דו"ח: מחירי המזון בישראל גבוהים ב-25% מהמחירים באיחוד האירופי

מרכז המידע והמחקר של הכנסת חושף את הנתונים העגומים שמלווים אותנו כל הדרך לסופרמרקט ■ מאז המחאה החברתית עלו מחירי המזון ב-2.7% ■ התחומים שהובילו את עליות המחירים הם אלה שבהם הריכוזיות גבוהה

צבי זרחיה
צבי זרחיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
צבי זרחיה
צבי זרחיה

מחירי המזון בישראל גבוהים בכ-25% מהמחירים במדינות האיחוד האירופי - כך קובע דו"ח שפירסם אחר הצהריים (ג') מרכז המחקר והמידע של הכנסת. המסמך הוכן עבור דיוני "ועדת המזון", שאמורה לנסח את חוק המזון שיובא לאישור חברי הכנסת.

החוק, שגובש על בסיס המלצות ועדת קדמי, עבר קיצוצים רבים ומתמקד בשתי נקודות עיקריות: חיוב הרשתות לפרסם את מחירי המוצרים בכל הסניפים, והגבלת פתיחת סניפים נוספים של רשת באזור מוגדר.

על פי הדו"ח, פערי המחירים הבולטים ביותר נרשמו בענפים בעלי ריכוזיות גבוהה ובהם המשקאות הקלים ומוצרי החלב. מהנתונים עולה כי המחירים של כלל המוצרים בישראל עלו בשנים 2005-2013 בשיעור ריאלי של 16% בהשוואה לעלייה של 1.8% במדינות האיחוד האירופי. מחירי מוצרי המזון בישראל עלו בתקופה זו בשיעור הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות.

בשנים 2005-2011 עלו מחירי המזון בשיעור ריאלי של כ-10.8%, ואילו בין שנת 2011, השנה שבה פרצה המחאה החברתית, לבין חודש נובמבר 2013, עלו המחירים ב-2.7%. סך כל מחירי המזון עלו בין 2005 לבין נובמבר 2013, ב-13.8%. עלייה זו בולטת גם נוכח העלייה במחירי הדיור, שהיתה מתונה יותר והסתכמה בשנים 2005-2013 ב-13%. נתונים אלו בולטים גם נוכח העלייה המתונה בשכר הממוצע במשק ובשכר המינימום, שלא תאמה את עליות המחירים.

צילום: טלי מאייר

מהנתונים עולה כי מדד מחירי המזון בישראל גבוה בשיעור של כ-19% בהשוואה למדינות ה-OECD ובשיעור של כ-25% בהשוואה למדינות האיחוד האירופי. הקטגוריה היחידה שבה רמת המחירים בישראל נמוכה בהשוואה לרמה במדינות המפותחות היא ירקות ופירות. עם זאת, ההשוואה הזו אינה מלאה שכן ישנו קושי להשוות את סלי הצריכה השונים בין המדינות השונות וכן קושי להשוות את איכותם של המוצרים.

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ אבישי ברוורמן (העבודה), שעומד בראש ועדת המשנה הדנה בחוק המזון, הודיע כי "ועדת המזון" תקבע כמה פרמטרים שעל פיהם ניתן יהיה למדוד את השינויים במחירי המזון, ותחייב את הממשלה לדווח לה אחת לשנה על השינויים במחירים.

ברוורמן הבהיר כי לאחר אישור ההצעה יוטלו על רשות הגבלים עסקיים משימות נוספות, ולכן הוא דרש באחרונה לתגבר את כוח האדם ברשות. "ההצעה לא תאושר אם משרד האוצר לא יקצה תקציב לתקנים נוספים לטובת רשות ההגבלים", אמר היום.

הוועדה החלה באחרונה לדון בפרק המסדיר את פעילות הספקים והקמעונאים בשוק המזון, ואישרה כמה סעיפים שנועדו להגדיר מהן הפעולות האסורות על השחקנים בשוק. אחד הסעיפים שאושרו קובע כי קמעונאי לא יתערב ולא יקבע לספקים תנאים באשר להתנהלותם עם קמעונאים אחרים. לדוגמה, רשת שיווק אחת לא תוכל להורות לספקי מוצרים שלא לתת הנחות לרשת שיווק אחרת.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

נתניה פרוייקט גינדי

חשבתם שהדירות בישראל יקרות? חכו ל"מס מגדלים" של 20 אלף שקל לדירה

RUSSIA EV CHARGERS

שוד הנחושת: מה קרה ל-7,000 טונות של המתכת - ולמה זה צריך להדאיג אותנו

ג'ניפר דודנה

התגלית שלה שינתה את העולם. איך צריך להשתמש בה?

אילוסטרציה קולג' סטודנטים

מה היא הדרך להשיג חיים טובים? הנוסחה שמזעזעת את הצעירים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"