לפיד מתחייב לא להעלות מסים ב-2015; האם יקיים?

הממשלה התחייבה להעביר מיליארדים לניצולי שואה, להדסה, להתנחלויות ולשלל יעדים נוספים ■ הגירעון הצפוי לפני ההתחייבויות - 11 מיליארד שקל לפי האוצר ו-18 מיליארד שקל לפי בנק ישראל ■ מאין יגיע הכסף לכיסוי ההתחייבויות?

מוטי בסוק
מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מוטי בסוק
מוטי בסוק

הבשורה הטובה בתקציב המדינה ל–2015 היא שלא יועלו מסים. כך אומר וחוזר ואומר שר האוצר, יאיר לפיד - ואפשר להאמין לו. הבשורה הרעה היא שבשנה הבאה לא יופחתו מסים, בניגוד להבטחות חוזרות ונשנות של לפיד בקיץ 2013, במהלך ולאחר אישור תקציב הגזירות הקשות של 2013 ו–2014.

מדוע להאמין להבטחות שר האוצר החדשות, לנוכח התנערותו מהבטחותיו הישנות? התשובה פשוטה: בקיץ 2013 לפיד היה בלחץ, ואיש לא האמין להבטחותיו. מאז מנהל שר האוצר כלכלה עם פזילה חזקה מאוד לבחירות, והוא יודע היטב כי אם יבטיח לא להעלות מסים ולא יקיים - הציבור לא יסלח ולא ישכח לו ביום הפקודה בקלפי.

1. מחלוקות פנימיות במשרד האוצר

בעשרות השנים האחרונות, בסוף יוני תקציב המדינה לשנת התקציב הבאה כבר נמצא בחוץ, כלומר השרים, חברי הכנסת וכלי התקשורת יודעים מה יהיו יעדיו, מה יהיה בצד ההוצאה ובצד ההכנסה, אילו גזרים יהיו בתקציב ואילו מקלות. אנו נמצאים לקראת סוף יוני השנה, ובאוצר עדיין לא סיימו את הדיונים על תקציב 2015. לפיכך, ראשי המשרד - השר לפיד, המנכ"לית יעל אנדורן וראש אגף תקציבים אמיר לוי - עדיין לא הציגו את טיוטת התקציב לראש הממשלה, בנימין נתניהו.

שר האוצר יאיר לפידצילום: אמיל סלמן

באופן רגיל, הממשלה מאשרת את התקציב אחרי שתיים־שלוש ישיבות, כאשר הראשונה מתקיימת בסוף יוני והאחרונה לקראת סוף יולי. השנה עדיין לא התקיימה, וגם לא נקבע מועד, הישיבה הראשונה על התקציב בממשלה. איש אינו יודע מתי יתקיימו ישיבות אלה, ועושה רושם כי אישור התקציב יגלוש לאוגוסט.

לא ברור מה גורם לעיכובים - מחלוקות פנימיות בין שר האוצר, לשכתו ויועציו החיצוניים לצמרת האוצר, שמאויישת כמעט כולה כיום באנשים של לפיד, או אולי ויכוחים מקצועיים פנימיים בתוך האוצר - בתוך אגף התקציבים שמכין את התקציב או בין אגף התקציבים לאגפים אחרים במשרד, למשל החשבת הכללית, רשות המסים או אגף הכנסות המדינה.

וקיימת אפשרות נוספת, כי בשל ההבטחות שהממשלה נתנה לציבורים שונים במהלך השנה החולפת - האוצר מתקשה כעת לסגור את התקציב ל–2015.

בשל הדחייה בהשלמת התקציב, טרם התחיל הריטואל השנתי הקבוע - המחלוקת על גובה תקציב הביטחון לשנה הבאה. בשנות תקציב קודמות, הקרב המתוקשר על תקציב הביטחון היה מגיע לאחד משיאיו ביוני. ולגודל תקציב הביטחון ב–2015 חשיבות רבה מאוד על תקציב ההוצאות של הממשלה בשנה הבאה.

2. עוד 5 מיליארד שקל לביטחון?

בשבוע שעבר נכנע האוצר ללחצי משרד הביטחון, והסכים להגדיל את תקציב הביטחון ב–2014 במיליארד שקל. זאת, אחרי שקבינט המדיני־ביטחוני אישר למערכת הביטחון בסוף אוקטובר אשתקד תוספת של 2.75 מיליארד שקל לתקציב 2014. כך, גדל תקציב הביטחון השנה ב–3.75 מיליארד שקל.

יעל אנדורןצילום: דניאל בר און

בשני המקרים נאמר ונחתם כי זו התוספת האחרונה שמערכת הביטחון מקבלת השנה. בפעם הראשונה ההבטחה היתה של שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון. בפעם השנייה, החתימה הייתה של מנכ"ל משרד הביטחון, דן הראל. באוצר אומרים - הם התחייבו וחתמו. במערכת הביטחון אומרים -אחרי שתי הבטחות, מי יבטיח לנו שלא תהיה הבטחה שלישית?

לפני פחות משנתיים קבע הקבינט המדיני־ביטחוני את תקציב הביטחון נטו (לא כולל הוצאה מותנית בהכנסה) ל–2014–2018 לפי מתווה חדש: 51 מיליארד ב–2014, 52 מיליארד שקל ב–2015, 55 מיליארד שקל ב–2016, 57 מיליארד שקל ב–2017 ו–59 מיליארד שקל ב–2018.

מערכת הביטחון דורשת תוספת של 5 מיליארד שקל לתקציבה ב–2015. הדרישה הזו מעמידה את האוצר בפני בעיה קשה. מאין יבוא הכסף? אם שר האוצר הבטיח שלא יועלו מסים, האם אכן תהיה תוספת לביטחון? ואם כן, האם היא תגיע מתקציב התשתיות, הבריאות, הרווחה או החינוך? האם שוב ישלם מעמד הביניים - המעמד "של" לפיד - את המחיר? והאם הוא שוב יבליג?

ועדת לוקר, הוועדה החדשה לקביעת תקציב רב־שנתי לביטחון, אמורה לפי כתב המינוי שלה לסיים את עבודתה לקראת סוף 2014. משמע, תקציב הביטחון ל–2015 לא ייקבע על ידי הוועדה, אלא על ידי הממשלה, או יותר מדויק - על ידי נתניהו, לפיד ויעלון.

לפיד סבור כי תקציב הביטחון צריך להיקבע מתוך ראייה של צורכי המשק כולו. לשיטתו, שר הביטחון רואה את תקציב הביטחון מתוך ניתוק מצורכי המשק. עד היום, בכל הוויכוחים בין מערכת הביטחון לאוצר, שרי הממשלה ומנהיגי מפלגות השקיפו מהצד - והצביעו בעד ונגד מתוך שיקולים פוליטיים גרידא.

אמיר לויצילום: דודו בכר

3. מי ייקבע את 
גובה הגירעון?

בנק ישראל פירסם לפני כמה חודשים כי על פי מתווה התקציב, היעדים שקבעה הממשלה והתחייבויות הממשלה והכנסת - בתקציב 2015 יש גירעון ענק של 18 מיליארד שקל, שאותו ניתן לכסות על ידי קיצוצים בצד הוצאות הממשלה ו/או העלאת מסים בסכום זה.

באוצר טוענים כי בנק ישראל טועה, וכי הבור הוא 11 מיליארד שקל "בלבד". במשרד אומרים כי התלוננו עוד בתקופת הנגיד הקודם, סטנלי פישר, ואחרי כן באוזני מחליפתו, קרנית פלוג, שנתוני חטיבת המחקר של הבנק בנושא הבור התקציבי מוטים כלפי מעלה - גם ב–2013–2014 וגם ב–2015.

בישראל אין מכוני מחקר פרטיים ובלתי תלויים המעסיקים כלכלנים מהדרג הראשון, שיוכלו לקבוע כמה באמת עמוק הבור בתקציב 2015. לפיכך, האוצר הוא שיחליט - ובלי שקיפות, בלי הסברים ובלי מספרים - מהו עומק הבור, ואם יתברר כי טעה (או הטעה), הציבור בישראל יצטרך לשלם על הטעות הזו במהלך 2015.

סביר מאוד להניח שבדיונים שמתקיימים בשבועות האחרונים באגף התקציבים באוצר ובהנהלת המשרד, בראשות אנדורן ובהשתתפות החשבת הכללית, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, ומנהל רשות המסים, משה אשר, ההתמקדות היא בסגירת בור של 11 מיליארד שקל. אך גם "רק" 11 מיליארד שקל הוא סכום לא מבוטל.

וצריך גם לזכור שלבור הענק של 11 מיליארד שקל מצטרפות כל הזמן תוספות גדולות שעליהן החליטה הממשלה, ובהן תוספת של מיליארד שקל לניצולי שואה; פיצויים של יותר ממיליארד שקל לעובדי תע"ש; תוספות נדיבות להתנחלויות ולישיבות; מענק מיוחד להדסה שמתקרב למיליארד שקל; 150 מיליון שקל לבניית מעונות לסטודנטים; ו–140 מיליון שקל מענק לאינטל.

בנוסף, על הפרק עומדות מסקנות ועדות גרמן ואלאלוף, תוספת של יותר ממיליארד שקל פיצויים לעובדי רשות השידור, ועוד קרוב לחצי מיליארד שקל לפתיחתה של רשות השידור מחדש. ועוד לא דיברנו על העלות של פרויקט "שובו בנים" ועל הסכם השכר החדש הצפוי במגזר הציבורי. כל אלה בצד ההוצאות. ובצד ההכנסות, לפיד ויתר על הכנסות ממסים בהיקף של כ–2.5 מיליארד שקל בשנה כדי לקדם את פרויקט 0% מע"מ לרכישת דירה ראשונה מקבלן שלו.

ואם לא די בכך, האוצר צופה כי המשק ייצמח ב–2015 ב–3.1% בלבד, כמו תחזית הצמיחה שלו ל–2014. ב–2013 צמח המשק ב–3.3% וב–2012 ב–3.4%. זאת, לעומת קצב צמיחה של 4.6% ב–2011 ו–5.7% ב–2010. ממוצע הצמיחה של המשק בעשור האחרון הוא 3.5%.

4. בור שחור 
בשירות האוצר

בנק ישראל ציין כי בתקציב 2015 יש צורך בהתאמת מחירים של 4.7 מיליארד שקל, אבל מבחינה משפטית גרידא ייתכן שניתן לדלג על הצורך הזה.

מה זה התאמות מחירים? השוואת מחירי תקציב 2013 ו–2014 למחירי תקציב 2015. הסיבה המרכזית לפער המחירים היא האינפלציה - אבל לא רק. הפער מוערך ב–4.7 מיליארד שקל. כלומר מחירי השירותים והמוצרים שהממשלה צורכת אמורים להתייקר ב–2015, לפי תחזית בנק ישראל, ב–4.7 מיליארד שקל לעומת תקציב 2013–2014.

אפשר לכלול את ההתייקרות בתקציב החדש, ואפשר - כמו שהאוצר אוהב - לא לכלול אותן בתקציב. היתרון באי־הכללתן בתקציב הוא הקטנת הבור התקציבי.

האוצר יטען כי הכסף להתייקרויות שמור אצלו באיזושהי רזרבה, שתופעל אם אכן יהיו התייקרויות כאלה. רזרבת ההתייקרויות היא רזרבה שאף אחד כמעט מחוץ לאוצר לא שמע עליה ולא יודע בדיוק איך ומתי היא עובדת. בור שחור בשירות האוצר. כלומר, אם האוצר לא מפעיל את התאמות המחירים - והוא לא יפעיל אותן (או אולי יפעיל אותן חלקית) - הבור בתקציב ייקטן לכ–6 מיליארד שקל.

5. לכמה יעלה 
יעד הגירעון?

וזה לא הכל. לאוצר יש ארסנל של תרגילים ושטיקים. כרגע, לא ברור מה החליט לפיד בנוגע לגירעון בתקציב 2015. אבל מה זאת אומרת, לא ידוע מה החליט? הרי יש החלטת ממשלה, שקובעת כי הגירעון בתקציב יהיה 3% תוצר השנה ו–2.5% תוצר ב–2015.

התשובה פשוטה: במדינת ישראל ניתן לשנות החלטת ממשלה בהצבעה חוזרת בממשלה. הפער של 0.5% בגובה הגירעון בין 2014 ל–2015 משמעו 5.5 מיליארד שקל פחות בצד ההוצאות. כלומר, במחי החלטה טכנית, הורדנו את הבור בתקציב בעוד 5.5 מיליארד שקל - מאזור ה–6 מיליארד שקל לאזור האפס. סתמנו את הבור בתקציב.

אלא מה, גופים פיננסים בינלאומיים נחשבים, כמו קרן המטבע הבינלאומית וחברות דירוג האשראי הבינלאומיות, לא אוהבות תרגילים כאלה - בייחוד כשישראל מרבה להשתמש בהם. אז אולי יחליטו על יעד גירעון של פשרה בין היעד של 2014 ו–2015, כלומר 2.75%, ואז נקטין את הבור בתקציב ב–2.75 מיליארד שקל "בלבד", והבור יקטן לכ-3 מיליארד שקל.

6. ומה עם יחס 
החוב־תוצר?

כשמגדילים את יעד הגירעון השנתי של ישראל, הגירעון המצטבר עולה, כלומר מעמיסים על עתיד המדינה. אחת הסיבות לכך שדירוג האשראי הבינלאומי של ישראל הוא בינוני בלבד, אף שהמדינה עברה בשלום יחסית את המשברים הכלכליים העולמיים של 2008–2013, הוא יחס החוב־תוצר הגבוה שלה. על כך מתריעות חברות דירוג האשראי מדי דו"ח שלהן על ישראל.

יחס החוב־תוצר של המגזר הממשלתי בישראל היה 65.5% בסוף 2013. לפני כמה חודשים החליטה הממשלה, מתוך מודעות לבעיה, להוריד את יעד יחס החוב־תוצר, שנקבע ליותר מ–60% ב–2020, ל–50% - אך לא נקבעה השנה להשגת יעד זה. ברור כי החלטה של לפיד להעלות את יעד הגירעון בתקציב 2015 מ–2.5% ל–2.75% או אף ל–3% תרחיק את המדינה מהיעד.

יעד גביית המסים לשנה הבאה יהיה גבוה - לפחות 275 מיליארד שקל, לעומת יעד של 254.3 מיליארד השנה. שר האוצר מצפה כי היעד הגבוה יכסה את המינוס של 2.5 מיליארד שקל שצפוי בקופת רשות המסים בשל יישום חוק מע"מ 0% על דירה חדשה מקבלן.

7. יקצצו גם 
בבשר החי

אז האוצר סגר, באמצעות תרגילים טכניים שכוללים התעלמות מהתייקרויות, העלאת יעד הגירעון וקביעת יעד ספק ריאלי לגביית מסים, את הבור ה"קטן" של 11 מיליארד שקל בתקציב לפי האוצר (ו–18 מיליארד לפי בנק ישראל). אבל מה עושים עם ההתחייבויות החדשות של הממשלה שלא הובאו בחשבון בחישוב הבור? מאין יבוא הכסף לניצולי השואה, לעובדי תע"ש, לרשות השידור, להדסה, להתנחלויות?

ומה עם דרישות משרדי הממשלה - החינוך, הבריאות, הרווחה, התחבורה ועוד - שתקציביהם קוצצו בדרמטיות ב–2013 וב–2014, לתוספות תקציב בהיקף של מיליארדי שקלים רבים ב–2015? ומאיפה לוקחים תוספת של 5 מיליארד שקל לתקציב הביטחון?

על זה עובדים באוצר כיום - מאיפה מגרדים את הכספים להבטחות הללו - והמקורות דלים. באגף התקציבים בודקים שוב ושוב אילו תקציבים פחות חשובים ניתן לבטל או להקטין לטובת ההבטחות החדשות. האם יצליחו בכך? לאוצר אין ברירה - וכשאין ברירה, מקצצים גם בבשר החי.

8. מעל ומתחת לשולחן

משרד האוצר יודע כי תקציב 2015 שיניח על שולחן הממשלה ובהמשך על שולחן הכנסת, מלא חורים כמו גבינה שווייצית. הנחת העבודה שלו תהיה תיקונים תוך כדי תנועה.

אם יהיו בעיות בצד התייקרויות המחירים - ויהיו בעיות, כי המחירים לא יורדים - הם יתוקנו מהרזרבה (באוצר יש יותר מ–25 רזרבות שונות, שאינן מבוקרות על ידי הכנסת). מערכת הביטחון תקבל הבטחות - מעל ומתחת לשולחן, כמו לפני שנה - להעלאת תקציבה במהלך השנה בכמה פעימות, לאחר אישור תקציב 2015 בכנסת. ולפיד יידע גם לפתור את כל בעיות המשרדים החברתיים המצויים בידי אנשי מפלגתו - מעל ומתחת לשולחן.

לפיד: "אין סיבה להעלות מסים ב–2015"

"ב–2015 לא נעלה מסים. אין סיבה לעלות מסים בשנה הבאה, אחרי הגזירות הקשות מאוד של תקציב 2013–2014" - אמר שר האוצר, יאיר לפיד, ביום שישי בתוכנית "אולפן שישי" בערוץ 2.

לפיד הצדיק העברת תוספת של מיליארד שקל לתקציב הביטחון השבוע, למרות הבטחה מפורשת קודמת שלו כי תקציב הביטחון לא יגדל ב–2014, ואמר כי "האוצר ביצע עסקה טובה עם מערכת הביטחון. תמורת התוספת של מיליארד שקל הצבא יקדים את פינוי שדה התעופה הצבאי בשדה דב, מה שיאפשר בנייה של 16 אלף יחידות דיור חדשות בלב אזור הביקוש בגוש דן, שמתוכן אלפי דירות להשכרה לזוגות צעירים שאין להם איפה לגור".

לדברי לפיד, אם יהיו הזדמנויות לעסקות דומות - האוצר יחטוף אותן בשתי ידיים. הוא הוסיף כי התוספת לתקציב הביטחון לא תבוא על חשבון תקציבי החינוך, הבריאות או הרווחה.

שר האוצר הבטיח כי בתקציב 2015 יהיו תוספת לחינוך, לבריאות, לפרויקטים של כיתות יותר קטנות ועוד. לדבריו, "אנחנו יודעים היום לנהל תקציב ממשלת הרבה יותר ביעילות". אחד התפקידים של ועדת לוקר שהחלה עתה בעבודתה, יהיה לדבריו לבנות תקציב רב־שנתי למערכת הביטחון בראייה של תקציב המדינה כולו.

בהתייחסו לתקציבים שהמדינה מזרימה להתנחלויות, טען לפיד כי הוא בעד חיזוק גושי ההתיישבות שיישארו בתחום מדינת ישראל, ונגד הזרמת כספים להתנחלויות מבודדות, וכי מאז הקמת הממשלה הנוכחית הוקמה רק התנחלות אחת מחוץ לגושי ההתנחלויות.

לפיד העריך כי המצב השתפר כי מעמד הביניים במדינה רואה שהממשלה עובדת בשבילו, וטען כי עם 0% מע"מ "כן הולכים למכולת".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

Doctor illustration.

סוף לחותמת גומי של רופאים: אישורי מחלה יעברו לקופות החולים

סוכני הכאוס שיתוף

זה לא התחיל בבחירות: סוכני הכאוס שסללו את הדרך להפיכה המשטרית