7 נתונים שכדאי להכיר על הפערים בהכנסות ובאיכות החיים בישראל

סקר הוצאות משקי הבית של הלמ"ס ל-2013 מעלה כי משפחות בעשירון העליון נהנות מהכנסה נטו של 32,903 שקל בחודש - ומוציאות פחות משני שלישים מהסכום לצריכה ■ לעומתן, ההכנסה למשק בית בעשירון התחתון היא 4,292 שקל - וההוצאות גבוהות ממנה פי 1.6

מוטי בסוק
מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מוטי בסוק
מוטי בסוק

ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש למשק בית בישראל עלתה ב-2013 בשיעור ריאלי של 5.2% לעומת 2012, ל–17,711 שקל - כך עולה מסקר הוצאות משק הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם אתמול. בניכוי תשלומי חובה כמו מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות, הגיעה ההכנסה הכספית נטו למשק בית ל-14,622 שקל. הצריכה הממוצעת של משק בית עלתה ריאלית ב–0.1% בלבד, והסתכמה ב-14,501 שקל לחודש.

הדו"ח של הלמ"ס מציג תמונת מצב עדכנית, נכון ל–2013, של ההכנסה, הצריכה, רמת החיים והפערים החברתיים בישראל - הן בהתפתחות על פני זמן, והן בהשוואה בין העשירונים והחמישונים השונים של רמת ההכנסה. הנה כמה מהנקודות החשובות שעולות ממנו.

1. 80% מההכנסות מוקדשות לצריכה

לפי הסקר, ההכנסה הכספית נטו לנפש בישראל הסתכמה ב–2013 ב-5,400 שקל. 77.7% מההכנסות של משקי הבית ב–2013 הגיעו מעבודה (13,762 שקל), כש–12% (1,974 שקל) מקורם היה בקצבאות ובתמיכות. ההוצאה הממוצעת לצריכה של משק בית, הכוללת את אומדן ההוצאה על שירותי דיור בבעלות, הסתכמה ב–14,501 שקל לחודש, וההוצאה הממוצעת הגיעה ל–11,681 שקל - 80% מההכנסה נטו.

2. ההוצאה לתקשורת גדולה מלמזון

סעיף ההוצאה הגדול ביותר של משק בית ב–2013 היה סעיף הדיור, שעליו הוציאו משקי הבית 3,429 שקל בחודש — 23.7% ממשקל ההוצאה הכוללת. אחריו היו סעיף התחבורה והתקשורת, שהסתכם ב–2,898 שקל לחודש (20% מסך ההוצאה) וסעיף המזון (כולל ירקות ופירות) — 2,424 שקל לחודש (16.7% מסך ההוצאה). ההוצאה לחינוך, תרבות ובידור היתה 1,762 שקל (12.1% מסך ההוצאה). ההוצאה לבריאות ב–2013 הסתכמה ב–827 שקל (5.7% מסך ההוצאה) - לעומת 784 ב-2012.

3. העניים חיים מעבר ליכולתם

בחלוקת משקי הבית לפי עשירוני הכנסה נטו לנפש נמצא שההוצאה הכספית של משקי הבית בשלושת העשירונים התחתונים גבוהה מהכנסתם (נתוני ההכנסות בסקר אינם כוללים הכנסות חד־פעמיות כמו ירושות ומשיכות מתכניות חיסכון). החל מהעשירון הרביעי ההכנסות עולות על ההוצאות בהדרגה: בעוד שבעשירון הרביעי ההפרש בין ההכנסות להוצאות קטן (פער של 4.5%), הרי שבעשירון העליון ההפרש בין ההכנסות להוצאות גדול מאוד ועומד על 68%.

העשירונים התחתונים מוציאים מעבר ליכולתם

הפערים בין העשירון העליון לתחתון בהכנסות נטו גבוהים הרבה יותר מהפערים בהוצאות. ההכנסה של משק בית בעשירון העליון בחודש היתה בממוצע 32,903 שקל, וההוצאה החודשית הממוצעת של עשירון זה היתה 19,593 שקל. ההכנסה הממוצעת של העשירון התחתון היתה 4,292 שקל וההוצאה הכספית החודשית הממוצעת שלו היתה 6,870 שקל. ההוצאה הכספית בעשירון העליון גבוהה פי 2.9 מההוצאה בעשירון התחתון בעוד ההכנסה הכספית נטו בעשירון העליון גבוהה פי 7.7 מההכנסה בעשירון התחתון.

בחמישון התחתון באוכלוסייה מקורן של 38% מההכנסות בקצבאות ותמיכות לעומת 5.8% בחמישון העליון.

4. הפערים בהכנסה לנפש הצטמצמו

מדד ג'יני - מדד מקובל בעולם למדידת האי שוויון בין משקי הבית לפי הכנסה נטו לנפש - רשם ירידה של 3.7% ב–2013 בהשוואה ל–2012. מדד גי'ני ב–2013 הוא הנמוך ביותר מאז 2002, כלומר חלוקת ההכנסות במשק ב–2013 היתה יותר שוויונית מאשר ב–11 השנים הקודמות.

מנתוני הלמ"ס עולה כי הכנסת שני העשירונים העליונים באוכלוסייה (החמישון העליון) היא 38.8% מסך ההכנסה הכספית נטו של כלל משקי בית (לעומת 39.5% ב–2012). החמישון התחתון גורף רק 6.8% (6.6% ב–2012) מההכנסה.

5. ההוצאה לבריאות בחמישון העליון - פי 3.5 מבתחתון

ההוצאה למשק בית בחמישון העליון היתה 22,142 שקל לחודש, פי 2.5 מההוצאה בחמישון התחתון, 8,878 שקל לחודש. פערים גדולים בין החמישון העליון לתחתון נמצאו בהוצאות על תחבורה ותקשורת (פי 4.3), בריאות (פי 3.5) וחינוך, תרבות ובידור וכן ריהוט וציוד לבית (פי 3).

שיעור בעלות על מוצרים לפי עשירונים

פערים קטנים יחסית בהוצאות בין חמישונים אלה נמצאו בהוצאה על מוצרים בסיסיים כמו מזון (פי 1.5) והלבשה והנעלה (פי 1.8). יותר מרבע מסך ההוצאה של החמישון התחתון (26.9%) מופנית למזון ולהלבשה והנעלה, לעומת פחות מחמישית (16.8%) בחמישון העליון.

6. עצמאים מכניסים יותר משכירים

במשקי בית שהמפרנס הראשי בהם שכיר, ההכנסה ברוטו הגיעה 19,980 שקל בממוצע לחודש. בניכוי תשלומי חובה, ההכנסה נטו של משק בית היתה 16,422 שקל.

במשקי בית ששהמפרנס העיקרי בהם עצמאי, ההכנסה ברוטו היתה 23,081 שקל וההכנסה נטו היתה 17,935 שקל — גבוהה ב–9.2% מבמשקי בית שבראשם עומד שכיר. במשקי בית שבהם המפרנס העיקרי לא עבד, ההכנסה ברוטו היתה 7,422 שקל לחודש, וההכנסה נטו היתה 6,956 שקל - 42.4% מההכנסה המקבילה במשקי בית של שכירים ו-38.8% מההכנסה במשקי בית של עצמאים.

יותר ממחצית מההכנסות הכספיות של משקי הבית שבהם ראש משק הבית לא עבד, מקורן בהכנסה מקצבאות ומתמיכות (3,845 שקל). 40.7% מההכנסות מקורן בביטוח הלאומי (3,022 שקל). 60.6% מההכנסה מביטוח לאומי מקורה בקצבת זקנה (1,934 שקל בחודש).

7. לשליש מהעשירון התחתון אין מחשב

הסקר של הלמ"ס ממחיש היטב כיצד המהפכה הטכנולוגית של השנים האחרונות משנה את שיעורי הבעלות של הישראלים על מוצרים בני־קיימא. ב–2002 רק ל–53.8% ממשקי הבית היה מחשב, ואילו ב–2013 שיעור זה טיפס ל-80.7% (אגב, ב-2013 נמדד לראשונה שיעור הבעלות על מכשירי טאבלט, והוא מגיע ל–26.1%).

שיעור הבעלות על טלפונים ניידים עלה מ–78.8% ב-2002 ל-95.2% ב–2013. עם זאת המהפכה הטכנולוגית לא הגיעה לכולם: בעשירון התחתון יש כיום רק ב-63% ממשקי הבית מחשב, לעומת 95% בעליון.

ל–94.2% ממשקי הבית בעשירון העליון יש מכונית אחת לפחות, ול–48.6% מהם יש שתי מכוניות לפחות. בעשירון התחתון רק ל-31.4% ממשקי הבית יש מכונית אחת לפחות ול–3% יש שתי מכוניות או יותר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

דובי פרנסס בתוכנית "הכרישים". דמותו בתוכנית היא של משקיע מחושב ואנליטי

תמכור דובי, תמכור: אם פרנסס לא מאמין למנכ"לית - שייפרד מפאפאיה

רעות גדרון עטיה. "נבלתי בעבודה המשרדית"

"העבודה שלי כיום הכי רווחית. בהיי־טק הרווחתי יפה, אבל לא טעמתי מהזהב"