755 אלף ילדים באי ביטחון תזונתי: 8 עובדות על העוני בישראל

מאז 2002 העוני בישראל גדל ב-12% ליותר מ-1.7 מיליון איש ■ שיעור הילדים העניים זינק בתקופה הזו ב-14% ושיעור הקשישים - ב–19% ■ תמונת מצב

ליאור דטל
ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ליאור דטל
ליאור דטל

1. יותר מ–1.75 מיליון מאזרחי ישראל עניים, מהם 817.2 אלף ילדים עניים. מדובר בכ–440 אלף משפחות שהכנסתן מסתכמת מתחת לקו העוני - כך לפי נתוני הביטוח הלאומי מ–2012, שעדיין לא הושפעו מהגזירות הכלכליות שהטילה הממשלה בקיץ שעבר.

העוני בישראל נמדד באופן יחסי לרמת החיים באוכלוסייה, כמקובל במדינות המפותחות. קו העוני בישראל מייצג את מחצית ההכנסה הפנויה לנפש: 2,256 שקל בחודש. עבור משק בית עם אדם אחד, קו העוני הוא 2,820 שקל בחודש; שתי נפשות - 4,512, שלוש נפשות - 5,978; וארבע נפשות - 7,219.

מאז 2002, לצד העלייה בשיעור התעסוקה, העוני בישראל התרחב באופן משמעותי: מספר המשפחות העניות גדל בכ–7% לכ–440 אלף משפחות, מספר העניים הכללי גדל בכ–12% ליותר מ–1.7 מיליון איש, שיעור הילדים העניים גדל בכ–14% ושיעור הקשישים העניים גדל בכ–19%.

2. כ–22.7% ממשקי הבית של קשישים בישראל היו עניים ב–2012 - כ–55% מתוכם ניצלו מעוני בזכות הקצבאות שקיבלו. הנתון הזה נשמע מרשים, אבל שיעור העוני בקרב קשישים בישראל הוא הגבוה ב-OECD. בנוסף, לפי מחקר של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, שיעור העוני של הקשישים לפני קבלת הקצבאות ותשלומי המסים היה הנמוך במדינות המערב, כך שהמרכז מסיק שמדיניות הפנסיה והרווחה כלפי קשישים בישראל לא יעילה בהשוואה לעולם המפותח.

בנוסף, לפי דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת, 95% מהקשישים טוענים כי קצבת הזקנה לא מאפשרת להם לחיות בכבוד.

המלצות הוועדה למלחמה בעוני: ההמלצה המרכזית קובעת כי יש להעלות את תוספת השלמת הכנסה לקצבת זקנה בכ–200 שקל לקשיש (400 שקל למשק בית של זוג קשישים). בנוסף, הוועדה תמליץ לבצע כמה שינויים במבנה הפנסיה כדי "למנוע הידרדרות לעוני של גמלאים".

לא מדובר כאן בשינוי יסודי של מדיניות הרווחה כלפי קשישים, אבל לפי בדיקות שבוצעו בוועדה, תוספת של כ–200 שקל לקשיש תחלץ כ–90% מהקשישים העניים מהעוני. מצבם הכלכלי עדיין לא יהיה טוב והם יהיו קרובים לקו העוני, אבל סטטיסטית הם לא יחשבו כעניים.

קבצן בירושליםצילום: אוליבייה פיטוסי

3. כ-40 אלף משפחות ויחידים ממתינים לדירה בדיור הציבורי, ומתמודדים על כ-525 דירות פנויות. סוגיית הדיור הציבורי העסיקה במשך תקופה ארוכה את הוועדה למלחמה בעוני, שכמה מחבריה ראו בהיעדר פתרונות של דיור ציבורי כגורם שאחראי יותר מכל למצוקה של החיים בעוני.

חברי הוועדה טענו כי הביטחון וההקלה בהוצאות החודשיות שייתנו לזכאים לדיור ציבורי עם קבלת הדירה יאפשר להם לשפר את מצבם הכלכלי באופן ניכר. לפי נתוני משרד השיכון, כ–2,620 משפחות עומדות בתנאים המחמירים שהציב לקבלת דירה בדיור הציבורי, אך יותר מ–32.6 אלף עולים חדשים - רובם קשישים המתגוררים בהוסטלים - זכאים גם הם לדיור ציבורי ממשרד הקליטה ומתמודדים גם הם על הדירות בדיור הציבורי.

המלצות הוועדה למלחמה בעוני: להרחיב את מערך יחידות הדיור הציבורי ב–700–1,000 דירות בשנה במשך חמש שנים, לצד הגדלת מספר הזכאים לסיוע בשכר דירה שניתן על ידי משרד השיכון והגדלת הסיוע. ההמלצה תסייע לצמצם באופן ניכר את התור לדיור הציבורי.

4. שיעור העוני בישראל נותר יציב בשנים האחרונות מבחינת שיעור המשפחות העניות. הגידול שנרשם בשיעור העוני היה מבחינת מספר הנפשות הכללי ומספר הילדים, אך בשנים האחרונות עלה שיעור העוני בקרב משפחות שבהן שני בני הזוג עובדים. למרות זאת, בישראל קיימת סכנה גדולה יותר להידרדר לעוני מאשר ברוב מדינות ה–OECD.

לפי ארגון לתת, כ–17% מהפונים למרכזי הסיוע הגדירו את עצמם בעבר כחברים במעמד הביניים. לפי דו"ח העוני של לתת, רוב הציבור (79%) דיווח כי בשנה האחרונה יותר ויותר אנשים בסביבתם הקרובה לא מצליחים לשמור על תקציב מאוזן, ו–45% מהנשאלים דיווחו כי הם חוששים להידרדר למצוקה כלכלית כבר בשנה הקרובה.

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לכ–20% מבני ה–20 ומעלה בישראל יש חובות שלא שולמו, נכון ל–2011, ולפי רשות האכיפה והגבייה, ב–2012 לכ–15% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל נפתחו הליך גבייה בהוצאה לפועל.

המלצות הוועדה למלחמה בעוני: הוועדה התמקדה באוכלוסיית העניים, שכבר כיום גדולה למדי, וכמעט לא מציעה פתרונות שכוונו למעמד הביניים.

5. מאז 1999 הוכפל שיעור העוני במשפחות עם שני מפרנסים. ב–2012 כ–5% מהמשפחות שבהן יש שני מפרנסים או יותר היו עניות, לעומת 2.5% מהמשפחות שבהן יש שני מפרנסים ב–1999. שיעור המשפחות העניות בעלות שני מפרנסים גדל בכ–8.7% בתוך שנה אחת. כ–11.5% מכלל המשפחות העניות הן משפחות בעלי שני מפרנסים או יותר - לעומת 10.1% מהמשפחות העניות ב–2011.

בכ–44.5% מהמשפחות העניות יש מפרנס אחד, לעומת 42.8% ב–2011. ניתוח שערך הביטוח הלאומי ב–2010 מצביע על כך שחלק גדול מהמשפחות בעלי שני מפרנסים עניים מועסקים במשרות חלקיות או שלבני הזוג מיומנויות נמוכות. בנוסף, לפי הביטוח הלאומי, ב–2012 כ–12.3% מהשכירים שהועסקו במשרה מלאה השתכרו מתחת לשכר המינימום.

המלצות הוועדה למלחמה בעוני: הרחבת מענק מס הכנסה שלילי, שבאה לידי ביטוי כתוספת להכנסה החודשית לזכאים לכך. בנוסף, הוועדה ממליצה על שיפור האכיפה של חוקי העבודה על ידי משרד הכלכלה.

6. העוני חריף במיוחד בקרב הציבורי החרדי והערבי. יותר ממחצית מהמשפחות החרדיות ויותר ממחצית מהמשפחות הערביות הן עניות. עם זאת, על פי בדיקה שביצע מרכז טאוב, גם בניכוי החרדים והערבים שיעורי העוני בישראל הם מהגבוהים בעולם המערבי. לפי הביטוח הלאומי, כ–12% מהמשפחות העניות הן משפחות חרדיות, וכ–36% מהמשפחות העניות הן משפחות ערביות. בנוסף, נשים עניות יותר מגברים - כ-30.1% מהנשים בישראל מוגדרות כעניות לעומת 25.2% מהגברים.

המלצות הוועדה למלחמה בעוני: לפתח תוכניות לעידוד שילוב חרדים וערבים בתעסוקה בעלות של 1.17 מיליארד שקל.

7. כ-36% מהמשפחות בישראל היו יכולות להיות עניות אם לא היו מקבלות את הקצבאות מביטוח הלאומי וללא מדיניות המסים בישראל. דמי אבטלה סייעו לכ–44% לצאת מהעוני, למשל, וקצבאות הילדים סייעו להפחית את העוני בקרב משפחות בכ–6.5%. למרות זאת, בעשור האחרון נשחקה היכולת של המדינה להילחם בעוני ובאי־שוויון באמצעות קצבאות - בגלל הקיצוצים שבוצעו בהם בשנים האחרונות. לפי מרכז טאוב, מדיניות הרווחה בישראל שמיועדת לצמצום העוני והאי־שוויון היא בעלת האפקטיביות הנמוכה ביותר מכל מדינות ה–OECD.

המלצות הוועדה למלחמה בעוני: הוועדה המליצה להגדיל את קצבאות הבטחת ההכנסה, שתסייע למצבן הכלכלי של משפחות שלא מועסקות, אך לא תחלץ אותם מעוני. הוועדה בחרה שלא לכלול המלצה לגבי העלאת קצבאות הילדים, כפי שתיכננה לעשות בתחילת עבודתה.

8. יותר מ-530 אלף משפחות בישראל, בהן 755 אלף ילדים, מתקשות להבטיח אספקת מזון סדירה וחיות באי־ביטחון תזונתי. מדובר ב–18.8% מהמשפחות בישראל, שמתוכן כ–8.6% חוות אי־ביטחון תזונתי ניכר. גם משפחות שבהן שני בני הזוג עובדים סובלות לפעמים ממחסור במזון - כ–12% מהמשפחות בעלות שני מפרנסים דיווחו כי גם הן סובלות מאי־ביטחון תזונתי. הבעיה חמורה יותר בקרב משפחות עם ארבעה ילדים ויותר, משפחות בציבור הערבי ומשפחות חד־הוריות.

המלצות הוועדה למלחמה בעוני: הוועדה לא עסקה בנושא, והתייחסה לכך בקצרה בדו"ח. חוסר העיסוק בתחום נבע ככל הנראה, מכך ששר האוצר, יאיר לפיד, ושר הרווחה, מאיר כהן, כינסו בינואר האחרון מסיבת עיתונאים שבה הכריזו על התוכנית לביטחון תזונתי - שעדיין לא יצאה לפועל.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אתר ChatGPT. היכולות מרשימות ביותר

הצ'אט־בוט המדהים יחליף את גוגל וישנה את עולם הטק? לא כל כך מהר

הפגנות בוורשה, בירת פולין, נגד חוק ההפלות

התקדים הפולני: האם כך ייראה העתיד של ישראל?