משרד החקלאות מגיש: עוף בתוספת קרטל

אם ניתן לענפי החקלאות להתנהל בתחרות, המחירים עלולים לרדת - שומו שמים

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

בתחילת 2014 התקיים כנס מדע העופות. המצגת המרכזית בכנס, שעל הקשר בינה למדע אפשר בהחלט לתהות, נשאה את הכותרת המסקרנת "איומים על המשך הסדר הפטם". חמישה בכירים היו חתומים על המצגת, בהם יו"ר ארגון מגדלי העופות, מנכ"ל מועצת הלול, וכן סמנכ"ל כלכלה והמפקח על המחירים במשרד החקלאות, אורי צוק בר.

הדוברים שהציגו את המצגת, לא הסתירו את הכוונה מאחוריה. מטרתה היתה באופן מוצהר לסגור שורות בקרב מגדלי העוף למאכל בישראל, כדי לסלק כל התנגדות אפשרית של מגדלי העוף להסדר הפטם.

"ההסדר הינו הסדר בהסכמה בין כל גורמי הייצור בענף", נכתב באותיות קידוש לבנה באחת השקופיות במצגת. "כל גורם בשרשרת הייצור שירצה להחריג עצמו מאיים על ההסדר כולו. יכול להיות שבמסגרת הסדר מורכב שכזה יש גורמים מגדלים, מדגרות, שרואים עצמם נפגעים. אבל את האלטרנטיבה חווינו כולנו ב-2011–2012 בהפסדים כבדים".

צילום: דרור ארצי

ההפסדים הכבדים מתייחסים למחירי העוף בישראל, שירדו בקיץ 2012 לשפל. מאותה נקודה, ועד היום, זינקו מחירי העוף בכ-30% ותרמו רבות להתייקרות המחיה בישראל. רק ששינוי המגמה הזה לא התרחש במקרה - הוא קרה בגלל הסדר הפטם, שעליו בדיוק באו נציגי המגדלים וגם נציגי משרד החקלאות להגן בכנס "מדע העוף". זהו ההסדר של קרטל הפטם.

כאשר מדברים על מחירם הגבוה של מוצרי המזון בישראל נהוג להפנות את החצים לכשרות, לממשלה שחוסמת יבוא, ולריכוזיות של רשתות השיווק ובעיקר של ספקי המזון הגדולים. רק שבדרך נשכח כי הריכוזיות של ספקי המזון ורשתות השיווק לא נולדה בחלל ריק. היא נולדה בידי המדינה, שבמו ידיה דאגה לקרטל את חוליית הייצור הבסיסית ביותר בשרשרת המזון - החקלאות.

בתחום העוף יש שני סוגי קרטלים, נפרדים. האחד הוא קרטל הביצים, והוא מוסדר בחוק: חוק מועצת הלול מאפשר למועצה לתכנן את ענף ההטלה בישראל לפרטי פרטיו. המועצה שותפה בקביעת מחיר המטרה של הביצה, היא קובעת את סך הביצים שמותר יהיה לגדל ולמכור, וגם את מכסת הביצים המותרת לכל חקלאי. זהו ענף מתוכנן מתחילתו ועד סופו, וישראל היא אחת משתי המדינות היחידות בעולם (לצד קנדה), שמתכננת כך את שוק הביצים. להבדיל מקנדה, התכנון בישראל חוסם תחרות, והוא גם לא יעיל להחריד.

החזון הציוני של לקיים את משקי החקלאות הקטנים ביישובי הספר הרחוקים, הביא לכך שמדינת ישראל מתכננת ותומכת בענף ההטלה עם הכי הרבה לולים קטנים ולא יעילים. המספר הממוצע של מטילות בלול בישראל הוא כ-2,600 - לעומת 13 אלף באיחוד האירופי, 19 אלף בקנדה, 28 אלף בטורקיה (שנחשבת מגדלת ביצים מוצלחת במיוחד), ו-75 אלף בארה"ב. למעשה, תהליכי האיחוד של לולנים קטנים, שעברו על כל מדינות העולם - מספר המגדלים באוסטרליה צנח מ-3,200 בשנות ה-70 ל-400 בלבד כיום - פסחו על ישראל, שבה מועצת הלול ומשרד החקלאות עסוקים בשמירה על מקומות עבודה לחקלאים, במקום לדאגה ליוקר המחיה של הצרכן הישראלי. התוצאה: מחיר הביצה בישראל הוא השני בגובהו בקרב מדינות ה-OECD, גבוה ב-20% מהמחיר בקנדה, וכמעט כפול מהמחיר ביפן, ספרד או ארה"ב.

הנזק של קרטל הביצים ליוקר המחיה הישראלי הוא כבד. ידוע כי ישנם מגדלים המשכירים את מכסות הביצים שלהם למגדלים אחרים, במחיר הנמוך בעשר אגורות לפחות ממחיר המטרה של הביצה. עולה מכאן שהצרכן הישראלי משלם לפחות 10 אגורות מיותרות על הביצים שלו - נזק המוערך בסכום של 200 מיליון שקל בשנה. הנה רכיב אחד, ברור לחלוטין, של יוקר המחיה הישראלי.

אוגוסט 2012 - סוף עידן השוק החופשי בענף הפטם

אבל לפחות מדובר בנזק שקוף - קרטל הביצים מוסדר בחוק. הבעיה היותר מטרידה היא הקרטל שאינו מוסדר בחוק, קרטל הפטם. להבדיל מהביצים, בפטם בוטל התכנון כבר לפני כ-20 שנה, ולכן גידול העוף למאכל אמור היה להיות שוק חופשי. תנאי השוק החופשי אכן הביאו לירידה במחירי הפטם, עד לשפל של קיץ 2012. זה היה השלב שבו המשחטות הגדולות, ביחד עם מועצת הלול, החליטו שהספיק להם מהתחרות המיותרת הזאת - והחל הסדר הפטם.

הסדר הפטם הוא קרטל, המבוצע בידי מועצת הלול - שהחוק מעניק לה סמכויות לוויסות עודפים. בהתאם, מועצת הלול, ביחד עם המשחטות הגדולות, קיבלה החלטה על הקטנת היקפי הגידול של האפרוחים - מספר סבבי גידול האפרוחים הוקטן, ככל הנראה, משישה־שישה וחצי סבבים בשנה לחמישה סבבים בלבד. במצגת בכנס "מדע העוף", שהציגו נציגי מועצת הלול והמגדלים ביחד עם נציג משרד החקלאות, הובאו המספרים המדויקים: מספר הביצים להדגרה והאפרוחים הוקטן ב-6%. בסופו של דבר זה הביא לירידה של 9.4% בשיווק בשר הפטם, וזה במעבר בין 2012 ל-2013. מאז המשיך השיווק לקטון, וככל הנראה ירד בעד 18%.

במקביל, מספר ימי השחיטה במשחטות קטן ככל הנראה מחמישה לארבעה. לא ברור אם מועצת הלול פיצתה את המדגרות על הקטנת סבבי הרבייה. לא ברור גם כיצד המשחטות הגדולות הסתדרו עם הקטנת מספר ימי העבודה שלהן - ההערכה היא שהשימוש בעובדי קבלן הקל עליהן מאוד את הפחתת העלויות הכרוכה בכך. בכל מקרה, הענף כולו פיצה עצמו באמצעות הזינוק במחיר הפטם, שהגיע ל-30%. משקי הבית הם שמימנו את הפיצוי הזה - על פי הערכות, כל משק בית בישראל מוציא מכספו 600 שקל נוספים בשנה בעקבות הסדר הפטם.

העובדה שהסדר הפטם הוצג בגאווה בכנס של מגדלי העופות בישראל, וכשגם נציג משרד החקלאות חתום בגלוי על המסמך, מלמדת על התחושה המאוד בטוחה של מועצת הלול ושל המשחטות בחוקיות ההסדר. כך, באפריל השנה התראיין בעיתון "גלובס" עוזי מחלב, הבעלים של משחטת העוף הגדולה בישראל, עוף עוז. "ענף העוף מוסדר במועצת הלול", אמר מחלב לציטוט, "ששולטת בכמות הגידולים, כדי שלא יהיה משבר ולא יהיה מחסור. אם לא, כל המשחטות היו פושטות רגל. הרשתות לוקחות את מחיר העוף שהיה בתקופת המשבר, ואומרות שהמחיר עלה מאז ב-23%, אבל אז הפסדנו. מה רוצים, שנוריד מחירים ונפסיד? היום זו בושה להרוויח כסף?".

מחלב, יש לציין, הוא הבעלים של האינטגרציה הגדולה בתחום בשר העוף בישראל - פרט למשחטת העוף הגדולה ביותר, הוא מחזיק גם בחוות רבייה, הדגרה, גידול אפרוחים, גידול עופות ומכון תערובת. בישראל ישנן שתי אינטגרציות גדולות כאלה, לצד עוד כמה משחטות גדולות. על פי חוק, המשחטות והמשווקים חברים במועצת הלול. קרטל הביצים והעוף, כלומר, מכיל בתוכו גם ארגונים עסקיים גדולים שכלל אינם חקלאיים - וכפי שמחלב מודה בעצמו, בחסות הקרטל שנועד להגן על החקלאים, גם הוא זוכה להגנה מהפסדים.

האם מטרתה של מדינת ישראל, במסגרת ההגנה על הלולנים הקטנים ביישובי גבול הצפון, היא גם לדאוג לרווחים של מחלב - על חשבון ההפסדים הכבדים הנגרמים מכך לכיס הצרכן הישראלי? לפי משרד החקלאות, מתברר שכן.

לפני כמה חודשים עבר תיקון לחוק ההגבלים העסקיים, שנועד לצמצם את ההיתר לקרטלים בחקלאות רק למגדלים עצמם, ותוך איסור על גופי שיווק להיות שותפים לקרטלים. לפי התיקון, מותר ללולנים ליצור קרטל כדי להגן על עצמם (כפי שקורה בקרטל הביצים), אבל המעורבות של גופים שאינם חקלאיים - כמו המשחטות - אמורה להיות אסורה.

לכאורה, התיקון הזה אמור היה להיות מקובל גם על משרד החקלאות. שר החקלאות, יאיר שמיר, התראיין לפני חודש ל-TheMarker ותקף בחריפות את קרטל הפטם. "ענף הפטם מנוהל עצמאית דרך שולחן המגדלים (מועצת הלול, מ"א)", אמר שמיר. "שלושה מגדלים גדולים השתלטו על השוק ועושים מה שבא להם. הם קובעים הקצאת אפרוחים לפי המגדלים. אם אתה לא בחבורה, אתה לא מקבל, או מקבל פחות".

שמיר, ללא ספק, מצייר תמונה של קרטל לא ישר ולא הגון, הנשלט בידי כמה מגדלים גדולים - אינטגרציות גדולות - הדואגות בעיקר לעצמן ולרווחיהן שלהן, על חשבון החקלאים הקטנים. עם קביעה כזאת, ניתן היה לצפות כי השר ייצא נגד האינטגרציות, ונגד הסדר הפטם. רק שלא, שמיר עושה את ההפך המוחלט מכך - הוא מנסה עתה לקדם תיקון לחוק מועצת הלול, שנועד לנטרל את התיקון לחוק ההגבלים העסקיים ולקבוע מפורשות כי למשחטות מותר להמשיך להיות חברות בקרטל העוף.

"בענף הפטם", נכתב בהצעת החוק של משרד החקלאות, "מבצעת המועצה הסדרי תיאום בין יצרני חומר הרבייה להתאמת כמויות האפרוחים לשם ויסות עודפים...מכיוון שלצורך ביצוע ההסדרים לא ניתן ליצור תיאום בין אלפי מגדלים, נעזרת לשם כך המועצה במשווקי התוצרת". במלים פשוטות יותר: מועצת הלול מתקשה לתאם את הסדר הפטם לבדה. כדי שההסדר ייצא לפועל, ויקיף את אלפי הלולנים במדינת ישראל, המועצה חייבת את העזרה של מחלב וחבריו, מנהלי האינטגרציות הגדולות בענף הפטם. לכן, משרד החקלאות דואג לוודא שמחלב וחבריו ימשיכו להרוויח מיליונים - מחלב מעיד כי הוא מרוויח 70 מיליון שקל בשנה - ובלבד שקרטל הפטם ימשיך לחגוג, ומחירי בשר העוף לא יירדו חס וחלילה.

"אם אתה נותן לשוק להתפרע, לא בטוח שתאהב את התוצאה", הסביר שמיר בראיון עמו את התנגדותו להוצאת הפיקוח על הפטם מקרטל מועצת הלול. כלומר, אם אתה נותן לענפי החקלאות להתנהל בתחרות, ושומו שמים המחירים עלולים לרדת, התוצאה תהיה בלתי רצויה. בלתי רצויה למי? ככל הנראה רצויה מאוד לצרכן הישראלי, אבל אותו משרד החקלאות לא ממש סופר.

ממועצת הלול נמסר בתגובה: "בנוגע לתכנון בענף הביצים: לביצה אין חיי מדף ארוכים, וענף ההטלה הוא אחד הכלים בידי הממשלה מזה שנים לחזק את הפריפריה. אין מחלוקת כי נדרש שדרוג משמעותי בלולי ההטלה, השדרוג מצריך השקעות כבדות שעל המדינה להיות צד להן. טרם הוצעה בפני המועצה הצעה שלמה לשדרוג הענף.

לגבי ההסדר בפטם: אכן נעשה הסדר בפטם , שמטרתו להתאים את כמויות הפטם המשווקות לביקוש בשוק. באין התאהמ כזו יכולות להיות עליות וירידות מחיר קיצוניות לצרכן. צריך לזכור כי השוק בישראל עבר לצרוך עוף מצונן, שחיי המדף שלו הם 5 ימים בלבד. התאמת הכמויות בענף הינה חיונית לכן לאספקה ולמחירים.

"כל בדיקה שתעשה לטווח של 10 או 15 שנה תראה כי מחירי העוף בישראל עלו פחות ממדד מחירי המזון. ההתיעלות בייצור הפטם בארץ, על ידי הורדת כמות המגדלים מ-4000 לפני יובל שנים לכ-500 היום, הועברה במלואה לצרכן. לכן בבחינה רב שנתית הין הסדר הפטם פוגע בצרכנים.

"בתחום משווקי הפטם והמשחטות - יש עשרות מהם, ואין אף משוו שחלקו היחסי גדול מ-16%, והם מתחרים בינהם במחיר.

"הירידה בצריכת העוף בין 2012 ל-2013 היתה 5%-6% , ולא כפי שפורסם 9.4% (נתון זה לקוח ממצגת שיו"ר מועצת הלול חתום עליה. מ.א.), בוודאי שלא 18%".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

האי סנטוריני ביוון.
גלויות הכתובות כאגדות
עם מודרניות

"פעם, בקיץ עוד אפשר היה למצוא טיסה ליוון ב–150 דולר. היום, זה כבר 450"

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"