דוד קליין: "תקציב המדינה יצא משליטה"

נגיד בנק ישראל לשעבר: "הליך ניהול התקציב מחזיר את ישראל לתקופה שבה היתה אינפלציה תלת ספרתית" ■ "לפיד אמר שמי שיצטרך לשלם על ההחלטות שמתקבלות היום הם הילדים שלנו - זה לא נכון"

ליאור דטל
ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ליאור דטל
ליאור דטל

"אנחנו נמצאים במצב שבו התקציב יצא משליטה. אנחנו מתפשרים על ניהול התקציב ללא חשבון לטווח הארוך וזו לא הדרך שבה המדינה צריכה לנהל את התקציב", כך אמר נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' דוד קליין ל-TheMarker. דבריו נאמרו בתגובה על ההסכמות המסתמנות לגבי תקציב 2015 בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר, יאיר לפיד.

לדברי קליין, "הליך ניהול התקציב מחזיר את מדינת ישראל 30 שנים אחורנית - אז לא היה יעד גירעון - לתקופה של לפני תוכנית הייצוב שבה בסופו של דבר היתה אינפלציה תלת ספרתית". לדבריו, "ישראל עדיין נהנית מקרדיט על ניהול תקציב אחראי, והסימנים עדיין לא מספיקים כדי לשכנע את כולם שירדנו מהמסלול הנכון, אבל זו התחלה לא טובה".

דוד קליין, נגיד בנק ישראל לשעבר

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר יאיר לפיד סיכמו בסוף השבוע שעבר את המתווה לתקציב המדינה ל-2015. לפי ההסכמות המסתמנות, יעד הגירעון יעלה בשנה הבאה מ-2.5% תוצר ל-3.4%, ותקציב הביטחון יגדל ב-6 מיליארד שקל - לעומת 11 מיליארד שקל שדרשה מערכת הביטחון. כמו כן הוסכם בין השניים לא להעלות מסים, לא לקצץ בתקציב שאר משרדי הממשלה וכי תוכנית הדגל של לפיד – מע"מ 0 על דירה ראשונה מקבלן – תאושר בממשלה.

קליין הוסיף: "טוענים היום שמי שישלם על הגירעון הוא הדור הבא - הילדים שלנו. גם לפיד במסע הבחירות שלו אמר שמי שיצטרך לשלם על ההחלטות שמתקבלות היום הם הילדים שלנו. אבל זה לא נכון. לא רק הם יצטרכו לשלם את המחיר אלא גם אנחנו. החשבון עבור הגידול בגירעון, שמתבטא ב-10 מיליארד שקל, מגיע מיד ולא מחכה לנכדים. הוא יוצר חוב גדול יותר לממשלה והיא בתמורה תצטרך לגייס הון – הריבית על החוב תוגש מיד באותו תקציב. כשהממשלה צריכה לשלם יותר ריבית, וכיום תקציב תשלומי הריבית הוא כ-41 מיליארד שקל בשנה, אז יש לה פחות לשאר ההוצאות שלה".

קליין הוסיף כי למרות שחברת S&P אישררה את דירוג האשראי של ישראל, עדיין נשקפת סכנה לדירוג האשראי של ישראל - שהורדתו תגרור עלייה בשיעור הריבית על החוב. "אולי S&P הסתמכה על ההנחה שמה שהיה עד היום יימשך, ויכול להיות שהצעד הנוכחי עדיין לא הופנם על ידי חברות הדירוג. יכול להיות שחברות הדירוג יבינו איך התקציב מתנהל ואז הן יבחנו את הורדת דירוג האשראי".

מסיבת עיתונאים במשרד ראש הממשלה בנוגע לרפורמה בנמלים יאיר לפיד שר האוצר בנימין נתניהו ראש הממשלה 3.7.12 צילום אורן נחשון נמלים פרטיים הקמה מכרזים נמל פרטי חיפה אשדודצילום: אורן נחשון

לדבריו קליין, יעד ההוצאה של הממשלה שמגביל את הגידול בתקציב ל-8 מיליארד שקל ב-2015, "לא יכול להישמר בנסיבות שנוצרו. יש גידול בתקציב הביטחון, ושר האוצר לא רוצה לבצע את ההתאמות הנדרשות בתקציבים האזרחיים (קיצוץ במשרדי הממשלה פרט למשרד הביטחון). אני יכול להבין אותו. ישראל מפגרת בתחומים החברתיים ואין סיבה שנפגר יותר, במיוחד לאור המלצות ועדת גרמן וועדת אלאלוף. יכול להיות שהשרים הנוגעים בדבר חשבו שהשנה נתחיל לעבוד בצורה מסודרת אבל כנראה שזה לא יתממש".

קליין הדגיש: "בשלב זה מסתמן שלא נעמוד בכלל ההוצאה וביעד הגירעון, ואנו מסרבים לעשות את ההתאמות הנדרשות גם בתחום המסים. לכן אנחנו חוזרים למצב שבו אנחנו מגדילים את ההוצאות, אומדן הכנסות המדינה עדיין בוויכוח, ולכן אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיה שיעור הגירעון".

קליין הוסיף כי "נתון נוסף שאומר שאין שליטה על התקציב ושאנו משאירים את השליטה ליד המקרה הוא תקציב הביטחון. השתרש כאן הנוהג שתקציב הביטחון נקבע מדי שנה כשסוגרים את התקציב אבל הוא אף פעם לא נסגר באמת. יכול להיות שבשביל להתפשר עם לפיד, נתניהו יסכים שהתוספת לביטחון תהיה קטנה יותר מאשר ה-11 מיליארד שקל שהביטחון ביקש, אך זה לא מחייב אותו כי ניסיון העבר מלמד שמשרד הביטחון מגדיל את ההוצאות במהלך השנה. אז אם לא יקוצצו תקציבי המשרדים - הגירעון יגדל".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"למטפלים זוגיים יש הרבה הוצאות, זה לא מקצוע שמתעשרים ממנו"

"מצדי תפתחו את היחסים": הכסף הגדול מאחורי התפרקות מוסד הנישואים

אייקונקס בניה חדשה

היום שאחרי הבלוק: כך בונים בתים - פשוט יותר, חסכוני יותר ועמיד יותר