרונים עבדו צוותי המכון על כמה נושאים שיעלו לדיון בכנס: רגולציה, שחיתות חוקית (כן, יש דבר כזה), חדשנות, חינוך, כוח אדם בשירות הציבורי, כושר הביצוע של הממשלה, פריון והיחסים בין תקציב הביטחון לתקציבים החברתיים.

לדבריו, "אנחנו מחפשים בכנס לא רק מאפיינים אלא גם פתרונות. הדגש הוא שהם חייבים להיות חדשניים, גם בכוח האדם כדי שהוא ייתן שירות מעולה לציבור. אחרי הכנס נעביר למקבלי ההחלטות את חוברות העבודה שעשינו ואת הפתרונות שהכנס גיבש".

את יום הדיונים הראשון ינעל נשיא המדינה, ראובן ריבלין. זהו חידוש מרענן בכנסים השנתיים לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. קרנית פלוג, הנגידה, תישא נאום מרכזי ביום הדיונים הראשון בפני כל משתתפי הכנס. את יום הדיונים השני ינעל נאומו של בנימין נתניהו.

לעומת זאת, שר האוצר, יאיר לפיד - בניגוד לכל שרי האוצר בשנים האחרונות - לא ישתתף בכנס, אולי משום שאינו מעריך כלכלנים. בעבר נהגו שרי האוצר להשתתף בכל הדיונים של הכנס, במשך יומיים, ובחלק מהם אף לשבת ראש בדיוני המליאה.

לפיד נאם בכנס הקודם על שם אלי הורביץ, אך לא השתתף בדיוני הכנס, והפעם הוא החליט לוותר גם על הנאום. משתתפים צפויים נוספים הם מפכ"ל המשטרה, יוחנן דנינו, והשרים יעל גרמן, שי פירון וציפי לבני.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

שדות חקלאיים הוד השרון

"חשבתי שעשיתי את עסקת חיי. היום אני מבין שניצלו את התמימות ואת חוסר הידע שלי"

הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב