"להחיל שקיפות מלאה בהצהרת הון על כל נבחרי המערכת הפוליטית"

לפי החקיקה במדינות רבות, נבחרי הציבור מחויבים לחשוף כל מידע שהוא בנושא הכולל אחזקת נכסים, מניות, חובות, מתנות והחזרי הוצאות, כך קובע "פרויקט היושרה הלאומית" של ארגון Transparency international

צבי זרחיה
צבי זרחיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
צבי זרחיה
צבי זרחיה

"פרויקט היושרה הלאומית" של ארגון Transparency international מ–2012 בדק את התפקוד של 25 פרלמנטים בעולם לפי סטנדרטים של אתיקה ושקיפות.

לפי הפרויקט, אין מדינה שנבדקה ולא קיימת בה חקיקה כלשהי בעניין הצהרות הון, וזאת בניגוד גמור לישראל. מעבר לכך, במרבית המדינות החקיקה מתקדמת ביותר, ובמדינות מסוימות היא אף כוללת שופטים (ארגנטינה וארה"ב), ואת בני הזוג של נבחרי הציבור וילדיהם המשותפים (במרבית המדינות). לפי החקיקה במדינות אלה, נבחרי הציבור מחויבים לחשוף כל מידע שהוא בנושא הכולל אחזקת נכסים, מניות, חובות, מתנות והחזרי הוצאות.

מהממצאים עולה כי כבר ב–2003 אימץ ארגון OECD שורה של המלצות לצעדים למניעת ניגודי עניינים של נבחרי ציבור, ובכלל זה חשיפתן של הצהרות ההון. לפי המחקר, בכל אחת מ–25 המדינות קיימת חקיקה הנוגעת להצהרת הון. ההבדל בין המדינות הוא בעיקר באופן יישום החוק. ב–11 מדינות רק חלק מהמידע הנוגע להצהרות הון נחשף לציבור (בולגריה, גרמניה, יוון, הונגריה, איטליה, שווייץ ופינלד), והשאר נשמר חסוי.

לפי המחקר, בסלובניה כל נבחרי הציבור, החל בראש הממשלה וכלה בשרים וחברי הפרלמנט, נדרשים לחשוף כל מידע הנוגע לניגודי העניינים הכספיים והאישיים שלהם ושל קרובי משפחתם. על ההצהרות לכלול מידע על הכנסותיהם, רכושם, מניות, חסכונות, חובות והלוואות שניתנו בעבר. המידע היחיד שנותר חסוי הוא מקום מגוריהם ומספר תעודת הזהות שלהם. הצהרות ההון של בכירי הממשל העיקריים מפורסמים לציבור הרחב באופן רשמי.

מאיר שטרית צילום: עופר וקנין

בבריטניה, על פי החוק מ–2012, הפרלמנט מחייב את חבריו להודיע בכתב על כל ניגוד עניינים אפשרי. המידע חשוף לציבור. בנוסף, נדרשים חברי בית הנבחרים להצהיר על ההון שלהם במהלך דיון בבית הנבחרים. בין השאר הם מחויבים להצהיר על אחזקת מניות, נותני חסויות והיקף הנכסים. הם מחויבים להצהיר על כל ניגודי העניינים הנוכחיים, ישירים ועקיפים, כמו גם על ניגודי עניינים בעבר וכאלה שצפויים להיות בעתיד. כמו כן, עליהם להצהיר על נכסים ואינטרסים של בני זוג ותלויים - אם אלה נובעים מהיותו של המצהיר חבר פרלמנט. כלומר, חובת ההצהרה רחבה מחובת רישום הנכסים. שרים בממשלה הם בדרך כלל חברי פרלמנט, ולכן כפופים לחובות אלה. עם זאת, אין חובת הצהרה ישירה של שרים ככאלה וכן לא של עובדי מדינה בכירים.

בקנדה, החוק מחייב שעל נבחרי ציבור, החל בחברי פרלמנט ופקידי הממשל וכלה במשטרה, לחשוף את הנכסים הפיננסיים שלהם. על פי הקוד האתי, נבחרי הציבור נדרשים לחשוף לציבור את הנכסים הפיננסיים שלהם, של ילדיהם ושל בני הזוג שלהם. חשוב לציין כי לא כל הנכסים שעליהם הוצהר הם גלויים לציבור. בנוסף, קיימים הסדרים מפורטים למניעת ניגודי עניינים.

בארגנטינה, חוק האתיקה במדינה מחייב את כל פקידי הממשל, כולל שופטים, להגיש הצהרת הון כדי שיהיה אפשר לוודא שאין ניגודי עניינים בעייתיים. קיימת סנקציה בגין שימוש לרעה במידע (פרט לפרסום בתקשורת). בנוסף, מאז 2000, המדינה הקימה אתר אינטרנט שבו 36 אלף פקידי ציבור העובדים ברמה הפדרלית יכולים להגיש מדי שנה את הצהרת ההון שלהם לאתר.

בנוסף, יש במדינה שני גופים שתפקידם לאמת האם המידע שהתקבל נכון. מאז השקת האתר, מספר הבקשות לחשיפת מידע עלה מ–66 ל–823. לפי דו"ח שהוגש בנושא בארגנטינה בשנת 2011, רמת היענות הפקידים להגשת הצהרות ההון עלתה מ–67% ל–96%, ונבחרי ציבור שלא הגישו את הצהרת ההון הואשמו בשחיתות.

בארה"ב, חוק האתיקה מ–1978, שנחקק בעקבות פרשת ווטרגייט וסקנדלים ציבוריים אחרים שהחלישו את אמון הציבור בממשלה, דורש לחשוף מידע פיננסי לציבור, בכל הרמות - פדרלית, מדינתית ומקומית.

בין השאר החוק דורש חשיפת מידע פיננסי על בסיס שנתי של הנשיא, סגן הנשיא, חברי קונגרס, שופטים פדרליים, מינויים הנעשים בידי הנשיא, ועובדים נוספים המרוויחים מעבר לסכום מסוים. המידע שיש לחשוף הוא מקור וגובה ההכנסות, מתנות והחזרי הוצאות, נכסים, אחזקות וחובות. יש לחשוף מידע זה גם לגבי בן הזוג וילדיו התלויים של המצהיר. החוק מחייב שהמידע יהיה חשוף לשש שנים לפחות (עם הגבלות נדרשות הקשורות לענייני ביטחון).

באוסטרליה, החוק האוסטרלי מחייב מאז 1983 לחשוף מידע על הצהרות הון של חברי הפרלמנט, כולל של הילדים שלהם ובני הזוג. הצהרות ההון מפורסמות בידי בית הנבחרים והסנאט.

גליה שגיא, מנכ"לית עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, אמרה כי "פרשות השחיתות האחרונות מחייבות את הממשלה והכנסת לתקן את החוק הקיים בנוגע להצהרות הון ללא דיחוי, ולהחיל שקיפות מלאה על כל נבחרי המערכת הפוליטית ועובדי הציבור. הנוהג שלפיו הצהרות ההון של חברי הכנסת והשרים נשמרות בכספת של הכנסת עד לאחר סיום תפקידם ללא כל בדיקה, חייב להיפסק. חשיפת הצהרות ההון חיונית בהסדרת יחסי הון־שלטון בישראל, שכיום מתנהלים במחשכים וראוי שהן ייבחנו בעין ציבורית אף תקופה משמעותית לאחר התפקיד הציבורי.

"פרסום הצהרות ההון מקובל במקומות רבים בעולם, ויכול לסייע רבות בשיקום אמון הציבור, ובוודאי בהימנעות מפרשיות מביכות. אנחנו קוראים לשרים ולחברי הכנסת לקדם חקיקה מתאימה בהקדם, ולחשוף את הצהרות ההון, ולו בתמצית, לציבור, כחלק מחובתם כנבחרי ציבור, עד שלוש שנים לאחר סיום תפקידם. זאת כדי לוודא שהכסף שצברו בכהונתם לא נעשה בדרכים פסולות ולא חוקיות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ירוחם אקסלרטור מיינדסט 2019

"סבב הגיוס הראשוני התבסס על חלום, עכשיו הוא התחבר למציאות"

גילעד אלטשולר. "זקן אחד, אלטשולר, הזהיר - ואף אחד לא שמע"

הוא צדק? הסיכון גדל, ונבואת הזעם של אלטשולר עלולה להתגשם