קרן המטבע: הצמיחה בישראל בחמש השנים האחרונות - 4% בשנה

לפי דו"ח שפירסמה היום הקרן, רמת החיים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתוצר לנפש, משתפרת בישראל יותר מאשר ביתר מדינות OECD ■ להערכת הקרן, הצמיחה הממוצעת בישראל תרד בשנים הקרובות ל-3.5% ■ נתניהו: "נפחית מסים ב-2015 ככל שיהיה ניתן"

מוטי בסוק
מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מוטי בסוק
מוטי בסוק

הצמיחה הממוצעת בישראל בחמש השנים האחרונות היתה בשיעור של 4% בשנה, לעומת ממוצע של 0.7% בלבד בשנה במדינות OECD - כך קובע דו"ח קרן המטבע הבינלאומית (IMF) על כלכלת ישראל, שפורסם היום.

לפי הדו"ח, הצמיחה הממוצעת בישראל בעשר השנים האחרונות היתה בשיעור של 4.5%, ואילו הצמיחה בשנים הקרובות תהיה נמוכה יותר משמעותית, בשיעור של 3.5%, בין השאר בשל ירידה בגודלו של כוח העבודה.

הקרן פירסמה את הדו"ח השנתי שלה על כלכלת ישראל, לאחר שבאחרונה ביקרה בישראל משלחת של כלכלנים מהקרן, נפגשה עם מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות באוצר ועם בכירים בבנק ישראל ובמגזר העסקי. הדו"ח אושר באחרונה בדירקטוריון קרן המטבע הבינלאומית בוושינגטון.

דו"ח הקרן מחמיא לישראל. מרבית הערכותיו ומסקנותיו מוכרים למקבלי ההחלטות ולציבור הישראלי. לדו"ח הקרן יש השפעה על מקבלי ההחלטות בקהיליה הכלכלית הבינלאומית. ברור כי דו"ח חיובי, כמו הדו"ח שפורסם היום, משפר את מעמדה של ישראל במגזר הכלכלי הגלובלי.

שר האוצר, יאיר לפידצילום: אוליבייה פיטוסי

1. ההיי-טק הישראלי - מגזר גדול, מייצא ודינמי

קרן המטבע משבחת את מגזר ההיי־טק בישראל, ומגדירה אותו "מגזר גדול, מייצא, דינמי, וחשוב לכלכלת ישראל". היא מדגישה כי הסטארט־אפים הישראליים הם ספקים חשובים של מט"ח למשק הישראלי, גם בשל ההשקעות הזרות בהם, וגם בשל האקזיטים הדחופים שלהם, רובם לארה"ב. הקרן מציינת כי כ–60 חברות ישראליות רשומות בנאסד"ק, וכי מבחינה זו ישראל היא מהמדינות הזרות המובילות בבורסה האמריקאית. הקרן מזכירה גם כי רבות מהחברות הבינלאומיות הגדולות והמובילות בהיי־טק, בהן אינטל, אפל, מיקרוסופט, סיסקו ויבמ, מחזיקות מרכזי פעילות בישראל.

2. היסודות הכלכליים של ישראל חזקים

הדו"ח קובע כי היסודות הכלכליים של ישראל ממשיכים להיות חזקים, כי הגידול בתוצר המשק יציב, האבטלה נמוכה, האינפלציה ממשיכה להיות בטווח של 1.0%–3.0%, ומצב המגזר הפיננסי טוב. קרן המטבע מציינת לשבח את יכולת ההתמודדות של כלכלת ישראל עם המשבר הכלכלי העולמי, את הקטנת החוב הציבורי ואת מחויבות הממשלה למשמעת פיסקאלית. הקרן מציינת, עם זאת, כי אם מוציאים מתוצר המשק את פירות הזרמת הגז הטבעי לישראל, שהחלה באחרונה, צמיחת המשק מתונה בלבד - רק 2.5% השנה.

הקרן סבורה כי המשך המדיניות הפיסקאלית המרסנת על ידי הממשלה והמשך התחזקות השקל אל מול המטבעות הזרים, יקשו על כלכלת ישראל, בעיקר בכל הקשור לסחר החוץ. הקרן מציינת לטובה את הגידול המשמעותי ביתרות המט"ח של ישראל, ומזכירה כי ישראל שומרת לעצמה לעתות מצוקה חלק נכבד מכספי הערבויות שארה"ב העניקה לה בעשור הקודם.

3. הצמיחה תיחלש

הקרן חוזה כי כלכלת ישראל תמשיך לצמוח בשנים הקרובות, אבל בצורה מתונה. הצמיחה נחלשה בשנים האחרונות בשל ירידה בהשקעות מחד וביצוא מאידך. ישראל איבדה, במידה מסוימת, את תנופת הצמיחה שאפיינה אותה בשנים קודמות. הקרן מזהירה כי כלכלת ישראל חשופה לסיכונים חיצוניים ופנימיים, וכי סחר חוץ חלש ולחצים על השקל עלולים לפגוע בצמיחה. הקרן סבורה כי מדיניות הממשלה צריכה לחתור לצמיחה בת־קיימא, לרפורמות שיגדילו את הפריון, ולהקטנת העוני והאי שוויון. אם הצמיחה תפתיע לטובה, בנק ישראל יצטרך להתאים את המדיניות המוניטרית שלו למצב החדש.

4. יידרשו קיצוצים נוספים בתקציב

קרן המטבע משבחת את צעדי המדיניות הפיסקאלית שננקטו בתקציב 2013–2014, אבל מעריכה כי כדי לעמוד ביעדים יידרשו צעדים נוספים, הן בצד ההוצאה והן בצד ההכנסות בתקציב המדינה - כלומר, קיצוצים נוספים בהוצאות הממשלה והעלאות מסים.

הקרן סבורה כי החוב החיצוני של ישראל נותר גבוה, אף שירד בצורה מרשימה בשנים האחרונות. הקרן מזהירה כי המשך העלייה המהירה במחירי הדירות יסכן את היציבות הפיננסית. על פי הקרן, ייתכן כי יהיה צורך בהידוק ובצעדים מקרו־כלכליים נוספים כדי למנוע התפרצות בועתית בשוק הדיור.

לפי הדו"ח, הפערים הגדולים בתעסוקה ובפריון בין האוכלוסייה היהודית לחרדים ולערבים, אם יימשכו, עלולים לפגוע בפוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח של ישראל. תעסוקת חרדים וערבים תקטין את העוני באוכלוסיות אלה ותצמצם את האי שוויון בינן לשאר האוכלוסייה. ישראל צריכה גם להגדיל את התחרותיות במגזר הציבורי. מאחר ועדיין לא ברור לאן פניה של הכלכלה העולמית, וגם לא ברור מה יהיו השלכות המדיניות המרסנת של הממשלה וההתפתחויות בשער החליפין, קרן המטבע הבינלאומית סבורה כי בנק ישראל צריך להמשיך במדיניות המוניטרית שלו. עם זאת, הבנק צריך להיות ער לשינויים בסביבה העולמית, ולהגיב אליהם במהירות. הקרן ציינה כי היא רואה בחיוב את ההודעה המוקדמת של בנק ישראל על כוונתו לרכוש דולרים כדי לקזז את השלכות הזרמת הגז לישראל על שער החליפין של השקל מול המטבעות הזרים.

5. דרושות רפורמות מבניות

קרן המטבע ממליצה כי ישראל תיצמד לתקרות ההוצאה שקבעה בתקציב המדינה, ובמקביל ליישום מלא של צד ההכנסות בגביית מסים, כדי להקטין את הסיכוי לסטייה מיעד הגרעון. בנוסף, לפי ההמלצה, יש להיצמד ליעד של יחס חוב־תוצר יורד. מ–2015 ואילך, על ישראל להתמיד במדיניות של שמירה על יעד גירעון ויחס חוב־תוצר יורדים, תוך חיזוק המוסדות הפיסקאליים. מדיניות זו, יחד עם רפורמות מבניות שיביאו להגדלת הפריון במשק, ישחררו לחצים קיימים על השקל ויעודדו תחרותיות.

הקרן מציינת כי ישראל נדרשת לרפורמות מבניות כדי לשפר את אווירת העסקים, להגדיל את הפריון ולעודד תחרות במגזר הלא־עסקי. בהמשך להמלצות הקרן משנה שעברה, ממליצה הקרן גם השנה להקים, בניהול בנק ישראל, ועדה ליציבות פיננסית, עם מנדט ברור ויכולות ביצוע בלתי־תלויות, שתתמקד בניווט מדיניות מקרו־כלכלית זהירה. במקביל, יש לחזק את תהליך קבלת ההחלטות של בנק ישראל באמצעות חקיקה ראשית.

רוב הדירקטורים של קרן המטבע הבינלאומית סבורים כי כינון מועצה פיסקאלית בלתי תלויה בישראל יגביר את אמינות ושקיפות המדיניות הפיסקאלית. עם זאת, חלק מהדירקטורים סבורים כי מסגרת העבודה הנוכחית בישראל עונה יפה על צורכי המשק.

קרן המטבע צופה כי כלכלת ישראל תצמח השנה בשיעור של 3.4%, כמו ב–2012 ו–2013; האבטלה תעלה ל–6.7% (לעומת 6.4% ב–2013 ו–6.9% ב–2011 ו–2012); הגירעון הממשלתי יסתכם השנה ב–3% אחוזי תוצר (לעומת 3.5% ב–2013); ויחס החוב־תוצר יירד השנה ל–66.6% (לעומת 67.5% ב–2013 ו–75.3% ב–2009). להערכת הקרן, יחס החוב־תוצר של ישראל יהיה 61% ב–2018 (להערכת משרד האוצר, היחס יירד ל–60% ב–2020). הקרן מדגישה כי רמת החיים בישראל (התוצר לנפש) משתפרת משמעותית עם השנים, בהדרגה, יותר מאשר ביתר מדינות OECD.

נתניהו: "נותנים לנו ציונים גבוהים"

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לדו"ח של קרן המטבע, ואמר: "דו"ח קרן המטבע הבינלאומית נותן לישראל בסך הכל ציונים גבוהים מאוד לכלכלה. צמיחה יציבה, אבטלה נמוכה, אינפלציה ביעד שנקבעה על ידי הממשלה ומגזר הפיננסי טוב. אנו צריכים להשוות את מה שקורה כאן למדינות מובילות באירופה ובחלקים גדולים של העולם. המגמה שלי ושל שר האוצר היא להפחית מסים בשנת 2015, ככל שהדבר יהיה ניתן".

נתניהו, שנאם במליאת הכנסת, הוסיף: "האבטלה במשק נמוכה, הצמיחה בישראל 3.3% לעומת במדינות 1.2% במדינות OECD. כלומר - בישראל הצמיחה היא כמעט פי שלושה".

נתניהו גם התייחס לגירעון בתקציב המדינה. "כשהגירעון יורד משהו קורה: ההוצאות היו פחותות ממה שהוערך וההכנסות היו גבוהות יותר ממה שהוערך", אמר. "קיבלנו כ-5 מיליארד שקל פחות, היו הוצאות בשל שנת הבחירות, שבה הביצוע של ההוצאות היה נמוך, ההוצאות על הריבית היו נמוכות. במקביל גדלו ההכנסות בשל הכנסות מרווחים כלואים. אנו נמצאים בגירעון של 33 מיליארד שקלים אבל זה עדיין גבוה למדי כי מדובר ב-3% מהתוצר ואנו רוצים להוריד זאת. אנו חייבים להמשיך לרדת בגרעון ואנו יורדים בגירעון".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אתר ChatGPT. היכולות מרשימות ביותר

הצ'אט־בוט המדהים יחליף את גוגל וישנה את עולם הטק? לא כל כך מהר

הפגנות בוורשה, בירת פולין, נגד חוק ההפלות

התקדים הפולני: האם כך ייראה העתיד של ישראל?